לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אבו בכר

אבו בכר ומוחמד:
לפי כתבי המסדר הנקשבנדי

אבו בכר הוא החליף הראשון באסלאם לאחר מוחמד, לפי אמונת המסדר הנקשבנדי קיבל ממנו את תורת הסוד, הוא שלט במשך שנתיים. והעביר את הסוד הלאה לסלמן הפרסי. להלן כמה מסורות הקשורות אליו

 

בקוראן כתוב: כשהלא מאמינים גירשו אותו (את מוחמד) לא היה לו יותר מחבר אחד. השניים היו במערה, והוא אמר לחברו, אל תפחד, כי אלוהים איתנו.

החבר שאיתו נס מוחמד ממכה היה אבו בכר, האיש העצמאי הראשון שקיבל עליו את האיסלאם, הראשון להאמין במוחמד והקרוב אליו ביותר.

חדיתים המתייחסים לדברי מוחמד על אבו בכר:

אלוהים יראה את חסדו לאנשים באופן כללי, אך יראה אותה לאבו בכר באופן מיוחד.

מעולם לא זרחה או שקעה השמש על אדם, מלבד הנביא, גדול יותר מאבו בכר.

מעולם לא נגלה לי דבר שלא הזרמתי אותו לליבו של אבו בכר.

אן אדם שאליו אני מחוייב או שלא שילמתי לו את חובי מלבד אבו בכר, מפני שאני חייב לו הרבה אלוהים יפצה אותו ביום הדין.

אם הייתי צריך לבחור חבר אינטימי מלבד האל הייתי בוחר באבו בכר.

אבו בכר לא מקדים אותכם בגלל תפילה רבה או צום, אלא בגלל סוד שישנו בליבו.

 

אבו בכר נתן את כל מה שיש לו לנביא, כשנשאל מה הוא השאיר למען ילדיו הוא ענה:  את הנביא ואת אללה.

 

לפני שאבו בכר נהיה מוסלמי הוא היה משורר שנודע בכוח זכרונו יצוא הדופן. תכונות אלו שרתו אותו היטב בדת החדשה, החזרה שלו של הקוראן הייתה כה שירית וטעונה ברגשות שהרבה אנשים הצטרפו לאיסלאם פשוט מפני ששמעו את אבו בכר מתפלל. הקוריש ניסו למנוע ממנו להתפלל בחברה בכדי שאנשים לא ישמעו אותו ויצטרפו לאיסלאם.

הודות לזכרונו יוצא הדופן של אבו בכר נשמרו כמה חדיתים חשובים, יחד עם זאת מאלפי החדיתים רק 142 הגיעו דרך אבו בכר. וזה מפליא כשמביאים בחשבון את קרבתו לנביא וזכרונו יוצא הדופן. ביתו אעישה אמרה שלאבא שלה היה ספר נוסף ובו מעל 500 חדיתים, אך יום אחד הוא השמיד אותו. הידע שאבו בכר ביכר להשאיר מוסתר קשור לידע הגבוה, השמימי. ידע שיכול להיות מועבר בצורה נכונה רק מלב ללב.

 

איבן עבאס מספר שיום אחד הנביא היה חולה. הוא הלך למסגד, עטף ראשו בבד, ישב על המנבר ואמר: אם הייתי צריך לקחת מישהוא כחברי האניטימי הייתי לוקח את אבו בכר, אך החבר הטוב ביותר שלי הוא החבר של האיסלאם. אז הוא ציווה שכל הדלתות של הבתים השכנים שנפתחו אל המסגד יסגרו פרט לזו של אבו בכר, ודלת זו פתוחה גם כיום.

 

כשאנשים היללו את אבו בכר הוא אמר: הו אללה, אתה מכיר אותי יותר טוב משאני מכיר את עצמי, ואני מכיר את עצמי יותר טוב מאנשים אלו המהללים אותי. עשה אותי טוב יותר ממה שהם חושבים עלי, וסלח לאותם חטאים שלי שאן הם יודעים עליהם, ואל תחזיק אותי אחראי לדבריהם.

 

כשהוא נהיה חליף הוא אמר: עזרו לי, אם אני צודק, ותקנו אותי אם אני טועה. החלש שביניכם יהיה חזק איתי עד שברצון האל הזכויות שלו ינתנו. החזק שבינכם יהיה חלש איתי עד שברצון האל אקח ממנו מה שצריך להלקח. שמעו לי כל עוד אני שומע לאללה ולנביאו, וכשאינני שומע להם אל תשמעו לי.

 

הוא אמר: אם אתם תשמרו את עצתי אז תהיו בטוחים: ועצתי היא : צפו תמיד למוות וחיו בהתאם.

 

כשמת מוחמד אמר אבו בכר: מי שהלך אחרי מוחמד, מוחמד מת, אבל מי שהלך אחרי מה שמוחמד לימד, מוחמד חי.

 

2. במערה:

 

הנביא ברח ממכה עם אבו בכר והשאיר מאחוריו את עלי לדמות אותו במיטה. בדרכו הוא עצר להתחבא במערה. אבו בכר אמר: הו נביא, אל תכנס, אני אכנס ראשון. בליבו הוא חשש שיהיה משהוא מזיק בתוך המערה ובחר לפגוש אותו ראשון. הוא מצא חור במערה, קרא לנביא להיכנס ושם את רגלו מעל החור. הנביא נכנס ושכב כשהוא מניח את ראשו על ירכו של אבו בכר. נחש שהיה בתוך החור החל לנשוך את רגלו של אבו בכר, והוא מצידו ניסה לא לזוז למרות שסבל מכאבים חזקים . דמעות זלגו מעיניו ודמעה חמה אחת טיפטפה על פניו של הנביא. כשזה קרה מוחמד אמר, כנזכר בקוראן: "הוא אמר לחברו, אל תצטער כי האל איתנו". וגם אמר "מה אתה חושב על שניים כשאלוהים הוא השלישי?". אבו בכר אמר לנביא:  הו נביא, אינני מצטער, אלא סובל מכאבים. נחש נושך את רגלי ואני מפחד שהוא ינשוך אותך. אני בוכה מפני שהלב שלי נשרף למענך ולמען בטיחותך. הנביא כה היה שבע רצון מתשובתו של אבו בכר שהוא חיבק אותו, שם את ידו על ליבו והזרים לו את הידע שאלוהים נתן לו, לתוך ליבו. לאחר מכן שם הנביא את ידו השנייה על רגלו של אבו בכר ואמר ברכה, הרגל מיד הבריאה. אז הוא ציווה על הנחש לצאת והוא יצא. אמר לו הנביא: כלום אינך יודע שבשרם של צדיקים אסור בשבילך?. הנחש ענה בערבית מושלמת: הו נביא, האם לא נבראו כל הדברים למענך ולמען אהבתך? הו נביא, גם אני אוהב אותך. ששמעתי שאתה עומד להופיע ביקשתי מאלוהים שיאריך את חיי למען אוכל לזכות ולראות בזיו פניך, אלוהים נענה לבקשתי , אלא שאבו בכר חסם את החור שלי ואת האפשרות שלי לראות אותך. ולכן נשכתי את רגלו, בכדי שיזיז אותה. הנביא אמר: התסכל עלי ומלא בקשתך. הנחש הסתכל בנביא ומת.

 

במערה אמר הנביא: לא היה צריך לעצור במערה הזו אלמלא צריך היה לקרות כאן מאורע כביר, האור של השורש של העץ הרוחני שיתפשט על פני כל האנושות, האור שבא ישירות מהנוכחות השמימית, יופיע כאן. אלוהים ציווה עלי להעביר זאת אליך ולכל החסידים הסופים הנקשבנדים.

השושלת נקראה בזמן ההוא: הילדים של אבו בכר.

הנביא ציווה על אבו בכר לקרוא לכל המאסטרים של השושלת הנקשבנדית, יורשיו. כולם עד זמנו של המהדי. כולם באו דרך עולם הרוחות. אזי הוא קרא ל7007 הקדושים הנקשבנדים. הנביא קרא ל124.000 נביאים. אבו בכר לפקודת הנביא ציווה על כל שייך לקרוא לחסידיו, ואז אבו בכר ציווה על השייכים לקחת ידיהם של חסידיהם ולהעביר להם חניכה. הוא שם את ידו מעל כולם. מוחמד שם את ידו מעל ידו של אבו בכר, ואז אלוהים שם את ידו, יד העוצמה, מעל כולם. אללה שם בלשון כולם את הזיכר, הוא ציווה את הנביא שציווה את אבו בכר לצוות על כל הקדושים הנוכחים וחסידיהם לחזור על מה שהם שומעים מקול העוצמה:

אללהו, אללהו, אללהו, הק.

אללהו, אללהו, אללהו , הק.

אללהו, אללהו, אללהו, הק.

ואז אלוהים לימד את הסוד של הזיכר הידוע בשם גוזדוון, לעבדול גוזדוון, שהוביל את הזיכר הזה. הנביא הודיע לאבו בכר שהודיע לקדושים שגוזדוון הוא המנהיג של הזיכר.

כל מי שמקבל חניכה או נוכח בזיכר צריך לדעת שהוא היה במערה באותו זמן מבורך, בנוכחות הנביא, ושהוא קיבל את כל אותם סודות אז.

השייכים של המסדר הנקשבנדי מחשיבים את מה שקרה אז במערה כאבן היסוד של המסדר, לא רק שזה המקור של הוורד היומי אלא שכל הנשמות של כל החברים של המסדר היו נוכחים יחדיו באותה פעם.

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו