הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אדריכלות קלאסית - טיולים לרחבי העולם

עקרונות האדריכלות הקלאסית: יוני, דורי וקורינתי

מקדשים ביוון היו קודם כל יצירת אומנות שנועדה להרחיב דעתו של אדם. עיקרם ההרמוניה שבהם, היופי. הפסלים של האלים היו ענקיים בהשוואה למקדשים במקומות אחרים בעולם והיוו יצירת אומנות כשלעצמה, אומרים שמי שראה את פסל זאוס במקדש באולימפיה חווה ממד נוסף של הדת. הבניינים היפים תיארו את הסדר היקומי שאותו גילו היוונים שבעיקרו נשען על מבנה העולם ומבנה האדם.
זה ביטוי בשני אופנים: אופן גברי המתייחס למקדש הדורי ואופן נשי המתייחס למקדש היוני. ההרמוניה שאותה גילו היוונים ביקום, החוקיות שאותה כל כך ניסו להבין, ההיגיון שלהם, המתמטיקה והגיאומטריה, כל אלו באו לידי ביטוי מושלם במקדשים, כשם שהם באים לידי ביטוי בגוף האדם. אל תוך הסדר הופיע האידיאל של יופי שהוא מעבר לסדר המושלם, שהוא תוצר של המוזה ולא ניתן להסביר אותו במושגים לוגים, וזה בא לידי ביטוי באמנות המקדש.
 
הסגנון הדורי התפתח החל מהמאה ה7 לפנה"ס בקרב השבטים ההררים של יוון, נחשב לגברי במהותו. בעמודים הדורים יש עשרים חריצים, והם יושבים היישר על הרצפה, עם בסיס עמוד מינימאלי. כותרותיהם חפות מעיטורים. האפריז (החלק העליון) מורכב ממטופות - לוחות המעוטרים בתבליטים גבוהים וביניהם טריגליפים – לוחות אבן המאופיינים בשני חריצים אנכיים. הגמלונים המשולשים עוטרו אף הם בפסלים ובתבליטים גבוהים. משני צדי הגמלונים היו גרגוילים. העמוד הדורי הופיע במקדשים לאלוהים זכריים ולווה ב"סדר דורי".
 
הסגנון היוני התפתח בקרב השבטים היוניים שהתיישבו באסיה הקטנה במאה ה5 לפנה"ס נחשב סגנון נשי, החן המעודן שלו והעיטוריות הרבה היוו ניגוד גמור לעוצמה ולסגפנות של הסגנון הדורי. המאפיינים הבולטים זה עמודים גבוהים ודקיקים, ובהם עשרים וארבע חריצים, שהיו מונחים על בסיסים מעוטרים ומעליהם כותרות שצורתן כצורת מגילה או שבלול. בחלק העליון של הבניין אפריז המפוסל לכל אורכו וכרכוב המעוטר בשורה של צורות סגלגלות ומחודדות. גמלון המעוטר באקרוטריה בצורת עלי דקל בזוויות המשולש. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא מקדש אתינה ניקה שבאקרופוליס של אתונה. העמוד היוני הופיע במקדשים לאלוהיות נשיות ולווה ב"סדר יוני".
 
הסגנון הקורינתי נובע מצורת עלי צמח האקנטוס, לפי האגדה המלך של קורינתוס ביחד עם האדריכל הראשי של העיר שוטטו בבית קברות ושם פגשו אישה שהתאבלה על מות בתה וחיפשה סל משחקים שלה בכדי שתוכל לשחק עם ילדה דמיונית, הסל נפל על האדמה ובין הקש הקלוע צמחו עלי אקנטוס, וזה נתן השראה לאדריכל לאמץ סגנון כותרות חדש
הסגנון הקורינתי מסמל את הילד, התוצר, שקורה במפגש שבין הזכרי – דורי, לנקבי – יוני. והוא הפך להיות הפופולארי בעולם הרומי, אך איבד את משמעותו המקורית עם הזמן.
העמוד הקורינתי מופיע במבני ציבור ומקדשים מסוגים שונים.
 
המקדשים היוונים היו בנויים, לרוב, סביב אולם מלבני הנקרא נאוס – שכל תבונה, ובו פסלו של האל. משני עברי הנאוס אכסדרה שעליה סוככו עמודים שנקראה "פריסטיל". מלפניו ואחוריו מרפסות עם עמודים ורחבות כניסה. מאחורי הנאוס נפתח לעיתים חדר פנימי שאליו רק הכוהן יכול היה להיכנס. המקדש תואר בהתאם לכמות העמודים שבחזיתו ובחלקו האחורי. אורכו של המקדש היה בדרך כלל כפול מרוחבו.
סוג בניין אחר היה ה"תולוס" בניין מעוגל שנועד לאחסון מתנות נדר או להנצחה ומסביבו פריסטיל.
 
המקדשים ייצגו אידיאל אדריכלות, הם למעשה מזיגה בין פשטות מבנית ופרופורציות הרמוניות. את ממדי המקדש קבע הרדיוס הממוצע של העמוד, שקבע גם את גובה המקדש הואיל והעמוד היה הבסיס שהעניק למבנה את גובהו (למעשה יש כאן תפקיד חשוב לעמודים, כמו במקדש מצרי, במיוחד בכניסה).
המקדשים היו צבועים, הרקע היה בדרך כלל אדום, ומאפיינים מסוימים נצבעו בכחול כדי ליצור ניגוד. צבעים אלו הבליטו עוד יותר את פסלי האבן או פסלי השיש הלבנים.
מוטיבים עיטוריים מסוימים כגון מגינים ופסלים קושטו בצבע ארד מוזהב.
 
המקדש שהוקדש לאל או אלה כלשהם ניצב בתוך מתחם מקודש, אליו באו המאמינים דרך שער מפואר – פרופיליאה, לאחר שטוהרו במים נכנסו המתפללים אל המתחם והתקדמו על השביל הקדוש עד שעברו את בית האוצר, בניין קטן ששימש כמחסן למתנות המנחה, לידו היו את מושבי הספסל העגול למחצה – אקסדרה ומקום שבו שמו את מתנות המנחה  - כתובות ופסלים הקיפו את המקדש. מזבח שלתוכו מזגו את הנוזלים ועליו העלו את הקורבנות ניצב תחת כיפת השמיים בחזית המקדש. לאחר העלאת הקורבנות היו המאמינים נכנסים למבואת המקדש כדי לראות את פסלו של האל דרך הדלת הפתוחה של קודש הקודשים – נאוס.
 

 
הפרתנון באתונה

תקופת השיא של יוון הייתה במאה ה5 לפני הספירה, לאחר ניצחונם על הפרסים, ניצחון שאפשר להם לשמור על תרבותם ודתם, ניצחון שהיה גורלי מבחינתם ושינה פני העולם לשנים רבות. אז נבנה הפרתנון, לכבודה של האלה אתנה פרתנוס – אתנה הבתולה, ומכאן שמו. בנוסף להיותו פסגת האדריכלות היוונית הקלאסית היה המקדש גם מקום האוצר של הליגה האתית דלית ולאחר מכן האימפריה האתונאית.
המיוחד במקדש הפרתנון הוא שהמראה שלו משתנה ככל שמתקרבים אליו. ככל שעולים בהר שעליו הוא בנוי משתנה הפרספקטיבה ומתגלות זוויות אחרות חלקים נוספים של הבניין ונופי רקע מוסתרים. המקדש הוא דינמי לעין עולה הרגל. ההשתנות היא מסורת מצרית שמופיעה במקדש חתשפסות בלוכסור. במקדש זה הבנוי בצורה של מדרגות יש קומה שנעלמת ומופיעה שוב ככל שמתקרבים. המקדש כאילו מדבר, אומר משהו, מגלה טפח ומכסה טפחיים.
זאת ועוד, בבניין ישנה התייחסות לפרספקטיבה של המבקרים במקום. חוקי הפרספקטיבה מופיעים ביחס שבין הרצפה לתקרה, בין החזית לאחור, כך שנוצרת השפעה של איזון וסימטריה על הצופה בבניין מלמטה.
 
למקדש הפרתנון באתונה יש קשר, אינטראקציה, עם הסביבה. אחד העקרונות של בניית מקדשים בעולם הקלאסי הייתה הקשר שבין מקדש לסביבתו. זאת מסורת פגאנית עתיקה, שהחלה בתקופה שבה התרבות נשלטה על ידי אלוהיות נשיות (מטריארכלית). מקומות מקודשים בטבע התייחסו להרים באופק, נקודות זריחת ושקיעת השמש והכוכבים, נקודות נוף בולטות. המקדש החשוב ביותר בישראל בתקופה המטריארכלית, לפני ארבעת אלפים שנה, היה הבמה העגולה במגידו, מקדש לאלוהות שנקראה בעלת. למקדש במה זה עלו בגרם מדרגות, עם העלייה נגלית לעין פסגת הר המוחרקה מעבר לרכס הקרוב. רק עם העלייה ניתן לראות את הפסגה המחודדת, המיוחדת והמקודשת, שצצה מעל האופק, גרם המדרגות ומקדש הבמה בנויים במכוון ליצירת אפקט התגלות. גם הפרתנון באתונה בנוי בצורה זו והעלייה אליו מגלה את פסגות ההרים מסביבו.
זאת ועוד, המקדש מכוון כלפי פסגת אחד ההרים.
 
מקדשים היו נבנים במידת האפשר מצפון לעיר על גבעה גבוהה, גבעה זו נקראה האקרופוליס – העיר העליונה, והיא סימלה את ההר הגבוה – אולימפוס בצפון, מקום מושב האלים. לעיתים קרובות הכיוונים שלהם היו כלפי צפון או מזרח, כפי שהיה בבית המקדש בירושלים.
האקרופוליס באתונה הוא סלע הר בולט על סביבתו, שלמרגלותיו יש מעיין. גם ללא הבנייה היה המקום נקודת נוף בולטת ומיוחדת שבו לפי האגדה התיישב תזאוס. המיקום המיוחד של הפרתנון על גבעת האקרופוליס, ממשיך את מסורת המקדשים הפגאניים, שנבנו במקומות בולטים בטבע, ומשלבים במיקומם מעיין, סלעים או הר.
 
בבניית המבנה בולט נושא הפרופורציות המקודשות כגון יחס הזהב והפרופורציה של שני שליש ושליש. הפסל פידיאס שהיה אחראי על עיטורי ותכנון הבניין נתן את האותיות הראשונות של שמו השם ליחס הזהב "פי". ואכן יחס זה, המופיע בגוף האנושי ובטבע, בדרך שבה גדלים ספירלות, ובטור המתמטי של פיבונצ'י, הוא זה שעומד בבסיס התכנון של המקדש. מבנה הפרתנון היה מבנה דורי קלאסי.
 
מקדשים יונים הכילו בתוכם אולם מרכזי שבו פסל האל, האולם היה מלבני. מחוצה לו היה מבואת כניסה, מפנים היה חדר שאליו הורשו להיכנס רק כוהנים, ולאחריו מרפסת לאיזון המבנה. המבנה היה מוקף בעמודים, בחזית מספר עמודים זוגי ובצדדים מספר עמודים כפול פחות או בתוספת עמוד אחד, כך שייווצר מספר עמודים לא זוגי. כך גם נבנה הפרתנון, אבל בקנה מידה גדול יותר מהרגיל.
 
הפרופורציות, המיקום והמבנה עצמו נותנים את הצורה למקדש הפרתנון, אך מה שנותן לו את הרוח זה עבודת האמנות שבתוכו. פידאס יצר פסלים שגרמו לאנשים לבכות. הוא בנה פסל של זיאוס במקדש אפולו באולימפיה שהביא אנשים לתובנות חדשות על הדת. הוא בנה את פסל אתנה פרתנוס – אתנה הבתולה שהוחזק במקדש ופיקח גם על יצירת התבליטים והפסלים באפריזים והגמלונים. יש סדר ומשמעות בתבליטים: האלים מופיעים בגמלונים, המיתוס והמפגש בין האלים לאדם במטופות, ותהלוכה לכבוד האלה אתנה באפריז הפנימי. בגמלונים הפסלים הם חופשיים ולא תבליטים או חצאי פסלים.
בנוסף לכך המקדש כולו היה צבוע בצבעים עזים.
 
המקדשים ביוון מבטאים מערכת תרבותית שונה מזו של מצרים ואף מזו של ירושלים. בולט בהם מרכיב האמנות, שהוא שונה במהותו מהפאר, יש בו יסוד אנושי וביטוי אישי, יחד עם פרופורציות קבועות המשקפות את סדר העולם, האמנות מחזירה את הדגש אל האדם. מטרת האמנות במקדשי יוון הייתה לתת ביטוי לגאוניותו של האמן, המקדשים היו דוגמא ליכולת האנושית ולאו דווקא מצבות פאר לכוחם של האלים.


 

 

מאמרים על תרבות יוון - לחצו לקישור

סדרת מאמרים אלי יוון
סדרת מאמרים דת יוון
סדרת מאמרים מיסטריות ביוון
סדרת מאמרים היסטוריה יוון
סדרת מאמרים מיתולוגיה יוונית
מסע הגיבור
תיאטרון יווני
פילוסופיה יוונית
הדרך היוונית
סדרת מאמרים נצרות יוונית
מיסטיקה ביזנטית
היסטוריה ביזנטית
 
מאמרים על אזורים  ואתרים ביוון - לחצו לקישור
אתרים ביוון
תרקיה היוונית
מקדוניה היוונית
אפירוס
כרתים
סמותרקי
אלואסיס
פרתנון באתונה
תבאי
פלפונס
דלפי
סלוניקי

 טיולים ביוון - לחצו לקישור
טיול מיתולוגיה
קרנבל ומיתוס ביוון
טקסי האנסטנריה

 

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו