הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אוטו רודולף - טיולים לרחבי העולם

אוטו רודולף 1869-1937  rudolf otto

הוא היה נוכח בתפילת כל נדרי בבית כנסת במרוקו ולפתע הכתה בו ההכרה שיש מישור הוויה אלוהי, לו הוא קרא "נומנזי" שהוא מפחיד ומושך כאחד, הכי קרובים לתפוש אותו היו העמים השמים, ובכללם הדת העברית, וכל התייחסות לנושא הדת לא יכולה לבוא מההבנות של מדעים אחרים כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, אלא חייב לעמוד בפני עצמו.

הדת היא "לא ניתנת להפחתה". הוא כתב ספר שנקרא "הקדושה – על הלא רציונלי באידיאת האל ויחסו לרציונלי". היא נובעת מהנומינזי, אך מכוונת חוקים ומצוות לחבריה, ומכוונת את חייהם, הופעת להיות מערכת חברתית. המקדש הוא מקום שבו אפשר להרגיש את הנומינזי, להתחבר איתו, ומכאן, למשל, כל שירי תהילים של העלייה לרגל למקדש והרגשות הנלוות לכך. רודולף מתייחס לשירי תהילה נומניזים[1] ואין ספק ששירי העלייה לרגל למקדשים הם חלק מקטגוריה זו.

רודולף מדגיש את הדיאלקטיקה של חטא וגאולה, כצד המובן של הדת, וטוען שחטא יכול להיות רק במובן דתי, בניגוד לפשע שהוא חברתי, ומכאן נובע הצורך בגאולה.

רודולף מדבר על מומנט שנמצא בעיקר בדתות השמיות של קדושה, הנקרא ביוונית hagios, וברומית sanctus או sacer, אלא ששמות אלו מתערבבים עם מושג הטוב, ולכן הוא מציע מונח אחר לתיאור הקדושה שנקרא נומינזי, הגזור מהשורש numen.

הלכי רוח הקשורים  ברגשות של התפעמות והתעלות. תלות ואפסות אל מול האלוהי, יראה ופחד. וכל מגוון הרגשות המופיע בספרות הדתית ובמיוחד בתנ"ך.

רודולף מדבר על מונומנט נומיניזי ראשון המביא לרגש של נבראות שמתעורר באדם. זה קשור לתחושה של ביטול, עפר ואפר, אל מול האלוהות, המוביל לענווה ושפלות הרוח הדת, והלך רוח זה הוא כצל לכוח העליון

מומנט נומינזי שני נקרא מסתורין נורא, והוא טוען שרגש זה נמצא מסביב לכנסיות, בתי כנסת, באווירה של הטקסים והפולחן, וקורא לו ”מיסטריום טרמנדום"[2]
המושגים התנ"כיים הבעייתיים של חרון אפו וזעם אלוהים, מוסברים דרך אותו הלך רוח נומינזי, שקשור גם למילים פחד ויראה. אלו לא פחדים רגילים, והכעס איננו תכונת אנוש, אלא כוח מתפרץ שאין להסבירו.

מקדשים הם מקום להרגיש את אותו "מיסטריום טרמנדום" המועצם על ידי האפלה השוכנת בתוכם, העיטורים, האמנות, הטקסים והפולחן, הקטורת והמוזיקה. מאז ומתמיד היה כך. מטרתם של המקדשים היא לעורר באדם את רגש ההוד והיראה מצד אחד ורגש הנבראות מהצד השני.

מונומנט נומיניזי שלישי שרודולף מתייחס אליו נקרא "הוד מלכות" majestas,

תחושת ה"איינות" נובעת משילוב של תחושת הוד מלכות ורגל השפלות, המונומנט הראשון והשלישי. זה ה"פנה" וה"בקה" של המיסטיקה המוסלמית, הannihalation  והטרנסנדנטיות של המיסטיקות בכלל, זאת החוויה המיסטית של רוממות

מונומנט נומינזי נוסף הוא ה"אנרגטי" , ה"נמרץ", המעורר אדם לפעילות וקשור גם הוא למושגים של חרון וקנאה. זה עוצמת חיים שוקקת.

מונומנט נומינזי - המסתורין ה"אחר לגמרי". קשור לרגש ה"מיראבל", הפליאה, תימהון, הלך רוח נסער מכוח משהו פלאי, מדהים וזר לחלוטין, מחוץ לעולם.

מונומנט נומיניזי רביעי נקרא "המקסים" fascinans
חוויית אושר של שהייה בנומן, הימשכות אליו, האושר שמכילה האהבה, שיריו של רומי, זה מונומנט הקשור לחגיגיות, במיוחד בציבור. קשור למלכות שמיים בדתיות הנוצרית. לגאולה ולישועה בדתות אחרות. קסם, גואה, שופע על גדותיו. התלהבות, שמחה, חסד,

מונומנט נומיניזי חמישי – נורא הוד – "דאינוס".
משהו שלא מהעולם הזה – נורא במשמעות המקורית והלא מפחידה שלו. חורג מגבולות תפישתנו

אוטו רודולף טוען שבנומניזי יש הרמוניית ניגודים, המקבילה לנשגב. רגש הנשגב מעורר את הרגש הנומינזי. בהמשך לרגש הנומינזי ישנה השתזרות של יסודות רציונליים ולא רציונליים. הנומינזי עובר סכמטיזציה, ומתעורר הרגש הדתי.

מונומנט נומיניזי שישי – הקדושה sanctum. רגש הaugustum הנשגב
האל זוכה לתהילה כי הוא ראוי לה. ערכו האובייקטיבי של הנומן כמעורר כבוד שהוא לעצמו. עקב כך עומדת הדת במהותה על אובליגציה שנובעת מהכרת כבוד ונמיכות קומה
קידוש, כסות, היטהרות, כפרה.

רודולף טוען שהדת הנוצרית נעלה על כל שאר הדתות, שאלוהי הברית החדשה גדול יותר מזו של הישנה, שבמהות הדת הנוצרית רגשות דתיים נומינזים נעלים, וכל ניסיון להעביר אותם לתחום המוסר בלבד, חוטא לעיקר. וכך גם לפרש אותם דרך מושגים אחרים.
 

אוטו רודולף  - סיכומים מתוך הספר "הקדושה"

ראשית דבר הוא יוצא כנגד התפישה הדתית הרגילה: "במרץ ובכישורן הראויים כמעט להערצה, עוצמים את העיניים בפני ייחודה הסגולי לגמרי של החוויה הדתית." (עמ' 9)
הדת איננה מתמצית בטיעוניה הרציונליים.
"להודות ולהכיר ב"קדושתו" של דבר מה, הרי זה לייחס לו ערך יחיד במינו, אשר בתורת כזה סגולי לתחום הדתי בלבד". "התרגלנו להשתמש בתואר קדוש במובן מושאל מכול וכול, שאינו בשום פנים מובנו המקורי" (עמ' 10)
במקום קדוש הוא מציע את המונח נומינוזי, כי המילה קדוש מזוהמת. הלך רוח או מצב נפשי נומינוזי, מתרחש כל אימת שחלה הקטגוריה, הווה אומר – כל אימת שמושא מסוים נתפש כמושא נומינוזי
"קשה להבין אותו ואפשר דרך הצבעה על גילויים דומים או מנוגדים, שהם מוכרים ונהירים מכבר, המופיעים בתחומים האחרים של הניסיון הנפשי, אי אפשר ללמד כפשוטו, אלא רק להעירו, לעוררו – כדרך כל ידיעה שמקורה בנבכי הרוח. "הנעלם שלנו X אינו זה, אך הוא דומה לזה ומנוגד לדבר ההוא. אולי הוא מתגלה לך כבר מעצמו?" (עמ' 12)

רגש הנבראות – הנושא המונמינוזי מעורר בנו הרגשה עצמית.
התפעמות עזה וחד משמעית. ארשת חגיגיות solemne הכבושה בהתפעמות מופלאה, הסגולית מעין כמוה לניסיון הדתי בלבד (עמ' 13)
רגש נבראות – רגש החידלון של כל נברא, השוקע וכלה באפסותו העצמית אל מול הנישא מעל ומעבר לבריאה כולה, קשור למומנט של יראה וחלחלה, התבוננת באחר, מושא מחוצה לו, מושא נומינוזי, הנומן (קדוש) נתפש כנוכח בעליל
הוא מסתמך על החוויות של ג'יימס, מרגישים את הנומן – קדושה, מחוצה לי כמשהו אובייקטיבי. ניתן להצביע עליו רק באמצעות התגובה הרגשית. ישנם סמלים אופינים העשויים לסייע לעוררם לכלל תחושה.
"מה שרוחש ומרחף באוויר, ועוטה כאד מסביב למגדלים, בתי כנסת וכנסיות, ואנדרטות שהוקמו לשם שמיים. או אז יעלה בלשוננו רק ביטוי אחד הולם להבעת העניין: זו הרגשת המיסטריום טרמנדוס הרגשת המסתורין הנורא המלא הוד ואימה, הסוד המעורר חיל ורעדה." (עמ' 17)
טרמנדום משמעו פחד, אלא שההרגשה שונה לחלוטין מהפחד הטבעי, בעברית זה "להקדיש דבר מה בלב", זאת יראת אלוהים. אימת קודש,
"תורה שאינה מכירה ברגש הזה בתור הדחף הראשוני המקורי שהנו בעל איכות סגולית, אשר נמנע להעמידו על שום יסוד זולתו, כי הוא הגורם הבסיסי לכל מהלך ההתפתחות הדתית, תורה כזו המבקשת להסביר את התהוות הדת בלעדיו, על יסוד האנימיזם, המאגיה או הפסיכולוגיה החברתית, דינה לשגות בדרכה מלכתחילה..." – עמ' 20
"זאת נוכחות של לא מעלמא הדין, דבר מה מוזר, חדש ומדהים, שבו נעוץ השורש המקורי להתפתחות הדתות ולתולדותיהן, עם בקיעת הרגש המיוחד הזה נפתח עידן חדש בתולדות האנושות"  - עמ' 20

זה לא פחד טבעי, אבל מהאימה נחלצים לצורות ודרגות עליונות, מכוח אותו רגש
כמו ששמחה זה לא אותו רגש כמו אקסטזה דתית, כך פחד זה לא האימה, מדובר על מינים שונים. האימה מזדככת ככל שעולים ובאה לידי ביטוי בתפילה במילים "קדוש, קדוש, קדוש".
חרון אפו קנאת יהוה, הוא הטרמנדום, לא רציונלי
מונומנט מלכות נוראת הוד, עשוי להישמר גם כאשר המומנט של "הרחוק מבלי געת" נמוג ונעלם, כמו במיסטיקה,
"ההבדל בין רגש התלות של שלאיירמאכר לבין זה המבוטא בפי אברהם, כפי שצוטט לעיל (אנוכי עפר ואפר), הנו ההבדל בין ישות של מוצר, לבין הישות של יציר נברא, האחוז תחושת אין אונים ואפסות עצמית מול הכוח העליון, ושני קטבים אלה, של ה"מלכות" מצד אחד, וה"עפר ואפר" מצד שני, מובילים – שעה שהעיון הספקולטיבי קונה אחיזה בהם – לשורת רעיונות שונים בתכלית מאלה הסובבים בריאה וקיום. הם מובילים ל"איון", לאיפוס העצמיות מצד אחד, ולממשותו הבלעדית והמקיפה כול של הטרנסצנדנטי מצד שני, אשר אופייניים לצורות ידועות של המיסטיקה"

זאת נקודת המוצא, הענווה של הדת, רודולף מסתמך על ביסטמי, מייסטר אקהארט ומיסטיקנים נוספים. החוויה המיסטית לא צומחת מהפלטוניזם, ולא מן הפנתאיזם, אלא מן ההתנסות הבלתי אמצעית בחוויית אברהם, רוממות כוח עליון ורגש נבראות, מיסטיקת הרוממות.
המומנט האנרגטי הנמרץ, מזכיר את הטופז, זכה בתיאוריו של גתה בתואר "היסוד הדמוני" כל שהוא רע שמביא תמיד לטוב, היסוד הלוציפריאני.
"המומנט המתסיס שבנומן, המעורר יצר פעלתני "קנאי" בכל מי שמתנסה בו, הממלא נפשו במתחי תעוזה כבירים, המתפרקים כלפי חוץ, בין אם בפרישות אסקטית, קנאות ומרי נגד דרך העולם וכל בשר, ובין אם במפעלי מופת ומעשי גבורה" – עמ' 28
 
מומנט המסתורין, האחר לגמרי.
מונומנט נומינזי שלישי קשור לפליאה, וזה מזכיר את האופל, או עמק הפליאה הבהאי, המילה ההולכת עם זה היא "תימהון", מכוח משהו מדהים וזר לחלוטין, לא בהכרח הסוד הוא נורא – מיסתריום טרמנדום,
המיסתורין הרליגיוזי, למירום האמתי, לזה אין לנו כנראה ביטוי קולע יותר מזה: "האחר לגמרי", הזר והמוזר, החורג מעבר לכל הידוע המובן והרגיל, השרוי אפוא ממש "מחוץ לעולם, בכלל, ומשים עצמו בניגוד לעולם, ולפיכך הנו כה מדהים ומקפיא את הנפש במכת תימהון" – עמ' 31
"תופעות ותהליכים מפתיעים ויוצאי דופן הנקרים בטבע, בעולם החי והצומח, ובניסיון האנושי בכללותו" – עמ' 32 אין קשר בין פליאה ממשהו טבעי לפליאה ממשהו על טבעי, זה נמצא מחוץ להבנתנו.
 
מומנט המקסים, המושך ומרתק
"הדימויים והמושגים הרציונליים המקבילים והמשמשים סכמה למומנט הקסם הלא רציונלי, הם אהבה, רחמים, חמלה ונדיבות לב (מזכיר את הרובי), אלא שכאן יש אושר דתי שהוא שונה מכולם, יותר מחסד שזאת המילה הכי קרובה, הרגש הדתי התפתח במהלך ההיסטוריה, זה התחיל בפחד נורא, שבא לידי ביטוי ברצון לרצות את האלים, זה המונומנט הנומנוזי הראשון. אך התפתח לרגשות חיוביים של פנייה ומשיכה אל הנומן – עמ' 41 זהו מכלול העולה בהדרגה ומגיע לתודעה במלואו.

כל מיני טקסים מוזרים כדי לזכות בנומן – קדושה עצמו
באמצעות שפע רב גוני של תנועות ומחוות גופניות ותרגילים עתירי דמיון, מבקש כאן האדם הרליגיוזי לקנות שליטה במסתורין עצמו, להתערות בתוכו ולהתמזג עמו לכדי זהות אחת. תנועות ומחוות אלה נחלקות לשני סוגים: סוג אחד מכוון להתמזגות מאגית עם הנומן באמצעות טכסי פולחן, מאגיים כגון נוסחאות קסם, השבעות, מילות כישוף וגירוש שדים ועוד כיוצא באלו, והסוג השני נוקט נהלים שמאניסטים לעילוי, חיטוי והיטהרות, להתפשטות הגשמיות על דרך ההתלהבות והאקסטזה.
מצב מוזר של הידבקות בנומן, השונה בטיבו לחלוטין מאמצעים מאגיים,
המסתורין משפיע אושר לא יתואר.
"אשר עין לא ראתה, ואוזן לא שמעה, ולא עלה על לב איש"
הקסם הנומנוזי הזה חי במושגי ערגה וכיסופים וכן במומנטים חגיגיים בחיי היחיד, וגם בחיי הציבור, זהו המומנט המאציל לחגיגיות את הסגולה להשפיע על הנפש תחושת מלאות ושלווה עד אין אומר.
מומנט הקסם, גואה ושופע מעל גדותיו, גודש שופע (רובי), חוויות של גילוי חסר, הפיכת הלב, לידה מחדש, פדות וגאולה מאשמה וחטא. שוב הוא מתייחס לג'יימס, זהו רומי
"האלוהי הוא הדבר העליון, האדיר, הטוב היפה והיקר מכול שיכול האדם להעלות במחשבתו. אולם על דרך השלילה נאמר – שמלבד היותר המסד והטפחות של כל הניתן לחשיבה, הרי אלוהים הוא נוסף על כל אלה עוד עניין בפני עצמו" – עמ' 48

 

הוגי דעות גדולים בתחום מדעי הדתות ומשנתם - לחצו לקישור (מאמרים נפרדים)

מקס מילר

אדוארד טיילור

ג'יימס פרייזר

אמיל דורקהיים

ויליאם ג'יימס

ויליאם סמית

יוליוס ולהאוזן

אוטו רודולף

זיגמונד פרויד

מירצ'ה איליאדה

קליפורד גירץ

ויקטור טרנר

 

מאמרים נוספים בתחום מדעי הדתות - לחצו לקישור

מקדשים במדעי הדתות

קומיניטס ולימינאליות

עלייה לרגל

דאיזם

מבוא לקדושה

יש אלוהים - הוכחות פילוסופיות לקיום האל

ארגונים דתיים


[1] אוטו רודולף, הקדושה, פרק 5, עמ' 37

[2] אוטו רודולף, הקדושה, עמ' 17

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו