לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אוטו רודולף - טיולים לרחבי העולם

אוטו רודולף  1869-1937  rudolf otto

הוא היה נוכח בתפילת כל נדרי בבית כנסת במרוקו ולפתע הכתה בו ההכרה שיש מישור הוויה אלוהי, לו הוא קרא "נומנזי" שהוא מפחיד ומושך כאחד, הכי קרובים לתפוש אותו היו העמים השמים, ובכללם הדת העברית, וכל התייחסות לנושא הדת לא יכולה לבוא מההבנות של מדעים אחרים כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, אלא חייב לעמוד בפני עצמו.

הדת היא "לא ניתנת להפחתה". הוא כתב ספר שנקרא "הקדושה – על הלא רציונלי באידיאת האל ויחסו לרציונלי". היא נובעת מהנומינזי, אך מכוונת חוקים ומצוות לחבריה, ומכוונת את חייהם, הופעת להיות מערכת חברתית. המקדש הוא מקום שבו אפשר להרגיש את הנומינזי, להתחבר איתו, ומכאן, למשל, כל שירי תהילים של העלייה לרגל למקדש והרגשות הנלוות לכך. רודולף מתייחס לשירי תהילה נומניזים[1] ואין ספק ששירי העלייה לרגל למקדשים הם חלק מקטגוריה זו.

רודולף מדגיש את הדיאלקטיקה של חטא וגאולה, כצד המובן של הדת, וטוען שחטא יכול להיות רק במובן דתי, בניגוד לפשע שהוא חברתי, ומכאן נובע הצורך בגאולה.

רודולף מדבר על מומנט שנמצא בעיקר בדתות השמיות של קדושה, הנקרא ביוונית hagios, וברומית sanctus או sacer, אלא ששמות אלו מתערבבים עם מושג הטוב, ולכן הוא מציע מונח אחר לתיאור הקדושה שנקרא נומינזי, הגזור מהשורש numen.

הלכי רוח הקשורים  ברגשות של התפעמות והתעלות. תלות ואפסות אל מול האלוהי, יראה ופחד. וכל מגוון הרגשות המופיע בספרות הדתית ובמיוחד בתנ"ך.

רודולף מדבר על מונומנט נומיניזי ראשון המביא לרגש של נבראות שמתעורר באדם. זה קשור לתחושה של ביטול, עפר ואפר, אל מול האלוהות, המוביל לענווה ושפלות הרוח הדת, והלך רוח זה הוא כצל לכוח העליון

מומנט נומינזי שני נקרא מסתורין נורא, והוא טוען שרגש זה נמצא מסביב לכנסיות, בתי כנסת, באווירה של הטקסים והפולחן, וקורא לו ”מיסטריום טרמנדום"[2]
המושגים התנ"כיים הבעייתיים של חרון אפו וזעם אלוהים, מוסברים דרך אותו הלך רוח נומינזי, שקשור גם למילים פחד ויראה. אלו לא פחדים רגילים, והכעס איננו תכונת אנוש, אלא כוח מתפרץ שאין להסבירו.

מקדשים הם מקום להרגיש את אותו "מיסטריום טרמנדום" המועצם על ידי האפלה השוכנת בתוכם, העיטורים, האמנות, הטקסים והפולחן, הקטורת והמוזיקה. מאז ומתמיד היה כך. מטרתם של המקדשים היא לעורר באדם את רגש ההוד והיראה מצד אחד ורגש הנבראות מהצד השני.

מונומנט נומיניזי שלישי שרודולף מתייחס אליו נקרא "הוד מלכות" majestas,

תחושת ה"איינות" נובעת משילוב של תחושת הוד מלכות ורגל השפלות, המונומנט הראשון והשלישי. זה ה"פנה" וה"בקה" של המיסטיקה המוסלמית, הannihalation  והטרנסנדנטיות של המיסטיקות בכלל, זאת החוויה המיסטית של רוממות

מונומנט נומינזי נוסף הוא ה"אנרגטי" , ה"נמרץ", המעורר אדם לפעילות וקשור גם הוא למושגים של חרון וקנאה. זה עוצמת חיים שוקקת.

מונומנט נומינזי - המסתורין ה"אחר לגמרי". קשור לרגש ה"מיראבל", הפליאה, תימהון, הלך רוח נסער מכוח משהו פלאי, מדהים וזר לחלוטין, מחוץ לעולם.

מונומנט נומיניזי רביעי נקרא "המקסים" fascinans
חוויית אושר של שהייה בנומן, הימשכות אליו, האושר שמכילה האהבה, שיריו של רומי, זה מונומנט הקשור לחגיגיות, במיוחד בציבור. קשור למלכות שמיים בדתיות הנוצרית. לגאולה ולישועה בדתות אחרות. קסם, גואה, שופע על גדותיו. התלהבות, שמחה, חסד,

מונומנט נומיניזי חמישי – נורא הוד – "דאינוס".
משהו שלא מהעולם הזה – נורא במשמעות המקורית והלא מפחידה שלו. חורג מגבולות תפישתנו

אוטו רודולף טוען שבנומניזי יש הרמוניית ניגודים, המקבילה לנשגב. רגש הנשגב מעורר את הרגש הנומינזי. בהמשך לרגש הנומינזי ישנה השתזרות של יסודות רציונליים ולא רציונליים. הנומינזי עובר סכמטיזציה, ומתעורר הרגש הדתי.

מונומנט נומיניזי שישי – הקדושה sanctum. רגש הaugustum הנשגב
האל זוכה לתהילה כי הוא ראוי לה. ערכו האובייקטיבי של הנומן כמעורר כבוד שהוא לעצמו. עקב כך עומדת הדת במהותה על אובליגציה שנובעת מהכרת כבוד ונמיכות קומה
קידוש, כסות, היטהרות, כפרה.

רודולף טוען שהדת הנוצרית נעלה על כל שאר הדתות, שאלוהי הברית החדשה גדול יותר מזו של הישנה, שבמהות הדת הנוצרית רגשות דתיים נומינזים נעלים, וכל ניסיון להעביר אותם לתחום המוסר בלבד, חוטא לעיקר. וכך גם לפרש אותם דרך מושגים אחרים.

 

הוגי דעות גדולים בתחום מדעי הדתות ומשנתם - לחצו לקישור (מאמרים נפרדים)

מקס מילר

אדוארד טיילור

ג'יימס פרייזר

אמיל דורקהיים

ויליאם ג'יימס

ויליאם סמית

יוליוס ולהאוזן

אוטו רודולף

זיגמונד פרויד

מירצ'ה איליאדה

קליפורד גירץ

ויקטור טרנר

 

מאמרים נוספים בתחום מדעי הדתות - לחצו לקישור

מקדשים במדעי הדתות

קומיניטס ולימינאליות

עלייה לרגל

דאיזם

מבוא לקדושה

יש אלוהים - הוכחות פילוסופיות לקיום האל

ארגונים דתיים

 

 

 



[1] אוטו רודולף, הקדושה, פרק 5, עמ' 37

[2] אוטו רודולף, הקדושה, עמ' 17

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו