לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אורפיאוס - טיולים לרחבי העולם

אגדת אורפיאוס

אורפיאוס הוא חלק מהמיתולוגיה היוונית, בנו של אפולו, מי שהביא להשלמה בין ההשתוללות הבכחית לבין ההרמוניה ודרך הזהב של אפולו, משלב בין פולחן דיוניסוס ואפולו בדלפי. אלא שלאחרונה התגלו שרידים של תרבות מקבילה ליוון הקלאסית ומתקדמת מאד מבחינה רוחנית שהתקיימה באזורי בולגריה של היום בקרב העם התרקי. ומתברר שאורפיאוס היה נביאם וסיפורו בגרסה שלהם הוא אחר.

 

נתחיל בסיפור ה"רגיל".

 

אורפיאוס היה בנם של המוזה קליופה והאל אפולו. הוא קיבל מאביו במתנה לירה (כלי נגינה קדום)  מיוחדת וכבר בתור ילד התגלה כנגן מוכשר. מה שהוא אהב הכי בעולם היה לנגן. כשאורפיאוס ניגן הציפורים הפסיקו את מעופם והתאספו סביבו, אנשים חדלו ממלאכתם ובאו לשמוע אותו, כל אחד ראה לפתע את חברו באור אחר, חיובי, והעולם נראה מקום טוב לחיות בו. אפילו העצים הקשיבו רוב קשב, נדמה היה שהיקום כולו עוצר ומאזין. אורפיאוס היה מנגן נפלא מאין כמוהו ונדמה היה שבשעת הנגינה הוא נמצא בעולמות אחרים. יום ולילה הפליא אורפיאוס בנגינתו, זאת הייתה תשוקהו, אהבתו, החיים שלו, ורק דבר אחד בעולם הוא אהב יותר – את הנימפה אאורדיקה, והיא גם אהבה אותו.

 

החיים נראו מושלמים עבור אורפיאוס, היה לו מקצוע, היה לו ייחוס, ויותר מכל הייתה לו אהבה והוא עמד להתחתן איתה ולחיות באושר ובעושר עד יום מותו, אלא שלחיים יש תפניות מפתיעות ובכל אושר גדול יש גרעין של הרס. ביום החתונה המיועד הוכשה אאורדיקה על ידי נחש ארסי ומתה. אורפיאוס לא ידע את נפשו מרוב צער, הוא החליט לנצל את כשרון הנגינה המופלא שלו ולעשות דבר שאיש לפניו לא העז ולא הצליח לעשות – לרדת לשאול ולחלץ משם את אהובתו

קשיים רבים המתינו לו בדרך, מדרונות חלקלקים וחשוכים, תהומות אין חקר, הכלב קרברוס עם שלושת הראשים שאיים לטרוף אותו, נהר הסטיקס הנורא. על כל הקשיים הוא התגבר בעזרת נגינתו ועוז רוחו ולבסוף ניצב לפני מלך השאול - הדס וניגן לו שיר עצוב על גורלו של אדם שרק נוגע באושר וכבר הוא נלקח ממנו. השיר היה כה נוגע ללב שאפילו הדס הקשוח הזיל דמעה והסכים לשחרר את אאורדיקה מהשאול בתנאי שבדרכם למעלה אורפיאוס יילך קדימה ולא יסתכל לאחור. תנאי פשוט לכל הדעות, אבל מתברר שכולם נכשלים בו.

 

בדרכם למעלה, כשכבר האור נראה בקצה המנהרה, התגבר היצר על אורפיאוס, רוח שטות אחזה בו והוא העיף מבט חטוף לאחור לראות אם אאורידיקה עדיין איתו. וזה הספיק: אאורידיקה הייתה שם אבל נסחבה מייד למטה והסלעים סגרו עליה לנצח.

 

אורפיאוס לא ידע את נפשו מרוב צער: לא מספיק שאהובתו נלקחה ממנו, לא מספיק שהוא עשה את כל הדרך הארוכה והקשה הזו לשווא, אלא שזה היה באשמתו, באשמת רוח שטות שאחזה בו לרגע קצר אחד. הוא לא יכל להכיל את הצער, האשמה, והתוצאות של מעשיו והשתגע.

את שארית חייו הוא בילה כמטורף ביערות של תרקיה עד שנקלע בטעות לטקס אקסטטי של כוהנות דיוניסוס, נשים שהיו משתכרות ומתפרעות בהרים. הם קרעו אותו לגזרים ובכך בא סופו לפי המיתולוגיה היוונית. אלא שמתברר שיש לסיפור גם סוף אחר

 

הסיפור האלטרנטיבי:

 

העם התרקי, שחי באזורי בולגריה של היום באותם ימים, אימץ את אורפיאוס כנביאו, וסיפר את אותו סיפור אבל עם סוף אחר:

בעודו מסתובב ביערות, מוטרף וכואב, עלה לילה אחד אורפיאוס על הר גבוה בסוף הלילה זכה לראות ממנו את זריחת השמש. באותו רגע הוא הגיע להארה: אורפיאוס הבין שכל מה שמת קם לתחייה בסופו של דבר בצורה אחרת. החיים הם גלגל, הניסיון שלו לשמר את אאורידיקה בדמותה הפיזית היה ניסיון נואל שנידון מראש לכישלון. אי אפשר להתגבר על המוות, אבל אפשר לקום לתחייה בצורה כזו או אחרת. כל עוד הוא חי אאורידיקה חיה במחשבתו וזכרון והאהבה שלהם לעולם קיים. אורפיאוס גילה את סוד חיי הנצח ובילה את שארית חייו בהוראת הסוד שגילה. בעזרת שירה וריקוד המבטאים אמיתות אוניברסאליות. כך נוסד מה שנודע לימים כבית הספר של "המסתורין האורפי".

 

הרבה אנשים למדו בבית הספר של המסתורין האורפי, אחד מהנודעים ביותר היה פיתגורס, שלימים פתח בית ספר למסתורין משל עצמו. מקום אחר שבו קיימו את המסתורין האורפי היה בהר סמו תרקיה שבצפון יוון, אורפיאוס הגיע לפלובדיב, שבעה האגמים בהרי הרילה, ויש אומרים שהוא חי זמן רב לפני הופעת סיפורי המיתולוגיה, כאלף שנים לפנה"ס.

 

העם הבולגרי שימר את דמותו של אורפיאוס בהרים הנידחים. שם חיים ופועלים עדיין אנשים שנמנים עם חסידיו, הם יודעים לדבר עם חיות כפי שאורפיאוס עשה, ומשתמשים במוזיקה וריקוד כדי להגיע למצבים אקסטטיים וטהורים רוחנית.

 

בהרי רודופי בבולגריה ניתן למצוא את המערה שממנה ירד אורפיאוס לשאול, את המקום שבו הוא זכה להארה, את הקבר שלו, וכן אלפי מקדשים הבנויים בצורה מיוחדת שלפניהם היו מבצעים את השירים והריקודים שהוא לימד. לימים חידש את מסורת הריקוד האורפי אדם בשם פטר דונוב שהתחיל את ה"אחווה הלבנה" בבולגריה, במקביל לשטיינר, אך על כך במאמר אחר

 

אורפיאוס

אורפיאוס חי בתרקיה דור אחד לפני הומרוס. הוא מצא שם את מותו על פי מחזהו האבוד של אייסכילוס "הבאסרידים".

אורפיאוס נהג לעלות מדי יום להר פנגאיוס (שם היה מקדש דיוניסוס) על מנת להשתחוות לשמש המזוהה עם אפולו. דיוניסוס הנרגז שלח את המינאדות נגדו. הקיתרה נופצה ואיבריו פוזרו לכל עבר. ראשו שהושלך למים צף כשהוא שר עד לסבוס.

 

לאורפיאוס יש דמיון לשמאנים. הוא מוסיקאי ומרפא, הוא מקסים ומאלף חיות טרף, הוא יורד לשאול כדי להוציא את אאורידיקה, ראשו הכרות נשמר ומשמש כאורקל, כפי ששימשו עד המאה ה19 ראשיהם של שאמנים סיביריים וכפי שמופיע במסורת הקלטית העתיקה. אורפיאוס ייחס חשיבות רבה לטיהור, קתרזיס שזה טכניקה של אפולון.

 

מספר רמזים של אפלטון מאפשרים לנו לעמוד על עיקר התפיסה האורפית בנוגע לאלמוות. בשל החטא הקדמון נכלאה הנפש בגוף כמו בקבר. מכאן שהקיום הגשמי דומה יותר למוות, ומות הגוף הוא איפא תחילת החיים. אולם חיים אמתיים אלה אינם מושגים באורח אוטומטי. הנשמה עומדת למשפט על פי הישגיה ומעשיה ואחרי זמן מה היא מתגלגלת מחדש, עד גאולתה הסופית

 

האורפים סירבו לאכול בשר, ונמנעו כך מקורבנות דם. היה זה היבדלות מהמערכת הדתית היונית.

חיים אורפיים הם  היטהרות, סגפנות, שמירה על כללים ייחודיים, אולם לגאולה ניתן להגיע רק באמצעות איניציאציה, כלומר על פי התגלויות קוסמולוגיות ותיאוסופיות.

המיתוס של הטיטנים נחשב לאורפי. על פי מיתוס זה האדם הוא בעל אופי אלוהי ואופי טיטני גם יחד, כיוון שהאפר של הטיטנים הכיל גם את גופו של דיוניסוס הילד. ואולם, על ידי היטהרות, פולחני איניציאציה, ושמירה על חיים אורפיים, ניתן לסלק את היסוד הטיטני ולהפוך לבכחוס, כלומר להגיע למצב אלוהי דיוניסאי.

 

הטקסט הקדום באירופה

טקסט הקדום ביותר באירופה שנמצא במוזיאון בסלוניקי הוא הפפירוס של דרווני, שהוא מסוף המאה ה5 לפנה"ס. במגילה זו לוקח המחבר את אחד ההמנונים האורפיים ומסביר שלמעשה הכל זה אלגוריה וזה מרומז בפסוק הראשון: "אתה החניך סגור את הדלת". המחבר מסתמך על התיאוריות של הפילוסוף אנקסגורס, זה שהביא את הפילוסופיה לאתונה, פילוסוף קדם סוקרטי, שטען שסיפורי האלים רק מייצגים כוחות של טבע, ואת מעשה הבריאה.

אנקסגורס היה המורה של אוריפידיס ואולי גם של אפלטון, הוא ניסה להסביר את מבנה היקום וטען שהכל מורכב מיסודות ראשונים קטנים שהיחסים והכמויות שלהם המשתנים יוצרים את החומרים השונים, הכל קשור בהכל חוץ מהnous  השכל, שזה עיקרון התנועה. הוא הציג את המושג של הnous

 

חברת תרבויות עולמי עורכת כל שנה טיול לתרקיה העתיקה בעקבות אורפיאוס
 
 
 
 
 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו