הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אורפיאוס - טיולים לרחבי העולם

אגדת אורפיאוס

אורפיאוס הוא חלק מהמיתולוגיה היוונית, מי שהביא להשלמה בין ההשתוללות הבכחית לבין ההרמוניה ודרך הזהב של אפולו, משלב בין פולחן דיוניסוס ואפולו בדלפי. הסיפור שלו שייך למורשת היוונית, אלא שלאחרונה התגלתה גרסה נוספת שלו בקרב העם התרקי העתיק, שישב מצפון ליוון וראה באורפיאוס את נביאם.
לפי הגרסה היוונית הקלאסית אורפיאוס היה בנם של המוזה קליופה והאל אפולו. הוא קיבל מאביו במתנה לירה (כלי נגינה קדום)  מיוחדת וכבר בתור ילד התגלה כנגן מוכשר. מה שהוא אהב הכי בעולם היה לנגן. כשאורפיאוס ניגן הציפורים הפסיקו את מעופם והתאספו סביבו, אנשים חדלו ממלאכתם ובאו לשמוע אותו, כל אחד ראה לפתע את חברו באור אחר, חיובי, והעולם נראה מקום טוב לחיות בו. אפילו העצים הקשיבו רוב קשב, נדמה היה שהיקום כולו עוצר ומאזין. אורפיאוס היה מנגן נפלא מאין כמוהו ונדמה היה שבשעת הנגינה הוא נמצא בעולמות אחרים. יום ולילה הפליא אורפיאוס בנגינתו, זאת הייתה תשוקתו, אהבתו, החיים שלו, ורק דבר אחד בעולם הוא אהב יותר – את הנימפה אאורדיקה, והיא גם אהבה אותו.
החיים נראו מושלמים עבור אורפיאוס, היה לו מקצוע, היה לו ייחוס, ויותר מכל הייתה לו אהבה והוא עמד להתחתן ולחיות באושר ובעושר עד יום מותו, אלא שלחיים יש תפניות מפתיעות ובכל אושר גדול יש גרעין של הרס. ביום החתונה המיועד הוכשה אאורדיקה על ידי נחש ארסי ומתה. אורפיאוס לא ידע את נפשו מרוב צער, הוא החליט לנצל את כשרון הנגינה המופלא שלו ולעשות דבר שאיש לפניו לא העז ולא הצליח לעשות – לרדת לשאול ולחלץ משם את אהובתו
קשיים רבים המתינו לו בדרך, מדרונות חלקלקים וחשוכים, תהומות אין חקר, הכלב קרברוס עם שלושת הראשים שאיים לטרוף אותו, נהר הסטיקס הנורא. על כל הקשיים הוא התגבר בעזרת נגינתו ועוז רוחו ולבסוף ניצב לפני מלך השאול - הדס וניגן לו שיר עצוב על גורלו של אדם שרק נוגע באושר וכבר הוא נלקח ממנו. השיר היה כה נוגע ללב שאפילו הדס הקשוח הזיל דמעה והסכים לשחרר את אאורדיקה מהשאול בתנאי שבדרכם למעלה אורפיאוס ילך קדימה ולא יסתכל לאחור. תנאי פשוט לכל הדעות, אבל מתברר שכולם נכשלים בו.
בדרכם למעלה, כשכבר האור נראה בקצה המנהרה, התגבר היצר על אורפיאוס, רוח שטות אחזה בו והוא העיף מבט חטוף לאחור לראות אם אאורידיקה עדיין אתו. וזה הספיק: אאורידיקה הייתה שם אבל נסחבה מיד למטה והסלעים סגרו עליה לנצח.
אורפיאוס לא ידע את נפשו מרוב צער: לא מספיק שאהובתו נלקחה ממנו, לא מספיק שהוא עשה את כל הדרך הארוכה והקשה הזו לשווא, אלא שזה היה באשמתו, באשמת רוח שטות שאחזה בו לרגע קצר אחד. הוא לא יכל להכיל את הצער, האשמה, והתוצאות של מעשיו והשתגע. את שארית חייו הוא בילה כמטורף ביערות של תרקיה עד שנקלע בטעות לטקס אקסטטי של כוהנות דיוניסוס, נשים שהיו משתכרות ומתפרעות בהרים. הם קרעו אותו לגזרים ובכך בא סופו.

 

 

סיפור אורפיאוס אלטרנטיבי

אלא שמתברר שיש לסיפור אורפיאוס וירידתו לשאול גם סוף אחר, סיפור אלטרנטיבי שנפוץ בתרקיה הקדומה. לפיו אורפיאוס חי זמן רב לפני הופעת סיפורי המיתולוגיה, כאלף שנים לפנה"ס.  לאחר שאיבד את אאורידיקה הוא הסתובב אורפיאוס ביערות תרקיה, מוטרף וכואב, ואז לילה אחד, לקראת עלות השחר, הוא עולה על הר גבוה וזוכה לראות ממנו את זריחת השמש. באותו רגע הוא מגיע להארה: אורפיאוס הבין שכל מה שמת קם לתחייה בסופו של דבר בצורה אחרת. החיים הם גלגל, הניסיון שלו לשמר את אאורידיקה בדמותה הפיזית היה ניסיון נואל שנידון מראש לכישלון. אי אפשר להתגבר על המוות, אבל אפשר לקום לתחייה בצורה כזו או אחרת. כל עוד הוא חי אאורידיקה חיה במחשבתו וזיכרון והאהבה שלהם לעולם קיים.
אורפיאוס גילה באותו הרגע את סוד חיי הנצח ובילה את שארית חייו בהוראת מה שגילה בעזרת שירה וריקוד המבטאים אמיתות אוניברסאליות. כך נוסד מה שנודע לימים כבית הספר של "המסתורין האורפי".
הרבה אנשים למדו בבית הספר זה, אחד מהנודעים ביותר היה פיתגורס, שלימים פתח בית ספר למסתורין משל עצמו.
 
לפי המקורות היוונים אורפיאוס חי בתרקיה דור אחד לפני הומרוס. ושם מצא את מותו. על פי מחזהו האבוד של אייסכילוס "הבאסרידים". הוא נהג לעלות מדי יום להר פנגאיוס (שם היה מקדש דיוניסוס) על מנת להשתחוות לשמש המזוהה עם אפולו. דיוניסוס הנרגז שלח את המינאדות נגדו. הקיתרה נופצה ואיבריו פוזרו לכל עבר. ראשו שהושלך למים צף כשהוא שר עד לסבוס.
לאורפיאוס יש דמיון לשמאנים. הוא מוסיקאי ומרפא, הוא מקסים ומאלף חיות טרף, הוא יורד לשאול כדי להוציא את אאורידיקה, ראשו הכרות נשמר ומשמש כאורקל, כפי ששימשו עד המאה ה19 ראשיהם של שאמנים סיביריים וכפי שמופיע במסורת הקלטית העתיקה. אורפיאוס ייחס חשיבות רבה לטיהור, קתרזיס שזה טכניקה של אפולון.

 

 

בית ספר של המסתורין האורפי
המתקדשים בדרך של אורפיאוס (האורפים) סירבו לאכול בשר, ונמנעו כך מקורבנות דם. היה זה היבדלות מהמערכת הדתית היונית. חיים אורפיים היו היטהרות, סגפנות, שמירה על כללים ייחודיים, גאולה שאליה ניתן להגיע באמצעות איניציאציה, כלומר על פי התגלויות קוסמולוגיות ותיאוסופיות.
המיתוס של הטיטנים נחשב לאורפי. על פי מיתוס זה האדם הוא בעל אופי אלוהי ואופי טיטני גם יחד, כיוון שהאפר של הטיטנים הכיל גם את גופו של דיוניסוס הילד. על ידי היטהרות, פולחני איניציאציה, ושמירה על חיים אורפיים, ניתן לסלק את היסוד הטיטני ולהפוך לבכחוס, כלומר להגיע למצב אלוהי דיוניסאי.

מספר רמזים של אפלטון מאפשרים לנו לעמוד על עיקר התפיסה האורפית בנוגע לאלמוות. בשל החטא הקדמון נכלאה הנפש בגוף כמו בקבר. מכאן שהקיום הגשמי דומה יותר למוות, ומות הגוף הוא איפה תחילת החיים. אולם חיים אמתיים אלה אינם מושגים באורח אוטומטי אלא רק בעזרת מאמץ, חיי טוהר וחניכה.
 
התורה האורפית מבוססת על כתבים קדושים, שורה של ספרים, פרנץ קומנט מתאר את האורפיזם כדת של ישועה המבוססת על ספרים. האורפים התנגדו לקורבן דם, והיו צמחונים שחיו בקהילת נאמנים
הטקסט הקדום ביותר באירופה שנמצא במוזיאון בסלוניקי הוא הפפירוס של דרווני, שהוא מסוף המאה ה5 לפנה"ס. במגילה זו לוקח המחבר את אחד ההמנונים האורפיים ומסביר שלמעשה הכל זה אלגוריה וזה מרומז בפסוק הראשון: "אתה החניך סגור את הדלת". המחבר מסתמך על התיאוריות של הפילוסוף אנקסגורס, זה שהביא את הפילוסופיה לאתונה, פילוסוף קדם סוקרטי, שטען שסיפורי האלים רק מייצגים כוחות של טבע, ואת מעשה הבריאה.
 
האורפיות היא שינוי מהמסורת ההומרית. שקורה באמצע האלף הראשון לפני הספירה. במקביל לשבירה של המסורת בתרבויות ודתות אחרות.
הדתות החדשות דוחות את ערכי העיר היוונית. או האימפריה המזרחית, ניתן למנות בהם את הבודהיזם, זרתוסתרא, וחידוש היהדות. הם מוצאים בית בשולי החברה, ולכן הם היו יותר אטרקטיביות ליהודים בעולם הקלאסי.
הדוקטרינה האורפית הוכרה על ידי יהודי אלכסנדריה שהעריכו אותה. אריסטובולוס היה הפילוסוף היהודי הראשון במאה ה2 לפני הספירה ממשפחה כוהנית. לפי דבריו אורפיאוס למד ממשה. וכך גם פיתגורס וסוקרטס קיבלו השראתם ממנו.
לפי היסטוריון יהודי בשם ארטפאנוס, משה מזוהה עם הרמס והוא הביא את הפילוסופיה והכתבים הקדושים ליוונים.
יש כיום הסכמה שהתנועה האורפית הייתה בהתנגדות לערכים של הפוליס היוונית, יש כאלו הטוענים לפראים נודדים, נזירים כריזמטיים ביערות ובהרים.

 

 

חברת תרבויות עולמי עורכת כל שנה טיול לתרקיה העתיקה בעקבות אורפיאוס

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו