לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

איבן ערבי

איבן עראבי – חותם הקדושים

אחד מהאנשים החשובים בהיסטוריה הסופית הוא המיסטיקן והפילוסוף, איבן עראבי שנולד במורסיה שבספרד במאה ה12.

הסיפור מספר שיום אחד נפגשו שרוורדי ואיבן עראבי, שני ענקי הסופיות של אותה תקופה. שרוורדי הגיע עם תלמידיו ואיבן עראבי הגיע עם תלמידיו שלו. עמדו השניים זה מול זה ולא הוציאו מילה מהפה במשך שעה ויותר, ולבסוף נפרדו.

שאלו התלמידים את שרוורדי: “כל כך רצית לפגוש את איבן עראבי, והנה אתה נפגש אתו ואתם לא מדברים"?

ענה שרוורדי: “נפגשנו ועוד איך”.

 שאלו התלמידים: “מה אתה אומר על איבן עראבי”?

 ענה שרוורדי: “אש שורפת”.

שאלו התלמידים את איבן עראבי: “מה אתה אומר על שרוורדי”?

 אמר להם: “הוא ים מטביע”.

איבן עראבי נקרא גם “השייח' הגדול” וגם “חותם הקדושים”. השמות הללו מלמדים על חשיבותו העצומה במיסטיקה הסופית ועל היותו דמות מפתח בהתפתחות התנועה. גדולתו הייתה, בין השאר, בתורה המטאפיזית שהוא פיתח, בה הוא מתייחס אל העולם כאל שילוב של ניגודים שבו דברים הם הפוך ממה שהם נראים.

 איבן עראבי מעולם לא קיבל דבר כפשוטו, וטען תמיד שראיית החזיונות שלנו, למשל, טעונה תרגום. הוא הסביר, אולי בפעם הראשונה, בצורה בהירה וקולחת את הקשר בן העולמות הנראים לעולמות הלא נראים, את המבנה המטאפיזי של היקום, ואת השתלשלות הבריאה לשלביה השונים מהמוחלט עד הפרטיקולרי. הוא פיתח את התורות של המיקרוקוסמוס והמקרוקוסמוס, האדם האוניברסלי, האור של מוחמד, ועוד

איבן עראבי עצמו היה אדם בעל יכולות על חושיות, בעל חזיונות ומיסטיקן. לתורתו, כמו גם לדמותו, יש עד היום השפעה עצומה בעולם המוסלמי ומחוצה לו. חלק גדול מהסופיות המודרנית מתייחסת אליו.

להלן מקצת מהביוגרפיה שלו ובה ציטוטים מתוך סיפרו האוטוביוגרפי.

איבן עראבי נולד ב27 ברמאדאן, שנת 560 להיגרה, במורסיה בדרום ספרד (שנת 1165). במשפחתו היו אנשים מלומדים, סופים  ואנשים המקורבים לשלטון. אביו היה תלמיד של עבדול קאדיר גילני. מייסד המסדר הקאדירי.

כבר מילדותו נודע כבעל חזיונות, כעילוי וכילד מיוחד. הוא זכה לחינוך מקיף בכל תחומי הסופיות. בין הנושאים שלמד: דוקטרינות מטאפיזיות, קוסמולוגיה, פירושים אזוטריים, מדע האותיות והמספרים, ואת השלבים השונים בדרך. כתלמיד, בילה זמנים ארוכים בתרגול נושאים סופיים כמו: קריאה, תפילה, צום, חרטה, בידוד ומדיטציה, ערות ועוד היו הרבה ניסיונות על חושיים במהלך חייו שכללו מלבד חזיונות גם ראייה על חושית, התקשרות רוחנית עם החיים ועם המתים וכוחות ריפוי.

בעודו נער בסביליה בילה איבן עראבי  שעות ארוכות בבתי קברות מבודד מן העולם ומתקשר עם רוחות המתים:

“מזה זמן מה בודדתי עצמי בינות לקברים. שמעתי שהשייח' שלנו – שייך אל קומי אמר למישהו שוויתרתי על החברה של החיים והתחברתי עם המתים. קראתי לו, לכן, וביקשתי ממנו לבוא בכדי שיראה עם מי אני מתחבר. כשהוא התפלל את תפילת הצהרים, הוא בא לבדו ומצא אותי בינות למצבות יושב עם ראש מורכן ומדבר עם הרוחות שהיו נוכחות איתי. בתשומת לב רבה, הוא בא והתיישב לידי. הסתכלתי עליו וראיתי שצבעו השתנה ושהוא במצוקה ולא יכל להרים את ראשו בגלל הכבדות שנחתה עליו. חייכתי, אך הוא לא יכל לחייך בגלל המצוקה שממנה סבל. כשגמרתי את ההתקשרויות שלי, מצוקתו של השייח' הוקלה, הוא פנה אלי ונישק אותי בין העיניים. ואז אמרתי: מי הוא זה שתיקשר עם המתים, אתה או אני?’

איבן עראבי קיבל את הדרכתו בספרד, ערש המיסטיקה המוסלמית המערבית. הוא היה תלמידו של איבן-סינא ואחרים. לאחר שהתבגר עבר לצפון אפריקה, שם המשיך לקבל הדרכות מפי ‘קהדיר’(הירוק ).

(קהדיר - הינו מדריך הנשמות המוסלמי, מעין נביא, שליח, נודד נצחי. דמות אגדית במיתולוגיה המוסלמית, כעין “סנטה קלאוס”, איש זקן פלאי החי לנצח, מגיש הגביע.

באמונה הסופית, מדריך הנשמות מדריך כל מחפש בדרך הייחודית שלו. הדרך שלה הוא באופן אישי נועד, מפני שאותה דרך מובילה לגן העדן הפנימי שלו, לצורה של מהותו הנצחית, שזה השם השמימי הייחודי המושקע בו. צבעו של קהדיר הוא הירוק. לעיתים הוא מזוהה עם אליהו הנביא. הוא מסמל את הקשר של האדם עם השמימי.)

איבן עראבי החל לקבל הדרכות ישירות מ’קהדיר’. הדרכות שגרמו לו לעזוב את צפון אפריקה ולעלות לרגל למכה, שם התגלה לו חזיון שבו הוא הופיע כ”חותם הקדושים” (כשם שמוחמד הוא “חותם הנביאים”). הוא המשיך לנדוד ברחבי המזרח התיכון וכתב ספר על ההתגלויות שהיו לו במכה, וכן ספר נוסף שנקרא “חותמות התבונה”, ובו עיקרי תורתו. הוא מת ונקבר בדמשק.

איבן עראבי בז למלומדים המוסלמים ובאחד הוויכוחים האחרונים שלהם איתו הוא אמר: “הדבר שאתם מחפשים נמצא מתחת לכף רגלי”, משפט שעורר אצלם כעס רב.

מה גדולה הייתה תדהמתם כשלאחר מותו של איבן עראבי, כשחפרו את הקבר, נמצא אוצר מתחת למקום שבו הייתה אמורה להיות כף רגלו של השייח' הגדול – חותם הקדושים – איבן עראבי.

 

על תורתו:

לפי איבן עראבי דמיונות ופנטסיות הנן הופעה מעוותת של עולם הדימויים. שהוא עולם שמתווך בין העולם הפיזי לעולם הרוחני. אצל רוב האנשים עולם הדימויים לא מפותח. בעולם הדימויים יש טווח בין העדין למחוספס והוא תמיד צריך פירוש. לעיתים יש חלומות אמיתיים שהם הופעה נכונה של עולם הדימויים, אך גם אותם יש לפרש.. למשל, אברהם פירש לא נכון את חלומו ולכן הקריב את יצחק/ישמעל, שהיה אך סמל, במקום את הטלה. הפירוש מצריך “ידע”. כל התגלות אלוהית מצריכה פירוש. אברהם שכח, או הזניח, (לפי אבן ערבי), את חובתו לתרגם את החזון ועל ידי כך נכשל בניסיון האלוהי.

נשאלת השאלה: כיצד יכול אדם לפתח את יכולת התרגום שלו של עולם הדימויים? את היכולת לראות דברים כסמל?

אבן ערבי מציע שיטה שנקראת "שיטת אנוש-אליה". על האדם לעבור מחדש את חוויותיהם של אנוש ואליה שהם בעצם שתי התגלמויות של אותו האדם.  אנוש היה נביא לפני זמנו של נוח, שהגיע גבוה בסולם האלוהי ומוקם על ידי אלוהים בסורת השמש שבקוראן, שם הוא נקרא אנוש. יותר מאוחר הוא נשלח חזרה לאדמה כנביא לעיר בעל בק ואז הוא נקרא אליה.

כשאליה ירד למטה, הוא הפך את עצמו ל”חייתי” לחלוטין. הוא הגיע למצב הבסיסי הקיצוני ביותר של קיום אנושי שבו ההגיון נזרק הצידה והאדם נשלט על ידי דחפיו הפיזיים, כמו חיה. בעודו במצב זה היה לאליה חזיון מוזר. הוא ראה את הר הלבנון מתחלק ומתוכו יוצא רכב אש. הנביא קפץ מייד על הרכב, התשוקות הפיזיות עזבו אותו והוא נהיה טהור שוב. הוא רכש מחדש את יכולת ההגיון, אלא שעתה היה זה הגיון גבוה יותר שיש לו גם את הנסיון של העולם הפיזי. אז ראה אליה את הדברים כמו שהם וידע את האלוהים. אליה הגיע למצב הגבוה ביותר. (אלא שלא היה זה המצב המושלם, מכיוון שהוא ראה את הדברים במצב הטרנסדנטי שלהם, אך לא ראה אותם בו זמנית גם במצב האימננטי שלהם. אלוהים הוא גם טרנסדנטי וגם אימננטי. לזכות לראות את שני הדברים בו זמנית הגיע רק מוחמד.)

שיטת אנוש אליה, מאפשרת לאדם לראות את שני הצדדים של הדברים, הצד הפיזי והרוחני יחדיו, כשאחד משתקף מבעד לשני. היא מאפשרת לאדם לאחוז במקל בשני הקצוות ולגשר בן הניגודים. רק כך מושג התרגום הנכון של עולם הדימויים.

איבן עראבי שילב בין המיסטיקה הסופית המערבית לבין זו המזרחית. הוא לא ייסד מסדר אחריו, דבר המתאים לאופיו הניהליסטי. יש מספר מסדרים, כמו למשל, המסדר הנימטוהלי, המתייחסים לתורתו. (לאחרונה קם במערב בית ספר סופי סביב תורתו, הקשור לציזם שבסקוטלנד, מקום הקשור לראשד פילד, כותב הספר ה”מחסום האחרון”.)

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו