לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אימפריה בולגרית 1 - טיולים לרחבי העולם

האימפריה הבולגרית הראשונה

 

התקופה הפגאנית

בשנת 682 מגיע החאן אספרוך עם 50.000 לוחמים רכובים לשפך הדנובה ומשתלט על אזורי בולגריה הצפוניים, הצבא הביזנטי שנשלח מולו מוכה שוק על גבי ירך. הבולגרים הם איגוד של שבטים נוודים בעל מאפיינים טורקיים, אך ממקורות שונים וגם פרסיים, סרמטים וסקיתים, הם מקיימים ממלכה מבוזרת וגדולה במישורים של דרום רוסיה ואחד הבנים של המלך – אספרוך מגיע עם שבטים נודדים וצבא פרשים לכבוש את מישורי הדנובה באזור השפך שלה וצפון בולגריה.

מתברר שלאחר היחלשות האימפריה הביזנטית כתוצאה מהמלחמות עם הפרסים והפלישות של הערבים, יש חלל ריק באזורים אלו של העולם, ולתוך החלל נכנסים הלוחמים עזי הנפש הכורתים ברית עם התושבים המקומיים החדשים, שבטים סלאביים שאך התיישבו באזורים אלו לפני מאה – מאתיים שנה, וכן עם שרידי האוכלוסייה המקורית – התראקים.
בניגוד לביזנטיון, בממלכה הבולגרית החדשה אין תרבות עירונית, כתב, טכנולוגיה מפותחת, והיא מבוססת על ארגון מבוזר ונאמנויות של ראשי שבטים. אלא שזה כוח חדש ורענן.

הבולגרים באים לעזרת הביזנטים בתחילת המאה השביעית במלחמות שלהם עם הערבים, למעשה החאן טרבל מציל את הביזנטים מהפלישה הערבית והמצור של קונסטנטינופול. בתקופתו כנראה נחרת הסוס ממדארה על צוק סלע לא רחוק מהבירה העתיקה פליסקה.


בסוף המאה ה8 עולה לשלטון אדם מוכשר ואכזר בשם החאן קרום, שהופך להיות הכוח החזק ביותר בבלקן, הוא נלחם בביזנטים, מנצח אותם, צר על איסטנבול, ומחייב את השליטים בתשלום מס שנתי לקופתו. הביזנטים מוגנים על ידי קו של מצודות המתחיל מבורגס ונגמר בסופיה ומגן על המעברים של הרי רודופי. קרום כובש את המצודות אחת לאחת. הוא מנצח והורג את הקיסר ניקופורוס, הופך את גולגולתו לכלי שתייה מצופה כסף. כובש את נסבר לחופי הים השחור. הבירה של בולגריה באותה תקופה היא פליסקה בצפון מזרח. קרום מזמן צבא אדיר, כובש את אדריאנופול ומגלה את אוכלוסייתה, ביניהם הקיסר הביזנטי לימים – בזיל הראשון. ומתארגן לכבוש את העיר הגדולה, אלא שנס גורם לכך שהוא מת מוות פתאומי לפני שמצליח במזימתו.

החאן אומורטג הוא הבנאי הגדול ואיש השלום לאחר איש המלחמה, הוא בונה לראשונה את פרסלב, שליט פגאני נאור, אבל רודף את הנוצרים, חותם הסכם שלום עם הביזנטים, מחזיר שטחים ומבצר את הגבול. הוא בונה אורוות גדולות ליד שומן בשם אאול. ומאוזוליאום. הוא עסוק במלחמות עם הגרמנים הפרנקים, שושלתו של קרל הגדול, המתקדמים לפאנוניה. הוא אחרון המלכים הפגאניים הגדולים, פילוסוף שנתמך על ידי הכהונה של האל פארון, אל הרעם. (על שמו הרי פירין)

 

התקופה הנוצרית

ב852 לספירה עולה לשלטון החאן בוריס, אלא ימי שינוי בביזנטיון שמצליחה לסיים את מלחמת האזרחים ולצאת לדרך של שגשוג והתפשטות חדשה, בהנהגת שושלת מקדונית נמרצת. האיש שמשפיע על החצי השני של המאה ה9 הוא הפטריארך פוטיוס, אחד מאבות הכנסייה האורתודוקסית, היחיד שהוכר בתור אב לאחר ארבע הגדולים של המאות 4-5 לספירה. הוא היה אדם משכיל משכמו ומעלה, בעל הספרייה הגדולה בעולם, יודע שפות ערבית וכנראה שגם עברית, שהקים בקונסטנטינופול מוסד אקדמי, אוניברסיטה בשם מגאורה, שחיקתה למעשה את בית המדעים בבגדד.

פוטיוס שולח משלחות לעמים החדשים מצפון לאימפריה ובמיוחד לסלאבים ולהם הצעה לעסקת חבילה, במידה והעם יקבל עליו את הנצרות, אזי פוטיוס ישלח אליהם מלומדים שילמדו אותם את המדעים: הנדסה, רפואה, חקלאות. יקימו מוסדות אקדמיים שיכשירו את הדור הצעיר, יחברו שפה, יתרגמו ספרים, ויבנו אתוס לאומי נוצרי חדש. הפטנט הזה עבד טוב גם במאות 4-5 לספירה בזמן התנצרות עמי הקווקז (ארמנים וגיאורגים) ומדוע שלא יעבוד טוב הפעם?

החאן בוריס מבין את היתרונות של הפיכת המדינה לנוצרית, אלא שהוא לא בטוח איזה סוג נצרות לבחור, מצד אחד יש את הקתולים ונציגיהם הפרנקים בגבולות הצפוניים מערביים שלו, ומצד שני את האורתודוקסים וקונסטנטינופול בדרום מזרח. הוא פוסח על שני הסעיפים ופעם פונה לכיוון הזה ופעם לאחר. היתרון של האורתודוקסים שיש להם שליחים דוברי סלאבית שכבר הגיעו למוראביה והמציאו כתב סלאבי חדש. הם גם מוכנים להכיר בעצמאות הכנסייה הבולגרית. וזה מה שמטה את הכף, בסופו של דבר בוריס הופך להיות נוצרי אורתודוקסי. ב885 , יותר משלושים שניה לאחר שעלה לשלטון, שני שליחים שמגיעים לממלכתו – קלמנט ונחום, תלמידים של פוטיוס וקיריל ומתודיוס, מקימים מוסדות אקדמיים אחד בבירה החדשה פרסלב

עם הפיכתו לנוצרי מקים בוריס בירה חדשה ולידה מנזר שמשמש מרכז לימוד. בבירה הישנה יש יותר מדי כוח לבויארים – האצילים, המתנגדים לנצרות וכוהני הדת הפאגאנים התומכים בהם. הוא מאמץ את השם "מיכאל" וקורא לעצמו צאר במקום חאן. במקום זה מתחנכים הנסיכים לאדם בהנהגת סנט נחום, וביניהם הצאר לימים סימיון הראשון.

תקופת הצאר סימיון נחשבת לתור הזהב של בולגריה, שבזמן הזה הייתה שווה בכוחה לביזנטיון ואיימה עליה, חלומו של סימיון היה ליצור ממלכה סלאבית יוונית שהוא השליט העליון שלה בקונסטנטינופול, חלום גדלות זה הביא לסדרה של מלחמות קשות שמצצו את לשדה של האומה, בשנים שלאחריו. סימיון עצמו גדל כנזיר, למד במגאורה, הכיר את הפילוסופיה היוונית. ורק השתלשלות מאורעות שבה אחיו השליט ניסה להיפטר מהדת הנוצרית הביאה אותו לשלטון במקומו.
כשעלה לשלטון התגלה האופי האחר שלו, של הלוחם האכזר. הוא הפך את פרסלב לקונסטנטינופול שנייה מבחינת הפאר.

המלחמות בין סימיון לביזנטים הביאו לידי נדידת ההונגרים, המגיארים לשפלות הונגריה וייסוד בירה שם. עד אז הם היו באזור הדנייפר התחתון, אלא שסימיון שכנע את שבטים תורכים שנקראו פצנגס לתקוף אותם, מה שגרם להם לנוע מערבה מעבר לקרפטים.
סימיון ייסד את הפטריארכיה הבולגרית העצמאית. שהוכרה גם על ידי רומא.
אסטרולוג ביזנטי גילה שגורלו של סימיון קשור לעמוד בפורום המקומי. כשכרתו את ראש העמוד ב27.5.927 סימון נפל מת מאות קילומטר משם.

בזמן היורש – צאר פטר, בולגריה הייתה מותשת מהמלחמות. הכפירה הבוגומילית מופיעה אבל יחד איתה גם הנזירות הבולגרית בהנהגת סנט רילה. ההונגרים פושטים והביזנטים מתחזקים. באזורי המערב יש כנופיות שודדים שמונהגות על ידי אחיו של פטר מיכאל. בשנים האחרונות צבא רוסי פלש לבולגריה והחריב את פרסלב 967. בביזנטיון עלה לשלטון גנרל מוכשר בשם צימיסקס. גולים ארמנים הועברו לבלקן והתיישבו באזור פלובדיב (הוא ניצח את הממלכה הפאולינית העצמאית שהתקיימה בארמניה והגלה רבים). ולמעשה הכפיף את בולגריה תחת שלטונו, אלא שאז באה תקופת תחייה בולגרית חדשה.

משפחה של ארבע אחרים במערב בולגריה: דודי, משה, אהרון וסמואל, הנהיגה מרד נגד הביזנטיים הם נקראם הקומיטופולי, אביהם היה אציל וכנראה שליט של סופיה, אמם ארמנית. הם מרדו בשם בוריס השני שהיה שבוי בביזנטיון. בסוף המאבק (שמזכיר את זה של החשמונאים) מחייה סמואל שנשאר השורד היחיד את הממלכה הבולגרית הנשלטת כעת מבירה חדשה שהיא העיר אוכריד לחופי אגם אוכריד, מקום בית הספר של סנט קלמנט. במשך עשרים שנה מ993 ועד 1114 הוא שולט בממלכה גדולה ומצליח לזמן מה להשתלט גם על מזרח בולגריה בואכה פרסלב. הוא כובש גם את סרביה, צפון יוון וחלקים מאלבניה.
בסופו של דבר בזיל השני מנצח אותו ובולגריה מאבדת באופן סופי את עצמאותה.
הפטריארכיה העצמאית יורדת בדרגה לארכיבישופות ונשארת באוכריד, הבלקן כולו בשליטת האימפריה הביזנטית.

 

 

מאמרים על היסטוריה בולגרית - לחצו לקישור:

היסטוריה בולגריה כללי

התרקים

אורפיאוס

בולגריה הגדולה (הקדומה)

בולגריה הרומאית

אימפריה בולגרית ראשונה

סנט קלמנט וסנט נחום

אימפריה בולגרית שנייה

בולגריה העותומאנית

עצמאות בולגריה

 

ארבע הטיולים הגדולים - הצטרפו לטיולי הרשמה - לחצו לקישור:

מוזיקאלי אחווה לבנה

עמק הוורדים 

פסטיבל מסכות פרניק

פסטיבלי תחילת האביב סוף החורף

 

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו