לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אליאנור מאקווטינה - טיולים לרחבי העולם

אליאנור מאקווטינה 1122-1204

האישה שמאחורי מסעי הצלב, היא הייתה אשתו של לואי השביעי, הנרי השני, ואמו של ריצרד לב הארי. בחצר שלה בדרום צרפת התפתחה האהבה החצרונית, אידיאל האבירות ואגדות הגביע הקדוש. מחצר זו יצאה האדריכלות הגותית, השירה והספרות, היה הייתה נכדתו של הטרובדור הראשון דה גיום. מי שהמשיכה אותה בדרכה הייתה בתה – מרי דה שמפיין.

גדלה בחצר הדרום צרפת, סבא היה הטרובדור הראשון. היה לה חינוך טוב, כולל אסטרולוגיה, אריתמטיקה והיסטוריה. היא ידעה מוזיקה ספרות, לטינית, ריקוד, היא בילתה רוב ילדותה בPoitou. אביה מת בדרכו לסנטייגו דה קופוסטלה בהיותה בת 15 בבורדו

מייד אחר כך היא נישאת ללואי השביעי הצעיר והופכת להיות מלכת צרפת, היא עוברת לפריז שם היא פוגשת את  Bernard of Clairvaux and Abbot Sugerסוגר הוא האבוט של סנט דני והוא זה שמקדם את האדריכלות הגותית.

ב1144 מפגש דרמטי בין ברנרד לאליאנור שבו היא מודה בטעותה ומקבלת ברכתו. כמה שנים לאחר מכן היא נשבעה למסע הצלב בהשפעת ברנרד והייתה בקשר עם דודה ריימונד באנטיוכיה. היא עמדה בראש צבא, האגדות היו על 300 אמזונות, ויצאה לאחר שביקרה בקברה של מרי מגדלנה, בveselay מקום בו ברנרד הטיף למסע הצלב ב1946

יצאה למסע הצלב ביחד עם בעלה לואי, אך בדרך התגלתה ביניהם כנראה מחלוקות, שנהייתה גלויה באנטיוכיה, היא רצתה להישאר עם דודה ריימונד ולתקוף את אלפו, בעוד שלואי רצה להמשיך לירושלים והכריח אותה לבוא, בשלב זה רצתה כבר ביטול של הנישואים על בסיס קרבה משפחתית לא ראויה. בשארית מסע הצלב היא הייתה אנטי ובפרופיל נמוך

כשחזרו לאירופה ב1951 הפליגו בספינות נפרדות ופנו דבר ראשון לאפיפיור בכדי לקבל את אישורו לגירושים. בדרך חזרה מארץ הקודש היא עצרה בפלרמו היכן שהיה רוגר השני מלך סיציליה הנורמני, שם הייתה חצר של השכלה וסובלנות. לפי סברתי במזרח היא נחשפה לשירת האהבה של הסופים והמיסטיקה שלהם.

 

ב1952 היא נפרדה בהסכם מלואי נתמכת על ידי  Samson of Reims והאדמות שלה הוחזרו לה. תוך שמונה שבועות נישאה להנרי השני שנהיה מלך אנגליה ב1954. אליאנור ילדה להנרי שמונה ילדים, אך יחסיהם היו סוערים ומעורערים, היא תמכה בבן ממזר שלו Geoffrey of York

להנרי היה וויכוח עם תומס בקט, שבסופו זה נרצח בקנטרברי ב1170. אליאנור כנראה תמכה בבקט שהיה המחנך של ילדיה, בינתיים לואי השביעי נישא פעם שלישית והוליד את פיליפ אוגוסטוס, מי שיצור את המדינה הצרפתית המודרנית. היא לא הסתדרה באנגליה וחזרה לפורטייר portier

ב1170 הקימה את חצרה באקווטינה בדרום צרפת ובית משפט לאהבה, מקדמת את השירה הטרובדורית, האהבה החצרונית, האמנות והתרבות (גם את האדריכלות הגותית). שם לימדו  troubadours, chivalry, and courtly love אנדריאס קפליאנוס מתייחס לחצר הזו. הוא טוען שאליאנור, בתה מרי, ו Ermengarde, Viscountess of Narbonne, and Isabelle of Flanders

ישבו ושמעו לטענות האוהבים בבית משפט האהבה.  הגבר הוא רכושה של האשיה, בניגוד למצב העניינים בחברה הקיימת.

הם שמעו 21 מקרים ושפטו, אחד מהם האם אהבה יכולה להתקיים בנישואים, והתשובה היא לא. יש חוקרים שטוענים שהחצר מעולם לא התקיימה, כי האזכור היחיד שלה הוא על ידי אנדריאס

האמור נכתב בtroys בסביבות 1180-84, וזה מזכיר את כריסטיאן דה טרוי ואגדות הגביע הקדוש, לא הרבה ידוע על כותבו, זה נכתב לפי בקשת מרי משמפיין

בשנת 1974 הייתה מעורבת במרד בבעלה – הנרי השני, נשבתה ונאסרה חלקית על ידו מ1174 ועד 1189. ב1189 הוא מת והיא שוחררה ונהייתה מלכת אנגליה.

היא מתה בגיל מבוגר יחסית ב1204 והספיקה לחזות ולהיות מעורבת בשלטון בנה השני על צרפת ואנגליה.

 

אליאנור מאקוויטניה, מייצגת דור של אצילות ומלכות שיש להם כוח אדיר. מספיק להסתכל על האופנים שבהם היא מוצגת בספרות, כדי להבין את ההתפתחות המגדרית. היא עומדת בראש אקוויטניה, יש לה השפעה רב, ככל שמתקדמים היא הופכת למלכה רעה, אחר כך מייחסים לה רצח של המאהבת של המאהבת של הנרי השני, היא הופכת לאישה פשוטה

 

דמותה של אליאנור מאקטווינה

ההיסטוריה נקבעת על ידי דמויות גדולות מהחיים. לפי אמי קלי אידיאל האהבה החצרונית הוא ביסודו של דבר מפעלה של אישה אחת גדולה – אליאנור מאקווטיניה, תוצאה של ניסיון חייה

זה דומה לovid מטאמופרות, אבל אצל אוביד נשים מנוצלות, מרומות, התשוקה לא נשלטת, ואצל אנדריאס נשים אצילות, מלמדות את הגברים, שהם נתינהם. נדמה שאנדריאה הוא תחת השפעה של גורם משנה המכוון אותו לתפישה חדשה שקשה לו איתה באופן טבעי. הוא לוקח את התפישות הארוטיות של אוביד ומעביר אותם טרנספורמציה מיסטית.

קלי מעלה את הספקות לגבי קיום החצר שמתאר אנדריאס ומציעה להסתכל על הנשים שמופיעות שם. יש במקרים המתוארים בספר תאריך של 1174 מכתב של מרי משפיין לשני פונים, ואכן זמן הזה מתאים להקמת החצר, אליאנור עצמאית בpoitou , טוענים שמרי לא יכלה להיות שם, אבל אין מה שימנע ממנה את זה לפי תיאור החיים שלה. היא  הייתה באותו הזמן בחצר שלה. הם שופטות ביחד בtractatus , למרות שמרי נראית בסיפור יותר דומיננטית הרי שאליאנור היא הייתה החשובה. הפטרון והדואגת לחבורה שהולידה את הרעיון האבירי.

בזמן שהחצר נולדה אליאנור הייתה בת 52 עם ניסיון רב. באופן טבעי היא בזה למלוכה, היא פגשה רבים מהדמויות הגדולות של דורה ונחשפה לתורות רבות, תרבויות ודתות. היא נחשפה גם לאלימות וויכוחים. חשיפה מעודנת בתקופת הילדות, עד גיל 15. שממון של עד גיל 30 כמלכה בצרפת, הוולדות החוויה של ליווי מסע הצלב השני. החופש של היותה מלכת בריטניה. היה לה את הרקע העשיר ביותר מכל אדם אחר על פני האדמה לצפות על החיים ממרומי בגרותה. המסע לביזנטיון וירושלים בגיל 27 תרם לה מבחינה אמנותית, תרבותית, ופיתח השקפה חדשה על מטרתה וייעודה בחיים. יש כרוניקאים וסופרים שליווה את המסע הזה כמו Odon of Deuil

השהות שלה בחצרו של Emperor Manuel Comnenus גילתה שלה שפריז היא לא מרכז העולם, אמנות, מוזיקה, אוצרות תרבות, ועידון ואושר אגדי אפיינו את העיר, זה היה כמו ארץ אגדות.

Dionysius the Areopagite היה הפטרון קדוש של המלך וחגו נחגג על ידי הקיסר ומקהלות של כמרים. היא בילתה שם כמה חודשים

בנוסף על כך בילתה יותר משנה בירושלים, ולא ידוע על זה הרבה. שם פגשה מלכים, טמפלרים, עולי רגל. פרויקטים של בנייה.

החוויה של המזרח גרמה למלכה לרצות להשתחרר מנישואיה והכבלים של החצר הנזירית הצרפתית. מיוזמתה שלה הנישואים פורקו. והיא נישאה לאדם צעיר ממנה ב11 שנה הנרי פלנטגנט
 
Henry Plantagenet

הנרי היה פטרון של אמנות ולימוד, אליאנור הייתה חופשיה ויצרה בחצרה באנגרס Anger מקום של משוררים וטרובדורים. עוד בהיותו דוכסית נורמדי, וכך היה גם שעברה לאנגליה בארמונות של לונדון ווויסצטר.

אליאנור זוהתה עם דמויות נשיות היסטוריות המופיעות באנאידה וטרויה. הסיפור של טריסטן נולד בארמונות. וגם הוצגה ה"היסטוריה של מלכי בריטניה" של גפרי ממוט.

טירות נבנו בכל רחבי הממלכה ובמיוחד בעיר הולדתה שנבנתה מחדש פויטאו. סבה של אליאנור הטרובדור בנה מגדל אלגנטי ומצא אהובה חדשה. נשים למדו את האמנות של להיות מלכה. נבנה אולם מפואר שישמש מרכז לחיי החצר. בתוך ארמון מעודן ומתאים.

בזמן הזה למלך הנרי היה רומן עם רוזמונד קליפורד. וזה גרם להתרחקותה של אליאנור. ב1969 המלך הנרי חילק את נחלתו ונתן לריצ'רד – הבן החביב על אלאינור את אקוויטן ופאיטואו, בשנת 1970 שניהם עברו לאקוויטן וקיבלו חזרה את הדוכסות. היא הייתה עצמאית, בוגרת וחופשיה. לפי קלי היא הייתה נחושה ליצור ממלכה המוקדשת למינרווה, וונוס והבתולה. וליצור מעגל פנימי רק לתלמידים

תחת חסותה היו יותר מעשרים בני מלכים ואצילים שנועדו לשלוט באירופה. לפי אנדריאס היו בחצר כ60 גברות מושבעים, בנוסף על כך היו גברים צעירים רבים שכל מה שידעו בחיים הוא מלחמה ואלימות, והם היוו סכנה לחברה, למלכים ולכנסייה. הם עסקו בתחרויות. שבהם היו התערבויות כספיות מזיקות, חצרות של טירוף דו קרב.

גם המלך הצרפתי היה צריך עזרה בריסון הנוער, ולכן זה היה צעד הגיוני להפוך את מרי משמפיין לראש האקדמיה בפואיטיאו ולימים ראש בית ספר לאהבה. היא הייתה הבת הבכירה של לואי קפט ואליאנור. הייתה נשואה להנרי הליברל, בת שלושים כראש החצר בפאויטיאו, אמא למי שעתיד להיות מלך ירושלים ובת יפהפייה בשם סקולסטיקה.

הטענה של קלי היא שהיו חצרות אהבה בדרום צרפת, מקומות שהם התאספו טרובדורים, במיוחד בזמן האסיפות של האביב. ושמרי ואולי אליאנור היו צריכות לקדם את המשמעת ולעדן את האימפולס הגברי ולכן לקחו את זה צעד אחד קדימה ויצרו בית משפט של אהבה, וחוקי אהבה. הנימוסים וההתנהגות הנכונה הם כלי ביצירת חברת מתורבתת. הם השתמשו בדוקטרינות פגאניות ציניות של אוביד ליצור אידיאל, את קוד הגברת. עידון של לב ומחשבה. תיאוריות התנהגות. שיעור חי.

משמעת פנימית שיוצרים חברה של נשענת על כוח חיצוני.

האהבה היא תמה אוניברסלית קלאסית שעליה ניתן לבנות את הקוד של ההתנהגות האתית. הקוד הולבש על סיפורי המלך ארתור ובמיוחד גווין כדוגמא. אנדריאס העלה זאת על כתב בזמן שקרה או מיד לאחר מכן.

חצר האהבה הולידה אידיאלים שהופצו באירופה, ואלו בתורם הרימו את האישה מהמעמד הנמוך שהיה לה לפני כן. כאשמה בנפילת האדם. בקוד של פואיטאוי הגבר הוא רכוש האישה.

המתח הקיים בסיפור בין תפישת אישה ישנה להאצלת האהבה נובע מכך שהאיש שכתב אותו היה כומר שהועסק על ידי אישה שבפניה היה צריך למצוא חן, הוא כותב מה שהיא רוצה לשמוע, ובאותו הזמן לא מסכים עם כך. ולכן בספר השלישי הוא מתכחש למה שכתב בשני הספרים הראשונים.

אליאנור אספה לאולם החדש, המעודן והמפואר מרי בפואיטאו אוסף של ערב רב נסיכים, לוחמים, נסיכות והכניסה כולם תחת הכנפיים של האצילות הנשית. הספר מתאר את האספות הנהדרות הללו באולם שבהם אוהבים הביאו את תלונותיהם לפני המלכות ושושים מלוותיהם. ביניהם מרי דה לה פרנס.

הקוד הביא לעידון בלבוש, ריחות, סביבה, מוזיקה, שירה, סיפור, והתנהגות. לאחר ארבע שנים המלך הנרי מחסל את החצר בפואיטאי, ואוסר את המלכה באנגליה במצודת סליסברי

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו