לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אלכימיה - טיולים לרחבי העולם


מדע האלכימיה עסק בניסיונות להפוך מתכות פשוטות לזהב, אלא שמעבר לכך הייתה תורת סוד עתיקה שמקורה במצרים, שם עסקו במאגיה, שלושה המדעים של הרמס טרימגיסטוס הם אלכימיה, אסטרולוגיה ותיאורגיה, ומכאן המשולש בחוכמה.

אלא שהמקור הקדום יותר הוא אטלנטיס, שם ידעו ליצר גם סוגי מתכות לא מוכרים לנו. ובנוסף לכך האלכימיה קיבלה את השראתה והתפתחה במקביל למערב גם במזרח, בסין, פרס, וכדומה.

בזכות ההבטחה לקבל זהב מחומר פשוט תמכו המלכים לאורך הדורות באלכימאיים, ואלו שכללו את שיטות העבודה שלהם. המעבדות האלכימיות התקיימו לרוב מתחת לאדמה בכדי למנוע הפרעה של קרינות מהיקום, אחד מראשוני האלכימאים הוא שלמה המלך שיוצר את כלי המקדש מזהב במעבה האדמה ליד יריחו, אחד המקומות המוגנים ביותר מקרינה על פני כדור הארץ מפני הגובה הנמוך שלו (מתחת לפני הים). שלמה יוצק תוכן רוחני לתוך מתכות וזה היה סוד כוחה של האלכימיה, בסין האמינו שאם אדם ישתה לדוגמא זהב הוא יזכה בחיי נצח, מן הצד השני האלכימיה הבטיחה להפוך את אדם לזהב, להגיע למעיין הנעורים, לנגוע באבן החכמים ולהפוך לנצחי.

במאות הראשונות לספירה היית פריחה למדע זה. מרים היהודיה שחיה באלכסנדריה במאה השנייה לספירה המציאה את החומצה המלחית, מזוהה עם מרים אחות משה ומרים המגדלית, המציאה כלי מעבדה ועיבוד. אמרה: אחד הופך לשניים, שניים הופכים שלושה, ומן השלושה בא האחד כרביעי".

אלכימיה סינית התפתחה כחלק מהטאואיזם במאה 3-5 לספירה. התפתחות ציורי האיקונין הנוצרים באימפריה הביזנטית הייתה סוג של אלכימיה נוצרית. ומייד אחר כך  הערבים מפתחים את האלכימיה וקוראים לה האלכימיה של הלב, היא קשורה למיסטיקה הסופית ומופיעה בכתביו של אל ראזלי ואחרים. הם פיתחו את שיטוח הזיקוק. והמציאו את מושג האליקסיר

בימי הביניים עוברת האלכימיה לאירופה דרך המפגש עם האירופאים בספרד, סיציליה ומסעי הצלב. עם התפתחות הרנסנס והגעת הקורפוס הרמטיקה לאיטליה של הרנסנס יש לה תקומה חדשה.

השאיפה של החומר היא להגיע לשלמות. אלברטוס מגנוס אומר שהאלכימיה היא חיקוי של הטבע. אלא שהטבע יכול ליצור חומר טהור והאדם רק תערובות. ניסו ליצור את אבן החכמים. אליקסיר תרופה המרפאת כל מחלה ומאריכה ימים ואפשר להפוך בעזרתה כל חומר לזהב.

פרצלסוס במאה ה16 מדבר על 3 יסודות: גפרית, כספית ומלח, אלו הם היסוד הנוזלי, כל המתכות שמחממים אותם הם נוזלים, יסוד האש, שגורמת שינוי ויסוד הצורה הגיאומטרית. הוא יסד גם את הרפואה המודרנית. נסע למזרח התיכון בחיפוש אחר אלכימאים. הוא עסק בתורת הנסתר אך דחה את הכישוף של אגריפה קורנליוס וניקולס פלמל. פיתח אלפבית קסום, ועסק באסטרולוגיה וקמעות.

המיקרוקוסמוס והמקרוקוסמוס משקפים זא את זה. אלא שהטבע זקוק להתערבות אנושית בכדי להגיע לשלמות. מטרת האלכימיה היא רפואה ולא זהב, היא מופיעה גם בשירות, בעיכול, בכל שינוי.

 

תהליכים אלכימיים

האלכימאיים חיפשו את אותו מרכיב שיעזור להם בשינוי המתכות לזהב, קראו לו אבן החכמים, או בסין הדרקון ירוק.

המתכות מורכבות מיחסים של גפרית וכספית. אש ומים, אם נשנה את התרכובת נוכל לשנות את אופיים ולקבל במקום מתכת נחותה זהב.

התהליך הוא בשלושה שלבים: קודם כל לוקחים את התכונות מהמתכות הנחותות – משחירים אותם. לאחר מכן משתמשים בחומרים חריפים, לעיתים זה גללים של סוסים, להוליד אותם מחדש ומכניסים בפנים מעט מהחומר החדש בתהליך שנקרא הלבנה. זה קשור לאבן החכמים, השלב השלישי הוא הצהבה או הזהבה (שוב מזכיר את האיקונות)

שלושת השלבים מתוארים על ידי שלושה הצבעים של שחור, לבן וצהוב. אך בהקשר אחר על ידי שלושה שלבים אחרים של שחור, אדום ולבן. התהליך הרגיל בחיים – הכימי. הוא שאנחנו נולדים לבנים וטהורים, ובגלל התשוקות של העולם הפיזי – אדום אש, נעשים שחורים, התהליך ההפוך – האליכימי, הוא לקחת את החומר השחור הבסיסי, הנקרא נגרדו, להעביר אותו דרך אש מזככת ומטהרת, אש האהבה, הנקראת רובדו, בכדי לקבל בחזרה את הלבן הטהור והראשוני – אלבידו.

תהליך זה מופיע במעבר בין לילה ליום שבו השחור של הלילה מתחלף בלבן של היום דרך האדום של הזריחה.

 

חוקי החומר

האלכימיה לימדה על קיומם של ארבע היסודות והם אדמה, אוויר, מים ואש וארבע מצבים שהם יבש, רטוב, חם וקר. החומר בנוי משילוב שלהם.
במתכות יש שתי איכויות חיצוניות ושתי איכויות פנימיות, למשל זהב באופן חיצוני מורכב מחום ולחות ובאופן פנימי מקור ויובש פנימי. לכסף איכויות אחרות, אם יוציאו ממנו את האיכויות הפנימיות יהפוך לזהב, וזה נעשה אל ידי אליקסיר – סירופ המורכב מחומרים צמחיים וחיות.

בכדור הארץ קיימים שבע המתכות, והם מקבילים לשבע הפלנטות, שבע הקנים במנורה, שבע הצלילים בסולם המוזיקאלי וצבע הצבעים בקשת. המתכות נוצרו באדמה בהשפעת הכוכבים, וצריך להפסיק את הכרייה כדי לתת להם לגדול

 

הקשר הישראלי

הספר הראשון על אלכימיה שהגיע למערב הוא דיאלוג של נזיר בשם מוריאנוס עם חליד איבן יאזיד, הבן של החליף האומאווי השני. מיוחד לrobert of chester 1144

Lee stavenhagen – a testament of alchemy. Being the revelation of morienus, ancient adept and hermit of Jerusalem to khalid ibn yazid ibn muawiyya

יזיד השני, החליף האומאווי השני נחשב למושחת, הוא נאף ושתה, וייתכן והאמין בפולחנים פגאניים. הוא הראשון שקיבל את השלטון בתורשה, דבר שלא התקבל יפה על ידי שאר הערבים ממכה, שם פרץ מרד, הוא גם זה שדיכא את השיעים וטבח את חוסיין בקרב כרבאלה, שלט במשך שלוש שנים סוערות, לפני כן ובמשך שבע שנים הוביל כיבושים כנגד האימפריה הביזנטית וכמעט כבש את קונסטנטינופול

לאחר מותו שלטו למשך כמה חודשים מועויה השני ומרואן הראשון ולמעשה השליט הבא לאחר שנה היה עבד אל מלכ שבנה את כיפת הסלע ושלט במשך עשרים שנה. 

אם הבן של יזיד חליד למד את סודות האלכימיה בירושלים, הרי שהיא הייתה קיימת גם בזמן בניית כיפת הסלע ומן הסתם משתקפת בבניין.

 

מתוך הספר מיסטיציזם במזרח התיכון. קשר בין מוסלמים לנוצרים
Studies in Early Mysticism in the Near and Middle East, Margaret Smith

 

אבו בכר אומר לחיילים לפני הפלישה לאזור המיושב: תמצאו אנשים שחיים בתאים, עזבו אותם לנפשם, מפני שהם הקדישו חייהם לאלוהים.

הנביא מוחמד נתן הגנה לנוצרים של נגרן. עומאר ברצונו למלא אחרי הוראת הנביא להרשות רק אמונה אחת בערב, גירש את הנוצרים מנגד, מייד לאחר שקיבל את התפקיד, והעביר אותם לסוריה, מזרחה לירדן ועירק, ונתן להם אדמות פיצוי.

לנוצרים היו תפקידים בכירים באימפריה האומאית, הנוצרים היו גם רופאים. נוסע מהמאה ה19 מספר על שבט נוצרי בין סוריה לערב, שחבריו משמשים כמרפאים,

 

בית הספר של ניסביס. הרבה מהתלמידים באדסה, של האוניברסיטה של סנט אפרים, עברו אליו ב489 כשזנו סגר את המוסד שלהם. בניסביס האוניברסיטה הייתה במנזר, המורים היו נזירים, והתלמידים עברו קורס בין 3 שנים, רובו תיאולוגי, אך שכלל גם פילוסופיה יוונית, הבית ספר ייצר פטריארכים ובישופים לכנסייה הנסטוריאנית.

הערבים העסיקו מורים נוצריים לימדו ילדיהם. חליד, הבן של חליף יזיד 704, למד אלכימיה בהדרכתו של נזיר נוצרי.

כותב בישוף נסטוריאני ב649: הערבים הללו לא נלחמים כנגד הדת הנוצרית, לא, הם מגינים על האמונה שלנו, הם מכבדים את הקדושים והכמרים שלנו, ונותנים מתנות לכנסיותנו ולמנזרים.

 

אלכימיה וחיי אדם
האלכימיה היא המדע של הפיכת מתכות פשוטות לזהב, אך למעשה זהו הידע של איך להפוך אדם למואר. המתכות השונות מסמלות את השלבים השונים בחיי אדם.
האלכימיה הייתה נפוצה מאד בימי הביניים, הן בקרב הנוצרים והן בקרב המוסלמים, בתקופה המודרנית התייחס אליה הפסיכולוג יונג כמייצגת אריכטיפים אנושיים. ידע האלכימיה עוזר מאד להבין תרבויות עתיקות, החל ממצרים, המשך באסלם, וכלה באירופה בימי הביניים ועד לרנסנס.

 

ילדות – כספית.
הכספית נמצאת בסלעי בזלת במינרל שנקרא צינובר. הכספית היא המתכת שהיחידה שאפשר למצוא אותה במצב נוזלי, ומכאן שהיא מייצגת את שלב הילדות בו איננו מעוצבים עדיין. היא שימשה בעבר לטיהור כסף וזהב וכן ברפואה ומייצגת לכן את הטוהר של הילדות.

הכספית מוליכה טובה ויוצרת בקלות סגסוגות עם זהב, כסף ונחושת, אך לא עם ברזל. הקדמונים האמינו שכספית במצב מוצק זה זהב, ושזהב וכסף במצב נוזלי הם כספית, מכאן שהילדות היא בגרות פוטנציאלית ותחילת התהליך שמסתיים בזהב, מכיוון שזהב קיים כבר בכספית, אלא שבמצב אחר. כספית ייצגה את מרקורי, שליח האלים והזריז והמהיר מביניהם, שהוא גם אל הסוחרים והגנבים. מרקורי הוא הילד השובב הלומד מהר.

נעורים – נחושת.
את הנחושת ניתן למצוא במרבצים של סלעי חול, כרייתה קלה, ולכן ההפקה שלה הייתה מאד מוקדמת והיא הייתה המתכת הנפוצה ביותר בתקופות העתיקות, תקופת שלטון האלה, לפני ההתחלה המסיבית של שימוש בברזל. נחושת בסגסוגת עם בדיל נותנת ברונזה שעל שמה קרויות תקופות שלמות בהיסטוריה האנושית, מכיוון שמברונזה ייצרו כלי עבודה, נשק וכלי בית. הראשוניות של הנחושת מייצגת את הראשוניות של תקופת הנעורים, תקופת העיצוב הראשונה.

הנחושת יוצרת מתכת בוהקת, מחזירה אור, כשאר המתכות, ולכן זיהו אותה עם הכוכב וונוס הזוהר בשמיים. לנחושת תכונות מוליכות גבוהה ולכן היא משמשת כמוביל בחוטי חשמל ביחד עם אבץ, תכונותיה האנרגטיות הם הובלה של אנרגיה, מוליכות, העברה. הזוהר והמוליכות של הנחושת מסמלים את שלב הנעורים באדם, שלב הזוהר והמוליכות.

הנחושת מופיעה במקדשים במצרים וגם בבית המקדש בירושלים בחלקים החיצוניים של המקדש. מסורת זו עברה גם לאדריכלות כנסיות בה אנו מוצאים שימוש בדלתות נחושת בפתחים. הנחושת מסמלת פתחה של תקופה חדשה, חיים חדשים, ומתקשרת בזה לשלב הנעורים של האדם.

הנחושת היא מתכת לוונוס אלת האהבה. כרו אותה בקפריסין – ארצה של וונוס, ובמצרים היא הייתה קשורה לחתחור – האלה אם. ההקשר של הנחושת לאהבה מסמל את שלב הנעורים הקשור בחיפוש אחר זוגיות. בן זוגה של הנחושת ליצירת הברונזה הוא בדיל המייצג באלכימיה את שלב האדם הצעיר.

אדם צעיר – בדיל.
את הבדיל הביאו יורדי הים של העולם העתיק – הפיניקים כבר בתקופות עתיקות ביותר מאנגליה ואירלנד. הקדמונים גילו שכשמערבבים בדיל עם נחושת מקבלים מתכת הרבה יותר חזקה הנקראת ברונזה, והיא הפכה להיות המתכת החשובה ביותר שלהם, ממנה היו מייצרים חרבות, כלי עבודה וכלי בית. הבדיל, אם כן, נתן תכונה של קושי ואופי לנחושת הרכה והמוליכה ומכאן חשיבותו ואולי גם הזיהוי שלו עם יופיטר, אבי האלים וגם אביה של וונוס, האלה שקשורה לנחושת. הבדיל מייצג באלכימיה את האדם הצעיר שנותן קושי ואופי לתקופת הנעורים של חייו.

בדיל הוא מתכת נדירה יחסית בכדור הארץ ולכן צריך היה להביא אותה מאנגליה. הבדיל יוצר סגסוגת עם הנחושת וגם עם הברזל, הוא משמש לציפוי ברזל ועל ידי כך נוצר הפח שאיננו מחליד. הנחושת היא הגיל הצעיר של האדם והברזל הגיל המבוגר, מסיבה זו מזוהה הבדיל עם התקופה בחיי האדם שבין הנעורים לבגרות. תקופה שבה האדם כמו נולד מחדש ויש לו הזדמנות לבנות את חייו בעצמו, תקופת האדם הצעיר

בגרות – ברזל.
רק מי שחפר באדמה קשה עם מכוש או עם טוריה יכול להבין את חשיבות הברזל למין האנושי. הברזל מאפשר לחפור באדמה, להילחם, לבנות בניינים, ולעשות דברים רבים נוספים הרבה יותר טוב מאשר בעזרת המתכות האחרות שהם רכות יותר. הברזל נותן לאדם את הקושי, את הכוח. הברזל הוא היסוד הנפוץ ביותר בכדור הארץ, כמעט שליש מהרכב כדור הארץ והליבה שלו. בנוסף לכך הוא נמצא בגוף האדם ומשמש נשא לחמצן העובר מהריאות דרך מערכת הדם אל התאים. הברזל נותן לדם את צבעו האדום, וגם ללבה של כדור הארץ. מפיקים אותו מעפרות שמחוממות לטמפרטורה מאד גבוהה. את הטכניקה של יצירת ברזל שמיש לאדם גילו לפני כ3000 שנה ומאז הברזל הוא המתכת העיקרית בתרבות האנושית. יותר מאוחר למדו איך לייצר מברזל פלדה שהיא חזקה אף יותר. הברזל מייצג את שלב הבגרות הבשלה באדם, שיא החיים והכוח.

זקנה מוקדמת –  כסף.
המוליכות החשמלית והתרמית של כסף הם גבוהים יותר מכל יסוד הנמצא בטבע, אלא שהוא יקר יותר מנחושת, ולכן משתמשים בנחושת למוליכות באופן כללי. את הכסף אפשר להפיק כתוצר לוואי ממחצבי זהב, נחושת ועופרת, וכבר הקדמונים ידעו איך לעשות זאת. כסף שימש בעיקר לתכשיטים, בגלל הברק שלו והצבע הלבן, זה הביא לכך שהשתמשו במתכת זו כמטבע עובר לסוחר, ומכאן האימוץ של שם המתכת לציון מטבעות – כסף. הכסף הוא ניטראלי לאדם, אינו משפיע על בריאותו, הוא מייצג בחיים את השלב שבו השערות נעשות לבנות, שלב הזקנה המוקדם, שלב החוכמה, כסף מזוהה באופן מסורתי עם הירח ונקרא גם בתרבויות מסוימות "דמעות הירח".

זקנה – עופרת.
את העופרת מוצאים בהרים בעיקר בקרב סלעי גיר, מרבצי העופרת מכילים אחוז גבוה של עופרת שבתהליך הפקה פשוט יחסית נותן עופרת טהורה, בה השתמשו כבר מימי קדם. העופרת היא מתכת כבדה, קלה לעיבוד, שלא מתחמצנת בקלות ולכן השתמשו בה כמשקולות, צינורות, ועוד.. כיום משתמשים בעופרת גם לצורך בידוד (כורים גרעיניים), ותוספת לחומרים כמו צבעים. העופרת בגלל הכובד שלה מסמלת סיום, הגבלה, את סאטורן, והיא קשורה לחלק האחרון של חיי אדם, לזקנה ולמוות. אולי בגלל זה העופרת היא רעילה לבני אדם, והשימוש בה בעבר לצינורות ולשיפור יין הביא את הרומאים לידי קטסטרופה. העופרת מסמלת את שלב ההרגלה באדם, שלב הזקנה.

סוף החיים – זהב.
הזהב היא אחת המתכות היחידות הנמצאת באופן טהור בטבע, ומכאן זיהוייה כמתכת "אצילה". את הזהב ניתן למצוא בסחופת נחלים וגם במרבצים בטבע. בימי קדם הוא נקרא בשרם של האלים וייצג את השמש. לזהב היה ערך עצום במקדשים, קישוטים, ובכל הפולחן הדתי, ביחד עם הכסף וגם בלעדיו. עד היום משמש הזהב כמתכת העיקרית הקובעת את העושר העולמי. לזהב יש מוליכות חשמלית גבוהה ועמידות בפני קורוזיה, הוא משמש, כמו כסף, בתעשיית האלקטרוניקה. הגוף האנושי באופן עקרוני ניטראלי לזהב. מטרת האלכימיה, או התהליך הרוחני, היא להפוך מתכת פשוטה – נחושת או ברזל, לזהב. ולכן זהב מזוהה עם השלבים האחרונים בחיים, לאחר שאדם התבגר, התפתח ועבר טרנספורמציה. זה מתבטא בשפה במילים כמו גיל הזהב.
זהב, כמו כסף, מזוהה עם חוכמה – עצות זהב, וגם זה מביא אותנו לגיל המבוגר שאותו זהב מייצג. המוות נקשר בתרבויות שונות עם זהב, הן מפני האמונה בחזרה אל השמש, שאותה זהב מייצג, והן מפני האמונה בטרנספורמציה מעולם פיזי לעולם רוחני, אותה המהות של הזהב מייצגת.

 

אלכימיה – מתוך הספר של רות נצר

זהב – שמש – מודעות קולקטיבית גברית

כסף – ירח – מודעות נשית

נחושת – נוגה – ארוס, אהבה

כספית – כוכב חמה – מרקורי

בדיל – מאדים – מרס

עופרת – שבתאי – סאטורן

ברזל – צדק – יופיטר – ארגון וביטוי.

גופרית מסמלת אש

כספית מסמלת מים

 

אויר, התאדות, חם ולח- סובלימציה, דמיוני, רוחני.

מים, התגבשות, קר ולח – סולוציו, המסה, התפוגגות, זרימה וניקוי.

אש, יבש וחם – קולקינציו, שריפה

אדמה, יבש וקר – קגולציו, יבוש, מוגדר צורני, קונקרטי

 

השתנות – מרקורי, הגמשה, ריכוך, סולוציו של חלקים נוקשים – קגולציו, ופתיחתם וסובלמציו לדמיוני ולרוחני.

האדמה היא גם ההתחלה וגם הסוף, גם הפרימה מטריה וגם הזהב

מים מטהרים מחטא וטומאה

אישה עושה סובלימציה לאדמה בכדי שהרוחני ייוולד

אש יש לגנוב מהאלים

 

צבעים באלכימיה.

לבן אדום ושחור הם צבעי הזרחן.

תהליך:

הפרימה מטריה: ירוק חום , שחור

אחר כך הלבנה – אלבידו (כסף) מודעות ירח נשית ואינטואיטיבית.

אחר כך האדמה – רובידו, מודעות של אמוציה, רגש ואהבה.

זהב – מודעות עליונה

כחול – נשר אלכימי

וורד לבן – מים – מלכה, פסיבי

וורד אדום – אש – מלך אקטיבי

פרח כחול – בלתי מושג, מיוחל, חוכמה.

ירוק – צבע הפרימה מטריה, צמיחה, ירקן, דרקון.

ניגרדו – שחור: ירידה לשאול, מורטיפיקציו (מוות), שם מתרחשים הנישואים הקדושים לצורך טרנספורמציה. מצב שנמשך 40 יום. הופך לבן, הופך אדום.

אלבדו – לבן: אור הירח בוקע מחשכת הלילה. שטיפה, ניקוי ורחצה, הפרדת סייגי הטומאה, אז החומר מלבין, הנשמה נגאלת. חכמת האל, אנימה מונדי, לוגוס, סופיה, מילה, ברבור לבן.

רובדו – לאחר אור השחר מופיע אדום של זריחה, דם הלידה, ים סוף, שלב הגאולה. אלמנט ממיס – תוקף, חומצה, אש, חיים , רגש, אינדיבידואציה. הנפש חווה עצמה בדרך חווייתית.

טווס – כל הצבעים – סמל תחיית המתים.

 

שלבי התהליך:

  1. שריפה – קלקנציו: טרנספורמציה, ספרציו, ממית שלב קודם לקראת שלב חדש. התכה ומפגש חומרים, האש הופכת את השחור ללבן.
  2. סולוציו – המסה
  3. קגולציו – ייבוש
  4. סובלמציו – התאדות
  5. מורטיפיקציו – מוות
  6. ספרציו וקוניונקציו – הפרדה וחיבור הניגודים. ספרציו – מאחד לריבוי. מאחד לארבע. קוניונקציו מארבע היסודות בעזרת מרקורי הזוג המלכותי מתאחד לאחד.
  7. סולפיקציו – הארה
  8. מולטיפיקציו – הכפלה
  9. פרוייקציו
  10. התבוננות

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו