לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אמונת האחווה 1

האמונה והדרך של האחווה הלבנה

להלן הנושאים השונים בתלמודו של דונוב כפי שנאספו וסוכמו על ידי בשנה האחרונה מתוך המקורות הכתובים הרבים שנחשפתי אליהם, הן הכתבים המקוריים עצמם, והן המחקרים האקדמיים.

 

דואליות

המוטיב המרכזי המופיע לאורך כל הפרשנות הוא החלוקה בין רוח וחומר, גוף, נפש ורוח. ישנם שני עולמות מקבילים, העולם שלנו הוא עולם פיזי, אך הרוח יכולה לבוא ולשכון בתוכו.

דונוב מפתח את הנושא של כוחות טוב או רע – מלאכים נופלים, שמושכים את האדם לכאן או לכאן, בכדי שאדם יוכל לבנות את עצמו ולכוון את דרכו אל האמונה הנכונה עליו להכיר אותם. הדואליות היא מוטיב בסיסי בחברה, אמנות והדת הבולגרית (Carr 2016: 82)

 

דונוב נוגע במפורש בתפישות גנוסטית של דואליות(Carr 2016: 96) ושל אפשרות להפוך לילדים של אלוהים, כמו המאמצים במאה ה6 לספירה. לפי דבריו אלוהים התגשם תחילה בבנים אנושיים, אך הם הפסיקו ללמוד ממנו ולא שמעו לא, ולכן הוא ציווה על המלאכים ליצור את האדמה ריקה וללא צורה. זהו מוטיב גנוסטי של יצירת האדמה

התפישה של שני בנים לאלוהים מופיעה אצל דונוב בסיפור יצחק וישמעל: הבן של שרה – יצחק הוא בן הרוח, בעוד שהבן של הגר – ישמעאל הוא בן הבשר. בני אדם הם בנים ללוציפר השולט באדמה, שליט סטורן הוא אב הבשר, רוח אור שנפלה בשל הגאווה ונהייתה אדון החושך. אנחנו עבדים וסובלים בגללו

אלא שאלוהים שלח את רוח, בנו האמיתי, כדי שניוולד מחדש, נטבל בלב שקורא אבא, ונהיה ילדים מאומצים לאלוהים דרך ישו. בתוכנו יש את בן לוציפר, הגר, והבן השני של אלוהים, ישו, שרה, ישו יכול להיוולד בתוכנו והרוח תצטרף אלינו.

משל יצחק וישמעאל הוא משל מקורי של דונוב שנשען על יסודות בוגומילים מובהקים.

 

הדואליות של דונוב היא גם רוחבית ושווה – שני בנים, וגם מדורגת – אלוהים מעל השטן. דונוב כמו מיסטיקנים רבים לפניו מתאר שני סוגים של הופעת אלוהים, האת זה האלוהים הנסתר, המקור, והשנייה זה האצלות שלו, מה שנקרא בקבלה ה"ספירות". במקרה של דונוב ניתן ללמוד שאלוהים הוא המקור ואילו ישו הוא האור, ההאצלה שלו. זה מתבטא בשני עמודים שעליהם חיי נצח נשענים והם ישו ואלוהים (carr 2016: 262), אלוהים הוא ההנחה הגדולה וישו הקטנה וחיי נצח. אלוהים זה מקור הרוח והתנאים, כוחות, חוקים בטבע, שעליהם נשען הסדר הגדול של הדברים, ישו משמעו בריאה חכמה רוחנית שנאצלת מאלוהים ומכוונת את כל החיים. חיי נצח זאת התנועה הנבונה רוחנית של הנפש.

דונוב מסיק לגבי מקור – אלוהים, עולם האצלות – ישו, וחיי נצח שזאת תנועה אל האלוהים, כולנו צריכים סביבה לחיות, לגדול בה, חיי נצח זאת הסביבה של הנפש, העולם הרוחני. הנפש התקיימה באלוהים ביליונים של שנים לפני שהפכה אינדיבידואלית. נפרדת, במצב ברכה שמימי. היא באה לאדמה כדי ללמוד, לצבור ניסיון, ולהשיג את הנצחיות שלה, להיהפך לאזרח שווה זכויות בשמיים, בזכות.

 

דונוב מתאר קשר בין עולם פיזי לרוחני בדוגמא של עץ, השורשים יונקים מהאדמה – פיזי, ואילו הענפים נמצאים בעולם של מלאכים – רוחני. זהו העולם האסטרלי. אלוהים הוא מקור הידע בעולם הרוחני. אבל הקרקע של האדם צריכה להיות מוכנה בכדי שייתן פרי. שני העולמות צריכים לפעול יחדיו. אבל יש פערים ביניהם, הם לא באותו התדר.

דונוב מתאר עצמו כמנסה לתרגם את העולם המלאכי, רוחני, לשפה של העולם הזה. הדואליות במקרה זה מתקרבת לזו של המיסטיקה היהודית והנוצרית. אין לי ספק שדונוב היה בקיא בלימודי המיסטיקה היהודית, ובכלל זה הקבלה.

 

אלוהים הוא נסתר (carr 2016: 331), העיקרון הבורא הוא ישו, אלוהים מופיע דרך ה"אמא" שבוראת, מזינה ומחנכת. את ישו אנחנו יודעים, בדיוק כשם שאנו רואים שמש נקבית וכדור הארץ נקבי, לא רואים את השמש הזכרית שנמצאת מאחורי השמש שהיא בלתי נראית, בטבע העיקרון הנקבי גלוי, הזכרי נסתר. ישו הופיע על פני האדמה כדי לגלות לנו את אלוהים

 

אהבה

הדגש העיקרי בתורתו של דונוב זה אהבה. הוא בא ללמד את העולם שיעורים על החיים והמרכזי שביניהם זה אהבה (Toncheva 2015: 81)

אהבה מתקשרת לשירות, סבלנות, וחוקים אוניברסליים
ישנם שלושה סוגים של אהבה

אהבה יצרית

אהבה של הנפש – אנשים אוהבים את ילדיהם לא משנה מה התנהגותם

ואהבה של אלוהים, הוא אוהב את הכל ללא תנאי

פטר דונוב מלמד את סוג האהבה השלישית

מילותיו האחרונות היו: "רק דרך אהבה העולם יתוקן, מבחינתי, אני עוזב, העבודה שלי תימשך בצד השני. אין לכם הרבה זמן, היו חרוצים ואל תתייאשו. אתם חייבים כולכם להתקדם בהתלהבות גדולה יותר, היו כנים ואמתיים למשימתכם, השלום יהיה אתכם, משימה קטנה הושלמה (Lorimer 2015)"

התכונה הראשונה של אהבה היא סבלנות, זו דורשת שלושה תכונות בסיסיות: חוכמה, אמת ומעלה. נדיבות היא הצד הפוזיטיבי אקטיבי של האהבה. שני הידיים של האהבה הם סבלנות ונדיבות. מאחורי אשליית האהבה הארצית, התשוקה, חבויה אהבה שמימית שהיא מקור החיים, מים לצמא (carr 2016: 170).

ישנם שני חוקים שלפיהם עלינו לחיות: לאהוב את אלוהים ולאהוב את שכננו, אלו נקודות המשען שלפיהם נבנה הבסיס של חיינו, חיי החברה והמשפחה.

 

האהבה של דונוב היא אהבה נוצרית, ללא גבולות, גם את האויבים, והוא מלמד אותה למול המאורעות הקשים של מלמות העולם, מלחמות הבלקן, והמאבקים האישיים והחברתיים שהוא מתנסה בהם, זהו הדגש העיקרי של תלמודו, מהותו וליבו. הוא נוהג לפי עיקרון זה כל חייו וזהו גם סוד כוחו. האהבה איננה דואלית, אלא היא מאחדת בין הניגודים.

 

המסע הרוחני והתפתחות אישית

לפי דונוב האדם צריך לעבור מחיים בעולם הפיזי לחיים שהדגש בהם הוא העולם הרוחני, בדרך זו דמות אלוהים יכולה לבוא ולשכון בתוכו, אדם יכול להפוך להיות בן אלוהים בעצמו. זאת המטרה שלנו בחיינו, להגיע לחיי נצח וגאולה, עושים זאת דרך פיתוח תכונות מוסריות ותרגול רוחני, ישנו סולם עם כמה שלבים (דונוב מציין במספר פעמים שבעה שלבים ומתאר אותם). שהם שלבים בדרך הרוחנית, בהגעה מהמצב הפיזי למצב המואר, וישנם כמה תכונות שאיתם עובדים: חוכמה, אהבה ואמת, מעלה וצדק.

דונוב מלמד הרבה טכניקות של תרגול רוחני בהתבסס על פסוקי הברית החדשה ובהשתמש בהם, הבנת המשמעות האמתית מביאה את האדם לשלבים הבאים בהתפתחותו. תורתו של ישו הייתה עבודה רוחנית ומעשית, ולא אמונה

דונוב לא בא ללמד דת אלא מדע של החיים, מדע שאנשים שכחו (Toncheva 2015: 82) האחווה הלבנה היא בית ספר המבוסס על ניסיון שמביא ליישום ממשי בכל תחומי החיים. באחווה הלבנה יש ידע מעשי הקשור לעולמות הנסתר.

אדם צריך לעשות מסע בחייו שבו הוא נפטר מקרמה של גלגולים קודמים ומצטרף לזרם התודעה החדש המאפשר לידת ישו בתוכו, חזרתו של ישו לעולם באופן פנימי והבאת השלב הבא באבולוציה האנושית

 

סבל וצליבה

לפי דונוב סבל זאת אחת הדרכים העיקריות לעבור מחיים בעולם הפיזי לרוחני, כל אחד מאתנו סוחב את הצלב שלו, וצריך לקבל זאת באהבה. מהותה של הדרך הרוחנית והחיים זה הקרבה, הצמחים מקריבים עצמם בשבילנו, לתת לנו אפשרות לגדילה

הצלב הוא הסמל של החומר, דונוב משתמש בסמל הצלב אבל מתמיר אותו לסמלים גבוהים יותר כגון הפנטגרם והעיגול. הצליבה היא תהליך רצוי של מוות ולידה מחדש, דונוב משתמש בסמל והמשל של גרגר החיטה, המקריב את עצמו בשמחה למען תזונת האדם. הוא רואה את הצלב והצליבה במשמעות עמוקה ושונה מאחרים. באחד המאמרים שלו הוא ממשיל את הצלב לכינור וקשת, הצליבה היא דבר רצוי, הדרך היחיד לעבור מעולם הפיזי לרוחני, אלא שאנשים בורחים מכך, במקום לבקש זאת ולקבל את התהליך באהבה

 

המשמעות הגבוה של החיים היא סבל, אלא שצריך לסבול בשמחה, את הצלב נושאים בלב. כל אחד צריך לשאת את הצלב שלו. ישו נצלב כל יום מחדש, יש דרך ימנית ודרך שמאלית של מאגיה שחורה, הדרך הלא נכונה היא לבקש סוף לסבל, להתלונן, במעבר בין מצבים יש סבל, צריך לקבל אותו בשמחה

 

הצלב הוא בתוכנו, בלב ובמחשבה, צריך לטהר אותם, כל אחד מאתנו הוא צלב חי. צריך להפוך את הצלבים לעיגולים – הסמל של הנצח (ישנם סמלים כאלו ברילה). הצלב הוא הכלי שדרכו נציל את עצמנו (carr 2016: 322)

 

טיהור ותפילה

בכדי להתחבר לחלקים הרוחניים בתוכנו צריך לנקות את הגוף, המחשבות והנפש מתשוקות, השפעות לא רצויות. ישנו מאבק בעולם בין טוב לרע, בני אור לחושך. הדרך היחידה עבור הטוב לנצח זה באמצעות אהבה וטיהור, מלחמה לא תוביל לשום מקום.
אחד הכלים החשובים ביותר שבעזרתם אפשר לנהל את המאבק – מלחמה זה תפילה. תפילה היא נשימה לנפש המטהרת המיינד והלב , צריך להתפלל לאל שיטהר ליבנו, המכסה על הנפש, הוא כמו אדמה, בתוכו יכולים לגדול מחשבות טובות (
carr 2016: 93)

 

מחשבה וידיעה

מחשבה משלימה את הלב, הדרך הנכונה להגיע לאלוהים זה דרך ידיעה, דונוב מאיר את המחשכים של הידיעה האנושית בנוגע לעולמות הרוח

הנצרות היא מדע החיים (carr 2016: 160)

דונוב מדגיש עבודה של המחשבה – מיינד (carr 2016: 270), זה מקרב אותנו לאמת. ידע, בניגוד ללב אי אפשר לגנוב. צריך לעשות סדר בניירות שלנו. הוא שם את המילים הבאות בפי ישו "כאשר אתה יודע בתוך עצמך את אלוהים האחד האמיתי, שהוא הסיבה שלך, היסודות והתנאים, תשיג חיי נצח".

"שלושה יסודות אלו בחיים, התנאים, הכוחות והחוקים – צריכים להיות מושמים במקומם המתאים". זאת המשמעות של הנצרות. המדע של החיים. נצרות זה פעולה נכונה של החוקים, סידור של האדם, פילוסופיה המשחררת את הנפש האנושית מדברים שליליים וגורמת למערכת לעבוד נכון. כך משיגים ישועה, כשהמחשבה והלב פועלים נכון התנאים לחיי נצח יופיעו.

כשכל הברגים והאומים יחוזקו למקומם המין האנושי יכנס לתקופה חדשה ויגלה את חיי הרוח והנצח. כוחות שמופיעים בזמן הזה יגרמו לתהליך לקרות. אביב רוחני שיתגבר על החטא, מוות, פשע, עם אמונה וידע חיוביים. ירפא חסרונות אנוש, אירוע שנמצע בפתח העידן שלנו יביא את הסביבה הנכונה לנפש, ובסופו של דבר למודעות חדשה שתופיע תחילה בתת מודע, ולאחר מכן למודעות על שתחבר אותנו לעולם המלאכי.

 

דונוב משרטט את הדרך לידיעת האל צריך שיהיה לנו מיינד גמיש ומקבל, לחשוב חיובית ומרומם, לדחות מחשבות רעות. ישו אומר "אני הדרך, האמת והחיים" הדרך זה שיטה, האמת זה המיינד , שבעזרתו אדם לומד להבדיל בין טוב לרע, החיים זה האמנות שבה הוא יוצר את הבגד שהוא לובש.

 

דונוב במהלך חייו עודד לימוד אקדמי ושלח את תלמידיו הקרובים ביותר[1] להשלים את השכלתם. אלא שבתוך חומר הלימוד ישנם ניצוצות של אור שאפשר לחלץ אותם רק בדרך של גנוסיס, ידיעה בלתי אמצעית.
לפי טונצבה אחד הדגשים החברתיים של דונוב זה ההשכלה, ובכך הוא ממלא חלל בחברה הבולגרית שנטתה לדת ואמונות טפלות. אלא שהשכלה זו מובילה, כמו במקרה שלו, לידיעה מסוג אחר

 

האדם השמימי וחיי נצח

דונוב מתאר ארכיטיפ של אדם, המתגלה גם בדמותו של ישו, אדם רוחני שיכול לבוא ולשכון בתוכנו, אדם שהוא המשלים של האל.

לאדם תפקיד מרכזי ביקום, הוא מקשר בין העולמות, בין הפיזי לרוחני, ויכול להגיע לדרגה של מלאכים, שרפים ואף אלוהים (Toncheva 2015: 86).
לפי דבריו האדם נוצר לפני 250 מיליון שנה בעזרת ירידה של רוח האדם לאדמה, הוא עדיין לא השלים את ההתפתחות שלו, וזה יעשה דרך השפעה של גופים שמימיים ופיתוח גופים רוחניים. ישנם סוגי אדם מפותחים יותר ביקום, האדם הוא מיקרוקוסמוס ונמצא ביקום כולו (
Toncheva 2015: 92)

 

המטרה של האדם החי בכדור הארץ כיום היא להגיע לחיי נצח, להתחבר לארכיטיפ האדם היקומי ועל ידי כך להתגבר על חוק הקרמה ולהתחבר לחוקיות גבוהה יותר, לעולם של מלאכים, אפשר להגיע לישועה גם ברמה העולמית, וגם ברמה האישית. חיי נצח הם אפשרות המופיעה בפסוקי הברית החדשה, לא משהו שאין להשיגו

 

האדם הארכיטיפי מתגלם בדמותו של ישו. ישו הוא מסתורין ולא נדע אותו עד שיתגשם בתוכנו, יהפוך לבשר מבשרנו. אנחנו נהפכים לישו, ואז מתגברים על המוות. בדרך צריך ללמוד איך לסבול (carr 2016: 48)
יש כאן תפישה של האדם השמימי שבא לחיות באדם הרוחני, התיאוזיס של הנזירים ההיסכיים, או ספר חנוך של הבוגומילים. דונוב מתייחס רבות לפסוק "הנה האדם"
ecce homo המופיע בברית החדשה בכדי להסביר את המבנה הדואלי של האדם המורכב מחומר ורוח, והאפשרות שלו להפוך לאדם שמימי ולזכות בחיי נצח

 

פוזיטיביזם וחיים מוסריים

דונוב מציג תורה קוהרנטית פוזיטיבית מוסרית המעודדת אדם לפעילות, התפתחות, עשיית טוב בעולם, שירות לחברה
בעולם יש שני חוקים: חוק הניגוד שהוא שלילי, וחוק הדומה שהוא מקדם וחיובי. ישו רוצה שנהיה משרתים, ואז האל אוהב אותנו, אם אתה רוצה להיות אדון, אין מקום לשני אדונים ואדם עובר לחוק הניגוד. ישו הגיע לכאן לבסס חוק הדומה, וזה מייצר את פירות הרוח (
carr 2016: 287
)  אותם מתאר פאולוס באגרת אל הגלטיים. חוק הדומה קשור לביטול העצמי. דונוב מרחיב לגבי התכונות הנדרשות מהאדם המוסרי, בהסתמך על הפסוקים של האגרת:
בעולם האלוהים: אהבה – זה האב. שמחה – זה האם. שלום – זה הבן
בעולם המלאכים: ארך רוח – זה האב. נדיבות, חמלה – זה האם. טוב לב – זה הבן
בעולם בני האדם: נאמנות, אמונה – זה האב. ענווה – זה האם. רסון עצמי – זה הבן.

הצעד הראשון בדרך רוחנית היא שיהיה לך אבא ואמא – נאמנות – אמונה וענווה, וזה הופך אותך לבעל ריסון עצמי, אחרת אתה בן ממזר.
אם אדם רוצה להתהלך בין מלאכים הוא צריך סבלנות ונדיבות ואז הוא נהיה חומל
בכדי להיות עם אלוהים אדם צריך קודם כל אהבה, ופועל יוצא שלה: שמחה ושלום.

 

דונוב מדבר על שלוש תכונות שהם הבסיס לחיים נכונים: אהבה, חוכמה ואמת. ואלו נתמכים על ידי צדק ומעלה.
נצרות היא מדע פוזיטיבי (
carr 2016: 334)  שמלמד אותנו איך לחיות. נשים וגברים מיישמים אותה באופן שונה. הדרך הגברים היא להיות אקטיבי באופן פיזי, מנטלי ורוחני, הדרך לנשים היא יותר פנימית מכיוון שיש את המפתח למלכות אלוהים.

 

קראו את המאמרים הבאים על האחווה הלבנה:

האחווה הלבנה - לחצו לקישור

פטר דונוב - לחצו לקישור

אמונת האחווה 1 - לחצו לקישור

אמונת האחווה 2 - לחצו לקישור

הריקוד הפניאוריתמי - לחצו כאן

שירת הריקוד הפניאוריתמי - לחצו כאן

 

החיים הם משל - לחצו לקישור

קרני השמש - לחצו לקישור

ריקוד הפטנגרם - לחצו לקישור

קשר אחווה בוגומילים - לחצו לקישור



[1] הוא שלח את ivanhov ממשיך דרכו בצרפת ללמוד דתות באוניברסיטה בסופיה

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו