לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אמיל דורקהיים - טיולים לרחבי העולם

אמיל דורקהיים 1858-1917 – emile durkheim

הדת הקדומה היא טוטמיזם, מעין כוח גדול הנמצא מאחורי חיה מקודשת, לפעמים זה מרחיב את השפעתו לדברים טבעיים אחרים. הטוטם הוא מעין דגל וסמל, נקודת האיחוד של השבט. אבל בסופו של דבר הטוטם הוא השבט עצמו, החברה, הכוח הגדול שמאחורי הטוטם הוא החברה. סגידה לסמל – טוטם, היא הדרך שבה אנשים פרימיטיביים מאשרים את מחויבותם לחברה שלה הם שייכים. החברה צריכה מחויבות של היחיד, היא לא יכולה להתקיים ללא מודעות של היחיד. וזה מושג דרך הטוטם. דרך חפץ החברה הופכת להיות לדבר חי וממשי, וזה מאפשר לאינדיבידואל לאבד עצמו בתוכה, בעזרת טקסים ואירועים ציבוריים חגיגיים.

דורקהיים מסביר את כל מושגי הדת, וגם חלקים אחרים של התרבות דרך המושג של טוטמיזם. הנפש, לדוגמא, היא מודעות החברה הנמצאת ביחיד. רעיון הטוטמיזם האידיאלי שתול בתוך האדם ומציג שורה של דרישות, מטרות וכוונות. סגידת האלים מתפתחת מסגידה לנפשות האבות, שחוזרות אל השבט ומציגות אידיאל גבוה לכוון אליו. אלמותיות היא מודעות השבט הגדולה, בניגוד לאגואיזם של היחיד. האלוהים העליון הוא התפתחות של אב קדום יחיד של השבט.

הטקסים השבטיים יוצרים את הקדושה, בהם יש את החיבור לרוח השבט. ישנם טקסים נגטיביים – לשמור על הקדוש מהרגיל, בכיוון של טאבו, וישנם פוזיטיביים להתחבר לקדוש. חלק מהאיסורים הנגטיביים היא לשמור מקומות קדושים שאסור להיכנס או להתקרב אליהם, כמו מערות וסלעים, ימים מיוחדים שבהם יש איסורים, וכו'. בטקסים הפוזיטיביים מתקרבים אל הקדושה, נכנסים למרחב הקדוש, ביום הקדוש, ולעיתים מקריבים ואוכלים בטקס קדוש את חיית הטוטם. השבט נותן חיים לטוטם וזה מחזיר חיים ומחיה את האנשים. הטקס מחדש את המחויבות של היחיד לחברה, שבלעדיו היא לא הייתה קיימת

הטקס יוצר את האלוהים, הטקס נובע ממחויבות חברתית. סוג נוסף של טקסים שדורקהיים מתייחס אליו כקטגוריה נפרדת זה טקסי אבל וחזרה בתשובה, כשאדם מת חלק מהאבלות הוא טקסי, ונועד לחדש את המחויבות החברתית ולחזק את הפגיעה שספגה עם המוות.


העיקרון הקדוש הוא לא אחר מאשר החברה מואנשת ומופיעה בצורה אחרת. דורקהיים הסתמך בתיאוריות שלו על מחקרים של דתות  ואמונות שבטים פרימיטיביים באוסטרליה

דורקהיים מתייחס לדת כאל "הקדוש", הגדרה הרבה יותר טובה מאמונה באלוהים, שהבסיס שלה הוא ההבדל שבין הקודש לחול. לעומתם ישנם המגדירים דת במונחים של common sense ויש כאלו המגדירים במונחים של תפקוד חברתי או אישי. ישנם גישות "מסבירות" וגישות "מפרשות" למדע הדת. השאלה היא מה גורם לדת: רעיונות שאנשים נתפשים להם, או צרכים חברתיים ופסיכולוגיים לא מודעים. התיאורטיקנים של הדת מנסים למצוא את הרובד הנסתר, הפונקציונלי, להבדיל בין הגלוי לבין הסמוי. זה מתחיל בהגדרות, אבל נמשך בהתבוננות בעזרת כלים מדעיים

 

הוגי דעות גדולים בתחום מדעי הדתות ומשנתם - לחצו לקישור (מאמרים נפרדים)

מקס מילר

אדוארד טיילור

ג'יימס פרייזר

אמיל דורקהיים

ויליאם ג'יימס

ויליאם סמית

יוליוס ולהאוזן

אוטו רודולף

זיגמונד פרויד

מירצ'ה איליאדה

קליפורד גירץ

ויקטור טרנר

 

מאמרים נוספים בתחום מדעי הדתות - לחצו לקישור

מקדשים במדעי הדתות

קומיניטס ולימינאליות

עלייה לרגל

דאיזם

מבוא לקדושה

יש אלוהים - הוכחות פילוסופיות לקיום האל

ארגונים דתיים

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו