לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אמנות רומנסקית - טיולים לרחבי העולם

מהביזנטי לרומנסקי

רומא הופכת להיות נוצרית במאה הרביעית לספירה, שינוי זה כרוך במעבר מקום מושב הקיסר והבירה מרומא לביזנטיון שנקראת מאז – קונסטנטינופול (כיום איסטנבול). במאה ה-5 נופל החלק המערבי של האימפריה לידי הברברים. ואילו החלק המזרחי מחזיק מעמד. האימפריה נקראת מזמן זה והלאה האימפריה הביזנטית. במאה ה-6 מתחזקת אימפריה זו ומשתלטת מחדש על איטליה. מרכז הכובד של השלטון הביזנטי הוא בעיר רוונה בצפון איטליה ולא ברומא. בעיר זו נבנות כנסיות שמהוות השראה להתחדשות מסורת האדריכלות האירופאית בימי הביניים, החשובה שביניהן היא קתדראלה מתומנת בשם סן וויטלי.

הביזנטים נסוגים מצפון איטליה במאה ה-7 ואת מקומם תופשים הלומברדים – שבט גרמני ברברי. איטליה בפרט ומערב אירופה בכלל עוברים תקופה חשוכה של נסיגה בתחומים רבים של החיים ובכלל זה האדריכלות. מונומנטים מפוארים מפסיקים להיבנות, הערים מאבדות ממעמדם, הבנייה בעץ והתרבות הכפרית שולטים בכיפה.

בתקופה זו עולה מעמדם של המנזרים כערים חילופיות בהם יש מרכזי לימוד, חקלאות, תעשייה זעירה. המנזרים נבנים כערים בזעיר אנפין ובמקרים רבים לפי תוכנית אב הבאה לבטא את סדר הקוסמולוגי הנקרא - "עיר האלוהים".

 

 

עיר האלוהים של אוגוסטינוס הקדוש

 "עיר האלוהים" הוא מושג שטבע אוגוסטינוס הקדוש שחי בהיפו בצפון אפריקה בזמן התמוטטות החלק המערבי של האימפריה הרומית ופלישות הברברים. רבים תהו אז כיצד ייתכן שהעיר הקדושה – רומא, מקום מושב ממשיכו של פטרוס – האפיפיור, מקום מושבו המסורתי של הקיסר, תיפול לידי הברברים? התשובה שאוגוסטינוס נתן הייתה שמעבר לרומא הפיזית ישנה רומא שמימית, עיר זו נקראת "עיר האלוהים". המנזרים, והכנסיות ניסו להיות ביטוי פיזי שלה.

 

במאה ה-8 בונה קרל הגדול מאאכן שבגרמניה קתדראלה מפוארת שהיא חלק מקומפלקס מבנים המבטא את "עיר האלוהים" בעולם. דמותו מתבלטת בתולדותיה של אירופה לאחר שהוא מצליח לאחד תחת שלטונו אזורים גדולים באיטליה, גרמניה, צרפת, ושאר אירופה. קרל הגדול מוכרז על ידי האפיפיור כקיסר ותחום שלטונו כחזרתה של הקיסרות הרומית הקדושה. הוא מבסס את קיסרותו על ידי בנייה של רשת מנזרים שמקדמת רנסנס תרבותי ודתי. את בירתו הוא קובע באאכן שהופכת להיות המרכז הרוחני והשלטוני של אירופה.

ההשראה לקתדראלה המרשימה הקיימת עד היום היא כנסיית סאן וויטלי ברוונה. זהו מבבנה מתומן גדול בן כמה קומות המחובר לארמון המלוכה ואולמות קבלות הפנים. קרל משתמש בקשתות וטכניקות בנייה רומיות. הקתדראלה באאכן וכנסיית סאן וויטלי ברוונה הם הישגים יחידים ויוצאי דופן באירופה ומהווים, לכן, דוגמא ושלב מעבר מאדריכלות מהעולם הקלאסי אל סגנון הרומנסק שמתפתח החל מהמאה ה-10.

 

אירופה מתחילה לצאת מהמשבר במאה ה-11 לספירה. בתקופה זו יש גידול באוכלוסייה, המסחר והערים מתפתחים, ויש חזרה לבנייה באבן. הסגנון המתפתח נקרא 'רומנסקי', משורש המילה "רומא", במידה מסוימת יש חזרה לסגנון הבנייה הרומאי מבחינת שימוש בקשתות עגולות, בנייה בלבנים, קירות עבים וסימטריה. אך אין זהות לסגנון הרומאי הקלאסי. הסגנון ה'רומנסקי' מתאים לרוח התקופה בכך שהוא יוצר מבנים מסיביים שהם מעין מבצרים. בנוסף לכך, מקורות מאוחרים יותר נתנו לסגנון הרומנסקי פרשנות רוחנית דתית, כמכוון את האדם פנימה, להגות ועולם פנימיים. הקשתות העגולות, החלונות הקטנים ביחס והקירות העבים, נותנים תחושה של אפלוליות ומסתורין, הסימטריה מוסיפה רוגע וסדר. הסגנון הרומנסקי התאים לרוח ההגות של המנזרים שהיו מהמובילים בהתחדשות הבנייה. הוא מגיע לשיאו בקתדראלות ענקיות כגון זו של פיזה מהמאה ה-12.

הקתדראלה בפיזה היא בניין גבוה המחולק לקומות המבטאות את מדרג השתלשלות עולמות, מהרוחני אל הארצי. מדרג זה מופיע כבר בכנסיות סאן וויטאלי בוורונה וקרל הגדול באככן, בהן יש שלוש קומות המבטאות את המדרג של רוחני, ארצי, ועולם של אידיאות – אנרגיות הנמצא ביניהם. הנושא של השילוש המדורג, בניגוד לשילוש שווה הכוחות, מופיע גם באמנות הביזנטית של התקופה ובייחוד בצורת מזרקות שלהם שלוש קומות. העולם נתפש כמכיל שלוש מציאויות בו זמנית: מציאות ארצית שהיא הקומה התחתונה, מציאות אלוהית שהיא הקומה העליונה ומציאות ביניים של מלאכים, כוחות, אנרגיות, שהיא קומת הביניים. באדריכלות הרומנסקית נדמה שאין קשר בין הקומה העליונה, שהיא כמו לא מושגת, ובין הקומה התחתונה. דבר זה משתנה עם המעבר לסגנון הגותי, בו הקומה העליונה כמו מתחברת עם אלו שמתחתיה והאור שנכנס מלמעלה דרך החלונות הצבעוניים הופך לחלק מהבניין, מציף את הכול.

 

 

 

מאפייני הסגנון הרומנסקי

בסגנון הרומנסקי מתפתח האזור שמסביב לאפסיס המזרחי. בהרבה מהמבנים יש מסדרון המקיף את האפסיס מצדו החיצון ונקרא 'אמבולטוריום', בו נמצא שלל מזבחות משניים וקפלות הקשורים כולם לקדושה. נדמה כאילו אזור המזבח המזרחי מקבל חיים משל עצמו, סדר שלם של קדושים מתבטא בו. הקפלות והמזבחות המשניים נותנים אפשרות לאכסון שרידים מקודשים, עניין מרכזי בימי הביניים.

הקתדראלות והכנסיות הרומנסקיות נבנו, במקרים רבים, כחלק מנתיבי העלייה לרגל שהחלו להתפתח באירופה ובראשם המסע לסנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד. במסע זה היו מספר תחנות, האדריכלות מבטאת זאת בקשר שבין בניין לסביבתו ובניינים אחרים הקשורים בו. בפיזה, לדוגמא, הקתדראלה היא חלק אחד ממערכת בניינים שלידה המסמלים את התחנות השונות שבדרך העלייה לרגל; לפניה יש את בית הטבילה, לידה יש את המגדל המפורסם ולצידה בית הנזירים. אלא שהעלייה לרגל היא לא רק מסע חיצוני, אלא גם מסע פנימי של הגות והתקרבות אל הקדושה. המסע הרוחני נעזר בהתבודדות והתנתקות מהעולם הזה, שבאותה תקופה לא היה לו מה להציע. האדריכלות הרומנסקית עוזרת בכך שהיא מכוונת את האדם פנימה, מביאה אותו לידי התנתקות מהעולם.

 

אחד המאפיינים של האדריכלות הרומנסקית הוא חזית מונומנטאלית ובה שני מגדלים ופסלים רבים. החזית מסמלת את הפאר וההדר של הכנסייה והעולם החיצון, אך זה מוביל אל מסתורין והגות פנימיים. הכניסה לתוך הכנסייה היא כמו כניסה לעולם אחר. חלק גדול מהליטורגיקה הכנסייתית, לכן, הוא תהלוכות המובילות מהחוץ לפנים. מטרתה של החזית להוביל פנימה, אלא שעם הזמן היא מקבלת חיים משל עצמה; החיצוניות המפוארת, שהביטוי היפה ביותר שלה הוא בפיזה, תופש, מקום מרכזי יותר ויותר ומשתלטת על סגנון הבנייה. המגדלים שבצדי החזית שואפים יותר ויותר ולגובה. את הסגנון הרומנסקי הולך ומחליף הסגנון הגותי שמבטא שאיפה זו לגובה ולהדר. כנסיות רומנסקיות רבות נהרסות ובמקומם נבנים קתדראלות גותיות מרשימות. אנשי הכנסייה מובילים את המהלך תוך כדי שהם מקפידים על איכות חומרי הבנייה והופעת המבנה כמבטא את היופי והשלמות האלוהית. היו שני טיעונים ליטורגיים לבנייה מחודשת:

1. השאיפה למלאכה מושלמת קשורה לצורך לקיים את הליטורגיה בצורה המכובדת ביותר.

2. לפי החוק הרומי- חובה על המנהיגים לבנות וליפה את הבניינים הציבוריים. האפיפיורות המדיאבאלית והרנסאנסית אימצו את ההשקפה הזו ואף הרחיבו אותה.

 

מאמרים בנושאי אמנות ואדריכלות באתר

רנסנס

ליאונרדו דה ווינצי

אדריכלות הרנסנס

אמנות רומנסקית

אמנות גותית

ממקדש לכנסייה

על מקדש אדם בדנמהור

מקדשים בראי מדעי הדתות

 

 

טיולים לקבוצות  - לחצו לקישור

דרום איטליה נביאה ומלאך מיכאל

חשיפה לדמנהור

פסטיבלים באיטליה

 

 


 


 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו