לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אפירוס - טיולים לרחבי העולם

אפירוס

היסטוריה

אפירוס נחשבת למולדת השבטים היוונים, יש גרסאות שהדורים הגיעו משם, ובכל מקרה היו שם ממלכות של שבטים עתיקים, ביניהם נודעו המולוסים

מהיכן הגיעו היוונים?

לפי אריסטו הם הגיעו מאזור הרי אפירוס. תומכת הגרסה זו העובדה שבאזור זה יש ריכוז של שבטי, שהדיאלקט שלהם הוא הקרוב ביותר לשפה היוונית המקורית.

באזור זה נמצא מקדש דודוני, שנחשב שני בחשיבותו לדלפי, ויחד עם זאת מרוחק מהערים היווניות. לפי הרודטוס זה מרכז הנבואה העתיק ביותר. הומרוס אומר ששם יש פולחן של זאוס.
אודיסוס הגיע לכאן במסעותיו ובילה שבע שנים עם המלכה קלידצה, עד שהשלים את תקופת החניכה שלו (לפי שטיינר), והיה בשל לחזור הביתה מהמסעות המיתיים, שהם למעשה מסעות הנפש בדרך את ההארה. מעניין לציין שלא רחוק מדודני, בשפך נהר האכרון, נמצא האורקאל של המתים. ביחד עם דלפי אלו שלוש מקומות הנבואה המרכזיים של מערב יוון.

לפי המיתולוגיה היוונית הלוחמים מצבאו של פריאמוס ובנו בראשם הגיעו לאזור אפירוס ויישבו אותו.
לפי פלורך דיוקליון ואשתו פיררה התיישבו באפירוס וייסדו את מקדש דודוני.
דיוקליון הוא בנו של פרומתיאוס, הסיפור שלו דומה לנוח, זאוס הביא מבול על האנושות בגלל חטאיה, דיוקליון שרד בתיבה, זה היה סוף תקופת הברונזה (5 תקופות לפי מתכות במיתולוגיה היוונית), דיוקליון ואשתו נצלו מהמבול, הנבואה אמרה להם לזרוק עצמות של אימא מאחורי גבם כדי ליצור מחדש את המין האנושי, הם הבינו שהאימא זה האדמה – גאיה, והעצמות זה האבנים. הם זרקו מאחורי גבם אבנים ומהם נוצר המין האנושי החדש. הסיפור מופיע במטמורפוזות של אוביד.

מעניין לציין שאולימפיה, אמו של אלכסנדר מוקדון, שהיה לה יכולות נבואיות, הגיעה מאזור אפירוס

 

אתרים

דודוני

המלומד ניקולס המונד Hammond n.g.l התמחה במקדוניה העתיקה ואפירוס. הוא טוען שדודוני הייתה מרכז פולחן לאלה הגדולה, לפני שהפך להיות מרכז נבואה של זאוס. ההבדל בין דודוני לדלפי הוא שבדודוני עבדו את זאוס, בעוד שבדלפי את בנו אפולו. לאלת האדמה קראו גאיה או ראה ביוון, אבל דיונה באפירוס ומכאן שם האתר.

בתקופה הקדומה דודוני הייתה מרכז לשבטים האיליריים וצפון יוון, בתקופה הקלאסית היא נהפכת למרכז ליוון כולה בה עובדים את זאוס של הנאידות – נימפות המעיינות.

הספינה של יאסון והארגונאטים, הייתה בנויה מעץ אלון מדודוני ולכן בעלת יכולת נבואית. המלך פירוס הפך את דודוני למרכז הדתי של ממלכתו. בנה מקדשים לזאוס, הרקלס ודיוני האלה, גדר מסביב למתחם והאלון המקודש, תיאטרון, החל משחקי ספורט, תיאטרון ומוזיקה. לימים הוא שלט גם על מקדוניה ונלחם ברומא, על שמו ניצחון פירוס.

ב167 לפני הספירה הרומאים ניצחו את המקדונים והרסו את דודוני, אוגוסטוס בנה את האתר מחדש בשנת 31 לפני הספירה

בשנת 261 לספירה נוסד פסטיבל הניאות בדודוני, ובשנת 360 מגיע לכאן יוליאנוס הכופר בכדי להתייעץ באורקאל לפני צאתו למלחמה עם הפרסים, שם נהרג.
בשנת 392 סוגר הקיסר תיאודוסיוס את כל המקדשים הפגאניים וכורת את האלון של דודוני.
יחד עם זאת הבישוף תיאודורוס ב431 מכנס בדודוני את וועידת אפירוס הראשונה. וועידת כלל הכנסייה, דבר המראה על החשיבות הנוצרית של המקום שנגזרה כנראה מהחשיבות הפאגאנית.

הרודוטוס מספר שכוהנים מצרים בתביי סיפרו לו על מקור הפולחן בדודוני, שתי כוהנות מתביי נלקחו על ידי הפיניקים, אחת הגיעה ללוב והשנייה ליוון, והיא זו שהחלה את עבודת הנבואה במקום. זה קרה גם דרך הגעה של שני יונים שחורות שעפו מתביי במצרים, אחת ללבו ואחת לדודני, האחרונה התיישבה על עץ האלון והחלה לדבר בקול אנושי. וכך יוסד המקום. הרדוטוס טוען שכך האמינו נביאות המקום, והוא מנסה להסביר את האגדה.

ההר השולט על דודוני מתנשא לגובה 2000 מטר ונקרא תומרי, הוא קשור להר תומור שבדרום אלבניה שהיה מקודש על ידי האילירים. המילה תומרי משמעה כנראה שחור – תמוס באילירית. המילה תמנו ביוונית משמעה חתוך, ואולי שם ההר נובע מהמילה הר – אורוס, תמנוס – חתוך. הנובע ממצוקיו התלולים ומראהו החד של ההר.

Sir Richard Claverhouse Jebb טוען שדודוני הייתה מקום פולחן למים, באזור היו ביצות. ומעיין קדוש. הנביאות של זאוס נקראו תומורי, בקשר להר תומרס, או תומור

כאן ישב האורקאל של עץ האלון, המקודש לזאוס, הוא או היא ניבאו את העתיד לפי רשרוש העלים של עץ האלון ברוח. גם כיום נמצא בלב מקום האורקאל אלון צעיר, המזכיר במידת מה את האלונים בני מאות השנים של פעם. באתר יש תיאטרון יפה, שרידי מקדשים, מוזיאון קטן, אך עיקר חשיבותו ביופיו הרב ובמיקומו בסביבה רבת רושם של הרים נישאים.

 

מטאורה

מטאורה מיושבת לראשונה על ידי נזירים מתבודדים במאה ה11, אך רק במאה ה14 מוקמים המנזרים הראשונים על ידי אנשים שהגיעו מהר אתוס, המקום מגיע לשיא במאה ה16, כשיש בו עשרים וארבע מנזרים שונים, כיום נשארו רק שישה פעילים, שניים של נשים וארבעה של גברים. רבים מהנזירים עזבו או מתו, וחדשים לא רוצים להגיע בגלל ריבוי התיירים. במאה ה16 היו מנזרי מטאורה רחוקים ובלתי נגישים, הגישה אליהם הייתה רק בעזרת רשת וחבל, אלא שכיום נחצבו מדרגות ונסלל כביש על ידי הממשלה בשנות החמישים. ומאז המנזרים הפכו להיות אתר תיירות פופולארי.

באתר יש שש מנזרים – כנסיות חשובים באתרים נפרדים וזה תיאורם

מנזר השילוש הקדוש – יש שם ספרייה עם ספרים עתיקים. המקום נבנה במאה ה15

מנזר סטפנוס – משמש כיום כמקום של נזירות, ישנם שלושים ושתיים, הוקם מחדש בשנות השישים, לאחר שהיה הרוס ונטוס בעקבות הפצצות במלחמת העולם השנייה. נבנה במאה ה15 כנראה. אין מידע רב על ההתחלה. היה בתמיכת וחסות הנסיכים מוולכיה עד המאה ה19.

מנזר גרנד מטאורה – הראשון שנבנה כמנזר, על ידי אדם בשם אתנסיוס שמגיע למקום מהר אתוס באמצע המאה ה14. הוא לומד בהר אתוס את טכניקות ההיסכייה מגרגורי פלמס: לאלוהים יש מהות ויש אנרגיות, האצלות, אפשר להתחבר לאנרגיות, ואלו הם שהופיעו בזמן הטרנספיגורציה (ההשתנות) על הר תבור. זה לא ישו שהשתנה, אלא התלמידים שיכלו לראות את העולם הרוחני כפי שהוא באמת. טכניקות שפותחו בהר אתוס שימשו את הנזירים לפתח את העין הרוחנית שבתוכם, את הנאוס, בכדי שיוכלו לראות ולהתקשר עם האור הזה.
בעקבות פשיטות של חיילים עותומאניים על ההר מחליט אתנסיוס לעבור למטאורה ולהקים מנזר על הפסגה הגבוה והרחבה ביותר. הכנסייה נקראת הטרנספיגורציה, לסמל את האור של הר תבור.

מנזר וורלם – נמצא ממול גרנד מטאורה, היריב התיאולוגי של גרגורי פלמס באמצע המאה ה14 היה המלומד וורלם, המנזר הראשון שנבנה בהר הוקדש לתורתו של גרגורי פלמס על האור של הר תבור. השני הוקדש ליריבו וורלם, שני המסדרים נמצאים אחד ליד השני לסמל את האיחוד בין שני זרמי התיאולוגיה הנוצרית במקום קדוש זה. במנזר ציורים עתיקים מהמאה ה15. במקום זה הייתה ספרייה חשובה והנזירים עסקו בקליגרפיה.

מנזר אגיוס ניקולס – מנזר קטן יחסית על סלע נמוך

מנזר רוסאנו – מנזר נזירות נמוך יחסית אליו ניתן לרדת ברגל מנקודת התצפית.


יואנינה


הבירה של צפון יוון. החלק העתיק שלה נמצא על חצי אי בתוך אגם בין הרים גבוהים. בסוף המאה ה18 הקים כאן שליט מקומי בשם עלי פאשה בירה של מדינה עצמאית שפרקה את עול הטורקים ושלטה על חלקים גדולים של יוון ואלבניה. הייתה זו מדינה ליבראלית שנתנה השראה למורדים היוונים. בסופו של דבר הטורקים הרגו אותו, אך עקבות שלטונו ניכרים בעיר היפה, בעיקר בארמון ובמצודה החולשת על העיר. יואנינה הייתה עיר ביזנטית חשובה והתקיימה בה קהילה יהודית משמעותית ששרידים ממנה נמצאים עד היום


דלתת נהר האכרון


כאן היה אחד ממקומות האורקאל החשובים ביוון – האורקאל של המתים. בעבר האזור היה מוצף במים שמעליהם התנשא סלע במערב. מוטיב זה של אי במערב שאליו מגיעים נשמות המתים וממנו יש שער לשאול, קשור לשקיעת השמש במערב וניתן למצוא אותו גם במקומות אחרים כגון אנגליה – האי של אוולון. נהר האכרון יוצא מהרי צפון יוון וכיום, לאחר ניקוזו, יש במקום שפלה פוריה ולא רואים את הים. הגבעה הסלעית בולטת למרחוק ועליה נמצאת כנסייה ומתחתיה וסביבה שרידים עתיקים של המתחם המקודש, מאחת החצרות יורדים לאולם מתחת לפני האדמה, כאן ישבה האורקאל. בקצה האולם קיר סלע קשתי שנראה קצת כמו פתח. דרכו היו יוצאות ובאות הנשמות מהשאול. המבקרים היו יורדים לחדר ומתקשרים עם המתים


צ'ומקרה

רכס נישא שהוא לב הרי הפינדוס ובמרכזו הר נפלא בצורת פירמידה, מתחת להר העיירה paramanta שם נמצאים משרדי הפארק הלאומי, וממנה יוצאים לסיורים באזור. צפונה ממנה בגאיות עמוקים העולים מזרחה, ישנם מספר כפרים נפלאים

 

קניון הוויקוס

נחשב לקניון העמוק באירופה, למרות שיש מתחרים על התואר, בכל מקרה נוף נפלא של כפרים עם אבני צפחה, ואפשר להגיע ברכב לתצפית מגדות הקניון מעל הכפר מונדריני.

 

מצובו

כפר תיירותי על הדרך הראשית המחברת את צפון יוון לסלוניקי, בקו פרשת המים של הפינדוס, בעיירה אוכלוסייה וולאכית גדולה, בתים מסורתיים, בעלי מלאכה וכנסיות, הוא מקום עצירת חובה בדרך ליואנינה

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו