לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אקסום - טיולים לרחבי העולם

אקסום

אקסום – ערש הסיביליזציה האתיופית
כתב: בר קריבוס

כשמדובר באתיופיה, אפשר לייחס לאקסום את הסיסמא של עיר דוד: "כאן הכל התחיל". ובאמת, השורשים של אתיופיה כמו שאנחנו מכירים אותה היום, והשורשים של הנצרות האתיופית הייחודית מקורם שם, באותה עיר עתיקה ונפלאה בצפון-מזרח המדינה.

ראשיתה של העיר אקסום במאה הראשונה לפני הספירה. לפני שנוסדה העיר, כבר התקיים יישוב על גבי ההר המתנשא מעליה במשך כארבע מאות שנה. הר זה נקרא היום ביתא גיורגיס, בית הקדוש גיאורגיוס / ג'ורג', אך בעבר נקרא דברה מקדה, הר מלכת שבא, זכר למסורת העתיקה לפיה מלכת שבא מלכה מראש הר זה.

אקסום נוסדה בעמק הרחב שלמרגלות הגבעה. בני העיר כבשו בהדרגה את כל השטחים שסביבם, עד שיצרו ממלכה אדירה, ממלכת אקסום. בשיאה, כללה ממלכת אקסום בתחומה את כל צפון הרמה האתיופית, חוף ים סוף הנמצא כיום באריתריאה, שטחים נרחבים בפנים היבשת האפריקאית, ולתקופות קצרות, חלקים מסודן ומתימן. מעמדה של ממלכת אקסום בולט בדבריו של הנביא הפרסי מני, בן המאה השלישית, לפיו ישנן ארבע ממלכות אדירות בעולם: האימפריה הרומית, האימפריה הפרסית, סין וממלכת אקסום.

ואכן, שליטי ממלכת אקסום ניצחו על מפעלי בנייה אדירים. המפורסם מביניהם הוא האובליסקים / אסטלות של אקסום, שהפכו לסימלה של העיר. אובליסקים אלו הם האבנים הגדולות ביותר שאי-פעם הצליחו בני אדם להעמיד. הם סימלו את שדות הקבורה של המלכים והאצולה, ולידם נבנו מבני קבורה מפוארים. באקסום נתגלו גם ארמונות פאר. לצערנו, על גבי שרידי מרבית הארמונות נבנתה העיר המודרנית, ורק אחד הקטנים ביותר, הארמון בדונגור (המוכר יותר כ"ארמון מלכת שבא"), פתוח לביקורי קהל. שליטי ממלכת אקסום הציבו לאורך הדרכים הראשיות אל העיר כסאות מלכות מאבן, שחלקם שרדו עד היום. כתובות מלכותיות שהוצבו על גבי הכסאות מתארות את נצחונות המלכים.

במאה הרביעית לספירה התנצרו מלכי אקסום ובני האצולה. זמן לא רב לאחר מכן החלה להבנות הכנסייה המרכזית באקסום והחשובה ביותר באתיופיה, בה, לפי המסורת האתיופית, שמור עד היום ארון הברית האמיתי, שהובא לאתיופיה מבית המקדש בירושלים. לפי המסורת האתיופית, האל עצמו הנחה את מלכי אקסום היכן לבנות את הכנסייה, בעודו מייבש בדרך פלא ביצה שהיתה במקום. כנסייה זו, כנסיית מרים ציון, נהרסה במאה השש-עשרה ונבנתה מחדש על גבי שרידים מימי ממלכת אקסום. לידה יש קפלה, בה שמור, לפי המסורת, ארון הברית עצמו. רק לנזיר אחד, שמתמנה למשך כל חייו כ"שומר ארון הברית", מותרת הכניסה לקפלה, ורק הוא יודע מה באמת יש בתוכה...

לפי האמונה האתיופית, יחד עם ארון הברית עבר מירושלים לאקסום חסד האל, ואקסום הפכה כך לירושלים החדשה. האתיופים מכנים את העיר גם "ציון", ורואים בה את עיר הקודש, שנייה רק לירושלים המקורית. בטקסי ההכתרה של מלכי אתיופיה, שהיו נערכים באקסום, היו "בנות ציון", כלומר, בנות אקסום, מקבלות בשמחה את פני המלך החדש.

במאה החמישית לספירה הגיעו לממלכת אקסום תשעה נזירים נוצרים מרחבי האימפריה הביזנטית, והפיצו את הנצרות במרחב הכפרי סביב העיר. נזירים אלו מכונים "תשעת הקדושים", ובזכותם, ובזכות מסיונרים נוצרים נוספים שפעלו באותה התקופה, הפכה הנצרות לא רק לדת השליטים והאליטה, אלא גם לדת של רוב האוכלוסייה בממלכת אקסום. תשעת הקדושים הקימו מנזרים סביב אקסום. מנזרים אלו פעילים עד היום, ונחשבים בין החשובים שבמנזרי אתיופיה.

ראש וראשון למנזרי אתיופיה הוא דברה דאמו, מנזר הבנוי על הר שפסגתו מוקפת צוקים, והעלייה אליו נעשית רק בעזרת חבל אותו מורידים הנזירים מלמעלה. לפי המסורת, הקים את המנזר הנזיר החשוב ביותר מבין תשעת הקדושים, זא-מיכאל ארגאווי. לסיפור הקמת המנזר שתי גירסאות. לפי הראשונה, טיפס הקדוש במעלה נחש גדול שהיה במקום ושסגדו לו הכפריים, הרג את הנחש והחליט להפוך את מקום העבודה הזרה למעוז של נצרות. לפי גירסה אחרת, רצה הקדוש להגיע לראש ההר, ונעשה נס ונחש גדול סחב אותו במעלה הצוק. כך או כך, מסבירה האגדה איך הגיעו לראשונה לראש הר שהגישה אליו כביכול בלתי אפשרית. בדברה דאמו נמצאת כנסייה שהיא כנראה הכנסייה העתיקה ביותר באתיופיה שעוד עומדת שלמה ומקורית- כנראה מהמאה השישית לספירה! בידודו של ההר וקושי הגישה אל הפסגה הגנו עליה מפגעי המלחמות שפקדו את האזור.

לא הרחק מאקסום מצוי מנזר אחר המיוחס לאחד מתשעת הקדושים – מנזר אבא פנטלון. לפי המסורת, עזר אבא פנטלוון בדרך נס לכלב מלך אקסום במלחמתו נגד המלך היהודי של תימן, יוסף ד'ו-נואס. משניצח כלב במלחמה, החליט לפרוש מכס המלכות, והפך להיות נזיר במנזרו של אבא פנטלוון. כיום ניתן לראות במנזר שרידים של מבנים עתיקים, כנראה שרידים של מקדש שקדם למנזר, וכן מוזיאון עם כתובות עתיקות וממצאים אחרים שנתגלו במקום. הנוף הנשקף מראש המנזר הוא מהיפים במרחב אקסום.

מנזר נוסף שהקים אחד מתשעת הקדושים, אבא אפסה, נמצא במתחם בו עומד על תילו מקדש אתיופי עתיק, כנראה מהמאה השביעית לפני הספירה. מקדש זה בנוי בסגנון תימני מובהק, ומעיד על הקשר ההדוק שהתקיים בין הממלכות העתיקות ברמה האתיופית ובין ממלכות תימן באותה תקופה עלומה. במקום מצאו תבליטי יעלים, מזבחות קטורת וכתובות המעידות שהמקדש הוקדש לאלמקה, אל הירח התימני, שהיה הפטרון של ממלכת סאבא (שבא) התימנית.

ומה עלה בגורל ממלכת אקסום האדירה? סביב המאות השביעית-שמינית נפלה ממלכה זו. סיבת נפילתה לא ידועה, והסברים רבים הוצעו: מגיפות, רעב כתוצאה מניצול-יתר של הקרקע והפסקת המסחר עקב עליית האסלאם והכיבוש המוסלמי של כל נתיבי הסחר ששימשו קודם לכן את ממלכת אקסום. משנפלה ממלכת אקסום נכנסה אתיופיה לתקופה עלומה בה לא היה שלטון מרכזי חזק, ובה "איש הישר בעיניו יעשה", עד שבני שושלת חדשה, שושלת הזאגווה, הצליחו לאחד תחת שלטונם את מרבית צפונה של הרמה האתיופית.

אף שירדה ממעמדה כבירת הממלכה, נשארה אקסום עיר הקודש והבירה הדתית של אתיופיה, משכן ארון הברית. כך היא מסמלת את הבחירה האלוהית באתיופים. העיר גם נחשבת לבירתה של מלכת שבא ושל הבן שלה ושל שלמה המלך, מנליק. פעם בשנה, בחג הנקרא "הידר ציון", פוקדים את העיר אלפי עולי רגל מכל אתיופיה ובכך מוקירים את בירתם העתיקה.

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו