לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ארגונים דתיים - טיולים לרחבי העולם

ארגונים דתיים

מהם האיפיונים של ארגונים דתיים, לעומת ארגונים כלכליים  או פוליטיים?

מהן המטרות של ארגון דתי, לעומת ארגונים כלכליים  או פוליטיים?

איך נמדדת הצלחה של ארגון דתי, לעומת מפלגה פוליטית או  מפעל שוקולד?

מהם האיפיונים של מנהיגות בקבוצות דתיות לעומת קבוצות אחרות?

מה אפשר ללמוד מן הספרות על ארגונים ועל מנהיגות בכלל לגבי ארגונים ומנהיגות דתית?

איך רואה החבר הבודד את הצלחת הארגון שלו, במקרה של ארגון דתי, כלכלי, או פוליטי?


התייחסות

האפיון של ארגונים דתיים מנקודת מבט חברתית. היא שהם מאגדים קהילות של מאמינים.

המכנה המשותף של כל הקהילות הוא שותפות ברעיון אמוני, המתייחס לעולם הלא נראה, מערכת של כוחות שמהווה סדר כלשהו ביקום שממנו נובע גורל והדרכה אישית

ארגונים כלכליים מטרתם (המוצהרת לפחות) היא רווח, ארגונים פוליטיים מטרתם שלטון ושינוי סדר החברה. ייתכן ולארגונים דתיים יהיו מטרות דומות, אך בנוסף לכך המטרה המרכזית שלהם היא טיפוח ושימור האמונה. אמונה יכולה להיות כלי לחיזוק השלטון, ולעיתים היא משמשת כלי לעשיית רווחים, אך בבסיסה היחס בין האינדווידואל לישות אלוהית, מערך של כוחות, וכל מה שנובע מזה, כולל התחייבות להתנהגות אתית ואיסורים.

הארגון הדתי הוא כלי להוכחת והפצת האמונה של המשתתפים בו בעולם, לעיתים הוא נתפש על ידי המאמינים ככלי אלוהי, שלוח אלוהי, מייצג מציאות מעבר לעולם הזה, ולכן בעל כוח על טבעי (חצרות חסידים למשל), ולעיתים הוא רק כלי ניהולי תומך אמונה (התנועה הרפורמית, או סוגים מסויימים של פרוטסטנטים, למשל).

הארגון הדתי נוצר בעקבות התפתחות תנועה דתית שמובלת פעמים רבות על ידי מנהיגות כריזמטית דתית, ולאחר שלב ההתלהבות והפצת הבשורה מתעורר הצורך לגבש ולארגן את המאמינים וכך נוצר הארגון, יותר מאוחר הארגון משמש לשימור התורה, להפצתה, לתמיכה במאמינים, לקידום מטרות הבשורה, ולהתשלבות התנועה במוסדות העולם.

בניגוד לארגון פוליטי או כלכלי, ההצטרפות לארגון דתי מבטיחה סוג כלשהו של גאולה אישית, הארה לאינדווידואל שיפור במצבו האישי והרגשי, שקשור להצטרפותו לדת או לאמונה.

ארגונים דתיים לא יחפשו בהכרח רק את הרווח, למרות שהם חייבים כסף בכדי להתקיים, לשלם משכורות, להחזיק מוסדות ומקומות תפילה, לקיים מערכת חינוך, מוסדות צדקה ועוד המטרה של הארגון הדתי תנבע (לפחות במוצהר) מהאמונה המשותפת לחברים שלו, ותקבע (לפחות באופן תיאורטי) את התנהלותו.
ארגונים דתיים גם לא יחפשו בהכרח את השלטון, למרות שההיסטוריה מלאה בדוגמאות הפוכות. חלקם יסתפקו ביכולת השפעה בענייניהם מאחורי הקלעים ודרך גופים פוליטיים אחרים.

חייבים לציין שיש סוגים שונים ורבים של ארגונים דתיים וקשה מאד לעשות הכללות, יש ארגונים דמוקרטיים ויש אוטוקרטיים, למשל. ההצלחה של ארגון דתי יכולה להימדד בכמה מישורים: קודם כל באופן פיזי בשימור, חיזוק וגדילת הארגון. רווחת החברים והצלחתם (לדוגמא המורמונים בארה"ב שנחשבים לארגון מוצלח), לאחר מכן בקידום מטרות הארגון כמו למשל פעולות עזרה לזולת, קידום שמירת השבת, ועוד. ולבסוף בשימור רוח חיה ומתחדשת לאורך הדורות, מנהיגות כריזמטית שמסוגלת לעשות שינויים ולהגיב לרוח הזמן.


באופן כללי לכל ארגון דתי יש מנהיגות. אלא שהנהגה מתחילה עוד לפני היות הארגון קיים, צריך, לפי דעתי, לחלק את המנהיגות הדתית לשני סוגים, במקביל לחלוקת מנהיגות בארגונים אחרים. הסוג הראשון הוא מנהיגות פורצת דרך, וכאן תפקידם של מייסדי הדתות והרפורמות הדתיות לאורך השנים, והסוג השני הוא משמרי ומנהלי הארגונים הקיימים. כל אחד משני סוגי המנהיגות צריך מערך אחר של תכונות, ולעיתים נדירות נמצא אדם המשלב את שניהם.

 

Douglas f. barnes נותן ארבעה תנאים למנהיגות דתית פורצת דרך, או במילים אחרות למייסדי ומשני דתות.
1. אי הסכמה עם הדרך הרגילה של הדברים מפני תפישת הסמלים הדתים כנתונים לשינוי ודרך הניסיון האישי שלהם עם האלוהי
2. חיים בתקופה של שינוי חברתי או חברים בקבוצת מיעוט
3. מערך לימוד חדשני במידה והדת שלהם ממוסדת
4. הם יכולים להתקיים בתוך או מחוץ לקונטקסט של דת מסורתית.

בנוסף לתנאים של ברנס הרי שבתחילה התנועה היא ספונטנית ומצריכה חזון, התלהבות, יכולת דיבור וכריזמה, אחר כך, עם היווסדות ארגון, צריך מנהיג מסוג אחר עם יכולות ארגון, יחסי אנוש, ניהול, בירוקרטיה והנעת אנשים, במילים אחרות צריך מנהיג שהוא גם מנהל מוכשר.

בניגוד לארגונים אחרים, על המנהיג הדתי להאמין (לפחות כלפי חוץ) במערכת האמונות המשותפת ולהיות בקיא בה, בארגונים רבים יש לו קשר עם הכוחות הלא נראים וסמכות הנובעת מכך שלעיתים גובלת בסמכות אלוהית (אפיפיור), הכוח של מנהיג, במיוחד בכתות, הוא מאד גדול וזה שימש במהלך השנים במקרים רבים לניצול המאמינים לרעה, בכל מיני צורות.
ישנם כיום ארגונים דתיים שהם דמוקרטיים בעלי מערכת בקרה ואיזונים פנימית, ויש להבדיל אותם מהארגונים התיאוקרטיים שבהם כוח כמעט בלתי מוגבל למנהיג

החבר בארגון דתי רואה את הצלחת הארגון שלו ראשית דבר באישור מערכת האמונה שלו על ידי מעשה ועל ידי שימור וקיום קהילה תומכת של מאמינים, לאחר מכן בהצלחה של הארגון בעולם. לעומת זאת חבר בארגון כלכלי רואה את הצלחת הארגון על ידי רווח כסף, בעוד שחבר בארגון פוליטי רואה את הצלחת הארגון בתפישת נתח מהעוגה השלטונית ובהגשמת המטרות הפוליטיות דרך מסגרות המדינה או העיר.

במילים אחרות, ההצלחה של הארגון הדתי נמדדת גם במונחים אישיים חברתיים, אדם שמצטרף לארגון דתי מצפה להיות מאושר יותר, ולא כך הוא הדבר בהצטרפות לארגון פוליטי. ארגון כלכלי מבטיח אושר מסוג אחר הקשור לעושר.
ישנם מחקרים רבים הבודקים האם הצטרפות וחברות לארגון דתי משפרת את ביצועיו של האדם בעולם, מחוייבותיו, המוסריות שלו.

 

הוגי דעות גדולים בתחום מדעי הדתות ומשנתם - לחצו לקישור (מאמרים נפרדים)

מקס מילר

אדוארד טיילור

ג'יימס פרייזר

אמיל דורקהיים

ויליאם ג'יימס

ויליאם סמית

יוליוס ולהאוזן

אוטו רודולף

זיגמונד פרויד

מירצ'ה איליאדה

קליפורד גירץ

ויקטור טרנר

 

מאמרים נוספים בתחום מדעי הדתות - לחצו לקישור

מקדשים במדעי הדתות

קומיניטס ולימינאליות

עלייה לרגל

דאיזם

מבוא לקדושה

יש אלוהים - הוכחות פילוסופיות לקיום האל

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו