לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ארון הברית - טיולים לרחבי העולם

אתיופיה וארון הברית: האם יש פתרון לתעלומה הגדולה של התנ"ך?

כתב: בר קריבוס

אחת התעלומות הגדולות ביותר של התנ"ך היא פרשת היעלמותו של ארון הברית. חפץ כל כך מרכזי, מושב השכינה, המופיע לא מעט בסיפורים ובתיאורים מקראיים של ימי הנדודים במדבר, ההתנחלות וראשית המלוכה, נעלם בשלב מסוים מעל במת ההיסטוריה. לאחר התיאור המקראי של הכנסת הארון אל קודש הקודשים עם חנוכת מקדש שלמה, אין אנו שומעים עליו. הארון לא מופיע ברשימות השלל שלקחו כובשים ובוזזים שונים מהמקדש, ובטח שאינו נמנה עם החפצים המושבים לירושלים עם שיבת ציון. כידוע, בימי הבית השני כבר היה ארון הברית זיכרון רחוק.

אגדות רבות ותיאוריות רבות מנסות להסביר מדוע, מתי ולאן נעלם הארון. הצעות למקום הימצאו כוללות את הר נבו, הר המוריה (מתחת לאדמה, משם יתגלה לעתיד לבוא כשיבנה המקדש), הוותיקן, ואם לוקחים בחשבון את גירסתו של אינדיאנה ג'ונס, מחסן אי-שם בארצות הברית... אבל, עבור האתיופים אין מקומו של ארון הברית תעלומה כלל. מבחינתם מקומו של הארון מעולם לא נשתכח. הוא שמור בכנסיית מרים ציון שבעיר אקסום, בצפון-מזרח אתיופיה.

אגדה אתיופית עתיקה, שאף הועלתה על הכתב בספר הקדום "כברה נגסט", "תפארת המלכים" (הוא הספר ממנו שאבה שושלת המלוכה האתיופית את הלגיטימציה שלה), מספרת כיצד הגיע הארון לאתיופיה, וכיצד שושלת המלוכה האתיופית העתיקה היא נצר לבית דוד. מעניין שגרסאות שונות של האגדה היו מקובלות גם על הנוצרים וגם על היהודים באתיופיה. משולבים באגדה גם אלמנטים שונים ממדרשי חז"ל, כך שיתכן וחלק ממנה ישמע מוכר. כאן, אתאר אחת מן הגרסאות:

לפי האגדה מלכת שבא, ששמה באתיופיה מקדה, הייתה בירת הממלכה האתיופית שבירתה - אקסום. יום אחד שמעה על המלך שלמה, החכם מכל אדם. היא הגיעה לירושלים כדי לבחון את חוכמתו, ומכיוון שהיתה יפת מראה וחכמה, התאהב בה המלך. היא סירבה לחיזוריו, ולכן השתמש בחוכמתו כדי להשיג את מבוקשו. הוא הבטיח לה שיכבד את בקשתה ולא יבוא אליה בלי רשותה, בתנאי שהיא תכבד את בקשתו ולא תיקח שום דבר מרכושו בלא רשות. היא הסכימה. באותו הלילה ערך לה שלמה סעודה, ובה מאכלים מלוחים וחריפים, ודאג מבעוד מועד שלא ימצאו בארמון מים. המלכה אכלה את האוכל, וצמאונה גבר. באותו הלילה, חיפשה נואשות מים בארמון, ולבסוף מצאה גביע מים בחדרו של המלך שלמה. לאחר שוידאה שאין איש בסביבה, שתתה המלכה מהמים, ואז הגיח ממקום מחבואו המלך ואמר לה שלקחה דבר בלי רשות, ומתוקף ההסכם, זכותו לקחת אותה לו. באותו הלילה הרתה מלכת שבא למלך שלמה.

 

 

מלכת שבא יולדת ילד

לאחר שחזרה לאתיופיה, ילדה מלכת שבא את מנליק, בנו של שלמה. מנליק גדל באתיופיה, ומשהיה לגבר צעיר החליט לצאת למסע לארצו של אביו כדי להכירו. משהגיע מנליק לירושלים קיבל אותו שלמה בחום ומנליק נשאר בעיר ימים רבים. כשראו השרים שהמלך שלמה מעדיף את מנליק על פני יתר בניו ושיש סכנה שירש את המלוכה, הפעילו לחצים על שלמה שישלח את בנו בחזרה לאתיופיה. משראה שלמה שדעתם של השרים איתנה, החליט לשלוח את בנו לביתו, אבל אמר לשרים- אם אני צריך לשלוח את בני בכורי לאתיופיה, עליכם לשלוח את בניכם הבכורים יחד איתו. וכך שלחו השרים, הכהנים ויתר גדולי הממלכה את בניהם יחד עם מנליק. בלילה לפני שעזבו, החליט עזריה, בנו של הכהן הגדול, לקחת את ארון הברית מבית המקדש והחליפו בהעתק מעץ. לאחר שיצאה השיירה לדרך, כאשר הגיעו למדבר סיני, הבחין מנליק בארון. הוא התלבט אם להחזירו לירושלים, ולבסוף החליט שאם הארון נסע בבטחה עד מדבר סיני, סימן שנגזר משמים שיילקח לאתיופיה.

ארון הברית הובא לאקסום, בירת אתיופיה, לפי אגדה זו, ומנליק ייסד בה את שלטון שושלת בית דוד. על חלק מיהודי אתיופיה וחלק מנוצרי אתיופיה היה מקובל שבני הלוויה של מנליק הם שהביאו את היהדות לאתיופיה, יהדות שהיתה לה השפעה לדורות על ארץ זו. ובאשר לארון - גם לו היתה השפעה לדורות. אקסום נחשבת באתיופיה לירושלים השנייה ומכונה "ציון", שכן היא הפכה, לפי התפיסה האתיופית, למקום בו שוכן ארון הברית ושורה השכינה. בכל כנסייה אתיופית יש חפץ המסמל את ארון הברית וללא נוכחותו לא נחשבת הכנסייה מקודשת. בחג הטימקט, חג הטבילה הנוצרי-אתיופי, מוציאים את הרפליקות של הארון מתוך הכנסייה ומצעידים אותם ברחובות הראשיים של הערים בתהלוכה מפוארת.

ובאשר לארון המקורי- לפי התפיסה האתיופית, הוא שכן באקסום מימי שלמה ועד היום, להוציא פעמיים שהוברח משם בכדי להצילו מכובשים: פעם ראשונה במאה העשירית, כשהחריבה המלכה יהודית (או לפי גירסה אחרת: גודית) היהודייה את העיר אקסום, ופעם שנייה במאה השש-עשרה, כשהחריב הצבא המוסלמי של אחמד גרן את העיר. כיום שוכן הארון בקפלה לצד הכנסייה המרכזית באקסום הקרוייה על שמו "ציון". המתחם סביב הקפלה מגודר, ואבוי למי שינסה לחצות את הגדר או אפילו להתקרב אליה למשך זמן ממושך. יש אדם אחד שיכול לגשת לארון: שומר הארון- נזיר המתמנה לתפקיד זה לכל ימי חייו, ובמשך כל ימי חייו אסור לו לעזוב את מתחם הקפלה. יש אפילו שמועות על נזירים ששמעו שהתמנו וברחו, נתפסו, ונלקחו לתפקיד בכוח... רק שומר הארון יודע אם ארון הברית אכן נמצא אי-שם באפריקה...

ובאשר לאתיופים כולם (פרט לאתיופים המוסלמים והפגאניים), הם רואים את עצמם כצאצאי בני ישראל הקדמונים, צאצאי מנליק והבנים הבכורים של נתיניו של שלמה, ומרגישים קרבה מיוחדת לעם ישראל, לארץ ישראל ולירושלים.

 

 

מאמרים אתיופיה - לחצו לקישור

היסטוריה אתיופיה

אתיופיה הקדומה

השושלת הסולומונית

גונדר ועת חדשה

ארון הברית

מלכת שבא 

 

יהודי אתיופיה

נצרות באתיופיה

אמנות אתיופית

אסלאם באתיופיה

 

אתרים אתיופיה

אתרים אתיופיה

אקסום

אדיס אבבה

גונדר

לליבלה

אגם טאנה

אתרים בצפון אתיופיה

אתרים בדרום אתיופיה

אתרים בשבר הסורי אפריקאי

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו