לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אתנסיוס הגדול - טיולים לרחבי העולם

אתנסיוס הגדול

הוא היה פטריארך אלכסנדריה ארבעים וחמש שנה מ328 ועד 373, בתקופה של הפיכת האימפריה הרומית לנוצרית, גיבוש האמונה – ועידת נקיאה, התפתחות תנועת נזירות המדבר, וגם הפילוסופיה, תיאולוגיה ומיסטיקה הנוצרית. לאתנסיוס היה תפקיד חשוב בכל אחד מאלה, בנוסף לכך הוא נחשב לאפיפיור הקופטי העשרים, לאב הרוחני של הנצרות האתיופית. היה לו תפקיד קריטי במאבק נגד האריאניות (שיתף בכך פעולה עם בזיל הגדול), הוא סגר באופן סופי את קנון הברית החדשה, והפך את אנתוני הקדוש למודל חיקוי.

אתנסיוס נולד בדמנהור שבדלתא בשנת 297. והיה פטריארך הקופטי הראשון שמשתמש בקופטית בחלק מהכתבים שלו. את ילדותו בילה באלכסנדריה על החוף, יום אחד הבישוף אלכסנדר ראה קבוצה של ילדים משחקת ומחקה טבילה נוצרית. הוא קרא לילדים והתברר לו שהכומר במשחק הוא אתנסיוס, משהו בילד היה שונה, מיוחד. אלכסנדר הציע לו להיות כומר אמיתי ולחבריו הילדים להיהפך לנוצרים.

אתנסיוס למד באקדמיה הנוצרית המפורסת באלכסנדריה (בית ספר של הקתקיזם), שם למדו ולימדו בעבר אנשים כמו סנט קלמנט, אוריגן, ואחרים. הוא היה אדם משכיל שידע יוונית על בוריה והכיר את הפילוסופיה היוונית ובמיוחד את הנאו פלטוניזם. לימים נהיה המזכיר והעוזר האישי של הפטריארך אלכסנדר. הוא נהיה לדיאקון בשנת 319. הפך להיות סגפן ותיאולוג מוכר, התוודע לאנתוני הגדול, איתו שמר על קשר, ובשנת 325 נשלח כנציגו של אלכסנדר המזדקן לוועידת ניקיאה, שם גובשו עיקרי האמונה הנוצרית.
בשנת 328 היה אלכסנדר על ערש דוויי, האוכלוסיה כולה התאספה מסביב לביתו ודרשה את מינויו של אתנסיוס כממשיכו. גם בביזנטיון תמכו והכירו בו, וכך נהפך בגיל שלושים לפטריארך צעיר ולכומר ביום אחד.

אתנסיוס היה עסוק כל ימיו בעיצוב דמותה של הנצרות. לצורך כך הוא נכנס לקונפליקטים רבים עם השלטונות ופטריארכים אחרים, דבר שהביא להגלייתו מאלכסנדריה חמש פעמים ועוד לשבע פעמים נוספות של בריחה לזמן קצר עקב איומים על חייו. נראה היה שיש רק דבר אחד יציב וקבוע במאה ה4 וזה אתנסיוס, והבטוי השגור בפי כולם היה "אתנסיוס נגד כל העולם". . אולם בסופו של דבר הוא ניצח בכל המאבקים ותפישתו את הנצרות היא שגברה והתקבלה. את זמן הגלות בילה אתנסיוס במדיטציה, תפילה, סגפנות וכתיבת ספרים, בין אם זה במדבריות מצרים, או במקומות אחרים ברחבי העולם. 
כבר בתחילת דרכו נוצר קשר אמיץ וחזק בינו לבין פכומיוס – מייסד הנזירות הקהילתית במצרים, בנוסף לכך הוא זכה לתמיכת האפיפיור ברומא ואבות הנזירות הקפדוקית, אלא שאת התמיכה החזקה ביותר הוא קיבל מהקהילה שלו, מהעם והכמרים שאלכסנדריה שראו בו את מנהיגם ושמרו לו אמונים לאורך כל הדרך.

 

אתנסיוס היה מהראשונים שגיבשו את התאולוגיה הנוצרית. הוא היה ראש וראשון לתומכים בהצהרה של ניקיאה, וזה שיכל להסביר בצורה הטובה ביותר את משמעותה ואת העקרונות שהיא מפרטת. הוא זה שעיצב את התפיש ההאורתודוקסית של השילוש והיחס בין הטע האנושי והטבע האלוהי של ישו. אבל בנוסף לכך הוא היה אמון על מסורת הפילוסופיה היוונית והרוחניות הנוצרית כפי שהיא מתבטאת בכתביהם של אוריגנוס, קלמנט, ואלו שקדמו לו באלכסנדריה. הדרך הנוצרית היא לא רק אמונה, אלא גם עלייה בשלבים של סולם רוחני, מאמרץ המביא להארה. האמרה שלו הייתה "אלוהים הופיע באדם, בכדי להראות לאדם את הדרך להיהפך לאלוהים". אתנסיוס שמר על תפישת התיאוזיס – הפיכת אדם לאחד עם האל.

הוא מת ב373 מוקף במעריצים ותלמידים ומורם מעם. המאבקים שלו כנגד הקיסרים הביזנטים שתמכו באריאניות (סוג אחר של נצרות) והאוריינטציה המקומית שהתבטאה בתמידה בנזירי המדבר וכתיבה בשפה הקופטית, היו קדימון לעצמאות של הכנסיה הקופטית מהאורתודוקסיה הביזנטית.

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו