לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אתרים ביוון העתיקה בראי המיתוס
ההתייחסות לאתרים שונים במאמר זה היא דרך הופעתם במיתולוגיה וההקשר הדתי, תרבותי שלהם, ולאו דווקא בהקשר הפיזי והתיירותי.

 

מיקיני

עירו של אגממנון ממלחמת טרויה: הנריך שלימן חפר את האתר בסוף המאה ה19 לאחר שמצא את טרויה. הוא מצא קסדה מלוחות המתוארת לפרטים באודיסאה, מסכת זהב המתארת את פרצופו של אגממנון (לפי הרומנטיקינים הבריטיים),  תולוס (בניין עגול דמוי פירמידה חלולה) שנחשב לקברו של אגממנון, וכן חומות מרשימות, מקדשים וארמונות. ליד מיקיני מצאו את פילוס שבה גילו ארמון ומבצר, היא נשרפה ולכן יש שם הרבה לוחות של כתב ליניארי, שפוענחו על ידי מייקל ונטריס, יוונית קדומה המעידה על ביורוקרטיה מפותחת וריכוזיות שלטונית.

 

דלפי


ראשית הבנייה במאה ה8 לפני הספירה, האתר הולך וצובר פופולאריות. עד לתקופה הרומית המאוחרת. המקדש של אפולו היה בלב המתחם והוא הכיל בתוכו את מקום מושבה של הפיתיה - הנביאה. לפי האגדה במקום היה בנה של גיה – אלת האדמה בדמות נחש נורא בשם פיתון, אפולו הרג אותו וייסד שם את פולחנו. נצחונו הוא ניצחון האור וההגיון על הכוחות הכתוניים. בנוסף לכך שלח שני נשרים להקיף את כדור הארץ והם נפגשו בדלפי, מכאן שדלפי היא מרכז העולם, וזה צוין על ידי אבן עגולה בשם אומפולוס. כדי לרצות את גיה ייסד אפולו בדלפי את מוסד הנביאה וקרא לו על שם הפיתון.
בתוך מקדש אפולו נמצא האומפולוס, לידו קבר דיוניסוס – מת ונולד מחדש. ולידו עץ דפנה קדוש – קשור לאפולו. ליד כל זה כיסא משולש שעליו ישבה הפיתיה והתנבאה

דלפי לא נוהלה על ידי עיר כלשהי, אלא מועצה שנקראה אמפיטקיון, נציגות של ערים שונות ביוון, מערכת נייטרלית שתוכל לשרת את העולם היווני וגם את הלא יוני, הערים היווניות התייחסו אל דלפי כמקום של אחדות וקדושה, הפקידו בה את אוצרותיהם. בית אוצר נקרא תזאורוס, כל עיר בנתה לעצמה בית אוצר, כל עיר מקדישה מתנות לדלפי וממקמת אותם בתוך בתי האוצר, במשך היום הדלתות פתוחות ועולי הרגל רואים את האוצרות. בתוך מיקום וטופוגרפיה דרמטית.
הסמכות הניהולית של דלפי כוללת את הפולחן שנעשה שם. לוח אמפיכטוניק שבו החוק של דלפי מהמאה ה4 לפני הספירה. המרכז שירת בעיקר את המדינות החזקות ביוון, ההמפיכיתוניה שימשה את הערים ככלי לשלוט בערים האחרות. מועצה של דלפי נקראה אמפיכטוניק,
הנבואות של דלפי ניתנו בדרך כלל בהקשר פוליטי, לא אישי, דלפי הפגישה אנשים מכל רחבי הים התיכון שלקחו חלק במשחק פוליטי, למשל אישור של חוקות, הקמת מושבות, היה צריך את החותמת של דלפי לאישור חוקות. המחוקקים של אתונה וספרטה מגיעים לדלפי
דלפי הופעת להיות מרכז הידע והמידע של העולם העתיק

 

שיתוף פעולה מפתיע בין אפולו ובין דיוניסוס:
במהלך חודשי החורף אפולו נוטש את המקדש והולך לבקר את ידידיו החיים מעבר לרוח הצפון – היפרבוראים. ודיוניסוס הוא השולט בדלפי. אין נבואה בתקופה הזו ואין פסטיבלים. נוצר קשר מעניין בין היסוד האפוליני לבין היסוד הדיוניסי, שני מרכיבים חשובים של החברה והנפש האנושית, בעוד שאפולו מייצג את הרציונליות, הסדר, שלטון, יכולת ניתוח, מביא איתו אור, הרי שדיוניסוס הוא בדיוק להפך, הוא מבסס את התשוקה דימיון, הסתרה התחזות, רגשי ואינסטנקטיבי. כל מה שאי רציונלי, משוגע ומשתגע, אקסטטי. הדגש במרכז של דלפי מתחלף בין האל הרשמי לבין האל המסתתר. שצץ מהקבר בחורף ומתפרע בהר.
הטענה של ניטשה מתוך ניתוח הטרגדיות היווניות, היא שהתרבות היוונית מדגימה בפנינו את האיזון המושלם בין היסוד האפוליני ליסוד הדיוניסי. לטענתו, החברה המודרנית השתיקה את היסוד הדיוניסי, ומעריצה רק את היסוד האפוליני. גוזרת על האינדווידואל חיים של ייאוש


 

מקדש ארטמיס בבוארון


מקדש של ארטמיס בבוארון, קשורה לחיות היער, היא אחת משלושת האלות הנשיות, לבושה בעור של צבי, מייצגת את השלב של נערות לפני חתונתן, הרבה מהפולחן שלה כרוך בחניכה של נערות. אלה צעירה בתולה שהולכת עם פמלייה של נימפות בתולות. נעורים רוויים במיניות שצריך להגן עליהם.
במיתולוגיה היוונית ישנו סיפור אכזרי של הקטיון שראה במקרה את ארטמיס רוחצת את הנימפות שלה בנהר, היא ראתה אותו, הפכה אותו לצבי, וההכלבים קרעו אותו.
שמה האחר של ארטמיס הוא דיאנה, היה לה מקדש חשוב לא רחוק מאתונה, מרכז חניכה לגיל הזה. מדי שנה הייתה תהלוכה שיצאה מאתונה ומלווה את הנערות הצעירות שהולכות לשרת את ארטמיס במשך שנה במקדש שלה.
כיום ניתן לראות את המקדש לא רחוק מאתונה לחופי הים האגאי

חוקר צרפתי בשם פלוגנק polignac   הראה איך באמצעות הפסטיבלים השנתיים מצליחים לכונן את הקהילה הפוליטית הגדולה של הפוליס. אזרחים מכל אתיקה מגיעים לאתונה, וגם הריטואלים השנתיים במקדשים המרוחקים מכוננים את השלטון הפוליטי בכל השטח


 

אתונה


אתונה היא דוגמא לדמוקרטיה רדיקלית, היו חברות ביוון שדרך ארגונם היה אריסטורקטי – למשל קורינתוס, או אולגירכי – למשל ספרטה, מן הצד השני נמצאת אתונה.
לפי האגדה תזאוס הגיבור ייסד את אתונה כפוליס. והיה לו קבר באתונה.
החוק ביוונית זה nomos זה גם החוק הכתוב וגם המנהגים בעוד שהחוקה נקראת פוליטאה, וזה גם השם לחבר האזרחים. אתונה נקראה מדינת האתונאים, לא היה דבר כזה שנקרא אתונה. העיר הייתה התושבים, מה שחשוב זה הקהילה.

 

אפלטון – פוליטיאה
מדינה מתהוות כיוון שכל אחד מאתנו אינו די לעצמו, והוא זקוק לרבים זולתו. אחד איפא , מסתייע בחברו, בזה לצורך זה ובזה לצורך זה, וכך, בשל ריבוי הצרכים, הרי הם מכנסים שותפים ועוזרים רבים לישוב אחד, ולישוב זה שבצוותא קראנו בשם "פוליס".

החברה משאיבה משאבי ענק לבניית מקדשים ציבוריים, שונה מהחברה המזרחית שבה הושקעו המשאבים בארמונות השליט, הראוותנות מוקדשת לאלים, אבל היא מוקדשת בעצם לציבוריות, לשיתוף. להשקיע במקדשים זה להשקיע בציבוריות של הקהילה שלך. האדרה של הקהילה לעומת האדרה של השלטון, דבר מאד מהותי בהבנה של הדת והמנטליות היוונית.
אף פעם המקדש לא עמד לבד, אלא היה חלק מתחם מקודש temenos, בו בית אוצר, מקדש naos, מזבח, מקלט asylion, המזבח נמצא מחוץ למקדש bomos" מה היה בפניםפסל של האל שהובא אל הפתח של המקדש בזמן הטקס, תיאוקסניה – יחסי אירוח וידידות, אוקסניה – אירוח של אורחים, תיאוקסניה – אירוח של האל

 

הפסל בפרתנון – שנהב מכוסה זהב, אתנה (אלת העיר) מחזיקה את האלה ניקה – אלת הניצחון בידיה. שדרת עמודים כפולה. על בסיס ערכים של פרופורציה – יחס הזהב.
הטקסים – בפסטיבלים הגדולים נערכו תהלוכות אל המקדש, הפאנאתנאיה – הביאו לפסל של האלה בגדים חדשים שכוהנות ארגו במשך שנה שלמה. הדבר החשוב הוא הציבוריות של הטקס, מאד שוויוני. כל מי שלוקח חלק בפולחן לוקח חלק בארוחה, ההשתתפות בפולחן מאששת את הקהילה ואת השייכות של אנשים לקהילה. ההקצאה של הבשר הייתה שווה.
החלוקה השווה הדתית הביאה לחוק שווה. Isonomia – כל חבר האזרחים לוקח חלק שווה במעשה הפוליטי



אלואסיס


אלואסיס נמצאת כ20 קילומטר מאתונה לחוף הים. היא הייתה מרכז של פולחן מסתורין, ישנם השתקפויות של הפולחן בתוך ההמנון ההומרי לדמטר וכתבים פילוסופיים. יש עדויות לפולחן רצוף מהמאה ה7 לפני הספירה ועד למאה ה4 לספירה. מאפיינים שונים השתנו לאורך השנים, במאה ה6 לפני הספירה המקום הפך לפאן הלני, לפני כן התמקד באזור של אתיקה ואתונה. במאה ה6 מוסדות השלטון של אתונה לקחו פיקוד על המקדש.
דמטר מלמדת את הבן של מלך אלואסיס איזה פולחן צריך לעשות לכבודה, ההמנון ההומרי לדמטר מספר על ייסוד פולחן מאד ספציפי באלואסיס. יש קשר ישיר בין המקום לבין ההמנון. זה לא אופייני לכל ההמנונים.


 

דודוני

מתחם מקודש ליד יואנינה בצפון יוון, שם ניבאו לפי רשרוש עצי האלון, מוקדש הן ליופיטר והן לאפולו. עתיק מאד. הכוהנות הראשונות בדודונה, הם כוהנות מצריות שהגיעו ממצרים, והן הגיעו ליוון לדודונה, ולימדו את המקומיים את מלאכת הנבואה.  


 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו