לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אתרים פטרה - טיולים לרחבי העולם

טיול לפטרה בירדן - לחצו לפרטים

 

אתרים בפטרה

הר אום אל ביארה

זהו אחד מההרים הקדושים השולטים על הנוף של פטרה, הר שולחן עצום בעל מצוקים מכל עבר ההופכים אותו למצודה כמעט בלתי ניתנת לכיבוש, לצורך התקיימות הישוב נחצבו בראשו בורות מים ענקיים ומכאן השם: "אם הבורות" – ובערבית "אום אל ביארה". יש סברה שזוהי סלע התנ"כית של האדומים, המצודה העיקרית שלהם, ושהנבטים השתמשו במקום בכדי להחביא את אוצרותיהם, ובגלל הר זה נבחר המיקום של פטרה כעיר בירה. העלייה להר קשה ומסוכנת. בראשו התגלה גם ישוב ניאוליתי קדום, אחד מהראשונים בעולם מלפני 9000 שנה. זמן שמזג האוויר בדרום היה יותר גשום מהיום

 

ג'בל חביס

הר קטן יחסית הנמצא בקצה הרחוב הראשי של פטרה מעל מקדש דושרא והמסעדות, בראשו שרידי מצודה צלבנית ואתרים נבטים קדושים, במת פולחן ודרך תהלוכות, לרגליו מבנה בצורת קולומבריום וקברים לא גמורים המספרים לנו איך בנו – חצבו את החזיתות והמבנים הנהדרים של פטרה, וזה לא שהם לא ידעו לבנות בניינים עומדים, אלא שהם בחרו לחצוב בסלע מסיבה כלשהי – אולי דתית.

 

מקדש דושרא  - קסר אל בינת

המקדש החשוב ביותר של הנבטים בלב האזור הקדוש בקצה הרחוב הראשי – הקרדו. הוא בנוי בצורה של ריבוע שלם שאופיינית לביטויי קדושה אצל הנבטים בפרט והערבים בכלל, הריבוע מסמל את הצורה הראשונית, בכל הערים של חצי האי הערב לפני האסלאם היו מבנים מקדש מרובעים שסימלו את העיקרון האחד שמאחורי עולם התופעות ובתוכם ייצוגים של כל האלים השונים נשים וגברים יחדיו, וכך גם בפטרה, בלב מקדש דושרא יש גומחות וחדרים לאלים השונים, חלק גדול מהפולחן נעשה על הגג, מכיוון שדושרא היה קשור גם לשמש, כך לפחות לפי תיאור של היסטוריונים רומאים. בכרכוב שמתחת לגג סימני עיגול וריבוע, לפני המקדש מצד צפון מזבח ענק ומדרגות העולות אל פתח הכניסה.

 

המקדש הגדול

לפני האזור המקודש במערב (אולי ארץ המתים) מצד דרום של הרחוב הראשי עולות מדרגות אל רחבה ענקית שמסביבה אכסדראות עמודים ובקצה מקדש ענק, זה מזכיר במקצת את חצר הר הבית ומקדשים אחרים בעולם העתקי, ואכן היה זה מקדש בסגנון העולם ההלניסטי רומי המוקדש לאלוהיות גבריות. מצפון לו היה כנראה מבנה בריכה ואולי גם שווקים, למקדש זה יכלו להיכנס גם נכרים וכנראה ששם נחתמו החוזים המסחריים החשובים. במרכזו חדר בסגנון אודיאון, מעין תיאטרון קטן שלא יודעים למה שימש, אחת ההשערות היא שזה היה מקום מפגש הממשלה הנבטית, מועצת העיר. אך ייתכן שגם לטקסים דתיים שכללו הופעות כלשהם. מעניין לציין שבחלק מכותרות העמוד של מקדש זה נתגלו צורות פילים

 

מקדש האריות המכונפים

מצדו האחר של הרחוב הראשי של פטרה, מצד צפון נמצא מבנה מרובע שבו נתגלו כותרות עמוד בצורת אריות מכונפים. מעין גריפון קדום המסמל מעבר ממימד אחד למימד אחר. במקדש זה נתגלה גם פסל של עוזאת, אחת מהאלות הראשיות של הנבטים, בת זוגתו של דושרא, המזוהה עם כוכב נוגה. ולכן מזהים את המקום עם מקדש שלה. במקום נתגלו גם פסלים נוספים וחפצי פולחן.

 

הכנסיות הביזנטיות

ליד מקדש אל עוזאת ישנם שתי כנסיות ביזנטיות ומבנה טבילה אחד. פטרה הופכת להיות נוצרית במאה ה4 לספירה וכנראה שבמקום של המקדשים לאלוהיות הנשיות האחרות נבנות שתי כנסיות אלו. השערה זו נובעת מכך שעל רצפת הכנסייה הגדולה ישנו פסיפס ובו שבע דמויות שנים, ארבע הקשורות לעונות השונות, סופיה אלה החוכמה ושתי דמויות מלכותיות נוספות. הכנסייה גדולה בנויה בצורת בזיליקה ומצטיינות בפסיפסים שבה, יש לה חצר ומבנה טבילה מהצד השני, מעליה נמצאת כנסייה מרובעת קטנה יותר ובליבה ארבע עמודי אבן כחולה נהדרים שהובאו לכאן מאחד המקדשים הקדומים.

 

קברי המלכים

כך נקראים ארבעה מבנים מונומנטאליים הנמצאים על קירות ההרים הסוגרים על פטרה ממזרח, צופים על העמק בהוד והדר במיוחד בזמן השקיעה. וייתכן שזו המשמעות שלהם דווקא כאן. ארבע המבנים נקראים על שם אפיונים ארכיטקטוניים, מכיוון שלא נמצאו עליהם כתובות או אמצעים מזהים אחרים. הראשון והמרשים ביותר הוא קבר האורנה, לאחר מכן קבר קטן שנקרא קבר המשי, על שם הצבע של האבן, לאחר מכן הקבר הקוריתני, על שם כותרות החזית, ולבסוף קבר הארמון, הוא נקרא כך משום שהחזית מזכירה את ארמונו של נירון קיסר ברומא.  

לפני הקברים היו גנים שלפי אמנות הנבטים מפרידים בין עולמות החיים לעולמות המתים, מצפון לקבר הארמון יש על הקיר מפל מים גדול המוביל לבריכת מים, מחזה מרשים ביותר בזמן שהיה מופעל.

 

הבמה במקום הגבוה - ג'בל אל מדבה madhbah

בראש ההר נמצאים האובליסקים ומהם מטפסת הדרך לפסגת ההר שם יש רחבה חצובה בסלע בצורת מלבן, בצד המערבי שלה נישה הפונה לכיוון הר אהרון ובה מזבח קטן, מצד שמאל על הסלע כיור עגול לקורבנות המוביל לאגן שקוע קטן, מחזה מרשים בראש ההר המעלה הרהורים לגבי פעולת הסגידה והפולחן שהתרחשה במקום, אל המקום הגבוה מובילה דרך תהלוכות בתוך קניון נפלא היוצאת מאזור התיאטרון מצד שני, ודרך תהלוכות דתית העוברת דרך מספר מונומנטים מעניינים, מהצד השני

 

ואדי אל פראסה farasa

בדרך אל המקום הגבוה ממערב יש עמק ובו מספר מונומנטים נפלאים, הדרך היא דרך תהלוכות דתית שבמהלכה עולים במדרגות, עוברים דרך גנים, עומדים למול אריה מסותת באבן שמפיו יצאו בעבר מים ששימשו לטהרה, ומגיעים דרך מספר מפלסים אל אזור האובליסקים, רק כשמגיעים למעלה, נגלה ההר הקדוש של אהרון מעל לפסגות ההרים הקרובים.
המונומנטים הנמצאים בדרך הם קבר הגן, לו מערכת מים נפלאה וגן בתוך עמק רחב, קבר החייל הרומאי הנמצא מול קבר הטרקלין וביניהם שרידי חדרים החוסמים את הנקיק.

 

התיאטרון

כשממשיכים מהחזנה לאזור העיר הנקיק מתרחב לערוץ רחב שבקירותיו מאות קברים, בינהם תיאטרון גדול חצוב בסלע, המיקום שלו בלב בית קברות מעלה את ההשערה שהוא שימש לטקסים דתיים, או  מפגשים גדולים של כל נציגי העם, ולאו דווקא להצגות. התיאטרון יכול להכיל יותר מששת אלפים אנשים

 

שני האובליסקים:
בדרך לבמת הקורבנות שבמקום הגבוה, ישנם שני אובליסקים הנמצאים על גבעה צופים אל הנוף. הדבר המעניין הוא שהאובליסקים מחברים קו  אל סלע בולט מלפניהם, אל סלע בולט מאחריהם, ואם ממשיכים את הקו הוא מצביע לכיוונו של קבר אהרון, לפי השערתי גם הקו שמחבר את האובליסקים עם קבר אהרון מצביע לכיוון שקיעת השמש ביום הקצר ביותר בשנה, שאז היא שוקעת בדיוק מאחורי קבר אהרון. האובליסקים נוצרו על ידי הסרת כל הסלע שמסביבם, עבודה כבירה וחסרת הגיון תועלתי כשלהו. מכאן שיש כאן הגיון אחר.

 

הר אהרון:
אין ספק שקבר אהרון וההר שעליו הוא בנוי הוא נקודת האנרגיה העיקרית של כל הסביבה, פטרה נמצאת בכעין מכתש שבין הרי גיר גבוהים (1700 מטר) שתוך המכתש הזה מלא בהרים משונים של אבן חול נובית, בתוך כל ההרים המשונים הללו בולט במיוחד הר אחד שנמצא גם במערב המכתש וזה הר אהרון – הור ההר, הוא כמו על במה מוגבהת במרכז האמפיתיאטרון של פטרה, ורואים אותו, גם, מכל מקום. בדרך להר אהרון עוברים ליד מונומנט הנחש. גם הוא מצביע לכיוונו של קבר אהרון.

גבל הארון מתנשא לגובה של 1350 מטר, והוא צופה גם אל כל הנגב וסיני. לפי המסופר במקרא אהרון הכהן מת בזמן נדודי בני ישראל ב"הר ההר בקצה ארץ אדום". (במדבר כ, כג – כט) אך אין תמימות דעים באשר לזיהוי, ומסורת אחרת מצביעה על קברו באזור מעלה עקרבים שבנגב. מכל מקום, המסורת המצביעה על הקבר ליד פטרה היא קדומה מאד ונזכרת כבר על ידי יוסף בן מתתיהו. המקום הוא המקום הקדוש ביותר למוסלמים בדרום ירדן. בקבר אהרון ובאזור נבי מוסה היו מנזרים בימי הביניים, ובזכותם הצלבנים גם הגיע לאזור והקימו מצודה בשובך.

אומר אבסביוס, ראש הכנסייה בקיסריה בראשית המאה הרביעית: "הור הר אשר מת בו אהרון, אצל העיר פטרה, אשר בו מראים עד היום את הסלע, אשר נתן מים על פי משה." ואכן, את הסלע "אשר נתן מים על פי משה" מראים גם בימינו, בתחומו של הכפר ואדי מוסה, הצמוד לפטרה ממזרח. הסלע, הנמצא מעל נביעה בשם עין מוסה, נתון כיום במרכזו של ריצוף מודרני, ולמרגלותיו בריכת מים קטנה. המקום נמצא במבנה המקורה בשלוש כיפות לבנות. תושבי המקום מייחסים לו קדושה ומפליגים בשבחו ונפלאותיו.

סמוך להור ההר מתגורר שבט בדווי בשם א ליתאנה שקבר אהרון מקודש עליו במיוחד. בני השבט נהגו לעלות אליו לרגל באופן קבוע. הם גם כינו לא אחת את בניהם בשם אהרון, והאמינו שבכך תשרה עליהם ברכה.

בקרב התושבים המקומיים רווחות מסורות שונות שנועדו לרומם את קדושת המקום וחשיבותו. לפי אחת מהן נשמתו של אהרון הגיעה לפטרה בדמות ציפור ירוקה. לשמע הידיעה הזדעזעו ההרים בחיל ורעדה. רק הור ההר נותר שלם כשהיה ונמצא ראוי לקלוט את נשמתו. וכך, במערה שעל ההר, נשמתו של אהרון מצאה לה מנוח. כאשר ראה משה היכן נקבר אהרון, הוא עלה על הור ההר ובנה שם מצבת קבר לכבודו. 

 

 

ראו מאמרים:

אתרים פטרה

תעלומות בפטרה

פטרה המקודשת

היסטוריה נבטית

מדיינים וסוד המדבר

אדום

הדת הנבטית

חיי יום יום אצל הנבטים

סוציולוגיה נבטית

מאמרים נוספים על הנבטים באתר - "תרבויות עולמי ישראל"  לחצו לקישור

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו