לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

עצמאות בולגריה - טיולים לרחבי העולם

עצמאות בולגריה

התנועה לשחרור בולגריה הושפעה משני אישים בולטים: האחד הוא חריסטוב בוטב, שנולד בעיירה קלופר לרגלי הרי הבלקן, ונחשב עד היום למשורר הלאומי, נראה קצת כמו הרצל, והשני וסיליב לבסקי שנולד כ50 קילומטר משם בעיירה קרלובו לרגיל אותו ההר

הרי הבלקן נחשבו במסורת הבולגרית ל"הר הטוב" זהו רכס מיוער, גבוה, צר יחסית וארוך מאד, חוצה את בולגריה ממזרח למערב, שמצפון לו ומדרום לו יש אזורי ישוב חשובים. הבירה הבולגרית האחרונה הייתה ליד ההר (מצפון), והעיירות מדרום היו מרכזם של הנצרות והלאומיות במשך תקופת השלטון העותומאני, ההר הגבוה והקרוב שימש מקום מפלט טוב להיידוקים (המורדים בסולטאן), ולכל מי שרצה להתרחק מערי החוף או המישור, שם הייתה רב תרבותיות מוסלמית, יהודית, ונצרות בינלאומית.

הצעירים בעיירות לרגלי הרי הבלקן הושפעו מרעיונות ההשכלה האירופאית, הלאומיות הרוסית, והרומנטיקה המערבית. השפה הבולגרית, התרבות והחינוך עברו רפורמה והתפתחות החל מאמצע המאה ה19 והתנאים הכלכליים שופרו, הסיסמאות של שוויון, אחווה וצדק נישאו באוויר, והבולגרים רצו להיות ככל האומות, ולא נתונים לחסדי שלטון מושחת של מדינה שהתנהלה כמו בתקופות עברו והיה ברור לכל שהיא מוחזקת בחיים באופן מלאכותי על ידי הכוחות האירופאיים הנוצרים היכולים לחסל אותה במידה וירצו.

 

הבולגרים צפו בשכניהם הסרבים זוכים לעצמאות מידי העותומאנים לאחר מאבק מזהיר, ברומנים שהיו עצמאים מזה זמן, ביוונים שמרדו בטורקים והצליחו, ורצו לזכות גם הם בחירותם. המחתרת בארץ המולדת עצמה אורגנה על ידי לבסקי, ואילו בוטב שיצא לגלות ברומניה, ארגן את הפזורה הבולגרית שם, כחצי מיליון, ליצירה תרבותית של עלון וספרות ובניית גדודי חיילים מתנדבים שיבואו לעזור למהפכה כשתפרוץ.

הרעיון היה שהמרד יגרום לעותומאניים להגיב באלימות, דבר שיטה את דעת הקהל במערב לטובת הבולגרים וילחץ על ממשלות בריטניה בעיקר וצרפת, להפסיק ולתמוך בעותומאניים למול הטורקים. (במלחמת קרים האנגלים והצרפתים הצילו את העותומאניים מתבוסה על ידי הרוסים), הוא אז תסלל הדרך בפני הצבא הרוסי לפלוש לבלקן ולשחרר את אחיהם הסלאבים.

הטורקים גילו את דבר ההתארגנות, אסרו את לבסקי והוציאו אותו להורג, אלא שכמה חודשים לאחר מכן המרד פרץ, בוטב בראש גדוד של מתנדבים ובמסע מתוקשר היטב, הרואי וחסר סיכוי פלש לבולגריה ומעשהו הכה הדים בעולם כולו. מות הגיבורים שלו ושל חבריו זעזע את דעת הקהל במיוחד באנגליה וגם לה להפסיק להתנגד לפלישה הרוסית הצפויה, מה גם שמעשי טבח של הטורקים באוכלוסיה המקומית הביאו לתגובה דומה.

 

הרוסים חצו את הדנובה והתקדמו עד לרכס הרי הבלקן ומעבר לו, גיס טורקי גדול הוקף והושם במצור בעיר פלבן, וגיס גדול עוד יותר יצא לעזרתו לחלץ אותו, אלא שהמגנים של קו הבלקן עמדו בחורף ואביב 1788 בפרץ ובמעבר שיפקה חסמו את התקדמות התורכים, הקרב הוכרע בולגריה שוחררה וזכתה בעצמאות דה פקטו, שהוכרזה דה יורה בקונגרס ברלין שלאחר המלחמה.

החל זמנה של המדינה (אימפריה) הבולגרית השלישית. המדינה החדשה העמידה בראשה בן אצולה שיובא מגרמניה (אלכסנדר) הכריזה על סופיה כבירתה, והייתה לזמן מה המדינה המאוכלסת והמתפתחת בבלקן. היא ניצחה את הסרבים במלחמה ראשונה (ולא אחרונה) כשהחלום הגדול שלה הוא מוצא לים התיכון וסיפוח של מקדוניה, אזורים שהיו בשליטת הממלכות הבולגריות הראשונות.

 

מלחמות הבלקן

ב1912 פותחות בולגריה, יוון, סרביה ומונטנגרו במלחמה נגד האימפריה העותומאנית במטרה להשתלט על שטחיה בבלקן ובראשם מקדוניה העותומאנית ותרקיה, למרבה ההפתעה הננסים מכים את הענק שוק על ירך, זאת מלחמת הבלקן הראשונה.

אלא שבחלוקת השלל מקופח חלקה של בולגריה והיא יוצאת למלחמה נגד כל שכנותיה במטרה לתקן את המעוות ולקבל לידיה שליטה במקדוניה. המלחמה מסיימת בתבוסה נוראה, זאת מלחמת הבלקן השנייה, שמביאה את בולגריה לכרות ברית עם גרמניה, כנגד סרביה ויוון במלחמת העולם הראשונה, בכדי לקבל בדרך זו את מה שמגיע לה.

למיותר לציין שגם ניסיון זה מסתיים בכישלון צורב, וכך גם הברית של הבולגרים עם הגרמניים במלחמת העולם השנייה. מבחינת הבולגרים מקדוניה היא ארץ בולגרית, אלא שתושבי ארץ זו שכחו את מכורתם וכיום מזהים עצמם לאומית אחרת. הבולגרים מצדם וותרו על מאמץ אקטיבי להשיב לידם חבלי ארץ אלו.

 

 

מאמרים על היסטוריה בולגרית - לחצו לקישור:

היסטוריה בולגריה כללי

התרקים

אורפיאוס

בולגריה הגדולה (הקדומה)

בולגריה הרומאית

אימפריה בולגרית ראשונה

סנט קלמנט וסנט נחום

אימפריה בולגרית שנייה

בולגריה העותומאנית

עצמאות בולגריה

 

ארבע הטיולים הגדולים - הצטרפו לטיולי הרשמה - לחצו לקישור:

מוזיקאלי אחווה לבנה

עמק הוורדים 

פסטיבל מסכות פרניק

פסטיבלי תחילת האביב סוף החורף

 

 

למאמרים על מקדוניה – לחצו כאן

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו