לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

בנדיקטוס מנורסיה - טיולים לרחבי העולם

ישנם שני אתרים מדהימים הקשורים לבנדיקטוס מנורסיה, האחד הוא מונטה קסינו, שם נוסדה הקהילה הנזירית הראשונה באירופה, אל תוותרו על המקום המופלא הזה הנמצא כשעה וחצי נסיעה מרומא. השני זה העיירה נורסיה ליד פארק לאומי סיביליני, שם נולד וגדל

 

בנדיקטוס מנורסיה

המקור העיקרי של מידע על חייו של בנדיקטוס הוא ספרו של האפיפיור גרגורי הגדול – דיאלוגים. ספר זה מציב את בנדיקטוס כאידיאל של נזיר שיש לשאוף אליו, הדיוק של התיאורים מוטל בספק ואפשר להתייחס אליהם יותר כהגיוגרפיה מאשר אמת היסטורית.

גרוגרי הוא האפיפיור הראשון שבא מרקע נזירי.

 

הוא נולד ב480 לאציל רומאי בנורסיה שבאומבריה – איטליה. ביחד עם אחות תאומה בשם סקולסטיקה. הלך ללמוד ברומא, אך בגיל 20 התפכח מחיי ההוללות וחוסר הטעם שראה מסביב ועזב את העיר הגדולה במטרה להיות נזיר. בהגיעו להרים – כמה עשרות קילומטר ממזרח לרומא, פגש נזיר שנתן לו את גלימתו וכיוון אותו למערה מעל אגם באזור subiaco, שם חי בבידוד במשך 3 שנים. השמועה על נזיר מתבודד הקדוש הגיעה למנזר קרוב, ולאחר פטירת ראש המנזר פנו אליו הנזירים בבקשה שינהיג אותם. גרגורי הסכים, אלא שהוא היה קשוח מדי והניסיון הראשון שלו הסתיים באסון כשתלמידיו ניסו להרעיל אותו,

 

בנדיקטוס פרש שוב למערתו וכנראה ששעות רבות של הרהור גרמו לו לשנות את דרכו. רבים החלו לעלות לרגל למקום, לקבל ברכה, רפואה והוראה, בנדיקטוס אסף סביבו תלמידים רבים ובמהרה החל להקים מספר מנזרים באזור, אלא שהפעם הוא היה יותר מתון, אנושי וחומל. בסופו של דבר הקים מנזר במונטה קסינו, שם עבר לגור בעצמו כראש הקהילה. הוא הצליח ליצור חברה נזירית חדשה המבוססת על תפילה ועבודה. במונטה קסינו נוצר התקנון הראשון של חיי הנזירים שמשמש עד היום כבסיס לחיי הנזירות במערב, זהו תקנון מתון שנכתב בלטינית, במקביל לקודקס של יוסטניאנוס במאה ה6 ואומץ על ידי האפיפיור גרגורי הגדול של אותה תקופה.

הרגולה (תקנון) הבנדיקטי היא "דרך חיים מובנית, מובנת, מאורגנת ובעלת משמעות", "תקנון שאפשר לחיות על פיו". בבסיסה מנזר ובו יש אב, משפחה של נזירים, טירונים, העובדים עבודת כפיים ומקיימים צרכי עצמם, הקשר שלהם עם העולם החיצון הוא דרך השוער, דרך אירוח, אבל לא מודגש. למעשה המנזרים הופכים להיות מרכזי תרבות. אב המנזר ממלא מקומו של כריסטוס. הקהילה היא משפחה. התקנון מדגיש צייתנות מוחלטת שנסמכת על משפטים מהברית החדשה המדגישים שצייתנות לאב המסדר היא בעצם צייתנות לאלוהים. מה שמוביל לצייתנות זה שפלות. בנדיקטוס הושפע מבזיל הגדול וג'ון קסיאן.

 

במקביל להקמתו של המנזר הנזירי הראשון במערב לגברים עם תקנון מסודר ודרך חיים מובנית על ידי בנדיקטוס, אחותו התאומה – סכוליסטיקה, החלה מנזר משל עצמה. היא חיה עם כמה נזירות כ5 ק"מ ממונטה קסינו. פעם בשנה היא הייתה הולכת לבקר את אחיה במונטה קסינו, והוא היה יוצא לקפלה קטנה לא רחוק מהמנזר, שם היו נפגשים וקוראים ביחד טקסטים מקודשים. בפגישה האחרונה שלהם היא ביקשה ממנו שיישאר איתה גם לאחר רדת הערב. בנדיקטוס סירב מכיוון שהתקנון ציווה שעל הנזירים להיות לעת ערב בחדרם. סכולסטיקה התפללה ומייד החלה סערה נוראית." בנדיקטוס שאל: "מה עשית?"

סכולסטיקה ענתה: "ביקשת ממך וסרבת. ביקשתי מאלוהים והוא ענה לתפילותי, עתה לך למנזר שלך אם אתה יכול." בנדיקטוס נשאר והם המשיכו את השיחה כל הלילה. שלושה ימים מאוחר יותר נשמתה של סכולסטיקה עזבה אותה. כמה חודשים לאחר מכן, והוא בן 77,  נפטר בנדיקטוס, האח והאחות נקברו אחד ליד השני. אפשר להגיד שבחייהם ובמותם לא נפרדו. 

 

בנדיקטוס חיפש שלמות בבריחה מחיי החטא של העיר והתבודדות במערה והסכים לאחר שזכה להארה להדריך אנשים, אלא שהוא היה קשוח מדי והניסיון הראשון שלו הסתיים באסון כשתלמידיו ניסו להרעיל אותו, הוא פרש שוב ויצר חברה נזירית חדשה הפעם בצורה מתונה יותר במונטה קסינו. הרגולה שלו נהייתה למיין סטרים במערב, היא מתונה, נכתבה בלטינית במאה ה6. היא נכתבה במקביל לקודקס של יוסטניאנוס , הוא הושפע מבסיליוס, יוהנס קסיאנוס ותקנון המורה שנכתב באחד המנזרים מדרום לרומא.

"דרך חיים מובנית, מובנת, מאורגנת ובעלת משמעות", "תקנון שאפשר לחיות על פיו"

מנזר ובו יש אב, משפחה של נזירים, טירונים, הם עובדים עבודת כפיים ומקיימים צרכי עצמם, הקשר שלהם עם העולם החיצון הוא דרך השוער, דרך אירוח, אבל לא מודגש, למעשה המנזרים הופכים להיות מרכזי תרבות. אב המנזר ממלא מקומו של כריסטוס. הקהילה היא משפרחה.

התקנון מדגיש צייתנות מוחלטת שנסמכת על משפטים מהברית החדשה המדגישים שצייתנות לאב המסדר היא בעצם צייתנות לאלוהים. מה שמוביל לצייתנות זה שפלות . הצייתנות היא כל כך מושלמת שהיא מפחידה ממש, כמו צייתנות טוטליטארית, והיכן כאן החופש? הרוחניות? אולי הצייתנות נובעת מהשירות בקודש וקשורה אך בו?

 

האמצעים לעשיית מעשים טובים. סעיף 4 בתקנון הבנדיקטי.

ראשית, אהוב את אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.
ואהבת לרעך כמוך.
לא תרצח.
לא תנאף
לא תחמוד.
לא תגנוב
לא תענה ברעך עד שקר.
כבד כל אדם.
מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך.
התכחש לעצמך על מנת ללכת בעקבות כריסטוס.

החמר עם גופך.
בל תרדוף תענוגות.
אהוב את התענית.
השב את נפשם של עניים.
כסה ערום.
בקר חולים.
קבור מתים.
הושט עזרה לאנשים בצרה.
נחם אבלים.
התנכר למנהגי העולם הזה.
אהוב את כריסטוס מעל לכול.

אל תפעל מתוך כעס.
אל תייחד זמן לחימה.
אל יישא לבך מרמה.
לא תעשה שלום כזב.
אל תיטוש את האהבה.
אל תישבע, פן תישבע לשקר.
יהיו פיך ולבבך שווים.
לא תשיב רעה תחת רעה.
אל תלבין פניו של איש ושא בסבלנות את העלבונות שמטיחים בך.

אהוב את אויביך.
אל תשיב קללה תחת קללה. ברך את מקלליך.
שא רדיפות למען הצדקה.
אל יגבה לבבך.

אל תשתה לשוכרה.
אל תהיה גרגרן.
אל תתמכר לשינה.
אל תהיה עצלן.
אל תתמרמר.
אל תטיל דופי.
שים מבטחך באלוהים.
אם תראה בעצמך דבר טוב, יחס אותו לאלוהים ולא לעצמך.
ולעומת זה, דע תמיד כי את הרע אתה עשית, וזקפהו לחובתך.

ירא את יום הדין.
היה חרד מן הגיהינום.
היה נכסף בכל נפשך אל חיי הנצח.
שא לנגד עיניך כל יום את מורא מותך.
שמור בכל עת ועת על מעשיך.
דע לבטח כי אלוהים צופה בך בכל מקום.
עת תעלינה מחשבות תפלות בלבבך, נפצן מייד אל כריסטוס.

גלה לבך לאיש רוח, לזקן.
שמור דברך מבלע ושחיתות.
אל תאהב רוב דיבור.
אל תדבר דברי סרק או דברי חידוד.
אל תאהב שחוק רב ונטול רסן.
השתוקק לשמוע מקראי קודש.
עסוק בתפילה לעתים מזומנות.
בתפילה לאלוהים הודה יום יום בבכי ובאנחות ברוע מעלליך, ותקנם.

אל תלך אחר תשוקת גופך.
שנא את רצונך.
הישמע בכל דבר למצוות האב, אף אם הוא עצמו, חלילה, סר מדרך הישר. כי זכורה לך מצוות האדון: לכן כל אשר יאמרו לכם שמרו ועשו רק השמרו מעשות כמעשיהם.

אל תבקש להיקרא קדוש בטרם תהיה קדוש, כי קודם עליך להיות כזה, למען תיקרא כך ביתר הצדקה.
קיים יום יום במעשיך את המצוות האלוהים.
אהוב את הפרישות.
אל תשנא איש.
אל תקנא.
אל תפעל בצרות עין.
לא תאהב מדון.
סור מהתנשאות.
הוקר את הזקנים ממך. אהוב את הצעירים.
התפלל באהבת כריסטוס בעד אויביך.
עשה שלום עם איש ריבך בטרם תשקע השמש.
לעולם אל תתייאש מרחמי שמים.

אלה הם אמצעיה של מלאכתו הרוחנית של האדם. אם נעשם יומם ולילה כל העת ונשיבם אך ביום הדין יגמול לנו האדון את השכר שהבטיח: אשר עין לא ראתה ואוזן לא שמעה ולא עלה על לב אדם את אשר הכין האלוהים לאוהביו.

אך הסדנה אשר בה עלינו לעשות את כל אלה בשקידה, סגור המנזר היא ויציבות הקהילה.

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו