הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

בתי ספר רוחניים - טיולים לרחבי העולם

ארבעה מרכזי הוראה – בתי ספר רוחניים

במצרים היו ארבעה מרכזי הוראה/חניכה שהם בעצם בתי ספר רוחניים שממשיכים בצורה כזו או אחרת עד היום. בכל בית ספר פיתחו שיטה של התקרבות לקדושה שמתאימה לזמן אסטרולוגי אחר, ואדם או שלב אחר בהתפתחות האנושית, לכל בית ספר היה אל ראשי אחר, מערכת אלים וכוחות אחרת, וסיפור בריאה שונה, והם מוקמו במקדשי ענק שם היו עשרות אלפי כוהנים, ספריה שנקראה בית החיים, וחדרים מיוחדים ששמרו על האנרגיה החיונית לצורך אותו לימוד

אלו הם ארבע בתי הספר הרוחניים של מצרים :

הליו פוליס, און- מצפון מזרח לקהיר. שם התייחסו לאל אתום ולרע

ממפיס, מוף – בירת הממלכה הקדומה מדרום מערב לקהיר. האתרים הארכיאולוגים של סקרה, דשור וגיזה, קשורים לעיר המתים של ממפיס. שם התייחסו לאל פתה.

הרמופוליס, חמנו – אמצע הדרך בין תבי לממפיס. שם התייחסו לאל תחות.

תבאי, נוא אמון - שנקראת היום בשם לוקסור. שם התייחסו לאל אמון.

החלוקה המרובעת מזכירה את החלוקה של הקבלה לארבעה עולמות: עולם אצילות, אולם בריאה, עולם יציאה ועולם עשייה. אם החלוקה לארבע עולמות אלו מקבילה לארבעה מרכזי הוראה במצרים, הרי שהליו פוליס קשורה לעולם האצילות. ממפיס לעולם הבריאה, תבאי לעולם העשייה ואילו הרמופוליס לעולם היצירה.

קראו מאמר משלים (לחצו לקישור) – ארבע סיפורי בריאה

 

קצת יותר מידע על כל אחד מבתי הספר: 

הליופוליס - און

הליו פוליס עיר השמש, בתנ"ך קוראים לה 'און'. במשך כל התקופה המצרית היו בה מקדשים לאלי השמש אתום ורע. כמו כן נודעה כמרכז לימוד. בתקופה התלמית עברו חכמי און לאלכסנדריה ואון ירדה ממעמדה. מכיוון שהיא נמצאת בתוך קהיר השתמשו באבנים שלה לבניית קהיר וכיום כמעט דבר ממנה לא נשאר.

היא הייתה הבירה העתיקה של מצרים מלפני איחודה וקשורה למזל תאומים, כי בזמן זה מצרים חולקה לשניים, במקום הייתה אבן הבן בן, שהיא הבריאה הראשונה של העולם שיצאה מתוך המים של התוהו – הנון, ואליה הגיעה ציפור הפניקס בכדי לחדש עצמה מהאפר בכל פעם מחדש.

ליד הליופוליס נמצאים הפירמידות של גיזה וכן הספינקס הנודע, אלא ששריד קדום זה לפי סימני הסחיפה שעליו הוא מלפני עשרת אלפים שנה, ועד לזמן מצרים התיכונה היה קבור בחול, המייסד של מצרים התיכונה חלם שיש משהו מתחת לחול וכך גילו את הספינקס

הליופוליס קשורה לתקופות לפני ההיסטוריה הידועה, הפניקס מסמל את מחזורי ההיסטוריה הנעלמים, וכך גם הספינקס הקבור בחול. האל אתום מהמילה תם, ברא את העולם וישמיד אותו כמו הפניקס. אל השמש השוקעת, בניגוד לרע – זורח. הוא אנדרוגינוס, משלב מצרים העליונה והתחתונה וקשור למזל תאומים

אתום מתאפיין בכך שהוא ברא את עצמו מעצמו, הוא כביכול אל השמש, אך למעשה קיום מהותי וראשוני הרבה יותר. הוא בורא את עצמו בכמה דרכים, האחת זה דרך אוננות, כשהיד היא החלק הנקבי שלו, השנייה היא דרך יריקה, השלישית דרך תנועה בידו, מקרין עצמו מחוץ לעצמו, המציאות שהוא יוצר היא עדיין אנרגטית, רוחנית, אך כבר יש בתוכה את האש של הבריאה.

אתום בורא את שו – עיקרון האוויר ותפנות – עיקרון האש או הפעולה, שנראה דומה במקצת לסחמת. שני אלו בוראים את גב – אל האדמה ונות – אלת השמיים, ולאחר מכן את הרביעייה: אוזיריס, איזיס, נפתיס, וסת. וביחד עם אתום שברא עצמו מחדש הם מהווים תשיעייה, מתוך התשיעייה הזו נולד הפרעה או האל אתום מחדש.

הקשר של בית ספר רוחני זה הוא לכוכבים, רבים מהמבנים קשורים לכוכבים, תעלות בפירמידות מכוונות למערכות כוכבים כגון הדובה הגדולה או אוריון, זה היה מרכז של אסטרונומיה ומתמטיקה

אתום, אל השמש, עושה  כל לילה את מסע השמש דרך התחומים של הלילה, עולם הנסתר שנקרא "דוות". שם הוא עובר דרך השעות השונות, נלחם בנחש אפופיס, ונולד מנצח מחדש. זה קשור למסע הספינות אל השמש לאחר מות הפרעה. המצרים האמינו שהם באו מהכוכבים ויחזרו אליהם לאחר המוות, הם צריכים לחצות את הים הגדול בדרך אל השמש, הפירמידות היו כני שיגור לעולמות רחוקים, כמו גם תחנות כוח של אנרגיה מסוג אחר, ולכן מוצאים ספינות קבורות לידם, המסמלות את חציית הים של השמש

און הייתה חשובה בזמן השושלת החמישית, שהיא זאת שהתחילה את השימוש באובליסקים, אלו מציינים קרן קפואה של השמש, מעניין לציין ששניים מהאובליסקים של און נמצאים בניו יורק, לונדון, וייתכן ומעבירים חלק מהאנרגיה שלה לשם.
כוהנים של און הקימו לימים מושבה בבעל בק בלבנון

לפי האימן: הפסלים המצריים היו למעשה מובילי אנרגיה, הופעלו על ידי הטכנולוגיה של אטמוספרה מוליכה, ברגע שחל שינוי פלנטרי באטמוספרה, הם הפסיקו לעבוד, האלים הישנים לא יכלו לעזור יותר, רק האל אתון, שנוצר מעצמו, נציג המונותאיזם, שעבד על טכנולוגיה אחרת, המשיך להתקיים והפך להיות יהוה היהודי.

 

 

ממפיס - מוף

ממפיס נמצאת כעשרים קילומטר מדרום לקהיר. היא הייתה בגבול שבין מצרים התחתונה והעליונה ולכן נבחרה כבירת הממלכה המאוחדת. בתנ"ך היא נקראת מוף או נף. שמה הקדום היה החומה הלבנה. קראו לה בית הנשמה של פתה או אי גי פתוס ביוונית ומכאן השם מצרים. ממפיס הייתה מרכז פולחן האל פתה והשור אפיס היא התקיימה כמרכז פולחני עד התקופה הרומית. לאחר מכן ננטשה ולא שרד ממנה הרבה. עיר המתים שלה הם אזורי סקרה, דשור וגיזה.

ממפיס היא בירת מצרים החל מתקופת מנס, מתחילת ההיסטוריה הרשמית של מצרים, ובמשך אלף שנה, זמן קיום הממלכה העתיקה, וגם עיר חשובה לאחר מכן, בזמנו הייתה העיר הגדולה בעולם, עם 30.000 איש לפחות

בית הספר הרוחני של מוף קשור בהעברת מרכז הכובד מהיקום אל האדם, פתח בורא את העולם במילה, זאת אומרת במחשבה, שזאת תכונת האדם, בורא את האדם מעפר על האבניים, שזאת תכונת האדם – היצירה. הוא נראה כמו מומיה שצריכה להיוולד מחדש, דרך פתיחת הפה, ומכאן המילה פתח או פתה. הרעיון הוא להכניס בגופה חיים, כשם שנכנסים לעובר. אל התחייה. בבית ספר זה תשע הכוחות נכנסו לתוך האל, לימדו בו על המבנה של הנפש – בה, רוח – קה והגוף ששורד את המוות – אקה,

ליד מוף נמצאת עיר הקברים החשובה ביותר במצרים שנקראת סקרה, ובמרכזה הפירמידה של צ'וסר, בניין האבן הראשון בעולם. מתחתיה עיר תת קרקעית שלמה. בסקרה יש כמה עשרות פירמידות חלקם גדולות מאד כמו הפירמידה האדומה והנטויה, וחלקם קטנות יותר, בתוכם נמצאו הכתבים העתיקים ביותר בעולם – כתבי הפירמידות

פתח יוצר את העולם במילה, לב ולשון, הפותח את הפה, מחשבה ודיבור, בורא אדם, תחילת הכתב. מזכיר מאד את התנ"ך, נפש, נשמה של פתח, קוסמוגוניה רוחנית. הבן שלו הוא אימחותפ המלומד, רופא, אדריכל, כהן ואורקאל, מזוהה עם יוסף.

מוף היא עיר בעלי המלאכה, אל נפח, קדר, בנאי, רב אמן, כל המלאכות וההמצאות. היא מרכז פולחן לשור הקדוש אפיס, קשורה למעבר העידנים בין מזל תאומים (הליופוליס) למזל שור

הכוכבים והאנרגיות נכנסים לאדם, פתה הוא ההתגלמות של התשיעייה. שהם השיניים והשפתיים שלו, יש לו בת זוג שהיא סחמת, התכווצות והתרחבות. בן בשם נפרתום, לוטוס העולה מהביצה (קשור לאתום)

 

הרמופוליס - חמנו

עיר במרכז מצרים, בין לוקסור לקהיר, לא נשארו הרבה שרידים מהעיר המקורית, לא רחוק ממנה תל אל עמארנה, וגם נמצאו מגילות נאג חמאדי. בשמה המצרי נקראה "חמנו". לפי המסופר זה היה מקומו של אי הלהבה שבו זרחה השמש בפעם הראשונה. קשורה לתחות אל הידע שהפך להיות הרמס, מאסטר הכתיבה, מספרים, מדידה וזמן. הרמופוליס נמצאת באמצע מצרים בדרך שבין קהיר ללוכסור, במקום שבו נמצא כיום הכפר שומוניי, על גבעה לא רחוק מהנילוס. בעבר היא הייתה מקום לימוד של התורות הקשורות לתחות, אל המאגיה. זה היה בית ספר לידע עתיק שהתקיים עד התקופה הרומית. בו התפתחו האלכימיה וההרמטיקה.

בתקופה התלמית בית הספר הרוחני של הרמופוליס עבר לאלכסנדריה, אבל נמצאו באזור מגילות ובהם מדע ההרמטיקה ונאו פלטוניות כמו גם גנוסטיקה נוצרית. מדע ההרמטיקה מוצא בית באלכסנדריה, ומשם מגיע לאירופה, בית הספר של הרמס מביא את הטארות, אלכימיה, מאגיה. 
חוקי המאגיה: דומה מושך דומה, מחשבה יוצרת, כמו שלמעלה כך למטה

בכל מקדש מצרי היה בית החיים שם נשמרו הספרים הקדושים שהחשוב ביניהם הספר של תחות, מי שמגיע אליו לא ידע מוות. הוא היה אל חשוב מאד שמופיע במשפט המתים, ועוזר למהלך הבריאה, גם אם לא קשור אליה ישירות. הוא השיג מהירח עוד 5 ימים ללוח שנה של 360 ובמהלכם נולדה הרביעייה

בהרמופוליס הייתה גרסה אחרת של סיפור הבריאה הקשורה לשמינייה של נחשים הקדמונים. אלו הם שמונה כוחות, עקרונות, חוקים אוניברסאליים הנמצאים בתוך התוהו, התהום הבראשיתית. הם מופיעים בהירוגליפים בתור נחשים וצפרדעים דו חיים הנמצאים בביצה ממנה צומח פרח הלוטוס ובו הילד רע, הלוטוס רגליו באדמה, הגבעול שלו במים, העלים באוויר והוא מקבל את השמש אש, משלב בין היסודות

אשתו של תחות היא מאעת - האמת, הוא קשור לזמן, חוכמה, מתווך בין טוב לרע, משפט המתים, חוק, כתב, מוסר, חשבון, הוא המסגרת שבתוכה האמת פועלת, מתחזק היקום, טקסים, ריפא את הורוס והחזיר את האיזון

חוקי מאעת: לשמור על קור רוח, לפעול, לשמור על החוק, מסורת, לחשוב, צדק, המקדש שלה היה בהליופוליס, הבת המשותפת לתחות ומאעת היא ששנת – אלת הכתיבה ואולי גם המוזה.

תחות קשור לחוכמה, ביחד עם ששנת הם ייצוג קדום של תפישת החוכמה שמוצאת לאחר מכן בית בדתות האחרות כגון היהדות והנצרות.

 

תבאי – נוא אמון

תבאי היא בירתה של מצרים העתיקה, נקראה בתנ"ך נוא אמון או נא. כיום נקראת לוכסור. מרכז התיירות של מצרים, מקום המקדשים של כרנך ולוקסור, המקדשים של הגדה המערבית, העמקים של המלכים, המלכות, האצילים, כפרי העובדים. ועוד. בתבי היה המקדש המרכזי לאמון שכוהניו עלו לגדולה בזמן הממלכה החדשה. זאת הייתה עיר עם עשרות אלפי כוהנים, נביאים, סופרים, שלטו במצרים, אפשרו לתקשר עם הנסתר, ניהלו את האדמות והמסחר

השלישייה של תבי היא: אמון, מות וקונשו, להם מוקדש קומפלקס המקדשים הגדול בעולם בקרנק. הקומפלקס נקרא אפת- סות שמשמעו מקום נקבת ההיפופוטם, או בתרגום אחר: מקום הספירה. נקבת ההיפופוטם, בגלל בטנה הענקית, נחשבה לסמל להריון, וההיריון שלה נגזר מהמילה ספירה.

תבאי הייתה בירת הממלכה החדשה, בית הספר הרוחני שלה עסק באבולוציה של האדם, התקדמות המין האנושי, אלא שהם ניסו לעשות את זה מהר מדי וגדול מדי (רעמסס השני) ולכן זה נכשל ובסופו של דבר משה לקח את הקודים והביא את התורה לארץ חדשה.

האל של תבאי הוא אמון רע, שסמלו הוא הטלה, ומחליף את קונשו שסמלו הוא השור, יש לנו כאן רמז להתחלפות עידנים אסטרולוגיים משור לטלה. אמון רע מבטא שילוב של האל הנסתר – שמיים, ביחד עם השמש "רע" - הגלוי, הוא נמצא בשלישייה עם "מות" האם (שמסומלת על ידי נשר), ו"קונשו" ירח.

אמון הוא מגן העניים והחלשים, בעל חמלה, צריך להתוודות על חטאים ולהיות ראוי, מגינו של המלך, קשור להתפתחות אישית ואנושית, היה לו אורקאל בסיווה. על ראשו שתי נוצות זנב נץ, לעומת נוצות מעוקלות של יען בכתר אוזיריס, לפי דעתי זה מסמל את שלטון שני העולמות, וחוק אלוהי.

לאמון כמה הופעות: האחת בתור אמון רע, ולה מוקדש קומפלקס המקדשים בקרנק, והשנייה בתור מין אמון ולה מוקדש מקדש לוקסור, הם מבטאים שני מצבים של האל, סטטי – בפוטנציאל, ובתנועה – הגשמה, ומסומלים על ידי מומיה המרימה ידה עם זקפה באזור הטבור – פוטנציאל, ואל פרעה צועד צעד אחד קדימה – תנועה
מין אמון – זקפה, קשור להתעוררות, פוטנציאל, הילד המלכותי, בעוד שאמון רע קשור לתנועה, הגשמה, שלטון ועשייה.

פסל האל אמון יצא כל שנה למשך חודש מכרנך ללוקסור בפסטיבל אל אפת, בכדי להתאחד עם מות ולהיוולד מחדש, בין שני המקדשים שדרת ספינקס עם שש קפלות. אדם בשם לוביץ חקר את מקדש לוקסור במשך 20 שנה וכתב ספר "מקדש אדם".

 זמן אמון זה יציאת מצרים, המילה אמן משם. בית ספר של אמון עסק בהתפתחות התרבות האנושית, השלב הבא באבולוציה של האדם, וניסה ליצור חברה אנושית מתקדמת וצודקת.

 

ראו מאמרים על מצרים העתיקה - לחצו לקישור:

פירמידות 
הפירמידה הגדולה 
סקרה ודשור
הנילוס
 
מקדשי מצרים
מצרים התיכונה
   
מקדשי כרנך  
מקדש לוכסור 
מקדש קום אומבו    
יומיים באסואן    
הירוגליפים   
הדת המצרית  

בתי ספר רוחניים

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו