הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

גביע קדוש - טיולים לרחבי העולם

אנגליה הנוצרית – גביע קדוש

לפי האגדות יוסף מארמתיה הגיע לאנגליה בשנת 70 לספירה ובאמתחתו הגביע הקדוש, אותו גביע שממנו ישו שתה בסעודה האחרונה ואליו נאסף דמו לאחר שנצלב. יוסף מארמתיה מייסד באנגליה שולחן וסביבו 12 תלמידים ומתחיל את הנצרות. הגביע הקדוש נשמר בידי צאצאיו של יוסף בטירה מסתורית. בריאות הארץ וברכתה תלויים בשמירה של הגביע על ידי צאצאיו של יוסף. אחד מהצאצאים השומרים על הגביע חוטא בחטא התאווה וכתוצאה מכך הגביע נעלם והארץ סובלת. צאצא זה נקרא המלך הדייג. הגביע מופיע באופן פלאי לפני אחוות השולחן העגול של המלך ארתור והופעתו גורמת לאבירים לרצות לצאת ולחפש אותו. רק אחד מצליח להגיע אליו, הלא הוא גלהד, האביר המושלם, והוא נהפך להיות שומר הגביע במקום המלך הדייג ועל ידי כך מחזיר את הברכה אל הארץ.
 
רקע היסטורי.

הסיפורים של הגביע הקדוש, וגם הסיפורים המקבילים של אגדות המלך ארתור, הופיעו באירופה לקראת סוף המאה ה12.
הראשונים שכתבו באופן מסודר וברור על המלך ארתור באנגליה היו נזיר מזדקן בשם ג'פרי ממונמונט והיסטוריון שגר במנזר מלמסברי, בין אוקספורד לבריסטול, בשם וויליאם ממלמסברי, בסביבות שנת 1140 לספירה. לפני כן היו אזכורים של מלך אגדי בשם ארתור, בעיקר בספרות הוולשית. וויליאם כותב על יוסף מארמתיה, לא הרבה אחרי שג'פרי ממונמוט מחבר את הספר: "העניין של בריטניה", בו מוצג ארתור כדמות היסטורית וחשובה
שני השכנים הדתיים טענו לידיעת האמת וכל אחד האשים את השני בסיפורים כוזבים. ג'פרי ממומונט טען שהסיפור שלו מדויק היסטורית ושהוא מצא פרטים במסמך עתיק שהובא לידיעתו.
וויליאם ממלמסברי וג'פרי ממונמוט היו קשורים בקשרי משפחה לאבירי המסדר הטמפלרי. גם הסופרים הצרפתיים של סיפורי הגביע קשורים לטמפלרים. ואכן, בסיפורים האחרונים של הגביע מופיעים אבירי הגביע בשם ובתלבושת של הטמפלרים
 
הגביע הקדוש מופיע לראשונה ב1180 בשיר לא גמור שנכתב על ידי כריסטיאן דה טרוי, סופר החצר של מרי משמפיין. הגרסה שלו חסרה את החיבור של ישו עם יוסף מארמתיה. האיש שאחראי לניצור של הגביע הוא כנראה רוברט דה בורון שכתב את" יוסף מארמתיה או ההיסטוריה של הגביע", כעשר שנים לאחר מותו של כריסטיאן. בסיפור זה הגביע מקבל את המשמעות של זה שהחזיק את דמו של ישו. כשיוסף מארמתיה הם הדמות העיקרית שמקשרת בין העבר להווה. כמו כריסטיאן דה טרוי, דה בורון טוען שהסיפור הגיע אליו ממקורות קדומים.
 
סיפור הגביע החשוב הבא, ואחד המופלאים שבהם, הוא פרסבלוס האלמוני. כאן פרסיבל נפגש עם אבירי הגביע, שמופיעים כסוג של אחווה נזירית, לבושים בלבוש לבן עם צלב אדום על החזה. הסיפור מתייחס לאלכימיה ואזוטריקה, תוכנו והטון שלו שונים באופן מהותי מקודמיו, אך העובדות הבסיסיות של הסיפור דומות
 
ארבעים שנה לאחר הסיפור של כריסטיאן דה טרוי, מופיע סיפור הגביע הידוע ביותר של וולפרם וון אסנבך – פרסיבל. וולפרם מתחיל בהקדמה בה הוא טוען שסיפורו של כריסטיאן שגוי, הוא מסביר שהסיפור האמיתי הועבר אליו על ידי אדם בשם קיוט, ששמע אותו בטולדו מפי כופר בשם פלגטניס. הוא נכנס לפרטים רבים בקשר לטבע של אבירי הגביע, מתאר איך הם נקראים על שם הגביע, והחשוב מכל: הוא נותן להם שם: הטמפליזן - או במילים אחרות "הטמפלרים". וולפרם הוא גרמני לפי שמו, אך חי כנזיר באנגליה.
 
סיפורי הגביע התפתחו בנפרד מסיפורי המלך ארתור, אלא שבמהרה הסיפורים התערבבו אחד בשני. פרסיבל נהיה אביר השולחן העגול, כשארתור הוא זה שמצווה על החיפוש אחר הגביע, וגלהד, גווין ולנסלוט הם אלו שמוצאים את הגביע.
בתחילת המאה ה14 סיפורי הגביע נעלמים בפתאומיות, ומופיעים שוב בספרות מאוחרת יותר, כשהגרסה הידועה ביותר היא זו של מלורי. והרי היא בקווים כלליים:
 

 

 

סיפור האגדה על הגביע הקדוש

בסעודה האחרונה ישו מילא את גביעו ביין והעביר אותו בין התלמידים, יותר מאוחר יוסף מארמתיה אסף את הדם והמים שניגרו מפצעיו באותו גביע, שקיבל את מהותו - תכונותיו
לאחר המרד הגדול ברח יוסף מירושלים ולקח את הגביע אתו, לפי גרסה אחת לגלסטנברי באנגליה, ולפי גרסאות אחרות לפירנאים או למקומות אחרים בעולם. שם הוא ייסד את טירת הגביע בה נשמר החפץ המקודש, כשמשפחתו וצאצאיו נהפכים לשומרים של הגביע.
הגביע נשמר ב"טירה המסוכנת" במשך דורות רבים על ידי צאצאיו של יוסף, ביחד עם החנית שפילחה את צדו של ישו, שנקראה חנית הגורל, והשפיע רוב ברכה ושפע על הארץ. השמירה התאפשרה הודות לחיים של טוהר במחשבה, מעשה ומילה של השושלת המקודשת, אלא שלבסוף, אחד מצאצאיו של יוסף הסתכל בתאווה על שדיה של אישה צעירה שהגיעה לטירה, ומיד נפלה עליו החנית הקדושה ופצעה אותו. הפצע הפלאי לא יכל להירפא, ואותו מלך טירה נקרא אחר כךהמלך החוטא או המלך הדייג. הגביע נעלם מעיני עולי הרגל ומאז והלאה ניתן היה לראותו רק מכוסה, והארץ שמסביב נהייתה שוממה. בכדי לגאול אותה צריך שאביר חדש יגיע לטירה, ישאל את השאלה הנכונה, יחליף את ה"מלך דייג" ויהפוך לשומר החדש של הגביע. וכאן מגיע הסיפור על המלך ארתור ואבירי השולחן העגול:

חבורת השולחן העגול מתכנסת בשבועות לצפות, כמנהגם, במשהו פלאי: לפתע הם שומעים רעם ורואים אור בהיר, הדלת נפרצת ברוח סערה ואל החדר נכנס גביע עטוף בבד לבן. כל אביר מסתכל על רעו ורואה אותה יפה יותר ממה שהוא ראה אותו אי פעם. החדר מתמלא בריחות נעימים, כל אביר מתמלאת צלחתו בבשר ובמאכלים שהוא אוהב. הגביע עובר בחדר למשך זמן שנראה כנצח, אך למעשה הוא קצר, ויוצא, כל זמן ההתרחשות אף אחד לא אומר מילה. לאחר מכן קם גווין, ובעקבותיו כל שאר האבירים, והם נשבעים לחפש את הגביע עד שימצאוהו. ארתור מתעצב אל ליבו מכיוון שהוא יודע שזה סוף הדרך של אחוות השולחן העגול.
 
כמה שעות לפני כן נכנס מרלין לאולם ומביא אתו את גלהד – אביר צעיר שנראה ככליל השלמות ביופי, הזקן מציג אותו כבנו של לנסלוט, נכדו של המלך פלס – שומר הגביע ובנה של העלמה אליין, מצאצאיו של יוסף מארמתיה,  הוא מוביל אותו לכיסא הריק היחיד מסביב לשולחן העגול, שנקרא הכיסא המסוכן – מכיוון שהיה במקור כסאו של יהודה איש קריות, ושם למרבה הפלא מופיע שמו של גלהד חרות באותיות מאירות.
גלהד יוצא לחיפוש ביחד עם כולם והוא זה שבסופו של דבר הופך לשומר הגביע.
 

 

 הגרסה האחרת - פרסיבל:

וולפרם וון אפנבך כותב גרסה מיסטית ושונה במקצת של סיפור הגביע: פרסיבל הוא נער פשוט, שגדל ביער על ידי אמו, אך ממוצא מכובד שאיננו יודע עליו דבר, מכיוון שאמו רוצה לשמור עליו מחיים של מלחמה והרג, אלא שהחיים רוצים אחרת, ויום אחד בעוברו ביער הוא נתקל במקרה בכמה מחברי השולחן העגול ומחליט להיות אביר בחצרו של המלך ארתור. הוא עוזב את אמו וחייו הקודמים ויוצא לחצר המלך שם הוא הופך להיות אביר שיוצא למסע הרפתקאות המוביל אותו, בדרך לא דרך, אל הטירה המסוכנת.
טירת הגביע שנשמרת על ידי מסדר אבירים ונשלטת על ידי מלך נכה, פצוע בירכו  שנקרא המלך דייג. האזור שמסביב לטירה הוא ארץ שממה והמלך גווע. פרסיבל מוזמן לאכול בטירה, זו ארוחה מוזרה, היא מתחילה בתהלוכה שבה יש הרבה דברים מופלאים, ולבסוף עובר בסף אדם נושא חנית שממנה נוטף דם ואישה נושאת גביע. הגביע מספק אוכל לכל חבורת האבירים ואיכשהו מחזיק בחיים את המלך הגווע. לאחר הארוחה פרסיבל נרדם, וכשהוא מתעורר הוא מוצא את טירת הגבעה נטושה. והוא מבין שמשהו שהוא עשה היה לא בסדר.

במהלך הארוחה זוכה פרסיבל לראות את חנית הגורל ואת הגביע. החיזיון מלווה בתופעות פלאיות כמו התמלאות הצלחות באוכל, אלא שמפאת נימוסיו ה"אביריים" הוא לא אומר דבר והולך לישון. אם היה שואל: "את מי משרת הגביע?" המלך היה נרפא מפצעו, הארץ הייתה נגאלת, והוא היה זוכה להיות השומר של הגביע הקדוש, אלא שהוא פספס את ההזדמנות וזו חמקה.
וכך הוא צריך לצאת לדרך מחדש. לאחר שנים רבות של חיפוש הוא מוצא שוב את דרכו לטירת הגביע ושואל את שאלות הגביע הנכונות. פרסיבל מגלה את האמת על הגביע, שהמלך הדייג הוא דודו, ושהוא, פרסיבל, נקרא על ידי הגביע להיות המגן החדש שלו.

 

 

תיאוריות על משמעות הגביע הקדוש

ראשית יש לציין שהמילה גרייל, המילה המקורית הקשורה לגביע, מקורה האטימולוגי לא ברור, וכנראה שמשמעותה: צלחת או קערה שהשתמשו בהם בארוחה. הגביע מסמל הרבה דברים להרבה אנשים. דווקא חוסר הבהירות מגדילה את קסמו של הגביע.
 
הגביע של ישו:
באופן הכי בולט זה הגביע שבו השתמש ישו בסעודה האחרונה, ואליו אסף יוסף מארמתיה את דמו. ולכן הוא קיבל את מהותו.
לגביע יש כמה יכולות הקשורות לישוריפוי והקמה לתחייה, תקשורת עם אלוהים וידע של אלוהים, נסתרות לרוע ולעניים לא ראויות, יכולת להאכיל את הנוכחים, נצחיות, היכולת לקרוא לאלו הראויים.
 
השושלת של ישו:
המילה גרייל נקרא גם סנגרייל, או סנג רייל, שמשמעה דם קדוש. יש תיאוריה הטוענת שלישו היו ילדיםוששושלתו היא למעשה שולטת בעולם מאחורי הקלעים, השושלת היא הגביע הקדוש, גביע מסמל את הרחם הנשי שבתוכו היא צמחה. ולכן הגביע מופיע תמיד עם נשים. תיאוריה זו מופיע בספר "צופן דה ווינצי" המבוסס על ספר שנקרא "Holy blood, holy grail"
 
הסיר הקלטי:
ישנם מקבילות בין האגדות הקלטיות לבין אגדות המלך ארתור וכן דמיון בין המסורות הקלטיות על סירים מקודשים לבין המסורות של הגביע הקדוש. ולכן יש כאלו הטוענים זאת מסורת עתיקה שעברה לנצרות ומצאה בית באזורים בהם חיו הקלטים: אנגליה וצרפת.
 
האורים והתומים:
אישה בשם פלוויה אנדרסון מציגה תיאוריה בספר בשם ה"סוד הקדום". היא טוענת שהגביע הוא כדור זכוכית עגול מלא במים, הניצב במעמד דמוי עץ, שהוא גם האורים והתומים של בית המקדש בירושלים.
 
אבן הפילוסופים:
באלכימיה חיפשו את אבן הפילוסופים שמאפשרת להפוך מתכת פשוטה לזהב. המתכת הפשוטה היא האדם הפשוט, הזהב זה האדם המואר, האלכימיה מתחת למסווה שלה הייתה דרך של חיפוש רוחני אחר שינוי הנעזר בחפצים ותהליכים פלאיים. יש המזהים המילה "גרייל" משמעה אבן, ולכן יש המזהים את הגביע עם אבן הפילוסופים הגורמת לשינוי באדם, ובעזרתה אפשר לזכות בהארה וחיי נצח. 
 
הגביע כידע:
בספר "חנית הגורל" מספר טרוור רוונסקרופט את ההיסטוריה של החנית של לונגיוס. המורה שלו היה וולטר שטיין, מי שיעץ לצ'רצ'יל במלחמתו האוקלטית עם היטלר. לפי דבריו הגביע הינו הידע איך להשתמש בחנית בצורה על טבעית.
 
הגביע הפסיכולוגי:
יונג עסק הרבה בגביע הקדוש ובאלכימיה, הוא לא כתב על הגביע בעצמו אבל אשתו וחברו כתבו. יונג התייחס לסיפורי הגביע במשמעות הסמלית והתת מודעת שלהם. הטיפוסים הם ארכיטיפים, והחפצים: גביע, חרב, אבן, חנית, הם סמלים מאד פוטנטיים של דת ברמה התת מודעת. יונג טוען שמשהו מאד בסיסי היה חסר בנצרות של אותה תקופה, ושהסיפורים מילאו את הצורך הזההגביע הינו שלב בהשלמה של הנצרות
 
הגביע והעידן החדש:
לפי פרשנות העידן החדש, הגביע הינו איחוד עם האלוהים, דרך האגדות האדם מחפש את הגביע בפנים. כל הדתות יש להם גרעין משותף, והוא מיוצג על ידי הגביע. הגביע הינו רמה רוחנית. לגביע הקדוש יש משמעות בתנועות רוחניות מודרניות כמו דמנהור, האימן, אנתרופוסופיה, ועוד.

גביע הכסף:
קבוצה של אנשים הטוענת שהאגדות של ארתור ואביריו היא על אנשים שהצליחו להתקשר לאנרגיות שסביבנו. לכל אנרגיה יש צבע והאנרגיה של הגביע היא בצבע כסף, אנרגיה שרק מעטים מצליחים להתקשר אליה. גביע הכסף הוא מערכת של צינורות דם בצוואר ובבסיס הגולגולת שמזינים את המוח. אנרגיית הכסף משומשת להגדיל את היכולת של המוח, ועל ידי כך לתת לאנשים אפשרות להתקשר לאנרגיה שנותנת להם יכולות על אנושיות. הם טוענים שיש הוכחות למשקעי כסף בתוך גולגולות של אנשים מיוחדים כאלו. הגביע הוא החלק התחתון של הראש והצוואר המכיל את המוח שהולך לקראת התפתחות אבולוציונית.

 
 

 

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו