הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

גלסטונברי - טיולים לרחבי העולם

גלסטונברי - האי של אוולון glastunbory.

האי של אוולון –גלסטנברי מורכב ממספר גבעות הממוקמות בתוך מישור נמוך שטוח. ישנם עדויות לכך שלפני אלפיים שנה המישור היה ים, או ביצה, והאי היה מחובר כנראה רק בזמן השפל (כמו האי סנט מישל בצרפת) ליבשה שלידו.
אי התפוח, כמו איים אחרים במערב (איונה בסקוטלנד למשל) נחשב לקדוש עוד מקדמה דנא, הוא בעל מבנה טופוגרפי – גיאולוגי מיוחד, בחלק אחד מתרוממת בתלילות גבעה זקורה שנקראת ה"תור". מתחת לגבעה היה ארמונו של מלך השדים הקלטי –גוואן אף נוד – הבן הלבן של האור. על ראש הגבעה מגדל שמוקדש לקדוש האגדי הנוצרי סנט מיכאל, מנצח החושך – הדרקון ומביא האור. שלכבודו מדליקים מדורות. ואכן מאז ימי קדם היו מדליקים מדורות על הגבעה. הקדמונים (איש אינו יודע מי) חצבו בגבעה שבע מדרגות ענק – טרסות, כשהם מחוברות ביניהם פה ושם, ויוצרות מען מבוך ענק, הגדול ביותר בעולם (גובה הגבעה 140 מטר). מדי פעם, בחגים דרואידים, מגיעים כל "משוגעי" אנגליה, שמחשיבים עצמם פגאניים, שמאנים, דרואידים, וכו', ומדליקים משואות על הטרסות סביב (מהלך המבוך כשלוש שעות).
ליד גבעת התור המזדקרת בתלילות, זכרית משהו, מצויה גבעה אחרת, מעוגלת ונמוכה, רכה ונשית, הנקראת גבעת הגביע, במבוכיה הנסתרים, קבור הגביע הקדוש.

לפי המסורת האזוטרית ישנו גלגל מזלות בתוואי הקרקע landscape zodiac הנקרא מקדש הכוכבים, לפי תיאוריות של Katherine maltwood זה נוצר על ידי השומרים לפני 2700 שנה, מה שאומר שהם הגיעו לאזור ואולי בנו את מעגלי האבנים. היא הייתה אמנית הקשורה לתנועת האמנות ואומנות, תלמידה של בנאות חופשית, תיאוסופיה, בודהיזם, רוחניות האלה ומצרים העתיקה. התובנה של סידור השדות לפי מזלות אסטרולוגיים הגיעה אליה בחזיון, לאחר שקיבלה משימה לצייר מפה של הרפתקאות המלך ארתור. הציורים שלה מזכירים בחלקם את משפחת רוריק הרוסית.
 
גלסטונברי יושבה החל מהתקופה הניאוליתית, מצאו בה דרכי בולי עץ מלפני 6000 שנה! יודעים זאת לפי החומר האורגני. אלו היו דרכים לעבור ביצות. במיוחד בסמרסט samerset. ייתכן והיה במקום כפר כלונסאות על המים של האגם. האזור נקרא ארץ הקיץ (סמרסט) מפני שנקשר במיתולוגיה לגן העדן האבוד, ארץ הקיץ הנצחי במובן הסמלי של הנפש.
לפי המסורת הקלטית מלך הפיות שלט בגבעת התור, שהיא הבולטת בסביבה, והיה לו בית מזכוכית שאליו הגיעו נשמות המתים וממנו עלו לשמים. זה היה גן עדן שאליו נשמות הנפטרים הלכו בכדי להיוולד מחדש, שער לעולם התחתון.
המסורת הקלטית מתארת את השער בתוך תל פיות או טירה מכושפת, הממוקמת במערב, מוקפת על ידי מים. האי שלא מהעולם הזה מתואר עם עץ בגבולותיו, ועליו תפוחים שהם המזון  של היצורים מהעולם האחר, ומכאן השם אוולון – אי התפוח.
אוולון היא מקום שבו הנשמות עוברות בחופשיות מעולם החיים לעולם המתים ובחזרה.
גוואן אף נוד – הבן הלבן של האור, הוא השליט של העולם התחתון, מנהיג הציד הפראי ומלך הפיות. 

 

 

 

מסורות קלטיות הקשורות לגלסטונברי

הנפש העוזבת נאספת על ידי הציד הפראי גוואין ונלקחת לאוולון – גלסטנברי, הכלבים והסוסים של הציד הפראי הם יצורים מהעולם האחר שמתוארים בדרך כלל בצבעי אדום ולבן. כשהנפש נכנסת לעולם התחתון מופיע סיר פלא שהטבילה בו מבטיחה לידה מחדש.
במסורת הקלטית יש כמה סירים חשובים: הסיר של דג'דה מספק תזונה לא נגמרת, הסיר של ברן המחזיר לחיים לוחמים. סירים הם כור מצרף של הכוח הטרנספורמטיבי והמזין של האלה הגדולה.

לפי כותבים מהמאה ה12 (ג'פרי ממונמוט) האי היה מקום מגוריה של מורגן לה פיי, שהייתה הכוהנת הראשית מתשע כוהנות ובתו של אוולק. מורגן או מורדון היא השומרת של המיסטריות של אוולון, האם הגדולה המתייחסת למוות ולידה מחדש. היא מקורבת לשומרת הסיר הקלטי של לידה מחדש – המכשפה הזקנה קרידווין.
קרידווין המכשפה היא היוצרת והשומרת של הסיר של השירה, חוכמה ולידה מחדש. ביתה של קרידווין הוא באוולון, לאחר המפגש עם הפרצוף האפל של האלה בצורתה של קרידווין, הנפש נולדת מחדש.
 
מסדר גלסטנברי של הדרואידים נוסד 1988, הוא מחייה מסורות עתיקות פגאניות הקשורות לשלבי השמש והירח בגלסטנברי וסטונהג'. לפי דבריהם גלסטנברי נהייתה מרכז דרואידי ב2500 לפנה"ס. ואז נוצר מבוך בתור. או שזה היה יותר מאוחר ב1500 לפנה"ס. בשנת 500 לפנה"ס הדרואיד אברקס (שמזוהה עם המלך האגדי בלדוד) היה פעיל במקום, והוא היה המדריך של פיתגורס. כל חמש מאות שנה יש שיא של פעילות. 
 
בשנת 72 לספירה, לאחר חורבן הבית, עזבו יוסף מארמתיה ו12 מתלמידיו את ארץ הקודש ויצאו בספינה לחפש להם בית חדש. יוסף היה דודו של ישו, וברשותו הגביע הקדוש ממנו שתה ישו בסעודה האחרונה, ובו נאספו הדם והמים שניגרו מפצעיו בהיותו על הצלב. הגביע קיבל מתכונותיו של אדונו: ריפוי, קדושה וידע נסתר.
יוסף היה סוחר עשיר שהגיע במסעותיו לכל העולם ובכלל זה אנגליה, באחד ממסעותיו הוא לקח אתו ישו הילד והביא אותו לכוהנים הדרואידים בכדי ללמדו את הסודות שלהם. מסיבה זו, ואולי גם אחרת הוא  בחר הפעם להגיע לאוולון כשירד מהסירה, ומכיוון שהיה עייף ותשוש מהנסיעה, תקע את מקלו, שהיה מקל של עץ תפוח, באדמה, וראו זה פלא: המקל השריש שורש, העלה עלה וענף, והפך לעץ לתפארת, עץ שניתן לראותו עד עכשיו בגלסטנברי בגבעת ההלך העייף, סמל להשתרשות הנצרות בארץ החדשה. לאחר מכן החביא יוסף מארמתיה את הגביע הקדוש במערה בגבעת הגביע, ואז קרה פלא נוסף: שני מעיינות החלו לנבוע לרגליה, אחד צבע מימיו אדום וכל מה שהוא נוגע בו הופך לאדום, והשני צבע מימיו לבן וכל מה שהוא נוגע בו הופך ללבן, זה הדם והמים שזרמו מפצעיו של ישוע, הזורמים מהגביע הקדוש הקבור במעמקי הגבעה. ולכן, יחסו למעיינות תכונות פלא ומרפא.
מקום קבורת הגביע הפך להיות המקום הקדוש ביותר באנגליה.

ישו והילד ישו הגיעו לגלסטנברי והוא בנה שם את הכנסייה הנוצרית הראשונה בעולם. בשנת 500 לספירה ארתור והדרואיד הגדול מרלין נאבקו לשמר את החוכמה העתיקה. לקראת ימי הביניים. בסביבות אלף לספירה המלומד הקלטיdunstan  איחד את הממלכה, הוא נחשב לדרואיד נוצרי וכתב טקס הכתרה שמשתמשים בו גם היום.
במאה ה16 ד"ר גון די jhon dee האסטרולוג של המלכה אליזבת ואדווארד קלי Edward Kelly גילו את מתאר הזודיאק בגלסטנברי. והשיגו את אבן החכמים.
בתקופה שלנו האישיות החשובה היא גון מישל john michell שחשף את נושא קווי האנרגיה לעולם, הוא מצוטט רבות על ידי ד"ר יצחק חיות מן. הרבה מהספרים שלו כגון "the view over atlantis" נכתבו בגלסטנברי. המסדר הוקם על ידי ג'קלין ממורי פטרסון Jacqueline memory Paterson כותב "עץ החיים" והרב דרואיד רולו מאופלינג archdruid rollo maughfling.
לפי המסדר בגלסטנברי נולדו שלוש דתות גדולות: דרואידיות, וויקה ונצרות. 
גלסטנברי ואווברי הם על אותו ליי ליין שהזווית שלו 27.2 צפון מזרח, וזה גם הזווית של גבעת התור והזריחה ב1.5 וב2.8 שהם חגים דרואידים
 

הספר 'ערפילי אבלון' מאת מריון צימר בריידלי

ברומן רחב היריעה מתוארת תקופתו של המלך ארתור מזווית הראיה של מורגיין - אחותו, הכוהנת הגדולה של האי אוולון, גבירת האגם, המגלמת את דבר האלה של טרום ימי הנצרות באנגליה.
הסיפור ההיסטורי, המשלב עובדות, פנטזיה וקסם, מתאר את שקיעתה של ממלכת הפיות והכוהנות באי אוולון, שהנפש יוצאת אליו מגעגועים. על אי זה הקים לפי המסורת יוסף מן הרמתיים את הכנסייה הנוצרית הראשונה. בספר מתוארים כיבושה של אוולון, הכנעתה וחילולה על ידי הכנסייה החדשה, עד היעלמותה של אוולון בערפילים. העלמות זו, במיוחד כשהיא מתוארת מנגד להישרדותו של האי הסמוך, גלסטונברי, אי הזכוכית או אי הפעמונים או אי הכמרים, מוחצת את זיכרון אוולון בו התקיים פולחן האלה במלוא יפעתו, המתוארת בספר בפרקים מפורטים, המעוררים בגוף את תחושת המתיקות והעוצמה של שיבה הביתה.
פולחן הירח החודשי, אורחות החיים, היחסים עם המרילין, המכשף המייצג את האל ואת הכוח הגברי, החסר, הקשר עם עולם הצומח, מעוררים געגוע אל אותו טבע קדום, הנושא את ניחוח הגישה אל מסתרי הקיום האמיתי.

 

 

בליי בונד bligh bond

הוא היה ארכיאולוג, ארכיטקט, אבל יותר מכל האיש שעורר את הרוח של גלסטנברי מתרדמתה. ב1907 רכשה הכנסייה של אנגליה את חורבות הקתדראלה העתיקה והחלה בחפירות במקום, האיש שמונה לאחראי היה בונד. עם תחילת העבודה הוא התחיל לקבל מסרים שהנחו אותו היכן לחפור, ותמיד חפר במקום המתאים, מוצא את מה שחיפש בדרך נס. הוא עבד בקבוצה שנקראה "החבורה של אוולון" על תקשורים. המסרים התקבלו בכתיבה אוטומטית והוא פרסם את סיפור המעשה בספר בשם "שער הזיכרון" שפורסם ב1918 ועורר מהומה גדולה.
לפי דבריו הנזירים מימי העבר הנחו אותו היכן לחפור. השפה הייתה ארכאית ובה תיאורים של החיים וההיסטוריה של המקום. בעקבות פרסום הספר הוא הוחלף בארכיטקט אחר והעבודה שלו שונתה וכוסתה.
בונד למד והאמין בגימטרייה והיה מומחה עולמי לאדריכלות כנסיות. הוא טען שהקתדרלה בגלסנטברי מבוססת על גימטרייה ויש בה פרופורציות מקודשות. הוא טען לקיום גימטרייה בכתבים הגנוסטים הקדומים, בברית החדשה, ושאדריכלות הקתדראלות של ימי הביניים מבוססת על מודולים של ריבועים גיאומטריים.
הוא היה חבר בבונים החופשיים, בחברה התיאוסופית, במסדר הרוזיקריאני, ועוד.
לאחר שפוטר ב1921 הפך להיות העורך של הרבעון מדע הפסייכי (על טבעי), (הוא היה חבר באגודה למחקר פסייכי). ב1926 עבר לארצות הברית שם היה קשור במשך עשר שנים לאגודה האמריקאית למחקר על חושי.
הספר האחרון שלו היה הסוד של חיי נצח ופורסם ב1934, הוא פוטר ב1936.

 

 

אתרים בגלסטנברי
 
מנזר גלסטנברי Glastonbury abbey

הקתדראלה ההרוסה הייתה המבנה הדתי החשוב ביותר באנגליה עד המאה ה16.
יום בהיר אחד, בתחילת המאה ה12, חפרו הנזירים בחצר המנזר, בכדי לעשות ערוגות לגזר, או מכל סיבה אחרת, והנה… ראה זה פלא, הם מצאו קבר עתיק ובו קבור לא אחר מאשר המלך ארתור. ולידו, תנחשו מי? אשתו היפהפייה (שלא הייתה כבר כל כך יפה כשמצאו אותה) גווניבר.
שמחה גדולה הייתה במנזר כשהוכח סופית שהאי של אוולון, שאליו נלקח ארתור לאחר הקרב האחרון בסוף ימיו בכדי להתרפא, כשהוא פצוע וזב דם, הוא לא אחר מאשר האי של אוולון המוכר. ארתור, דרך אגב, לא מת, אלא מחכה עדיין ,במעמקי הגבעות, לזמן שאנגליה תצטרך אותו (דבר שמשום מה מעולם לא קרה).
את הקברים של המלך ארתור וגווניבר ניתן לראות כיום בחצר המנזר ההרוס. ולמה הרוס? מכיוון שבמאה ה16, במסגרת המאבקים עם הנצרות האפיפיורית, הגיע תורו של המנזר להיהרס על ידי המלך האנגלי הנרי השמיני. הנרי פיזר את המנזר, הרס את המבנים והשאיר רק את המגדל על ראש התור, שם תלה בתורם את כל ראשי המנזר. גם אז עדיין ארתור לא הגיע, ולמרות זאת יש כאלו שמחכים לו, יש אומרים לשווא.
 
המנזר נבנה בתחילה על ידי קנטווין centwine מלך ווסקס wessex במאה ה7. בסוף מלכותו הוא נהיה נזיר ופרש למנזר. אלא שאגדות עתיקות אומרות שיוסף מארמתיה הקים שם כנסייה ראשונה בצורת בקתת בוץ עגולה ומסביב לה 12 בקתות קטנות.


דונסטן dunstan

הוא היה ראש מנזר גלסטנברי במאה ה10, בישוף בלונדון וארכיבישוף של קנטרברי. הוא שיקם את החיים הנזירים באנגליה ותיקן את הכנסייה. היה מומחה לאותיות ותמונות, גירוש שדים, הקדוש החשוב ביותר באנגליה בתקופתו ולאורך מאתיים שנה שלאחר מכן
במאה ה11 הוכתר במנזר מלך בשם אדמנוד איירונסייד.
במאה ה12 בנתה אליאנור מאקווטין את קפלת מרים שיש אומרים שבתוכה מידות מקודשות ושיקוף של המבנה הראשון, כולל סודות האלוהות הנשית.
 
כנסיית יוחנן המטביל
 
כנסייה מהמאה ה15. בחצרה יש עץ עוזרר קדוש, חלק מכתר הקוצים של ישו שהגיע לכאן והשריש באדמה. סיפור אחר מספר שיוסף מארמתיה תקע את מקלו באדמה החדשה וזה השריש והעלה עץ עם קוצים מקומי. כך או כך כל שנה ענף פורח נשלח למלכה.
בחצר הכנסייה מבוך עם שבעה מעגלים, אבן ליה כחולה שמקורה בסטריט השכנה. זאת האבן בתור. הוא הוקם ב2007 על ידי גאומנס וסופר בשם sig lonegren 
  
גן הגביע
 
גלסטנברי חשובה לבהאים. מייסד גן הגביע Wellesley Tudor Pole היה בהאי ומיסטיקן, מת בשנות ה60 והביא את בשורת הבהאיות לאנגליה. הוא יצא למזרח התיכון לחפש את הגביע הקדוש, אך פגש בטורקיה את עבדל בהא ונהיה תלמידו. ביחד עם צ'רצ'יל קבע דקה דומיה למתים בכל יום בתשע בערב, דבר שליאו דיבר עליו בזיכרונותיו. חפר וחיפש את הגביע בישראל, ייסד את גן הגביע ב1959
טיפח גם את גבעת הכלות brides mound  ליד גלסטנברי. מקום שם יש באר נוספת. זה היה מקום של סנט בריגיט.
 

 

 

טיולים קרובים לאנגליה - לחצו לקישור

בעקבות הגביע הקדוש

 

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו