לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

פלוטינוס ואפלטון - טיולים לרחבי העולם

אפלטון

היה הראשון שהציג תיאוריה של עולם אידיאות, כשעולם המציאות הוא רק צל חיוור שלו, משל המערה מציג את האנושות כרואה צללים של אור בתוך מערה, הנובעים מהשמש שבחוץ. כך אנחנו, צריכים לצאת מהמערה שלנו.

בספר טימאוס timaeus אפלטון מזכיר אלוהות בשם הדמירוג - אומן שבורא את היקום הנראה כהעתק של הצורות הנצחיות. , הוא בורא אלוהים נחותים שעוזרים לו.

בדיאלוג אחר בשם פרמנידס parmenides אפלטון מדבר על עיקרון אלוהי סופי שנקרה "האחד" שהוא מעבר לתיאור ולא קיים במובן הרגיל שלנו,

המאמינים באפלטון חיברו את שני התיאורים הללו והגיעו לתובנה של שני אלוהים, אחד נסתר ועליון, והשני בורא עולם נחותת. צריך להיות עיקרון מתווך ביניהם, ולרוב זאת הייתה המילה האלוהית, מכיוון שאלוהים ברא את העולם במילה "ויאמר אלוהים".

 

פילו האלכסנדרוני מתאר זאת כך: העיקרון הראשון הוא "אהיה אשר אהיה".  לאחר מכן יש אלוהים ואדון, שהם היבטים של האל. ההיבט היצירתי והשלטוני, אלוהים הוא שלוש ולא אחד. ולכן מופיעים שלושה מלאכים לאברהם באלוני ממרא. , רק האינטלקט האנושי מסוגל לתפוש את צורתו הראשונית והטהורה של האל, ולא את הופעותיו בעולם.

 

במסורת היהודית העיקרון המתווך מזוהה עם ה"חוכמה", כמו בספר משלי.

 

פלוטינוס 270-205 לפנה"ס

פלוטינוס הוא מייסד התנועה הנאו פלטונית, זוהי תנועה פילוסופית שגובלת בהרמטיקה, מכיוון שהפילוסופיה שלה לא נשארת בגדר פילוסופיה, אלא הופכת להיות דת שמטרתה התאחדות עם האל.

פלוטינוס הגיע למצבים של הארה, התאחדות ואקסטזה, ועל זה הוא מלמד. הוא חי ולמד באלכסנדריה בסוף המאה ה-3 והגיע לאחר מכן לרומא. הוא היה פאגאני, אך סוג של פאגאני דתי במובן הגבוה ביותר של פאגאניות הגובל במונותיאיזם, המשך ישיר של אסכולת הסטואה הרומית.

הוא יצא נגד הגנוסטיות שהיא הרמטיזם בלבוש נוצרי בעל גוון משיחי המחלק את העולם לשתי ממלכות: ממלכת הטוב וממלכת הרע. מבחינתו אלוהים הוא אחד.

ההתנגדותו העיקרית של פלוטינוס לגנוסטים הייתה שהם מציגים מספר רב של יישויות ורמות בעולם הלא נראה ובנראה, בעוד שהוא מקבל רק שלושה: האחד, המחשבה – נאוס והנפש. הגנוסטים מאמינים שהעולם והבורא הם רעים, שבעוד שהוא רואה שהעולם הוא טוב ויפה , ומקורו בעולם הנפש.

פלוטינוס האמין שהעולם נמתח בין שני קטבים: בקצה האחד נמצא האור האלוהי שאותו הוא מכנה "האחד", בקצה השני החשיכה המוחלטת שאינה זוכה לשום אור מן האחד, לחשיכה הזאת אין לאמתו של דבר שום קיום, היא איננה אלא העדר אור. היא אין. הדבר האחד שקיים הוא אלוהים או האחד. כשם שקרן אור הולכת ומתעמעמת, כך יש בהכרח נקודה שאליה האור האלוהי לא מגיע.

לפי פלוטינוס, האור של האחד מאיר את הנפש, ואילו החומר או הגוף הוא החשיכה שאין לה קיום אמיתי. לצורות בטבע יש זוהר עמום שמקורו באחד.

הכי קרוב לאלוהים נמצאות האידיאות הנצחיות, שהן הצורות הראשוניות של כל היצורים. נפש האדם היא ניצוץ של האש האלוהית הזאת, המאירה גם בכל מקום בטבע, אנחנו יכולים לראות אותה בכל היצורים החיים, אפילו לשושנה או פעמונית יש משהו מהזוהר האלוהי. במרחק הגדול ביותר מהאל החי נמצאים האדמה, המים והאבן.

בתוך נפשנו אנחנו קרובים ביותר אל האלוהים. רק בתוכה אנחנו יכולים להתאחד עם המסתורין הגדול של החיים. יש רגעים נדירים מאוד שבהם אנחנו חווים את עצמנו כמסתורין האלוהי הזה.

תורת פולטינוס, בניגוד לאפלטון, חדורה בחוויית השלמות. החוויה של האיחוד היא חוויה מיסטית של זיווג מיסטי.

 

נאופלאטוניזם

הזרם הפילוסופי הבולט בשלהי התקופה ההלנית. משלב את תפישת עולם האידיאות של אפלטון עם רעיונות סטואים, מיסטיים, פיתגורס, כתות מזרח, מאגיה ואלכימיה.

בשלב כלשהו נכנסה לתוך הנצרות ואימצה עולם מושגים נוצרי, במיוחד באלכסנדריה 

 

ישנם שלוש ישויות: אחד, אינטלקט ונשמה. האחד מתחייב מהאסכולה הקדם סוקראטית, לכל דבר יש סיבה ויש סיבת הסיבות. מהאחד נגזר האינטלקט שתלוי בו ודרכו יש את החלוקה לצורת, הבדלה. מהאינטלקט נולדות הנשמות, השואפות לחזור לאחד דרכו. ולאחר מכן נוצר עולם החומר שהוא ללא אור, חשוך.

 

הפלטוניזם והנאו פלאטוניזם השפיעו רבות על התפתחות המחשבה הנוצרית בימי הביניים, וגם בתקופה העתיקה, אחד מהוגי הדעות החשובים הוא דיוניסוס המתחזה. pseudo deunisos  

 

מאמרים על הרמטיציזם והרמס טרימגיסטוס - לחצו לקישור

הרמטיציזם

אפלטון ופלוטינוס

קורפוס הרמטיקה

סיכומי ספרים מנאג חמאדי בעלי אוריינטציה הרמטית - לחצו לקישור

ספרות הרמטית בנאג חמאדי

על השמונה והתשע

אסקלפיוס

הודיה

הדיון השלם

רעם מחשבה מושלמת

הבשורה לפי יהודה

הבשורה לפי מרים

פראפראזה של שם

 

 

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו