לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

גנוסטיקה באופן כללי

הנצרות הקדומה הייתה שונה מהנצרות שאנחנו מכירים כיום. אחת התנועות המשפיעות ביותר שנעלמה כיום כמעט לחלוטין הייתה התנועה הגנוסטית – מיסטית. היא התפתחה בתוך הנצרות הקדומה במרכזים כמו מצרים ואנטיוכיה, כממשיכה של מסורות גנוסטיות עולמיות פאגאניות, ובמידה רבה כהמשך של המיסטיקה הפרסית של זראתוסתרא. גם ביהדות היו כתות גנוסטיות כמו האיסיים, ושרידים לאמונתם ניתן למצוא עד היום בתוככי האמונה היהודית.

נוהגים במחקר להתייחס לגנוסטיות במובן הצר שלה, כתנועות מיסטיות נוצריות שהתפתחו במאות 2-3 לספירה, ולא במובן הרחב של כל הדתות הקשורות לדואליות

החלוקה הבסיסית של האדם היא חלוקה בין גוף לנפש, גוף ורוח, הטרמינולוגיה יכולה להשתנות, אך את החלוקה הבסיסית הזו כל אחד יכול להבין. הגוף שלי נמצא כרגע כאן, אך המחשבות שלי יכולות להיות בפרס לפני עשרת אלפים שנה. יש בנו דואליות, ודואליות זו היא דיאלקטיקה שגורמת לנו לנוע, שגורמת לנו להבין. אי אפשר להבין דבר אלא אם כן יש שתי נקודות מבט שונות, נקודות להשוואה, ודבר זה בא לידי ביטוי אף במילה להבין, ששורשה הוא בינה שהיא בין הדברים, בין לבין, להבין דבר מתוך דבר. זאת ידיעה אמיתית - גנוסטיקה.

 

הגנוסטים רואים בדואליות מקור להכרה הדתית שלהם, מקור ידיעה בלתי אמצעית של האל. המילה גנוסיס פירושה ידיעה, ידיעה אמיתית שמושגת על ידי חיבור בלתי אמצעי לאמת של הדברים, הידיעה היא ידיעה אמיתית של העולם שלנו, איך הוא בנוי, וידיעה זו נשענת על כך שבעולם שלנו יש שילוב של שתי עולמות שהם תוצר של שני כוחות מנוגדים.

שני העולמות הם עולם החומר ועולם הרוח, ושני הכוחות הם הכוח הטוב הקשור לעולם הרוח – שמקורו הוא האלוהים, והכוח הרע הקשור לעולם החומר - שהמקור שלו הוא השטן.

 הגנוסטים האמינו שתחילה נוצר עולם הרוח, כעולם טהור ומושלם שהיה באיחוד עם האלוהים. לאחר מכן, בעקבות תאונה קוסמית כלשהי, נוצר עולם החומר, שמה שיצר אותו זה כוח שמרד באלוהים, כוח ניגודי לאלוהם, שזה השטן. ואז קרה תהליך הפוך: לתוך עולם רע זה, עולם החומר, חדר כוח אלוהי, כוח הטוב, דרך האדם, והוא נמצא בתוכו, ורק אלו שיודעים את עצמם - גנוסטים, מצליחים להתחבר אליו. בבוא היום יגאל עולם החומר על ידי אותו כוח רוח שנמצא בתוכו, והכוחות הטובים יחזרו לשלוט בעולם שיעבור למצב רוחני ויגיע למצב של איחוד עם האלוהים.

בתחילה היה אלוהים זכרי שהיה בשלום עם העיקרון הנשי – מחשבה – אנואיה, מהאיחוד שלהם נוצרו שני ארכיטיפים מודעות – זכר, ואמת – נקבה. ומעקרונות אלו נוצרו עקרונות אחרים, בסך הכול 30. הם נודעו בשם איונים ויצרו את הממלכה האלוהית הידועה בשם פלרומה, או מלאות.

מכל האינוים רק הראשון , מודעות, ידע והבין את הגדולה של האב, אלא שהאיון הצעיר ביותר – סופיה – חוכמה, רצתה גם כן לדעת את אלוהים ומחטא הסקרנות הזה נוצר ההקרנה שיצרה את הבורא שיצר את העולם הפיזי. בורא זה היה אלוהים מזויף אך הוא ראה עצמו כאלוהים. העולם נוצר דרך כמה האצלות שנשלטו על ידי כוחות נמוכים בשם ארכונים והם שולטים על האדמה ועולמה של האדם.

יש כאן הבדל בין חוכמה , שהיא תוצר של השכל, והיא מסתמכת על החושים הפיזיים, על העולם הפיזי, לבין מודעות שהיא דרך לידיעה יותר גבוהה – גנוסיס. יש ישויות שהגיעו מעולם האור, בכדי להפיץ ולהביא את האור לעולם, אחד מהם זה ישו, האחר מני.

 

הגנוסטיקה במובנה הרחב הופיעה במספר דתות בעולם, וכל דת פירשה את הדואליות והדיאלקטיקה בין הטוב והרע שבבסיס כל הקיום והיקום בצורה אחרת: הנוצרים האמינו שהרגע שבו כוח הטוב, הרוח הרוחני, ניצוץ האור, בא לחיות באדם, קשור להולדתו, חייו ומותו של ישוע.

ישוע היה דמות האור האלוהית, ארכיטיפ האדם בעולם הרוחי, ולכן הוא נקרא "בן האדם" בכתבי הברית החדשה, הופעתו בעולם גרמה להופעת עולם האור והטוב בתוך ממלכות החושך, החומר והרוע.

הגנוסטים היהודים האמינו שכוחות הטוב קשורים למשיח, מורה הצדק, עם ישראל.
הגנוסטים הפאגאנים ראו את כוחות הטוב בדמות אנשים מוארים כמו פלוטינוס.
הגנוסטים הפרסים ראו בדמות הטוב את דמותו של האורה מזדה – מלאך האור ושבעה מלאכים נוספים שייצגו תכונות אנוש מוארות. הפרסים ראו באש את נציג האור וכוחות הטוב. וכו'.

 

במאות הראשונות לספירה, בזמן כשהנצרות עדיין לא הייתה מגובשת ולא הייתה דת מדינה, הגנוסטיקה הנוצרית פרחה. דמותו של ישו והסיפור שלו התאימו במדוייק לקווי המיתולוגיה הגנוסטית הקלאסיים, העולם שלתוכו ישו נולד – האימפריה הרומית, נחשב לעולם חומרני, אכזר, התגלמות של כוחות הרע. ישו עצמו גילם הופעה ברורה של עולם הרוח, אדם שאצלו הרוח חשובה יותר מהחומר, שרואה את הדברים הפוך מכל השאר, שמרכז הכובד שלו בעולם האחר, בעולם הרוחי ולא בעולם הזה.

ספרים נוצריים רבים נכתבו ברוח הגנוסטית, וקבוצות רבות עבדו את ישו כהתגלמות עיקרון האור שבא להפוך את חשכת העולם לאור, ומאפשר לנו להתחבר לאור שבתוכנו. לאחר שהנצרות הפכה להיות לדת המדינה של הרומים והביזנטים ולאחר שגובשו בלחץ הקיסרים עקרונות הנצרות, הדוגמה והדוקטרינה שלה, החלה רדיפה של הכתות הנוצריות הגנוסטיות שהוכרזו במקודם או במאוחר ככופרות.

הגנוסטיות הגיעה לשיאה בשתי המאות הראשונות של הנצרות. אבות הכנסייה טענו שמקורותיה הם מאפלטון, ולכן אין לקבל אותה, כי היא קדמה לישו, אך זה לגמרי לא בטוח, למרות שיש לה מקורות קדומים כגון פרסים, יהודיים, ואחרים. יש להביא בחשבון שכיבושי אלכסנדר יצרו תרבות הלניסטית מזרחית שהטמיעה את האמונות המזרחיות בתוכה.

מאיראן בא הרעיון של טוב ורע נלחמים ביניהם. תפישה דינמית של היקום ובה תפקיד מרכזי לאדם, בניגוד לפטאליות של המערב. מבבל באה האסטרולוגיה, ממצרים באה התפישה של משפט לאחר המוות ודרך שעל הנשמה לעבור. מיוון באו דתות המסתורין שדיברו על ישועה. חניכה שמביאה לידע.

הגנוסטיות אינה רק אוסף אקלקטי, אלא יש לה גם רוח ותורה משלה. התקופה של הגנוסיס הייתה מעין תקופה של עידן חדש באימפריה הרומית, הרבה כתות, מורים, וכו.

 

בפולחן הגנוסטי נשים וגברים היו שווים, לא הייתה סמכות ואף היו מקומות שבהם הייתה ההגרלה מי יהיה הכוהן בזמן התפילה. הגנוסטיים מאמצים את גרסת הבריאה של הדואליות, אדם וחווה בצלם אלוהים יצר אותם.

בסיפור גן עדן הגנוסטי אלוהים הוא הבחור הרע שלא רוצה שבני אדם יקבלו ידע והנחש האיש הטוב, העיקרון הנשי הרוחני מופיע בנחש, אלוהים משקר שהוא אומר לבני אדם שהם ימותו, והנחש אומר להם את האמת. החטא של אדם מושווה לקורבן של ישו, ונועד לפתור מצב לא נסבל. אלוהים האמיתי הוא לא אלוהים זועם ונוקם. אלוהים הוא האשם במצבו הלא טוב של העולם ולא האדם .

הגנוסטיים התנגדו להקרבה של הנוצרים הקדומים, למות הקדושים, ונחשבו לכן לכופרים.
התחייה של ישו נתפסת אצל הגנוסטים לא כתחייה של בשר, שהרי הבשר שייך לממלכת הרוע, אלא שחרור סוף סופי של הנשמה מהבשר והופעה במצב רוחניות – אור. תפישה זאת מאפשרת הופעות נוספות של ישו כרוח בעתיד, ולא כובלת את התחייה ל40 יום שבסופם פטר מוכתר כיורש.

הכתות הגנוסטיות הנוצריות החשובות הם המאמצים במאה ה-3. הפאולינים במאה ה-7. המסילינים במאה ה-6, הבוגומילים מהמאה ה-10, והקתרים במאה ה-12.
במאה ה-3 התחילה דת גנוסטית עצמאית ששילבה יסודות מהנצרות, זרתוסתרא, בודהיזם ועוד, הלא הם המניכאים.

בסופו של דבר נפלו הכתות הגנוסטיות קורבן לכוחות הרוע. הכנסייה הקתוליות החלה את האינקוויזיציה במטרה לטפל בכפירה הנוצרית ולהשמיד את הקתרים ואת הבוגומילים, במקביל הביזנטים לא טמנו את ידם בצלחת ורדפו את הבוגומילים, המסלינים והפאולינים, ואילו הפרסים ולאחר מכן המוסלמים השמידו את המניכאים.

 
הגנוסטיות הייתה זרם דתי שפרח בתחילת הנצרות וסוף הפאגאניות, אך אפשר לראות אותו גם כגישה לחיים ואז להכליל בתוכו חושבים גדולים של האנושות כגון: וולטר, גתה, בלייק, יטס, יונג, הסה, ועוד. הגנוסטיות היא הסבר פסיכולוגי וסימבולי לדרמה של ישו. גנוסטיות פירושה ידיעה. האלוהים האמיתי הוא מעבר ליקום הנברא, אלוהים אחר. אותו אלוהים הוא לא האלוהים שאמר את הפקודה "יהי".

 

קראו את המאמרים הנפתחים מלשונית זו!

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו