לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

גרגורי מנזיאנזן – התיאולוג


האבות הקפדוקים - הם היו שלישייה שהתמונות שלה מופיעות בכל מקום. שנים מהם אחים ואילו השלישי חבר נפש. יחדיו קבעו למעשה את דמותה של האורתודוקסיה הנוצרית לדורות שיבואו.

הוא נולד בשנת 329 וגדל בנזיאנזן שבמערב קפקודקיה, למד בקיסריה שבקפדוקיה אצל טובי המורים, ולבסוף נשלח לאלכסנדריה ואתונה ללמוד פילוסופיה ורטוריקה. באתונה הוא התחבר עם בזיל הגדול, שהיה מאותו אזור וגם עם יוליאנוס הכופר - הקיסר לעתיד לבוא. שלושתם למדו באותה כיתה.
בדרכו לאתונה הספינה נקלעה לסערה נוראית וכמעט טבעה, גרגורי התפלל לישו שאם ינצל יקדיש את חייו לנצרות, וכך היה.
לאחר הלימודים, בשנת 361, בהיותו בן 32 חזר לנזיאנזן ושם הפך להיות עוזר לאביו ככומר מקומי, גרגורי רצה להיות נזיר מתבודד אך הוכרח על ידי אביו להיות משרת ציבור, תפקיד אותו עשה בכישרון רב עקב יכולות הנאום והדיפלומטיה שלו.
שנה לאחר מכן עלה לשלטון חברו משכבר הימים – יוליאנוס, והכריז על התנגדותו לנצרות והחייאת האמונה באלילים. גרגורי כתב כמה חיבורים חשובים  ביותר כנגד הכפירה של יוליאנוס והציע עצה לנוצרים כיצד להתמודד עם המשבר: וזה דרך אהבה וסבלנות עד יעבור זעם. בחיבוריו אלו מפתח גרגורי בפעם הראשונה את תורת התיאוזיס – כיצד אדם יכול במהלך חיוו להתמלא באור האלוהי עד שהוא נהפך לאחד עם האל. הכתבים היו כה חשובים ומשפיעים עד שיוליאנוס גמר אומר בליבו להיפטר מגרגורי, אולם מותו הפתאומי הציל את המצב.
בשנים שלאחר מכן שיתף גרגורי פעולה עם בזיל הגדול במאבק מול הנצרות האריאנית שנתמכה על ידי הקיסרים של התקופה. בכתבים, נאומים, פולמוסים, וועידות ודיונים אין סופיים יצאו השניים בקול ברור כנגד ה"כפירה". ובכדי לחזק את עמדתם הם היו צריכים לפתח את המחשבה הנוצרית, התיאולוגיה האורתודוקסית, הפילוסופיה והמיסטיקה, הם הכניסו אלמנטים הלניים לתוך הנצרות האורתודוקסית והדגישו את המסתורין שבהופעה הכפולה של ישו בעולם – הן אלוהית והן אנושית בו זמנית. בעבודתם הם נעזרו באחיו של בזיל – גרגורי מניסה. בנוסף לכך הם היו צריכים להתמודד פוליטית וארגונית כנגד האריאניות שנתמכה, כאמור, על ידי הקיסר. לצורך כך נבחר בזיל כבישוף קיסריה, אחיו גרגורי כבישוף ניסה וגרגורי מנזיאזן קודם להיות בישוף סמיסה
samisa, כך הושגה שליטה מלאה על אזור קפדוקיה שהיה לב הרוחניות האורתודוקסית ומקום המושב של גדולי הנזירים.

אלא שגרגורי לא מצא נחת במשרה החדשה ולאחר שנה ב372 מרד בבזיל, חזר לביתו בנזיאזן, וקיבל עליו את תפקידיו של אביו הנוטה למות. כמשך שנתיים סעד את אביו ובינתיים נתן דרשות נהדרות המסבירות לעומק את האמונה הנוצרית, לאחר מות הוריו פרש לאיטו מפעילות ציבורית ומצא שקט ובדידות כסגפן במנזר סלוקיה, משנת 375 ועד שנת 380. אלא שהגורל התייצב לפתחו. מותו של חברו הקרוב בזיל ושל הקיסר שהתנגד לשניהם וולניוס הביא את תומכי האמונה הניקאית לחפש מישהו שיקדם את טענותיהם ויוביל את התנועה. לא היה מתאים יותר מגרגורי והוא נקרא אל הדגל, לבוא לקונסטנטינופול. כשהגורל דופק בדלת לא נותר אלא להיענות לו. גרגורי הסכים, הגיע לקונסטנטינופול, שעדיין לא התייצבה, והחל להסביר את משמעות השילוש ואמונת נקיאה בדרשות נהדרות ובמאמרים. הוא היה קורבן להתקפות מצד מתנגדיו, אך ב380 עם עליית הקיסר תיאודוסוס לשלטון מונה כפטריארך קונסטנטינופול ומעמדו הורם מעם.
הוא הוביל את וועידת קונסטנטינופול ב381 וניסה לפשר בין מזרח למערב, אך כמו בוועידות לפניו, הכינוס הפך להיות בוקה ומבולקה ומקום התנצחות ואינטריגות, . גרוגרי החליט לקחת אחריות אישית ולהעדיף שלום בית על פני ניצחון בשדה הקרב, למול הקיסר הנדהם הכריז על התפטרותו מתפקידו. גרגורי מנזיאנזן הוא דוגמא לאדם שהיה מוכן לוותר על שררה למען האמת שלו. מילותיו בסיום וועידת קונסטנטינופול יכולות להיות חרוטות על לוחות הזהב של ההיסטוריה האנושית. במעשהו הביא רגיעה לוועידה וזכה לתהילת עולם
"תנו ואהיה כמו הנביא יונה, אני אחראי לסערה, ולכן אקריב את עצמי למען ישועת הספינה. תפשו וזרקו אותי למים... לא שמחתי בקבלי את התפקיד ואוותר עליו ברצון".

גרגורי נשא נאום פרידה ועזב חזרה לנזיאזן, שם מילא את התפקידיו הקודמים במשך כמה שנים, כתב ביוגרפיה של חייו ולבסוף פרש ל5 שנים אחרונות של התבודדות באחוזת משפחתו. הוא מת ב389

גרגורי היה תיאולוג פורה והסביר בצורה מקורית את מהותה של רוח הקודש, ומהות השילוש.

 

הקיסר תיאודוסוס

הוא היה הקיסר הרומי הגדול האחרון ששלט על האימפריה המאוחדת עד סוף המאה הרביעית לספירה. ביכר את הנצרות של ניקיאה ורדף, את הפאגאנים, מינות נוצרית, אריאנים ומניכאים. בזמנו הופסקו המשחקים האולימפיים. כובתה האש הווסטלית ונהרס הסרפאום באלכסנדריה. נלחם בגותים ולא יכל להם, הם התיישבו בבלקן התנצרו והקימו מעין מדינה. הוא השתמש בהם בצבאו ובמלחמות האזרחים שניהל, דבר שהביא בסופו של דבר לפלישה שלהם לאיטליה ושאר האימפריה. כינס את וועידת קונסטנטינופול ב381 שקיבעה את הנצרות הקתולית – אוניברסאלית. בזמנו היו מלומדים נוצרים גדולים בראשות גון פה זהב – כריסוסטמוס. וגרגורי מנזיאנזן. הפעולה הראשונה שלו הייתה מינוי גרגורי מנזיאנזן לפטריארך קונסטנטינופול וגירוש הכמרים תומכי האראיניות. מת בשנת 395

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו