הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

דיוניסוס - טיולים לרחבי העולם

המסתורין של דיוניסוס

"לאדם אין אל נורא כמותו, אבל גם אין ענוג כמותו"
 
דיוניסוס הוא אל היין, הגורם לנו להיות שיכורים ועל ידי כך להתחבר לתת מודע. ליין יש כוח להרים בני אדם, להוציא אותם מחוץ לעצמם, לשחרר אותם ולגלות להם שהם יכולים להיהפך שמימיים.
דיוניסוס הוא אל של אדמה, הגפן נראה שהיא מתה בחורף, אך מוציאה עלים מחדש עם בוא האביב. דווקא בחורף זה זמן הבשלת היין, אותו היו פותחים בחגיגות החשובות ביוון. היין היה מרכז האירועים החברתיים, ובראשם הסימפוזיום שנעשה לאחר הארוחה. יש בו את איכות התמורה. האדמה היא פיזית, אך נושאת בחובה מהות רוחנית גבוהה. הגפן היא פיזית, אך נושאת בחובה מהות רוחנית גבוהה ואפשרות אקסטזה של האדם. ייתכן וזה יהיה הרס, מפני הפן הכפול של דיוניסוס, אך הרס זה נושא בחובו זרעים של תמורה, משהוא שחבוי בתוך משהוא אחר. בתוך הצמחייה חבוי הסוד של הפרי, בתוך הפרי חבוי הסוד של היין, בתוך היין חבוי הסוד של גילוי מהותו הפנימית של האדם, בתוך מהותו הפנימית של האדם חבוי הסוד של שכרון האל.
 
פולחנו של דיוניסוס החל כתחייה דתית גדולה, מרד כנגד המרכז הדתי בדלפי הקשור לאפולו, אלם של המוזיקאים והמשוררים, שהביא תמיד סדר והרמוניה מתוך הבלבול, שהטיף למען מתינות ופיכחות ומידתיות (על פתח המקדש הייתה חרוטה האמרה "הכל במידה"). הדת החדשה אופיינה בכך שהכול בה היה בהגזמה, אנשים שמתנהגים כמשוגעים, פסטיבלים הכוללים צעקות וריקודים פראיים, אקסטאזה בלתי נשלטת. יוון צריכה הייתה דת בשביל הלב, כזו שהמוסריות הקרירה של דלפי לא יכלה להציע. וכך באו לעולם המיסטריות של דיוניסוס.
דיוניסוס יוצא נגד העיר והגבולות שהיא מייצרת, הוא אל יוצא דופן, אישי, חווייתי. הזהות שלו מתעתעת, הוא כל הזמן מתחפש, לובש צורה ופושט. האל היחיד שמביא נחמה וריגוש, יש לו ממד ארוטי חזק ומוחצן.  הפולחן שלו היה פתוח לפני עבדים, זרים, נשים, כל מי שמורד מהחברה, קבוצות שלמות המודרות מהפוליס. זאת הייתה הפרה של הסדר מובילה לאישוש שלו. האל הוא גם היין עצמו. בשתייה מכניסים את האל לתוך האדם.
 
דיוניסוס נולד כתוצאה מרומן שהיה לאל זאוס עם סמלה, הבת של קדמוס הפיניקי מתבאי. הרה הקנאית גרמה לכך שסמלה תרצה לראות את פניו של זאוס, וזה גרם למותה בעוד דיוניסוס נמצא בבטן. האל ניסה לגדל את העובר על ירכו, וזה הצליח חלקית, אלא שלאחר זמן הוא העביר את התינוק לרועים בהר ניסה שגידלו אותו ולימדוהו את סוד גידול הגפן. הוא היה ילד בעייתי שלא ידע לנתב את כוחותיו האדירים לנתיבים מועילים, זה התבטא באלימות, פראות, ובגיל הנעורים בפריקת עול, שיכרות ותשוקות, דיוניסוס התפלש במדמנה של עצמו והיה פגע רע לסביבתו. עד כדי כך שהרג לעיתים תוך כדי אורגיות השכרות והאלימות שבו. באיזה שהוא שלב הוא הבין שמשהו אצלו לא בסדר, ויצא לחפש את עצמו במזרח. שם למד להכיר את החלק האלוהי שבו וחזר ליוון מואר.

דיוניסוס למד שהוא בן אלוהים, ויש אלוהים בתוכו, אלא שאלוהים זה חווה את סבל הקיום האנושי ולכן היה חומל ואמפטי, בניגוד לאולימפיים האחרים. דבר ראשון שדיוניסוס עשה זה לחלץ את אמו מהשאול, לאחר מכן נשא את אריאנדה שננטשה על ידי תזאוס לאישה. אריאנדה משולה לנשמה האלוהית שנשכחה בחומר.

 

לפי גרסה אחרת הטיטנים קרעו את גופו של דיוניסוס הצעיר, מדורבנים למעשה הנורא על ידי הרה, אבל הוא קם לתחייה לאחר שאבריו נאספו מחדש, ונסע להודו שם גדל, חוזר כאל צעיר שצריך להוכיח את עצמו. ההיסטוריונים היוונים כתבו שהוא האל הצעיר ביותר, שהפולחן שלו אומץ והושאל מדתות המזרח. למרות כל זה השם שלו התגלה בקנוסוס העתיקה והיום יודעים שהוא אחד מהאלים הוותיקים ביותר.
 
דיוניסוס היה אל היין, אך גם אל טבע, הצמחייה והפוריות, הוא נולד מאש ומים, כמו הגפן, ומהותו הפנימיות הייתה תמורה ושינוי, הוא זכה למקום באולימפוס במקום הסטייה, אלת הבית והאח.
תמיד היה עטוי מסכה כדי שלא ישגע בני אדם. בשם דיוניסוס יש אלמנט של אל – דיו.
הוא נולד מירכו של זאוס, הרמס לוקח אותו מזרחה, ושם הוא גדל, חוזר כאל צעיר שצריך להוכיח את עצמו.
 
ב"בכחיות" של אוריפידס דיוניסוס מצהיר שהפולחן שלו הוא סודי ובעל אופי של מיסטריות.
חוקרים טוענים שביוון במאה החמישית הומצא מושג האינדיבידואל. פולחן דיוניסוס הביא למצב אקסטטי, סוחף ועדרי. שחרור התת מודע. וזה נעשה דרך מוזיקה, קצב, שעות של ריקוד, ריטואל של מוות ולידה מחדש, ואולי גם יחסי מין מקודשים.
חלק מפולחן דיוניסוס היה הטרגדיות והקומדיות שהוצגו במסגרת הפסטיבלים שלו באתונה בעיקר, חלק אחר היה הסימפוזיום, שיחת גברים על נושאים שברומו של עולם, מלווה בשתייה טקסית
 

אתרים הקדושים לדיוניסוס

 
הר קיתרון – Cithaeron 
 
נמצא בין תבאי לאתונה, בגבול שבין בואטיה לאתיקה, שם היו עושים ריקודים לדיוניסוס, זה היה הר מקודש לדיוניסוס, כיום נמצא ליד plataea וerythrai על הכביש הראשי. ההר מזוהה עם ניסוס nisus, אביו החורג של דיוניסוס, שמזוהה גם עם סילינוס silinus, האב המאמץ שלימד אותו לנגן. סיליניוס הוא הסאטיר הזקן המלווה את פמליית דיוניסוס
 

הר פאגאיו paggaio

 
מקום מושבו של דיוניסוס, לא רחוק מקוואלה ופיליפי, הר המתנשא בתלילות לגובה אלפיים מטר קרוב לים, בימי קדם התפרסם כמקום מכרות כסף וזהב. ידוע גם בשם ניסה, כשם הנימפות, והתרקים קראו לו הר המעיינות בהתאם.
 
ליקורגוס מלך תרקיה Lycurgus of Thrace גירש את דיוניסוס וחסידיו אל ההר מכה והורג בהם במלמד בקר, והוא נענש בטירוף שגרם לו להרוג, לגזם, את בנו ואת אשתו. הגשם הפסיק לרדת והארץ התייבשה, התושבים מרדו ומסרו אותו לסוסים אוכלי האדם בהר פנגיאס וזה היה סופו, דיוניסוס חזר להביא ברכתו לארץ.
יש הטוענים שגם אורפיאוס עלה אל ההר לראות את זריחת השמש. פנגיאס היה בנו של מרס שהתאבד בקפיצה מהמצוקים האדירים.
 
הר פנגיאס הוא כמעט בלתי נגיש בגלל המצוקים הגבוהים והצמחייה העבותה, בעבר היו עורכים על ראש השיש שלו טקסים לדיוניסוס, בנוסף על כך במדרונותיו היו מכרות עתיקות חשובים של כסף וזהב. גם כיום ההר כמעט ולא מתוייר ולא מוכר, למרות קרבתו לחופים ולעיר קוואלה.
בימי קדם היה על ראשו אורקל וכוהנים לאל בכחוס דיוניסוס, שהקריבו סוסים לבנים לאל תרקוס. הם היו קשורים לשבט הביסונס התרקי מהרי רודופי. שבט נוסף הנזכר בקשר לפנגיאס הוא הדרני[1]
 
לפסגה של ההר קוראים ה"עין". נמצאו בו הרבה אתרים ומערות עם ציורי סלע עתיקים, ויש בו מגוון ביולוגי עשיר ופורה של צמחים ובעלי חיים. המנזר החשוב בהר הוקם במאה ה6 ונקרא Monastery of Panagia Eikosifinissa הוא בנוי על גבי מקדש יווני עתיק. ניתן להגיע אליו ממערב. בצפון ההר נמצא הכפר Nikisiani ממנו ניתן לראות את צוקי הפסגה, שעליה אתר סקי
 
ב437 לפנה"ס הקימו מתיישבים מאתונה את העיר אמפופוליס בצד המערבי של ההר על גדות נהר הסטרומה, במאה ה4 הקים פיליפוס את פיליפי בצד המזרחי של ההר על גדות נהר הנסטוס. עיר זו הייתה אתר מרכזי לפעולתו של השליח פאולוס, כפי שמופיע במכתבים אל הפיליפיים.בפלופונס
 

[1] Paul Perdrizet, Cults and myths of Paggaio
 
 

הדיוניסאה

פסטיבל גדול באתונה, בו היו תחרויות תיאטרון, והיה גם הרבה פסטיבלים כפריים. במקור הדיוניסיה הייתה כפרית. בכל החגיגות חיקוי של המיתוס הדיוניסי. מתוך הריטואלים צמח המיתוס – ריתואלים של תהלוכות כפריות, פאלוס, שתיית יין. בשלבים המאוחרים יש עדויות שלעיתים הצגות שהועלו באתונה הועלו שוב בכל מיני מקומות בכפר.
התהלוכה שנקראת "פומפיה" הייתה החלק המרכזי של הטקס. הגברים נשאו צלמיות של פאלוסים. לחברה שנשאו אל הפאלוסים קראו "פאלופורו", בתהלוכה השתתפו גם נערות צעירות שנשאו סלים שסימלו שפע, בתוך הסלים היה לחם, יין, כל מיני דברים. לאחר התהלוכה הטקסית הייתה התכנסות לשם שירה, ריקודים ומוזיקה, שירת מקהלה
 

הסימפוזיום

 
הסימפוזיום היה ישיבה ושתייה ביחד המתקיימת על פני כמה שעות, בדרך כלל לאחר הארוחה, בה מוגש יין מדולדל ונדנים נושאים ברומו של עולם. המשתתפים הם גברים בלבד (בדרך כלל מהשכבה האריסטוקרטית), היושבים על ספות שביוונית נקראים "הסיבה", ומכאן המילה "הסבה". ההתכנסות היא לשם שתיה, שיחה, תכנית אמנותית ודיון בדברים פילוסופיים.
המשתה התקיים על פי כללים מאד ברורים ומעוגנים, זה לא סתם חברה שנפגשים ועושים צחוקים, אלא טקס שיש לו חוקים ומבנה. לכל סימפוזיום היה יושב ראש, והוא התחיל בסוג של נטילת ידיים והיטהרות. לאחר מכן הייתה הקדשה לאלים ולדיוניסוס. והזמנה של האל לבוא ולהתארח ולקחת חלק פיזי בדיון.
דיוניסוס מתאפיין בכך שהוא עצמו בא להשתתף בסיפוזיום, דרך היין שהמשתתפים שתו הוא נכנס לתוכם והביא מהשראתו.
 
המקורות של ליל הסדר הם בסימפוזיום היווני. ויש בו את אותם המרכיבים: ארבע כוסות, כולנו מסובין, קריאה בהגדה. כוס לאליהו הנביא, נטילת ידיים. זהו משתה יווני שהתוכן שלו הוא סיפור יציאת מצרים.
חיבור המתאר מעין משתה (סימפוזיום) כזה נכתב על ידי אפלטון. ההתרחשות היא למחרת היום שבו אפלטון זוכה בפרס הראשון לטרגדיות במסגרת הדיוניסאה. החברים נפגשים ומחליטים שהמשתה של היום יעשה בצורה יותר מבוגרת מאתמול והנושא שבו ידונו הוא האל ארוס. כל אחד מהמשתתפים, שהם המי ומי של אתונה הקלאסית, נושא נאום לכבוד האל, ומציג זווית שונה של התשוקה, ובסוף סוקרטס נושא נאום ומביא את תורת האידיאות.
 

המשתה – אפלטון.

חיבור המתאר מעין משתה שכזה שהתקיים בשנה מסויימת. שבה אפלטון זכה לפרס הראשון בטרגדיות במסגרת הדיוניסיה, המשתה מתרחש למחרת היום. כל החבר הפנגשים ומחליטים שהמשתה של היום יעשו בצורה יותר מבוגרת מאתמול והנושא שבו ידונו הוא האל ארוס. כל אחד מהמשתתפים, שהם המי ומי של אתונה הקלאסית, כולל סוקרטס, נושא נאום לכבוד האל, ומציג זווית שונה של האל, של תשוקה, בעצם מה שקורה הוא שאפלטון מציג את כל האספקטים של הארוס, בסוף סוקרטס נושא נאום ומביא את תורת האדיאות.
אפשר לראות בטקסט את דמות יושב ראש הסימפוזיום, ההתעסקות במזיגה, תפקיד של העבדים והנשים בתוך המשתה. וגם רואים איך האירוע הזה מולבש בתוכן
 
אוסף מזמורי השתייה האתיים
"קח חלק איתי ביין, בנעורים, באהבה ובזרים, כשאשתגע – השתגע, והתפכח כשאהיה מפוכח"
"מתחת לכל אבן, רעי, עקרב מסתתר, שים לב לבל תעקץ, כי מקור כל מירמה בנסתר"
 
 
 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו