לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

האחים הגרקכים

פעלו במאה ה2 לפנה"ס. טיבריוס וגאיוס קראו לתמיכה באזרחים והחיילים שהתרוששו עקב המלחמות, הם יצאו נגד ההתעשרות של מעטים על חשבון הציבור, הם קראו לתמיכת המדינה באזרחים ליותר צדק, לרפורמות סוציאליות.  "לחיות השוכנות באיטליה יש מאורות ומלונות, שהן להן למחסה, אבל האנשים שנלחמו למען איטליה אין להם כלום, חוץ מאוויר ומאור. מאין להם בית ומקום מושב נעים ונדים הם, ילדיהם ונשיהם, ורק שקר בפי המצביאים בשעה שהם מעודדים את אנשי חילותיהם בשדה הקרב ללחום באויבים למען קברות אבותיהם ומקדשיהם, לפי שאין לאיש מחילות רומי המרובים לא מזבח משפחה ולא מצב אבות. הם יוצאים למלחמה ונהרגים על עושר אחרים ועל תפנוקיהם, והקרויים אדוני תבל אין להם אף רגב אדמה משלהם". טיבריוס גרקכוס.
טיבריוס יזם כטריבון רפורמות קרקעיות, אבל כשניסה להאריך את מינויו בשנה נוספת נקלע לעימות ונרצח, אחיו גאיוס הפך לטריבון עשר שנים אחר כך והוא הצליח יותר ברפורמות ואף להאריך את כהונתו בשנה נוספת. גם הוא נרצח כשניסה להאריך את כהונתו בשנה נוספת.

 

החוק האגררי

החוק האגררי הוא חוק שהציע טיביריוס גרקוס, טריבון העם, לאסיפה הפלבאית, לאחר, שלפי מספר מקורות, עבר בארטוריה וראה אדמה ציבורית שוממת מעובדת על ידי עבדים. המלחמות הרבות של רומא, המלחמה הפונית השנייה והמלחמות שלאחריה בספרד ובבלקן, הגיוס הממושך שהצריכו מלחמות אלו והאבדות בנפש, הביאו להתרוששות מעמד האיכרים העצמאי. אדמות רבות נמכרו לבעלי אחוזות גדולות עשירים או שהפכו לאדמת ציבור והם עובדו על ידי עבדים שהלכו והתרבו והפכו לסכנה למרידות אפשריות. לחיילים שחזרו מהמלחמות לא היה הרבה פעמים לאן לחזור ובערים הלך ונוצר מעמד של המון עם, פרולטריון, חסר מעש ולא שקט. מספר האנשים בעלי רכוש פרטי מספיק בכדי להיות כשירים לשירות צבאי (נקבע לפי רכושׂ( הלך וקטן, הנכונות לשרת בצבא בתנאים אלו הלכה ורפתה. החוק האגררי בא לתקן את כל החוליים הללו והוא הציע שאיש פרטי לא יחזיק יותר מ500 יורתה מאדמות הציבור, שהלכו והתרבו בצורה ניכרת בעקבות המלחמות. עודף האדמות שייווצר עקב כך יחולק על ידי וועדה אגררית בת שלושה אנשים לחיילים המשוחררים שייושבו מחדש כאיכרים זעירים ברחבי איטליה.

החוק עורר קשיים בעיקר בקרב בעלי הברית האיטלקיים, שאדמותיהם נלקחו מהם והפכו לאדמות ציבור, והנה אדמות אלו מחולקות לחיילים רומאים. בנוסף לכך הייתה לו התנגדות רבה בקרב העשירים שראו בו חוק מהפכני שבא לגזול את רכושם ולהעביר את מוקד הכוח מהסנאט אל אסיפת הפלבאים.

פלוטראכוס בחיבורו על חיי טיבריוס גראקוס מספר על החוק בנימה אוהדת, לעומתו דיו קאסיוס מספר על החוק בנימה ביקורתית, שני המקורות משקפים את המחלוקת שחוק זה עורר, שגלשה מעבר לעניין עצמו לפוליטיקה של תומכי הסנאט אל מול מתנגדיו.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו