לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

האל פאן - טיולים לרחבי העולם

האל פאן

פאן היה חצי תיש חצי אדם, והמשמעות של זה שהוא היה מכוער עד אימה מצד אחד, ומלא זימה וחשק מצד שני. שני הדברים לא הסתדרו ביחד וזה הביא אותו למרדפים נואשים ואלימים אחר בנות שמצאו חן בעיניו, שהיו לאו דווקא נעימים לבחורה המסכנה שנכנסה ל"פאניקה".

 

פאן הוא אל הטבע ומתקשר לארץ ארקדיה בפלפונס, אזור של הרים וציידים, אך גם למקומות אחרים ביוון והבלקן כמו תרקיה. מקורו כנראה הודו אירופאי קדום והוא מקביל לאלים הודים של טבע וקשור לאמונה באלות האדמה. במראהו הוא מזכיר סאטיר. יצור מיתולוגי חצי תיש חצי אדם עם זקפה תמידית, או פאון שתיאורו דומה. הראש של הסאטירים הוא סילנוס והם מהווים חלק מפמלייתו של דיוניסוס. בפסטיבלים לכבוד דיוניסוס היו מציגים מחזה קצר הומוריסטי לכבודם לאחר הטרגדיות ומכאן השם "סאטירה". כלי הנגינה שלהם היו החלילים וגם חמת החלילים. הם חשקו בנימפות ובמינאדס. ואהבו לשתות יין, הכוס תמיד בידם.

 

פאן הוא בן של דיוניסוס ואחת הנימפות, גרסאות אחרות אומרות שפאן היה בנו של הרמס או של זאוס ונימפת יער, לפי פינדר הריהו בנו של אפולו ופנלופה – אשתו של אודיסוס. מתברר שפנלופה לא הייתה נאמנה כל כך כפי שמופיע באודיסאה, אלא שכבה עם כל מי שהיה בסביבה והתוצאה הייתה היוולדו של יצור מעוות מלא תשוקה שהוא חציו אדם, חציו תיש. לפי כתות המסתורין פאן הוא אל עתיק יותר מהאולימפיים שנתן לאפולו את מתנת הנבואה ולארטמיס את כלבי הציד שלה, מזוהה עם Phanes/Protogonos האל של הבריאה הראשונה לפי המסורת האורפית, האל הראשוני של היצירה וההולדה המזוהה גם עם מחשבה מטיס metis, ארוס, מיתרה, בוקע מהביצה הקוסמית העטופה בנחשים.
המילה
phanes  שזה האנדרוגינוס הראשון מזכירה את המילה pan.

 

המינאדס היו הנשים המלוות את שיירתו של דיוניסוס, לבושות בעורות שועלים וצבאים, רוקדות ונכנסות לאקסטזה, מחזיקות בידם את מטה התרסוס. לעיתים הם לבשו קסדת שור, קרני שור, על ראשיהם, ואחזו בידיהם נחשים. הם היו נשים מוטרפות שגידלו את דיוניסוס הצעיר בהר ניסה, שלא ברור היכן היה, אולי בתרקיה, ארץ אגדית מעבר להישג היד של העולם המתורבת. (בתקופה ההלנית ניסה הופכת להיות המינקת של דיוניסוס שקבורה בבית שאן, אותה הוא הקים).

 

המקדשים של פאן היו תמיד בטבע ולא בבתים, בדרך כלל במערות, כמו באי של תאסוס, אליו הגיע במסעותיו. הנימפות רקדו בהם את ריקוד הסיקינוס sicinnus המיוחד אותו למדו במזרח. נשות המיאנדס meandas בעזרת מקל התרסוס שלהם הוציאו מים מהסלע, חלב מהאדמה, וגרמו לצמחים לגדול.

 

באחד הימים רדף פאן כהרגלו אחר נימפה בשם סירנקס syrinx, זו נמלטה אל הביצה. כשפאן כמעט תפש אותה ועוד מעט קט היה מבצע בה את זממו, התפללה הנימפה לזאוס ראש האלים שיציל אותה מידיו של האנס, וזה נענה לתחנוניה והפך אותה ברגע האחרון לקנה של במבוק. פאן המאוכזב, שתפש קנה במבוק במקום נימפה יפה, עצר לרגע ממרוצתו והשפיל מבטו אל המים, שם ניבטה אליו דמותו. השיקוף במים המחיש לו בפעם הראשונה בחייו את כיעורו והוא הבין שלעולם בנות המין היפה ידחו אותו, וכל ניסיונותיו לרדוף אחריהם ולהשיג אותם, נועדו לכישלון. אי הצדק של העולם, הבל היופי ושקר החן, וההבנה של התנהגותו הנלוזה שלו גרמו לזעזוע פנימי גדול. פאן החליט לזנוח את דרכיו האלימות והשוביניסטיות ולהפוך להיות מה שתמיד הרגיש בתוכו פנימה, יצור מעודן, אלוהי ומואר. הוא עזב את הכל ויצא ביחד עם האל דיוניסוס למסע חיפוש עצמי במזרח הרחוק, בהודו, שבמסגרתו הם פגשו תורות ומורים רוחניים, גילו את האלוהי בתוך עצמם, עברו שינוי וחזרו אחרים

פאן קטף את קנה הבמבוק ועשה ממנו חליל פאן, ניגן עליו מנגינות מופלאות שביטאו את המוזיקה של הספירות, ההרמוניה האלוהית, החוקיות של הטבע, הגעגוע האנושי אל המופלא, הרצון למצוא משמעות ובית. הוא הפך להיות אל אוניברסלי, אל הטבע, החומל על בני אדם, מבין לליבותיהם ומקשר אותם עם הסביבה, גורם להם לראות, להבין ולהיווכח שהם חלק משלם גדול יותר, הרמוני ומושלם, שבו לכל דבר יש תפקיד, שלעולם הם לא לבד ולא יהיו. הוא לימד אנשים לראות את האלוהים דרך הטבע ולהכיר באוניברסליות של קיומם ביקום.

למעשה פאן קטף שבעה קני במבוק בגדלים שונים ואיגד אותם לחליל המשמיע שבעה צלילים, דרך החליל הוא התחבר לסירינקס האהובה. הוא ניגן כל כך טוב עד שהגיע לכדי תחרות עם אפולו והלירה שלו.

 

פאן הוא האל היחיד שמת, וזה קרה בזמן טיבריוס. לפי ההיסטוריון היווני פלוטרך, מלח על סיפון אוניה שהפליגה לרומא שמע ליד האיים היוונים בת קול מעל המים שהכריזה על מות האל. הנוצרים הראשונים מיהרו לאמץ את הסיפור כמסמל את מות הסדר הישן שמאפשר את בוא העולם החדש של ישו והתיאולוגיה. אלא שלאל הייתה תחייה במאה ה19 עם תחילת הנאו פאגאניזם, ובשנות ה30 של המאה ה20 זיהתה אותו הארכיאולוגית והמכשפה מרגרט מוראי עם האל המקורנן הקדם דתי, שמופיע גם בשם Cernunnos אצל הקלטים ו Pashupat אצל ההודים.
בשנות ה70 של המאה ה20 נראה פאן בפינדהורן שבסקוטלנד על ידי
Robert Ogilvie Crombie

 

מאמרים על אלי יוון האחרים - לחצו לקישור

מאמר על דיוניסוס

מאמר על זאוס

מאמר על אפולו

אלי יוון כללי

 

מאמרים נוספים על יוון

היסטוריה עתיקה של יוון

מיתולוגיה יוונית

הדרך היוונית

אלי יוון

מקדשי יוון

דת יוון

מיתולוגיה יוונית

תיאטרון יווני

המיסטריות

אורפיזם ודיוניסיה

הפיתייה בדלפי

 

מידע על מקומות/אזורים ביוון - לחצו לקישור

תרקיה היוונית

מקדוניה היוונית

אפירוס

מרכז יוון

פלפונס

סלוניקי

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו