לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הבוגומילים בבלקן

הופעת הבוגומילים בבלקן

תנועת הבוגומילים החלה באימפריה הבולגרית בתחילת המאה ה10. הם היו סינתזה של פאוליקאנים, מסליאנים, ותנועת רפורמה בכנסייה הבולגרית האורתודוקסית. התנועה פרחה בתקופת השיא של האימפריה הבולגרית, לאחר זמנו של סימון הראשון, והתפשטה לביזנטיון, סרביה בוסניה, קרואטיה ואף לאיטליה וצרפת. בוגומיל פירושו – יקר לאלוהים. הבוגומילים היו, במידה רבה, המשך של הפאוליקאנים והמסליאנים, שהם המשך של המניכאים.


סימון הראשון הרחיב את האימפריה הבולגרית בתחילת המאה העשירית על חשבון האימפריה הביזנטית. בתרקיה התיישבו ארמנים וסורים שגורשו מארמניה בעקבות האמונה הפאוליקאנית והמסליאנית. הגולים מארמניה ומסוריה הפיצו אמונתם בארץ החדשה. במקביל לכך ברחבי הממלכה החל תהליך ניצור כפוי של האוכלוסייה שבחלקה נשארה פגאנית. ההמונים הפגאניים התנגדו לניצור ואימצו את המטיפים הפאוליקאנים. בין 852 ל 869 הצאר בוריס (אביו של סימון הראשון) והממלכה התנדנדו בין נצרות קתולית לאורתודוכסית, פעם מאמצים את זו ופעם את זו, הדבר הוביל להפחתת ערכה של הכנסייה הממוסדת, השליחים נחום וקלמט, והנזיר יוחנן מרילה הציע סוג של נצרות טהורה, בסוף המאה ה9 נחום וקלמנט הגיעו לבולגריה ב885, והחלו מפעל של הטמעת הדת הנוצרית בתרבות הסלאבית, זה עבד לזמן מה, ועזר במאבק בהתפשטות הגוברת של הגנוסטיות, אך בסופו של דבר נכשל והכמורה והממסד היווני אורתודוקסי השתלטו על הכנסייה. אבל לאחריהם הכנסייה ותנועת הנזירות התדרדרה, ההמונים בזו לכנסייה והתרעמו על חוסר הצדק החברתי והקושי הכלכלי. על רקע זה מופיע במאה ה10 (כנראה בשנת 930) מורה בשם "בוגומיל" (פירוש השם: אוהב האל) שהטיף לנצרות אחרת, התנועה שייסד זכתה לפופולאריות רבה.

 

בזמן הצאר פטר (מאה 10) החל תהליך של פאודליזציה בבולגריה. הכפפת האיכרים העצמאיים עד כה לאדונים חזקים ולכנסייה, התפתחות של לטיפונדות גדולות הביאה לעוינות של האוכלוסייה כלפי השלטון, במקביל לכך התפתחה תנועה נזירית חזקה בעלת מאפיינים סגפניים המתכחשת לעולם הזה ועסוקה במדיטציה ותפילה, שנמשכה לכתות הגנוסטיות.

 

הצאר פטר מעודד את הנצרות הביזנטית, דבר המביא להתרחקות האוכלוסייה מהכנסייה הממוסדת, הקושי הכללי מביא למרידות במיוחד במקדוניה והכפירה הבוגומילית מתפשטת. הוא כותב לכנסייה הביזנטית בבקשה לעצה כנגד הכפירה המתגברת ומקבל תשובה מהמלומד והנזיר Theophlact, בשנת 950. בתשובה זו מפורטות האמונות של הבוגומילים (Obolensky 1972: 113). לפי התיאור המופיע במסמך זה הם דומים מאד למה שמופיע ב"היסטוריה של המניכאים" של פטר מסיציליה, השגריר הביזנטי אצל הפאולינים בתחילת המאה ה9 ושונים בדבר מרכזי: הדחייה של נישואים וגידול משפחה.
לפי טאופלכט ניתן להבין שיש כפירה חדשה שהיא שילוב של מניכאיזם, פאוליקאניזם ומסלינאיזם. וזה הבוגמיליות (
Obolensky 1972: 115).

באותו הזמן מופיעה גם הדרשה כנגד הכופרים של קוסמס Cosmas בשםSermon against the heretics בה הם מוזכרים במפורש ומשמשים כמוקד עיקרי להתייחסות. הדרשה היא אחד המקורות העיקריים ללימוד הבוגומילים בתחילת דרכם.

התנועה הבוגומילית צוברת השפעה וכוח במיוחד במקדוניה, יש טענה שהשליטים המקומיים תמכו בהם או לפחות לא רדפו אותם. המלכים הבולגרים האחרונים הגדולים סמואל ובנו (מאה 11) אוהדים את הבוגומילים (Obolensky 1972: 96).

לפי אובלנסקי לבוגומילים הצלחה רבה בקרב תנועת הנזירות העממית הבולגרית ובמנזרים. מאפייניה של תנועת הנזירות באותה תקופה דומים מאד לאלה של המסליאנים, התכחשות לעולם הזה ותפילה מתמדת, הסתמכות על כתבי הקודש וסגפנות. ותואמת את הגישה של הבוגומילים. רבים מהנזירים היו בורים ולא הבחינו בין הנצרות האורתודוקסית לכופרת, רואים במושלמים של הבוגומילים אנשי דוגמא ובתורתם אמת, ומצטרפים לשורותיהם.

 

לאחר כיבוש בולגריה על ידי הקיסר הביזנטי בסיליוס השני ב1018 עוברים אצילים בולגרים רבים לגור בקונסטנטינופול ומביאים איתם את האמונה הבוגומילית, שם היא עוברת תהליכי עידון, העמקה והתפתחות, ומוצאת את דרכה למקומות אחרים בעולם ובהם דרום צרפת, רוסיה, סרביה ובוסניה. ואף חוזרת לבולגריה ומקדוניה בצורתה המתקדמת. במאה ה12 נוצרים שני זרמים עיקריים של הבוגומיליות, האחד זה ה"דראגוביצים" (על שם כפר בדרום מקדוניה) שדוגלים בדואליזם קיצוני, השטן הוא ישות עצמאית, ושני הוא הזרם ה"בולגרי" הממשיך במסורת של דואליזם מתון, השטן כפוף לאל. לקראת סוף המאה ה12 התנועה הבוגומילית מפתחת כללים וטקסים המדגישים את ההבדל בינה לבין הנצרות. יש דגש על תפילות וצומות והחברה מתמסדת ונחלקת לכמרים (מושלמים) ומאמינים (אליאדה 1976: 158). קהילות חדשות נוסדות באסיה הקטנה, דלמטיה, ביזנטיון, הבוגומיליות הופכת לגדולה ומשפיעה עד כדי כך שהיא מהווה איום על הממסד הכנסייתי והשלטון, דבר המביא לסדרה של רדיפות


התפשטות הבוגומיליות על רקע מסעי הצלב, הרדיפה שלהם, והמשברים שעוברת האימפריה הביזנטית, מייצרים מסמכים נוספים המשמשים ללימוד הבוגומילים. בתחילת המאה ה12 הקיסר אלכסיוס קומנוס, מזמין מהתיאולוג Euthymios Zigabenos מכתב כנגד הכפירות. שנקרא Dogmatic panoply, והוא מתבסס על עדות של נזיר בשם בסיליוס. שהיה קשור לבוגומילים בקונסטנטינופול.

הצאר הבולגרי בוריל נוקט בפעולה דומה וקורא למלומדים שיכתבו כנגד הכפירה המתפשטת. ויוצר מסמך מהמאה ה13, שנקרא בשם Synodicon of the tsar Boril

שני המסמכים משמשים מקור עיקרי ללימוד הבוגומיליות בשלביה המאוחרים

 

הבוגומילים מתפשטים לסרביה, אך סטפן נמנגה Stefan Namaje, המלך הראשון של שושלת נמנגה ההיסטורית, שנחשב לקדוש, רודף ושורף אותם, רבים היגרו לבוסניה, שם הם יצרו קשר עם הכנסייה הבוסנית העצמאית שאימצה את התורה הבוגומילית. לימים היו אלו אנשים אלו שהתאסלמו.
בביזנטיון נרדפים הבוגומילים על ידי הביזנטיים החל מהמאה ה-12 מנהיגי הבוגומילים מוצאים להורג והנותרים בורחים ונעלמים מעל פני השטח.

בבולגריה הם התקיימו והתרבו בתקופת האימפריה הבולגרית השנייה, אך עם הופעת מסורת התיאוזיס Theosis וההיסכייהHesycia  במאה ה14, תש כוחם והמשיכה אליהם נחלשה, מספריהם התדלדלו, ועם הופעת העותומאניים רבים מהם התאסלמו

הבוגומילים המשיכו להתקיים ברוסיה, אך לא הרבה ידוע על אודותיהם

 

לא הרבה נכתב על הבוגומילים, מכיוון שאין לנו את הכתבים המקוריים שלהם, אלו הושמדו על ידי הכנסייה, תנועתם לא שרדה ומלבד מספר מקרים בודדים האמונות שלהם לא הועלו על כתב על ידי מתנגדיהם כפי שנעשה על ידי אנשי האינקוויזיציה באירופה בזמן רדיפות הקתרים. המקורות הראשוניים העיקריים צוינו בהקדמה זו.

גם בשדה המחקר המדעי אין עבודות מעמיקות רבות על הבוגומילים, היוצא מהכלל הוא ספרו של דימיטרי אובולנסקי Obolensky 1972, The Bogomils.

 

מאמרים על הבוגומילים כללי - לחצו לקישור

הבוגומילים 

הבוגומילים בבלקן

בוגומילים בבולגריה

בוגומילים בבוסניה

אמונת הבוגומילים

אורחות חיי הבוגומילים

ספרות הבוגומילים

הבוגומילים כיום

גנוסטיקה מאמרים כללים

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו