הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הבוגומילים - טיולים לרחבי העולם

בוגומילים
 
הבוגומיליות התחילה כחלק ממרד אזרחי, כנגד העשירים והשולטים, וכהטפה לצדק ושוויון חברתי והתפשטה במקדוניה כאש בשדה קוצים, החל מהמאה ה11 לספירה ואולי עוד קודם לכן. יש אומרים שהצאר סמואל אהד אותם, ושמפיץ הדת הגיע ממקדוניה. העמק היפה בוגומיל במרכז המדינה נושא את שמם עד היום, והמקדונים מתגאים בהם כמבטאים את הגניוס הלאומי.
הם היו בקונפליקט עם הממסד, המדינה והכנסייה, למרות שבתקופות מסוימות היו שליטים שהתחשבו בהם ואף תמכו. בגלל הדואליות שלהם והאמונה שמקור העולם הארצי הוא השטן הבוגומילים דחו כל דבר שלא מגיע מהנפש, הדרכה פנימית, מעין ברית לא כתובה, הם דחו את הארגון החברתי, קצת כמו בתקופת השופטים – איש הישר בעיניו יעשה, הם דחו כל צורה של אוטוריטה: כנסייה, מדינה, היררכיה, סירבו לשלם מיסים, לעבוד כאריסים או לשרת בצבא.
 
בתחילה זאת הייתה מגמה שקרובה לנזירות, בוז לעבודה והסתמכות על האל שיספק מחסורם.
אלא שעם הזמן השתנתה התפישה והם עודדו עבודה יצרנית והשתתפו בה כולם ביחד. יש עדויות על חיי קהילה שלהם. הבוגומיליות התפשטה בקרב קהילות חקלאיות אוטוקרטיות שלקחו את הנוצרים הראשונים כדוגמא לקהילה שיתופית קדושה.
 
לבוגומילים היה ספרות משל עצמם בסלאבית, בנוסף לכך הייתה להם ספרות חיצונית שפורשה והותאמה על ידם לצרכיהם, הספרים נכתבו החל מהמאה ה11. והם בוגומילים וכיתתיים באופיים. הספרים יכולים לשמש מקור ללימוד תורתם, אלא שחוקרים כגון puech טוענים שהספרים הגיעו ממקורות מעורבים ויש בהם מרכיבים חדשים שלא מאפשרים להשתמש בהם כמקור ראשוני, הספר היחיד שאולי יכול להיות מדריך אותנטי ואמין לתורה הבוגומילית הוא "חקירת יוחנן" liber sancti johannis
 
מדובר על דו שיח בין יוחנן המטביל וישוע הנוצרי בנושאים כגון בריאת העולם, נפילת השטן, עלייתו לשמיים של חנוך וסיפור עץ הצלב. לא ברור אם הספר הוא חיבור בוגומילי מקורי או אוסף של חיבורים ישנים ותרגום, אבל בכל מקרה הוא מקור חשוב ללימוד אמונתם (אליאדה 1976: 159).
אלא שיש גם ספרים אחרים. ספר בשם היסטוריה של התנ"ך מתאר את יצירת העולם והאדם, מקור הרוע והגאולה ממנו, ההיסטוריה של הצלב, המאבק בין גוף לנפש, טוב לרע. היו להם דיאלוגים שנשמרו רק אצלם בין ישוע והתלמידים וכתבים של אבות הכנסייה. כן היה ברשותם את המכתב ללאודיקנים שמוזכר כקיים בברית החדשה אך לא מופיע שם. היו להם שירי דת משל עצמם.



 
המוטיב החוזר בספרים הוא העולם כמקום מאבק בין טוב ורע, השטן הוא השולט בעולם הנראה, קוסמולוגיה דואליסטית המופיעה במיקרוקוסמוס – האדם ובמקרוקוסמוס - היקום, המובילה למאבק פנימי. הספרים מראים על קשר של הבוגומילים לפולקלור סלאבי. הם אמצו את התרבות הסלאבית השפיעו והושפעו על ידי האמונה העממית (אליאדה 1976: 159).
 
לפי חוקר הדתות מירצה איליאדה תפישות של הבוגומילים נשארו בדרום מזרח אירופה וממשיכות להשפיע שם וזאת בשני דרכים:
אחת דרך הכתבים האפוקרפיים שיוחסו לכומר הבוגומילי ירמיה. ונקראים עד היום
והשנייה דרך הפולקלור העממי. נושאים כופרים שונים קנו להם אחיזה ביקום הרוחני של המוני העם.
 
בסיפורי העם מופיע אל רדום, עייף כפי שמופיע בספרים הגנוסטיים. פרשנות עממית של האל המסתתר. לעומת זאת השטן שולט על פני האדמה עד להופעתו של ישו או דמות אור אחרת (מוטיב המופיע בסיפורים של דונוב)
בספר "סיפורם של אדם וחווה" מסופר על חוזה שנחתם בין אדם ושטן שעל פיו האדם שייך לשטן עד להופעתו של ישו הנוצרי. ואכן בציורי הכנסיות בבלקן מופיעים בני אדם נשלטים על ידי שדים בכל מעשי חייהם, ומנגד מלאכים וישו מציעים תרופות למחלה וישועה (אליאדה 1976: 158).
 
במקומות שבהם היו קהילות בוגומיליות משמעותיות, כמו למשל מקדוניה, או פלובדיב בבולגריה, הם יצרו ארגון דמוקרטי שהונהג על ידי הזקנים והמושלמים, המנהיגים נקראו שליחים. אבל לא היה להם כנראה ארגון כנסייתי היררכי (Obolensky 1972: 133) כולל, ולא היה אפיפיור בוגומילי, כפי שחלק מהחוקרים נטה לחשוב. לכל קהילה היו 12 שליחים שהיו מעין מועצה עליונה. מפני אמונתם שהנראה הוא יצירת הרע הם נמנעו מכנסיות ומוסדות, דחו כל ריטואל, וקידמו רק את הטהור והרוחני, הנזירי והפנימי.
במאה ה12 מופיע מדרג לטבילה רוחנית, בראשו חבורה של מושלמים הנבחרים' תופשים עצמם כנוצרים אמתיים, יושבי גן העדן, ילדי הרוח – הזקנים האורחים והחכמים, ששלטו על ההמונים – נשמעים ומשרתים שלהם
 
המושלמים (Fichtenau 2010: 75) נקראו תאודוקוס, נושאי אל, שם דומה למריה
המושלמים נמנעים במידת האפשר מנישואין, ומכל מה שמזהם שקשור לעולם הפיזי כמו יין ובשר. היה איסורים על שתיית יין ואכילת בשר. עץ הדעת זה הגפן שהשטן שתל בגן העדן (Fichtenau 2010: 76)
 
הבוגומילים בחרו את הכמרים שלהם מקרבם. התפילות נאמרו בבתים פרטיים, הכמורה נבחרה בידי הקהילה. לכל קהילה היו הנבחרים שלה, וכל חבר יכול היה להיהפך לישוע. נישואין לא היו סקרמנט. הם התנגדו לנזירות, יום הדין לפי תפישתם יהיה על ידי אלוהים ולא על ידי ישוע, שהיה לבן אלוהים בזכות חסד, כמו נביאים אחרים. היין והלחם לא ממש נהיים בשרו ודמו של ישוע אלא אלגוריה לכתבים והשליחים. הם התייחסו לצלב, פולחן האיקונות והקדושים כאל עבודת אלילים. לפני הצליבה עזבה דמות האור של ישוע את גופו ועברה הלאה. מה שנצלב זה רק הגוף הפיזי ולכן אין חשיבות לצליבה.
 
הבוגומילים האמינו שלאלוהים היו שני בנים: למבוגר קראו שטנאל ולצעיר מיכאל, המבוגר מרד נגד אביו ונהיה לרוח הרע. לאחר נפילתו הוא יצר את השמיים והארץ וניסה לשווא ליצור אדם. לבסוף נאלץ לפנות לאלוהים בבקשת עזרה ביצירת רוח האדם. ומכאן שבתוך עולם הרוע הפיזי קיים ניצוץ של אור אלוהי הקשור לרוח האדם.
הצעיר מיכאל נהיה התגלמות הטוב והאור, ולקח על עצמו את תפקיד העזרה לאלוהים לאחר המרד של אחיו המבוגר, הוא נלחם מלחמה תמידית בשנטאל ויכול לו, את המלחמה ניתן לראות בציורים שעל קירות הכנסיות בבלקן.



 
לאחר שנוצר הורשה אדם לעבוד את האדמה בתנאי שימכור עצמו לבעל האדמה, הוא שטנאל. הו אז נשלח מיכאל לעולם בצורת רוח הקודש והופיע דרך דמותו של ישוע שנבחר על ידי אלוהים אחרי הטבילה. רוח הקודש (מיכאל) הופיע בצורת יונה ונכנס בישוע. ישוע קיבל את הכוח לשבור את הברית שכבלה את האדם לשטנאל והוחזקה בלוח חימר. המלאך מיכאל בצורת ישוע ניצח את שטנאל ושיחרר ממנו את טרפו. אך השטן היה לשטן חדש ויצר את הצליבה ואת הכנסייה האורתודוקסית.
 
השטן נמצא בתוך האדם, בגופו, כבר מלידה – ילדים, וצריך להוציא אותו בסגפנות ודת. הם היו נגד הולדה וזיווג. לפי מספר גרסאות שלהם ישו לא נולד למרים, אלא היא מצאה אותו במערה, הוא היה אשליה של גוף ואימץ צורה פיזית להשלים משימתו. כל הסבל, צליבה, הם אשליה, הם היו נגד הצלב.
משימתו של ישו לכבול את השטן ולזרוק אותו לשאול, להשאיר לבני אדם תורה וידע דרכו יוכלו להגיע לגאולה. הם עשו טבילה על ידי ידיים ורוח קודש, לא במים, היו נגד יוחנן המטביל. בכדי לשחרר את הנפש משלטון השטן היו צריכים תקופות של עבודה, סיגוף, תפילה, צום, ווידוי.
 
הם התפללו את תפילת האדון – אבינו ששמיים, שהיא התפילה היחידה שלהם, לפי דימטרי למדו זאת מהמסליאנים שהיו חוזרים שוב ושוב על תפילה זו. הבוגומילים התפללו מספר תפילות קבוע בזמן הקבוע (Fichtenau 2010: 75), ארבע פעמים ביום וארבע בלילה, משתחווים תוך כדי המילים "אבינו שבשמים", בלי לעשות סימן של צלב. יום ראשון היה יום של תפילה וצום. התפילה התנהלה בבתים ולא בכנסיות שנחשבו למקום השטן.
בנוסף לתפילה זו היו להם כנראה תפילות נוספות משל עצמם.
מעבר לתפילה, לימוד התורה, ושאיפה לחיי טהרה, קוסמס מתאר תרגולת שבה הם פותחים את חמשת הדלתות, שזה חמשת החושים, וסוגרים את דלתות הפיזיות של הבתים, משיגים בדרך זו ריכוז בתפילה. זה מזכיר מדיטציות של המזרח, ואת האמונה של המסליאנים שניתן לראות את רוח הקודש עם החושים הפיזיים.
 
הטקסים נעשו גם על ידי נשים. הן יכלו להיות מושלמות כמו הגברים. במובן זה מזכירים את המסליאנים, גם המושלמים יכלו להיות נשים או גברים, וכך גם המורים שלהם. אפילו הווידוי יכל להיות בין המינים. הן גברים הן נשים ניהלו חיי פרישות
 
הבוגומילים דיברו בעיקר לאיכרים המנוצלים והעניים. הם היו בעד שוויון חברתי, הבשורה שלהם נשאה אופי של שוויון חברתי ברוח האוונגליון. הם התפשטו לסרביה, אך סטפן נמניאה, מלכה הראשון של שושלת נמניאה הסרבית, התנכל להם ורדף אותם. במאה ה12 נשרפו מנהיגי הבוגומילים בבלקן על ידי הביזנטיים, והנותרים ברחו לבוסניה, שם נוצרה מעין כנסייה בוגומילית עצמאית. לימים רבים מהם התאסלמו

 

מאמרים על הבוגומילים כללי - לחצו לקישור

בוגומילים 

הבוגומילים בבלקן

בוגומילים בבולגריה

בוגומילים בבוסניה

אמונת הבוגומילים

אורחות חיי הבוגומילים

ספרות הבוגומילים

הבוגומילים כיום

גנוסטיקה מאמרים כללים

 

מאמרים על הגנוסטיות - לחצו לקריאה

ספרות גנוסטית

מיתולוגיה גנוסטית

היסטוריה גנוסטית וסקירה כללית

בתי ספר גנוסטיים

המאמצים

המניכאים

הפאוליקנים

המסיליאנים

הקתרים בצרפת

הבוגומילים 

 

References

Angelovska-Panova, M. (2002). The role of the woman in the bogomil circles in comparison with the traditional status established with the christian religion. Балканистичен Форум, (1-2-3), 219-221.

Butler, T. J. (2010). The bosnian bogomils or “krstjani”. Duh Bosne, 5(2)

Feldthusen, E. W. In search of a missing link: THE BOGOMILS AND ZOROASTRIANISM.

Fichtenau, H. (2010). Heretics and scholars in the high middle ages, 1000-1200 Penn State Press.

Frassetto, M. (2008). The great medieval heretics: Five centuries of religious dissent BlueBridge.

Hamilton, B. (1996). Y. stoyanov, the hidden tradition in europe. the secret history of medieval christian heresy. Nottingham Medieval Studies, (40), 184-186.

Lambert, M. D. (1998). The cathars Blackwell Oxford.

Lambert, M. (2000). Christian dualist heresies in the byzantine world, C. 650-C. 1450. The Catholic Historical Review, 86(1), 101.

Lavrin, J. (1929). The bogomils and bogomilism. The Slavonic and East European Review, 8(23), 269-283.

Mihajlovski, R. (2014). Bogomils on via egnatia and in the valley of pelagonia: The geography of a dualist belief. Byzantinoslavica-Revue Internationale Des Etudes Byzantines, (1-2), 152-170.

Obolensky, D. (2004). The bogomils: A study in balkan neo-manichaeism Cambridge University Press.

Ullmann, W., & Lambert, M. D. (1978). Medieval Heresy: Popular Movements from Bogomil to Hus,

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו