הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הגעת האסלאם - טיולים לרחבי העולם

הגעת האסלאם למרכז אסיה

 ההיסטוריון הערבי המפורסם בן המאה ה14, איבן חלדון, מתאר את ההיסטוריה כמאבק מתמשך בין אנשי המזרע לאנשי הישימון, בין החקלאים לנוודים, בין אנשי קין לאנשי הבל. אנשי הישימון הם קשוחים ומאורגנים יותר מאנשי המזרע ובכל פעם שהם מתארגנים יחדיו עולה בידם לכבוש את הארצות הפוריות ולהתיישב בהם, הו אז הם הופכים בעצמם לחקלאים וגל חדש של נוודים עולה עליהם וכובש אותם. זאת בקליפת אגוז ההיסטוריה בקצרה של מרכז אסיה.
במאה ה7 לספירה התארגנו השבטים הערבים לכדי צבא יעיל של נוודים רוכבי גמלים וסוסים ועלה בידם להכניע את שתי האימפריות הגדולות של אותה תקופה: הביזנטית והפרסית ולהשתלט על שטחיהם. בתוך עשור ממותו של מוחמד 1922, כבשו הערבים אימפריה אדירה שהייתה בשיאה גדולה יותר מזו של הרומים או הפרסים האכמדינים. הכיבושים נמשכו גם לאחר ההתחלה המזהירה וייסוד החליפות האומאית בבירה הראשונה דמשק.
 
פשיטות ראשונות של הערבים על האזורים הפרסיים "מעבר לנהר" התרחשו כבר בסוף המאה השביעית, בתקופת הפשיטות של המוסלמים הגיע לסמרקנד, שהייתה העיר החשובה באזור, שהא זינדה, המלך החי, קוסם אבן עבאס, שלפי המסורת הוא דודנו של מוחמד. הוא קטף את ראשו מעל גופו וירד אל המערה שבה הוא קבור על הגבעה של העיר, (זה נהפך למקום קדוש והרבה מנכבדי העיר ביקשו להיקבר על ידו ובמשך הדורות, וכך נוצרה עיר הקברים המפורסמת של סמרקנד). זה היה בסוף המאה ה7, אבל רק ב- 711 לספירת הנוצרים, כבשו צבאות המוסלמים את העיר בראשות מנהיגם קוטיבה אבן מוסלים. הוא חצה את הנהר לא רחוק מהמקום בו חצה אלכסנדר הגדול, נע על דרכי המסחר הגדולות מזרחה, לוכד את בוכרה, חיווה ומגיע לחומות סמרקנד, מרקנדה המופלאה, בירתה של סוגדיאנה. הסוגודונים נסוגים להמשך המאבק מהעיר פנג'יקנט במעמקי ההרים, אבל הפור נפל. למרות שלוקח עוד שלוש מאות שנה עד שמרכז אסיה נהייתה מוסלמית ברובה, מתרחשת במסגרת השלטון האסלאמי התפתחות אדירה בכמה תחומים: ראשית בענייני המדע, שנית בענייני ההלכה והדת, ושלישית בהקשר של תנועה מיסטית רוחנית שנקראת לימים הסופים.
 
ארצות מרכז אסיה לאחר הכיבושים נהנו משלווה יחסית בעוד שמרכז החליפות המוסלמית בבגדד החל להיות סוער, נתון למלחמת אזרחים (בין בניו של הארון אל ראשיד) ולמאבקים אידיאולוגיים ודתיים. כמה מאבקים התרחשו בזה אחר זה: בין שיעים לסונים, בית אומאייה ובית עבאס, אנשי ההיגיון – מועלתזיה ואנשי האמונה.
במסגרת המאבק הפנימי כנגד המועלתזיה וניסיונות גיבוש האסלאם יצאו השליטים החדשים כנגד ההשכלה. והמרכז של "בית החוכמה" בבגדד (האוניברסיטה המוסלמית החשובה והגדולה בעולם) נחלש. בתנאים אלו הרבה מלומדים, מיסטיקנים, אנשי דת, מצאו מקלט ומקום שקט ונוח לחיות בו במרכז אסיה. זאת ועוד, התשתית המקומית של מדע יווני, ידע שהיה קיים בתרבות הפרסית, והשפעות מהמזרח ומהודו המשיכה להתקיים באזור זה ולא נפגעה או הושמדה כמו במקומות אחרים. העילית האינטלקטואלית הייתה חופשית לבחור את דרכה ואמונתה, להשקיע כסף בחינוך עצמאי ובמחקר, ובמילים אחרות מרכז אסיה היוותה כר פורה להתפתחות המדע, הדת והרוחניות. ואכן, בערים הגדולות, העשירות והמפותחות בעלות המסורת התרבותית והלימודית העתיקה כך קרה. 
בסוף המאה התשיעית עולה לשלטון בבוכרה שושלת שנקראת הסמינידית והיא ממוצא פרסי. הם משתלטים על כל מרכז אסיה וחלקים מאיראן ואפגניסטן ולמשך מאה השנים, מקימים אוניברסיטה וספרייה משל עצמם, מביאים מלומדים, אמנים, סופרים ומשוררים לחצרם, מחדשים את השפה הפרסית, ומביאים לרנסנס תרבותי פרסי בספרות, שירה, אמנות, מדע, שפה, ודת.




 

התפתחות המדעים:

האסלאם באופן עקרוני ובמיוחד בראשית דרכו עודד את המדע והלמידה, המילה ידע מופיעה בקוראן יותר מכל מילה אחרת, והייתה אפילו תנועה גדולה שנתמכה על ידי חלק מהחליפים שטענה לחיים ודת לפי ההיגיון, ולא לפי הרגש האמונה (המועלתזיה). החליפים ומפיצי הדת המוסלמים הראשונים היו אנשים מלומדים ולרבים היה מקצוע. הערבים למדו מכל דבר ושמרו את הספרים של אריסטו והוגי דעות יוונים אחרים, בזמן שבאירופה הם נעלמו. הערבים היו המתקדמים ביותר בעולם במתמטיקה, רפואה, פיזיקה, גיאוגרפיה, אסטרונומיה, ולימים גם הנדסה. בבגדד הוקמה בית החוכמה, וטובי המוחות בעולם התקבצו אליו, החליפים העבאסים עודדו תרגום ספרים מסנקסריט, יוונית, לטינית, פרסית, ואפילו עברית. אלא שההשכלה והמדע פרחו גם במקומות נוספים באימפריה האדירה, במיוחד החל מאמצע המאה ה9 לספירה בבוכרה, בזמן כשקרנה של ההשכלה בבגדד הבירה ירד. 
הסמנידים, שליטיה של מרכז אסיה החל מהמאה ה9 היו פטרוני המדע, האמנות והרוחניות. הספרייה שלהם הייתה מקור השראה לעולם כולו.
ארצות מרכז אסיה מתהדרות בכמה מהמדענים החשובים ביותר בהיסטוריה המוסלמית, כגון איבן סינא (רופא, פילוסוף ומדען), אל חורזמי (שעל שמו קרויה האלוגריתם), ביירוני הגיאוגרף, עומאר כיאם המתמטיקאי, ואחרים.   
 
איבן סינא (980-1037 לספירה)
 
הוא גדל והתחנך בבוכרה, ומחוץ למוזיאון העירוני יש פסל לכבודו. הוא למד מאדם בשם אלפאראבי שחי בסוריה, הרבה לעסוק בתורת ההיגיון של אריסטו. נקרא "המורה השני" אחרי אריסטו, ”אוויסינה" באירופה. היה הראשון שכינס וסיכם את תורת אריסטו הפזורה בספריו השונים לחיבור אחד בשם אלשפא, לאמור: "הספר המרפא את כל הספקות", המכיל בתוכו ארבע חלקים: תורת ההיגיון, הטבע, המתמטיקה והמטפיזיקה. אוויסינה מנסה גישה של חוויה דתית בלתי אמצעית אך לא זונח את עקרונות המונותיאיזם האסלאמי, לפי מסורות שונות הוא היה קשור לתנועה הסופית או לחילופין לשיעה המיסטית של האיסמעילים. יש לו השפעה רבה באירופה של ימי הביניים וכן על הרמב"ם.  
 
אל חורזמי (780-850 לספירה)
 
דוגמא טובה לייחוד של המדע הערבי במאות הראשונות לספירה הוא המלומד אל חריזמי שחי בחורזם בסביבות חיווה של היום. הלימוד הערבי כמו המשיך את מסורת מדע הטבע של היוונים, החיפוש אחר העקרונות השולטים ביקום שמאחורי פעולת הדברים.
פסלו של אל חוריזמי נמצא בכניסה לעיר חיווה, משמו של אל חוריזמי נגזר השם אלוגריתמים, כמו כן השם אלגברה נגזר מספר שהוא כתב.
 
בספרו "מפתח מדעי" כותב אל חוריזמי: "כתבתי את מפתח המדעים בשני חלקים. אחד מהם מוקדש למדעי השריעה ואותם מדעים ערביים הקשורים אליהם. החלק השני  קשור למדעים לא ערביים – זאת אומרת למדעים של היוונים ואנשים אחרים".
אל חריזמי מחלק את המדעים למדעי השריעה ומדעים לא ערביים. שני סוגי המדעים יכולים לחיות בשלום אחד עם השני, ואף משלימים אחד את השני. זאת הייתה התפישה השלטת בתקופתו. מדעי השריעה כללו את לימוד החוק המוסלמי, את לימוד ה"קלם" – הפילוסופיה, שפה ודקדוק ערבים, תיאוריות לגבי שירה וחריזה וגם היסטוריה. לימודים לא ערביים נקראו "עלם" וכללו, פילוסופיה, הגיון, רפואה, מתמטיקה, גיאומטריה, אסטרונומיה, מוזיקה, מכניקה וכימיה.
אל חוריזמי מבדיל בין לימודים דתיים לחילונים, ומדגיש חשיבות שניהם.
 
הראשון מבין מדעי השריעה הוא הפקה, אל חריזמי מקדיש אחת עשר פרקים לחוק המוסלמי, לאחר מכן הוא מסביר את שאר הקלם, המידע שניתן על ידיו מראה שהוא היה היסטוריון של דת שבאופן אובייקטיבי הוציא את המהות של מדעים דתיים שונים מבלי לנטות לאחד מהם.
את יחסו את המדעים הדתיים הוא מסביר כך: "אללה הוא הגבוה ביותר, מבורך, עליון ומפואר, הוא היוצר של היקום, הסיבה הראשונית, יחיד, אמיתי, מבלי ריבוי בשום צורה. התכונה המיוחדת שלו הוא שהוא ההוויה ההכרחית וכל הדברים האחרים הם הוויה זמנית. המוח הפעיל הוא הכוח האלוהי שעל ידו כל דבר מודרך בעולמות הגבוהים והנמוכים הכוללים את השמיים, הכוכבים, גופים דוממים, חיות חסרות בינה, וגם בני אדם וגורלם."
 
ובקשר למדעי העולם: אל חוריזמי היה המתמטיקאי הראשי בבית החוכמה – אוניברסיטת הידע שיצר החליף אל מאמון בבגדד. הוא היה מעורב בחישוב היקף כדור הארץ, וזה שהציג לעולם הערבי את השיטה המספרית העשרונית והספרות העשרוניות, אותם למד מההודים. שיטה זו השתמשה לראשונה בספרה אפס, ובנקודה העשרונית. עד תקופתו השתמשו הערבים בשיטה המספרית הרומאית.
 
ספר המתמטיקה החשוב שלו נקרא: "הקדמה מתומצתת לחישוב בהסתמכות על החוקים של השלמה והחסרה". בתוך הכותרת יש את המילה: אל גאבר, שממנה נגזרה המילה אלגברה. גם בבבלית המילה "גברו" פירושה פתרון של משוואה – בעיה.
אל חוריזמי היה בן של משפחת כוהנים זראטוסטרית, הוא גם כתב ספרים על אסטרונומיה שאומרים שעזרו לקולומבוס לגלות את העולם החדש.
לגבי מטאפיזיקה, אל חוריזמי מתייחס אליה כחלק מפילוסופיה.
 
במאות ה11 לספירה קמו בעולם הערבי מלומדים כמו אל ראזלי, שהטו את הכף במדעים לכיוון המדעים הדתיים, הם לא פסלו את המדעים החילוניים אך אמרו שהמדעים הדתיים חשובים יותר. מאז יש נטייה במדע הערבי לכיוון המדעים הדתיים, והאנרגיה הולכת לשם.
 



 
ביירוני (973-1048 לספירה)
 
אבו א-רייחאן מוחמאד אבן אחמאד מחורזם שפעל בסוף ימיו באפגניסטן היה בן זמנו של איבן סינא. הוא היה מתמטיקאי, אסטרונום, גיאוגרף, סקרן ורחב האופקים, שחוק, היסטוריה, מנהג, דת וכל מה שקשור אליהם בעולם עניין אותו.
אל בירוני כתב הרבה. הוא השאיר אחריו כמאה וחמישים עבודות כתובות שהיקפן כשלוש עשר אלף דפים (דפי ספר מודרניים) המהווים רק כחמישית ממחקריו וכתיבתו.
כבר בגיל שבע עשרה הוא מחשב את מיקומה של העיר קאת' בה נולד (כ-30 קילומטרים מסולטאן וואיז ובמרחק לא גדול מחיווה וקוניה אורגנג') על פי נקודת המצהר של השמש. הוא ממשיך בעבודתו זו ועוקב אחרי ליקויי חמה וירח ובודק את זווית השמש במצהר סביב תאריכי הימים הארוכים והקצרים של השנה.
 
ב-1014 כבש מחמוד – האפגאני מע'אנזי, את מרכז אסיה וביירוני עבר לבירה החדשה.
הוא הצטרף למחמוד כשזה פלש להודו וכבש את עמק הגנגס, מיפה את מיקומן של אחת עשר ערים בפאנג'ב, את גבולותיה של קשמיר, כתב על גיאוגרפיה, שיטת הקאסטות, אסטרולוגיה, לוח שנה, מנהגי חתונה הינדים וגיאוגרפיה. האיש היה מלומד סקרן בעל עין חדה ומדויקת וכותב בלתי נלאה.
אחת מעבודותיו המפורסמות היא: "צללים" (1021) חקירה לתוך הצל ומשמעויותיו וכן היטלים, נקודות טריאנגולציה ופירוט המילים השונות בערבית הנוגעות לצל והיטליו. עבודה שיש לה חשיבות רבה בהיסטוריה של המתמטיקה, האסטרונומיה והפיזיקה.
יום אחד נזף בו אחד מהמאמינים על כך שהשעון בו השתמש לקבוע את עתות התפילה מעוטר בחודשי השנה הביזנטיים.
על כך ענה לו בירוני: "שמעתי שהביזנטיים גם אוכלים אוכל, אני אוסר עליך לחקות אותם."
 

התפתחות ההלכה המוסלמית

 
בנוסף ללימוד המדעי ולספרייה החילונית החשובה שטופחה על ידי השושלת הסמינידית, הפכו בוכרה וסמרקנד למרכזים של לימוד הלכה מוסלמי. לפי מסורות החד'ית (סיפורים שבעל פה על חיי מוחמד והקדושים) הרי שמוחמד עצמו העיד על קדושתם. מלאכים שומרים עליהם, וכל תפילה בהם שווה יותר מתפילה במקום אחר.
בבוכרה במיוחד פעל כותב המסורה שבעל החשוב ביותר באסלאם – אל בוכרי וגיבש את התורה שבעל פה, הבסיס להלכה המוסלמית. מסיבה זו היא נחשבת לעיר הרביעית בקדושתה באסלאם, ונקראה בוכרה א שריף (המקודשת).
צריך להבין שבתקופה זו של התגבשות האסלאם והמשך הכיבושים, רבים ממוסדות לימוד הדת הוקמו בפריפריה של האימפריה, במקומות כמו תוניס (קרוון) ובוכרה. האסלאם תמיד התקיים בצורתו הטהורה והיפה ביותר בקצה שלו, שם היו הגזי – הלוחמים עזי הנפש למען הדת, אך גם המלומדים, מיסטיקנים ואנשי המופת שהפיצו את האסלאם בדרכי שלום.
קיום מוסדות דת ומקומות עלייה לרגל באזורים הקרובים לגבולות חיזק את הפריפריה, סיפק לוחמים לשמור עליהם, והיווה מקום כינוס והזדהות למתיישבים והמצטרפים לדת החדשים שם.
הנוכחות של חברי הנביא, תלמידיו וקרוביו בקו החזית הביא לידי מציאות חלק גדול מהמסורות דווקא באזורים הללו, ולא במרכז.  

לחצו למאמר אימאם בוכרי




 מאמרים על היסטוריה בהקשר של מרכז אסיה
מקור האנושות
מקור ההודו אירופאים
באקטריה וסוגדיה
דת זרתוסטרא
היסטוריה מרכז אסיה
יוון במרכז אסיה
אימפריית קושאן
הגעת האסלאם
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו