לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הגעת הנצרות - טיולים לרחבי העולם

הגעת הנצרות לאתיופיה:

המסורת האתיופית מייחסת את התנצרותה הראשונית לסריס של המלכה קנדקה אשר הוטבל בידי השליח פיליפוס, אלא שהמחקר מגלה שהכוונה באתיופיה היא לממלכה הנובית. למעשה השם "קנדקה" היה תואר של המלכה הנובית .

התחלת התנצרותה של אתיופיה קשורה במלך אזאנה שיש לנו עדויות היסטוריות על קיומו ושלטונו במאה ה-4 לספירה: מטבעות, כתובות, וכן מקורות חיצוניים. במטבעות של אזאנה רואים בתחילת התקופה סמלים פאגאניים כגון ירח או כוכבים ושמש, ואילו בסוף שלטונו הוא נראה עם סמל הצלב. בכתובות מתחילת שלטונו הוא מקדיש ניצחונותיו לאלים הפאגאניים, ואילו בסוף שלטונו לאל השמיים, וכן לאב, בן ורוח הקודש. סיפור התנצרותו מסופר על ידי היסטוריונים קדומים כגון רופינוס. מסופר על שני נערים צעירים שניצלו מטביעת אוניית סוחר סורית ואומצו בחצר האקסומית, שם עלו לגדולה. הם עודדו התיישבות נוצרים בארץ שכנראה היו סוחרים רומאים, וכן את הנצרות המקומית. אחד מהאחים - פרומנטיוס הוסמך להנהיג את הכנסייה האתיופית על ידי אתנסיוס פטריארך אלכסנדריה ואחד מהאנשים החשובים בנצרות הקדומה. לאחר שחזר לאתיופיה הוא ניצר כנראה את המלך וחצר המלוכה ונקרא במקורות האתיופים: "אבונא סלאמה".

מכתב מאת הקיסר קונסטנטינוס השני אל אזאנה משנת 356 דורש שישלחו את פרומנטיוס בחזרה לאלכסנדריה כדי שיוסמך לכמורה "כהלכה". זאת אומרת על ידי אחד מהבישופים שלו, ההולכים בדרכו, שהייתה באותה תקופה הדרך האריאנית, ולא על ידי בישוף מצרי מקומי שכנראה היה אתנסיוס שדגל בתפישה האורתודוקסית. מכתב זה משקף את הקרע שהיה קיים בין קונסטנטינוס השני לבין אתנסיוס שנאלץ לברוח ב360 אל דרום מצרים. אין ספק שהנצרות האתיופית באותה תקופה נדרשה להכריע בין תמיכה באתנסיוס לבין תמיכה בקיסר, וקרוב לוודאי שהם בחרו לתמוך באתנסיוס וקשרו גורלם למסורת הנזירות המצרית ואנשיה שהיו בני בריתו

רוב החוקרים טוענים שהתנצרות אזאנה הייתה התנצרות רק של חצר המלוכה ולא של המוני העם, ונרמז מכך שלא היה לכך השפעה רבה, אלא שלפי דעתי בכל זאת הייתה השפעה רבה בכמה דרכים: ראשית דבר אנו רואים שיש ספרים מספר שנכנסו לקנון של הכנסייה האתיופית ואינם מופיעים במקומות אחרים. חלק מהספרים יכלו להיכנס רק במאה ה-4, מכיוון שבתקופה מאוחרת יותר נעלמו ממדף הספרים, ומכאן שהתנצרות אזאנה קבעה חלק מהקנון האתיופי. בנוסף לכך אז נקבע הקשר בין אתיופיה לכנסיה הקופטית, שהיה לו משמעות עצומה בהמשך. במאה ה-5 כבר הייתה הכנסייה הקופטית מנודה על ידי החצר בביזנטיון, ואילו הקשר ההיסטורי בינה ובין האתיופים נשמר. מדובר לא רק על פוליטיקה אלא גם על השפעות תיאולוגיות ואמוניות.

סטיב קפלן טוען שהתנצרותו של אזאנה הייתה משמעותית ונבעה מדחף דתי אמיתי, אלא שהייתה זו התנצרות "מלמעלה למטה", של השליטים והאליטות בלבד ולא של המוני העם. הוא מציע פרשנות מקורית להשפעה שהביאה להתנצרות והיא המעבר ממדינה המתרכזת בעצמה – מיקרוקוסמוס, למדינה השמה פעמיה אל המרחב, דרך מסחר והתפשטות – מקרוקוסמוס, הוא טוען שבתהליך התפשטות של אימפריה האלים הופכים למופשטים, וכך הוא מסביר את כתובת ההקדשה של אזאנה למלך השמיים אל עליון. הוא טוען שהיה שלב ביניים שהכין את האימפריה לקבלת הנצרות והוא קבלה של אלוהות כוללת מופשטת, ולאחר מכן הנצרות התקבלה כחלק מביסוס האימפריה ולכן הייתה טבועה עמוק בישותה 

לאחר אזאנה יש לנו חוסר במידע לגבי מי שמלך אחריו והמלך הגדול הבא שפורץ לתודעת ההיסטוריה העולמית הוא המלך – כלב, הכובש הגדול. אלא שלפני כן, באמצע המאה ה-5, מתחילה תנועת נזירות עממית ויצירה נוצרית דתית חשובה על ידי נזירים שמגיעים לאתיופיה ממקומות אחרים.

 

מקורות על הנצרות האתיופית 

התנצרותה של ממלכת אקסום

"כאשר חיו שם ופרומנטיוס החזיק את מוסרות השלטון בידיו, עורר האל את ליבו והוא החל לבקש את קרבתם של הסוחרים הרומאים שהיו נוצרים, ולהעניק להם השפעה מרובה ולהמריצם להתמקם במקומות מפגש ופולחן, שם יוכלו לשאת את תפילותיהם בנוסח הרומאי. יתרה מזאת, הוא עצמו עשה כן ואף עודד אחרים, משך אותם ונטה להם חסד, סיפק את כל צורכיהם, נתן להם אתרים לבנייה ולצרכים חיוניים אחרים, וקידם בכל דרך את זרעי הנצרות בארצו.

כאשר הנסיך התבגר, הם השלימו והעבירו את פקדונם בנאמנות... פרומנטיוס נסע לאלכסנדריה... הוא שטח את העניין כולו בפני הבישוף ודחק בו לחפש אדם מהימן שיישלח בתפקיד בישוף אל הנוצרים הרבים שכבר התקבצו ואל הכנסיות שנבנו על אדמה ברברית. אתנסיוס (שזה מכבר מונה להיות פטריארך) שקל בכובד ראש את דבריו ומעשיו של פרומנטיוס, והכריז במועצת הכמרים: איזה עוד אדם נוכל למצוא שרוח האל מפעמת בו כמוכם, שיכול להשיג דברים שכאלה? והוא הסמיך אותו ודחק בו לשוב עם חסד האל למקום שבא ממנו. והוא הגיע לאתיופיה כבישוף"

- ההיסטוריה הכנסייתית / רופינוס

 

התנצרות הסריס האתיופי:

"ויקם וילך והנה איש כושי סריס ושליט לקנדק מלכת-כוש וממנה על-כל-גנזיה אשר עלה אל-ירושלים להשתחות: ויהי בשובו והוא ישב על-מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא: ויאמר הרוח אל-פילפוס גשה והלוה על-המרכבה הזאת: וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את-אשר אתה קורא: ויאמר ואיככה אוכל ואין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו: וזה עניין הכתוב אשר קרא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא-יפתח פיו: בעצר משפטו לקח ואת-דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו: ויען הסריס ויאמר אל-פילפוס אשאלה ממך על-מי הנביא מדבר את-זאת על-נפשו או על-איש אחר: ויפתח פילפוס את-פיו ויחל מן-הכתוב הזה ויבשר אותו את-ישוע"

- מעשי השליחים ח' 27-35

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו