הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הדרך היוונית - טיולים לרחבי העולם

הדרך היוונית – סיכומים מספרה של אדית המילטון

היוונים היו אנשים חופשיים, שלא היססו וראו לעצמם חובה להביע את דעתם. במחזה "הפרסים" של אייסכילוס, נאמר למלכה הפרסית שהיוונים נלחמים כאנשים חופשיים להגן על מה שיקר להם.
"אין להם מנהיג?" היא שואלת.
"לא" היא התשובה "אף אחד לא קורא ליוונים עבדים או משרתים".
הרודטוס מוסיף: "הם מונהגים על ידי החוק".
 
ביוון נולד משהוא חדש, ומשהוא זה נקרא חופש. האדם מחויב כלפי החוק, כמו גם המנהיג. החוקה היא מעל המלך, ולא המלך מעל החוק, והחוקה שומרת על האנשים חופשיים. במזרח אין חשיבות לאינדיבידואל אל מול המדינה, חיי אדם זולים, ביוון האינדיבידואל הוא החשוב ביותר, והמדינה תפקידה להגן על החרות שלו. הדבר העיקרי שהיה מאחורי שינוי גישה זה הוא שאנשים החלו לחשוב בשביל עצמם. וזה היה שינוי גדול מאוד.
המזרח היה מקום שבו שליטים עריצים שלטו על אוכלוסייה מדוכאת, בתור כוח דתי שנתמך על ידי כהונה מאורגנת, המערב שמיוצג על ידי יוון הדגיש את החופש. המיוחד ביוון היה המחשבה שלה, מדעיה, מתמטיקה, פילוסופיה, מחקר נמרץ לתוך טבע העולם והדרכים של האדם. דרך השליטה של המזרח הייתה לכוון מחשבות אנשים יותר ויותר אל העולמות הלא נראים, וכיוון שהמפתחות היו בידי הכוהנים, זה נתן להם כוח עצום.
מצרים ותרבויות המזרח קדמו ליוון, אלא שמצרים פניה היו כלפי המוות, העולם הלא נראה שמעבר, ואילו פניה של יוון היו כלפי החיים, היא הייתה מלאה שמחה והוויה. היוונים היו האנשים הראשונים בעולם שהכניסו משחק לחייהם, בכל אשר תפנה ביוון תראה משחקים. המשחקים האולימפיים, ההצגות בתיאטרון, טורנירים של מוזיקה, ריקודים.
 
היוונים נפטרו מהאמונות התפלות והדת המשעבדת. הם אומרים במחזה "אגממנון": "ובאמת, מה טוב הביאו הנביאים לבני אדם? אומנות של הרבה מילים, רק דרך רוע השליח ידבר. החוזים מביאים טרור, בכדי לשמור את האנשים מפוחדים."
היווני שמר את הדת הרשמית שלו במחלקה סגורה וקטנה, וכל השאר שבאמת קבע במחלקות אחרות. הוא לעולם לא הלך לכוהן לצורך הדרכה או עצה. כשהוא רצה לדעת איך לגדל את ילדיו או מה היא האמת, הוא הלך לסוקרטס או לסופיסט פרוטאגורס. נכון הוא שלאורקל בדלפי היה תפקיד חשוב, אך לא היה זה תפקיד כוהני קלאסי של העולם העתיק, הכוהנים לא חיפשו שליטה ולא כסף, ועצותיהם היו מחויבות לקוד מוסרי של האמת וניתנו בצורה לא ברורה כשעל השואל להפעיל את שיקול דעתו. יתרה מזאת, במקדש בדלפי היו חרותות שני אמרות, שאחר כך היו חרותות גם בכניסה לאקדמיה של אפלטון: "דע את עצמך", "הכול במתינות".
 
הדבר הגדול שהיוונים עשו, וזה התחיל כבר עם הומר, הוא שהם נפטרו מהאמונות הטפלות ומהמיסטיקה והפכו את העולם להגיוני. פילוסוף יווני מוקדם כתב: "כל הדברים היו בתוהו עד שהמחשבה עלתה ועשתה בסדר." אותה מחשבה הייתה יוונית. הומר שחרר את העולם מכוחות על אנושיים. אלא שהאלים היו קפריזיים, ועם הזמן הלכה הביקורת כנגדם והצטברה. עם הופעת הפילוסופיה היוונית במאה ה6 לפני הספירה החלו אנשים לחפש זאוס אציל יותר, שדואג לכול, ולא רק, כמו אצל הומר, לחזקים. המשורר הסיוד שם את הצדק באולימפוס כמלווהו של זאוס: "דגים וחיות ועופות אוכלים זה את זה. אך לאדם זאוס נתן צדק. לצד זאוס על כיסאו יושבת צדק." זאוס הופך לעיקרון מופשט, וכך גם האלים האחרים

 

 

 

מחשבה תחילה

פרומתיאוס, מי שמביא תרבות לבני אדם, נקרא "מחשבה תחילה", זה מה שאפיין את היוונים: השימוש במחשבה כאמת מידה לחיים.
אנכסגורס אומר: "כל הדברים היו בתוהו כשהמחשבה עלתה ועשתה סדר".
העולם הקדום נשלט על ידי כוחות לא צפויים, לא ידועים, שאדם היה בחסדיהם. כשעלו היוונים עלה גם שלטון המחשבה, ההיגיון. היווני כיוון להשתמש במחשבתו. הכוהן המזרחי אמר תמיד: "עד כאן ולא יותר, יש גבולות למחשבה". ביוון לא היו גבולות, והכוהנים היה להם רק תפקיד שולי של הקרבת קורבנות.
 
היוונים היו אינטלקטואלים, והתאווה שלהם הייתה להשתמש במחשבתם, זה היה הדבר שהם נהנו ממנו יותר מכל, ולכן תרבות השיחה והפלפול תפשה מקום כל כך חשוב.
בדיאלוגים של סוקרטס הוא לא מוכן לעשות את עבודת החשיבה עבור בן שיחו, ומכוון אותו לחשוב בשביל עצמו.
"ייתכן שזה נכון, קרתילוס" אומר סוקרטס בקרתילוס, "וגם ייתכן שזה לא נכון, ולכן לא אתן שתשוכנע בקלות על ידי. חשוב היטב, מפני שאתה צעיר ובגיל הלמידה. וכשמצאת את האמת, בוא אלי וספר לי אותה."
באחד הדיאלוגים שואל אותו צעיר בקשר לחיים לאחר המוות.
"אין לי זמן לכאלו מחקרים", עונה סוקרטס, "אומר לך מדוע, קודם כל אני צריך לדעת לגבי עצמי, כמו שכתוב בדלפי, להתעניין בדברים שאינם מענייני בעוד אני בבורות לגבי עצמי, יהיה אבסורד. ולכן אני נפרד מכל אותם דברים. אני רוצה לדעת על עצמי, האם אני מפלצת מסובכת ומלאה בתשוקות יותר מהנחש טיפון (שהנחש ששמר על שערי השאול ושזאוס הרג), או יצור מסוג עדין ופשוט יותר, שלו הטבע נתן גורל נמוך וגורל גבוה?"
ביוון אין דוגמה, אלא עידוד למחשבה עצמאית ופעילה. כל אדם צריך להיות חוקר עצמאי של האמת, אם אי פעם הוא רוצה חלק בה.
 
הכתיבה היוונית היא כמו הפרתנון, פשוטה, עולה על אמיתות יקומיות, ויפהפייה. היוונים משאירים את רגליהם על הקרקע. המשוררים היוונים הם קרים, בהירים, לא אמפטיים, בהירות ופשטות מנחים אותם.
בשביל היוונים פרח הוא פרח, ולא שער לעולם דימויים עשיר עד כדי דמעות. ציפור היא ציפור, אך בתור שכזאת היא דבר יפהפה, היוונים ראו את היופי של הדברים הפשוטים והיו מסופקים בכך. היוונים לא אהבו קישוטים ושנאו הגזמות, הם אהבו עובדות. המשורר היווני היה מתבונן מדויק הנותן התרשמות אמיתית של הר גבוה מושלג, ההר הוא הדבר החשוב, ולא דמיון זה או אחר שעולה בו כתוצאה מכך.
היוונים היו אנשים שחשבו בשביל עצמם, שהסירו את המסך מעל העולמות הלא נראים, ששילבו בין פשטות ליופי, חוכמה ועוצמה. היופי הוא אמת, והאמת היא יופי.
האופי היווני היה תערובת מופלאה של הגיון ומעשיות עם נטייה לאמנות.
 
לפני הקרב המכריע בסלמיס עם הפרסים הופיע אחד הגנרלים לארוחת ערב אצל פריקלס. את כל הערב הם בילו בשיחה על שיר שבו מוזכר אור סגול כמופיע על לחי נער צעיר ויפה. הגנרל לא מסכים לדימוי של אור סגול כמתאר את יפי הנעורים, בעוד פריקלס בעד המשורר, כל הערב נוגע בנקודות מעודנות של שירה, דבר שלא מפריע להם לצאת לקרב למחרת. סיפור זה מגלם את השילוב היווני בין רוח וחומר.
פריקלס לפי תוקידס אמר לגבי האתונאים: "הם אוהבים של יופי מבלי שאיבדו את טעם הפשטות, ואוהבים של חוכמה מבלי שאיבדו את העוצמה הגברית."
ביום הכיבוש של אתונה על ידי ספרטה תכננו הספרטנים להחריב עד היסוד את העיר. בערב שלפני הם עשו משתה, אחד מהאנשים הופיע בציטוט של אוריפידס. החיילים הקשוחים שכחו את הניצחון והכריזו שהעיר שהוציאה מתוכה משורר שכזה אסור שתיהרס.
 
היבט נוסף של היוונים היה מעשיות. פריקלס בקינתו על הבנים המתים בקרב סלמיס, לפני הוריהם, מביע את הגישה היוונית המציאותית והאנושית: "חלק מכם הם עדיין בגיל שבו אפשר שיהיו לכם עוד ילדים, וזה יקל עליכם בצערכם. לאלו שעבר זמנים אני אומר: ברכו את עצמכם שהייתם מאושרים חלק גדול מחייכם, זכרו שחיי הצער שלכם לא ימשכו לנצח, והתנחמו בתהילה של אלו שאינם."
פשוט ויפה, בלי צביעות, בלי יותר מדי דרמה, אך עם חמלה ומעשיות.
העובר ליד המצבה לספרטנים שמתו בקרב תרמופוליס מצווה לומר: "הו ההלך, אמור ללקדמונים שאנו שוכנים כאן בהתאם לחוקיהם".

 

 

 נטייה לאמנות

היבט נוסף של האופי היווני הקיים עד היום הוא אינדיבידואליות
אומר פריקלס, "אתונה היא הבית ספר של יוון והאתונאי האינדיבידואל הוא אדון לעצמו ויש לו את היכולת להסתגל לצורות שונות של פעולה בוורסטיליות ובחן רב."
היוונים היו מאז ומתמיד אינדיבידואלים, ויחד עם זאת בתקופת תור הזהב התקיימה אצלם התייחסות לחברה הכוללת ולסביבה, איזון עדין זה הביא להצלחתם
היוונים האמינות בתכונות המשותפות לאדם ושאר האנושות. בעוד שכיום דרכנו היא להחשיב כל דבר נפרד לבדו על ידי עצמו, היוונים ראו תמיד דברים כחלק ממכלול, והרגל מחשבה זה מוטבע בכל דבר הם עשו. זה ההבדל בין אומנותם לאומנותנו. אדריכלות היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך. הקתדראלות של ימי הביניים, לדוגמא, ניבנו בלא התייחסות לסביבתם, ממוקמים היכן שהיה נוח, לעיתים קתדראלה עמדה באמצע גיבוב בתים קטנים. הארכיטקט התעניין רק במבנה הקתדראלה עצמה. לארכיטקט היווני מיקום המקדש היה חשוב. הוא תכנן אותו כנגד הים והשמיים, קובע את גודלו בהתאם לגבעה שעליה מוקם. הבניין שלט בנוף אך גם נתן דגשים לנוף, וזאת הייתה הגאונות היוונית, כפי שבאה לידי ביטוי באדריכלות האקרופוליס באתונה.
כשבניין הוא חלק מסביבה, הפרטים הקטנים שבו הופכים בלתי חשובים, ונשארים הקווים העיקריים. וכך המקדש היווני הופשט, לעומת הקתדראלה הגותית שהייתה מלאה בפרטים וקישוטים קטנים.

המקדש היווני גורם לצופה להיות מודע לסביבה שלו, לים ולשמיים ולהרים, מודע יותר מאשר אם המקדש לא היה קיים. בצורה דומה טרגדיה יוונית מביא לפנינו את הזרות שמקיפה אותנו, את הלא מודע החשוך שחיינו כבולים בו, דרך הסבל של נפש גדולה שניתן לנו בצורה כה פשוטה וחזקה, אנו יודעים את כל הכאב והסבל האנושיים. הטרגדיה היוונית הופשטה לעומת ספרות אירופאית מאוחרת. אייסכילוס רואה את קלטימנסטרה כנגד מעשים נוראים של העבר, כנגד מלחמת טרויה, הטרגדיה שלה היא הטרגדיה של המלחמה, הגורל שלה לא בידיה. ולכן גם דמותה מופשטת.
הדמויות בדרמה היוונית הם תוצאה של האיזון היווני. אינדיבידואלים שהראו אמת משותפת לכל האנושות, המין האנושי באדם. המחשבה היוונית שחייבת לראות דבר לעולם לא רק בשביל עצמו אלא תמיד מחובר למה שגדול ממנו, והרוח היוונית שראתה יופי ומשמעות בכל דבר נפרד, הפכו את הטרגדיה היוונית, כשם שהפכו את הפיסול היווני והארכיטקטורה היוונית, לדוגמא של משהוא שהוא אינדיבידואלי ומופשט בו זמנית, נפרד וקשור לכל השאר בו זמנית.
 
לסיכום: במשך מאה  שנים אתונה הייתה עיר היכן שהכוחות הרוחניים המנוגדים באדם, שבדרך כלל נאבקים ביניהם , חיו יחדיו בזרימה ובשלום. חוק וחופש, אמת ודת, יופי וטוב, האובייקטיבי והסובייקטיבי הפסיקו את מאבקם התמידי, והתוצאה הייתה איזון ובהירות, הרמוניה ושלמות, שהמילים יווני ואדם הפכו להיות מיצגם.
 
זאת ועוד, היוונים מעולם של נחו על זרי הדפנה, למרות שהם המציאו את המושג הזה. הם תמיד שאפו להצטיינות, פעילות, עשייה. ברוח הגיבורים של ימי קדם, שהיוו מודל למה שיכול להשיג אדם. 

 

מאמרים על תרבות יוון - לחצו לקישור

סדרת מאמרים אלי יוון
סדרת מאמרים דת יוון
סדרת מאמרים מיסטריות ביוון
סדרת מאמרים היסטוריה יוון
סדרת מאמרים מיתולוגיה יוונית
מסע הגיבור
תיאטרון יווני
פילוסופיה יוונית
הדרך היוונית
סדרת מאמרים נצרות יוונית
מיסטיקה ביזנטית
היסטוריה ביזנטית
 
מאמרים על אזורים  ואתרים ביוון - לחצו לקישור
אתרים ביוון
תרקיה היוונית
מקדוניה היוונית
אפירוס
כרתים
סמותרקי
אלואסיס
פרתנון באתונה
תבאי
פלפונס
דלפי
סלוניקי

 טיולים ביוון - לחצו לקישור
טיול מיתולוגיה
קרנבל ומיתוס ביוון
טקסי האנסטנריה


 

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו