הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הדת המצרית - טיולים לרחבי העולם

הדת במצרים.

 

לדת במצרים יש שני פנים: מצד אפשר להגיד עליה שהיא דת אנמיסטית של פולחן אלוהי הטבע כמו שהיה בהרבה מקומות אחרים בעולם, קשורה לתופעות טבע, חיות ומקומות: אנוביס שומר המתים היה תן, ציפור האיביס היא האל תחות, התנין מייצג את אל השמש, הפרה את חתחור – האמא הגדולה. החתול את בסתת – אלת השמחה והאהבה, הנילוס הוא האל האפי.
זוהי דת שבה מעריצים את תופעות טבע נערצות, ובמיוחד את גרמי השמים כמייצגים את תופעות הטבע הגדולות ביותר: השמש היא האל רע. אוסיריס קשור לכוכבים של אוריון, תחות לירח.

לכל אל קשר למקום פיזי על פני האדמה, והצלחה של המקום הזה פירושה הצלחה של האל. פתה קשור לממפיס, בירת הממלכה הקדומה, אתום להליופוליס, הרמס להרמופוליס. אמון לתבי, ועלייתה לגדולה בימי הממלכה התיכונה הייתה גם עלייתו לגדולה של האל אמון.

 

ניתן להסתכל, אם כן, על הדת המצרית כאנימיסטית, אך יש לה בו זמנית ובמקביל גם פן אחר, שהוא אוניברסאלי, קשור לחיים אחר המוות, נפש, רוח, נשמה, עקרונות קוסמיים. מוסריות גבוהה והעולמות הלא נראים.

 

אנוביס הוא שומר על הגוויות, אך גם השופט את הנשמות לאחר המוות.
לאחר המוות אדם הולך לבית משפט ושם נשקלים ונמדדים החיים שלו על המאזניים. זאת תפישה מאד גבוהה ואנוביס אחראי על זה.

רע הוא אל השמש, המיוצג על ידי החיפושית, אבל ברמה גבוהה יותר קשור לכוחה המחייה והמטיב של השמש עצמה. הוא המוות והלידה מחדש. הוא המסע במחוזות החושך.
אמון הוא אל הקשור למקום, אך גם לעקרון של הנסתר.
אוסיריס, הוא אל הקשור למקום, אך גם לעקרון של התחייה מחדש.

 

 

שילוב בין תפישות גבוהות לנמוכות

אפשר לומר שהדת המצרית משלבת בין תפישות גבוהות לתפישות נמוכות, בין שמיים וארץ. כך גם בבחירת מקומות הפולחן המצרים. הארכיטקטורה המקודשת משלבת שמים וארץ הבניינים על הארץ הם בדמות השמים ומתייחסים לאדמה. הפירמידות בגיזה הם בדמות החגורה של אוריון. הפירמידות מכוונות כלפי השמים, כלפי כוכב הצפון, אך נמצאות מבחינה גיאודטית במקום מרכזי בארץ.

 

הפלא שהייתה מצרים הוא אפשרות לנוכחות שמימית גבוהה על פני האדמה שבראשה פרעה, שהוא גם מלך וגם אל, משלב בין שתי הממלכות, שני התחומים, ובו, בבריאותו, תלויה בריאותה של הארץ.

 

חיות נחשבו לאלים מכיוון שהם העבירו, או יכלו להעביר דרכם, כוחות קוסמיים גבוהים. גם המקדשים, חומר פיזי, היו בית לאנרגיה. בני ישראל בהר סיני, כשראו את האנרגיה הגבוהה של ענן אלוהים על ההר, בנו מייד פסל של שור בכדי להכיל אותה, כפי שהכירו ממצרים. הם לא ראו את האפשרות של ההתחברות ישירה אל האל. כתיקון לזה משה ואלוהים מצווים עליהם לבנות משכן, שמזכיר את המקדשים במצרים. כדי שיהווה תווך לאל.

 

המצרים ראו את האלים לא כנפרדים, אלא כחלק ממיתולוגיה שלמה שבה מתבטאים עקרונות קוסמיים גדולים הקשורים, בין השאר, למספרים. היו כמה מרכזי לימוד ולכל מרכז היה את שיטה משלו. כל שיטה הייתה קשורה לעקרון אחר

 

אצל המצרים היה תפקיד חי וחשוב, שקשה לנו לדמיין אותו, למיתוס בריאת העולם. בריאת העולם לא נתפשה כמשהו שקרה בעבר, אלא כמשהו שקורה כל הזמן מחדש. היה להם קוד אתי דתי שקרוי "מעאת" עיקרון אמת אישית שעמד לבחינה לאחר המוות. יותר מכל הם חיו את העולם שלאחר המוות, יותר מכל תרבות אחרת שהתקיימה בעולם. החיים לאחר המוות היו בשביל המצרים מממשיים ממש כמו החיים הללו, הם חיו את חייהם בתפישה שיש עולמות אחרים.

 

 

 

מונותאיזם מצרי

לפי וויליאם באדג' (ספר המתים המצרי). הרי שהמצרים האמינות ב"אל אחד, שהיה בלתי תלוי (באחר), אלמותי, בלתי נראה, נצחי, כל יודע, כל יכול, מסתורי ובלתי ניתן להסבר..."

הרעיון של אחדות האל והעולם מופיע כבר בתחילתה של מצרים ולא ברור איך הגיע לשם, אולי על ידי מהגרים מהמזרח.

העיקרון האלוהי הראשוני נקרא נאטאר והסמל שלו היה ראש של פר עשוי מאבן הניצב על ידית ארוכה מעץ.

 

לפי האגיפטולוג הצרפתי אי דה רוז' משמעות המילה נטאר היא חידוש, התחדשות, קיום עצמי. גם ד"ר ה ברוש מקבל את התפישה הזו ומוסיף שהנאטאר הוא "הכוח הפעיל שמייצר ויוצר דברים בקביעות, מעניק להם חיים חדשים". נאטאר זה קיום עצמי והמילה מופיעה בכתבים העתיקים, הן בכתבי המוסר והן בספרי המתים.

האל העליון מופיע בעולם הזה בדמות השמש, או אל השמש רע, השמש היא סמל האלוהים, בדיוק כמו אצל האחווה הלבנה. כוח אלוהים בא לידי ביטוי בשמש ופעולותיה.
כינויי האל במצרים מזכירים את אלו של הדתות המונותאיסטיות

לדוגמא (עמ' 25):
"אלוהים הוא האחד הנצחי, הוא נצחי ואינסופי, וקיים לעד ולנצח"
" איש לא יודע איך לזהות אותו שמו נותר נעלם, שמותיו רבים מספור, הם רבגוניים ואיש אינו יודע את מספרם"
" אלוהים הוא אמת, וחי על פי האמת, והוא ניזון ממנה, הוא מלך האמת, הוא נשען על האמת, הוא יוצר האמת והוא מקיים את האמת ברחבי העולם כולו"
" אלוהים עצמו הוא קיום, הוא חי בכל הדברים וחי מעל כל הדברים, הוא קיים מבלי לגדול או לקטון, הוא מכפיל את עצמו מיליוני פעמים, ויש לו המון צורות ואיברים"
"אלוהים ברא את העולם, ואת כל אשר בו, הוא היוצר של מה שיש בעולם הזה, של מה שהיה, ושל מה שיהיה, הוא בורא העולם,  והוא היה זה אשר יצר אותו במו ידיו לפני שהייתה התחלה כלשהי, והוא יסד אותו בעזרתו של זה אשר יצא ממנו".

 

רע יוצר עצמו בדמותו של חאפרו, בהירוגליפים רואים את גלגל השמש מגולגל על ידי החיפושית חפרו, המילא חאפארו פירושה "התפתחות" או "גלגולים". העין של חאפרו היא השמש, האל אומר: "אני שמתי אותה על פניי, ואחר כך היא שלטה על פני כל האדמה."

 

 

 

"אני הוא זה שעשה את הארץ ואת השמיים, יצר הרים ואת מה שמעליהם.

אני הוא זה שיצר את המים ויצר את הגלים השמימיים.

אני הוא זה שיצר את השור בשביל הפרה.

אני הוא זה שיצר את השמיים ואת המסתורין של שני האופקים, שמתי שם את הנשמות של האלים.

אני הוא זה הפותח את העניים, וכך אור יכול להיכנס.

אני הוא זה הסוגר את העניים, וכך מגיע טשטוש,

זה שלפקודתו הנילוס מציף, ששמו אינו ידוע על ידי האלים.

אני הוא זה שיצר את השעות, וכך הימים נולדו.

אני הוא זה הפותח את פסטיבל השנה החדשה, שיצר את הנהר.

אני הוא זה שיצר את האש החיה

אני קפרי בבוקר, רע בצהרים, אתום בערב."

 

וכך, רע הוא הכול. הוא נקרא אתום רע בהליופוליס, רע הורקטי בממפיס, ואמון רע בתבי. בהרמופוליס הוא מיוצג על ידי הרמס – אל החוכמה.

 

תפישות הדת המצרית הם אוניברסאליות וגבוהות מאד, אלא שבו בזמן ובמקביל יש לאותם אלים המייצגים עקרונות קוסמיים הופעה פשוטה כאל מקומי או ככוח טבע. על ידי כך הם מחברים בין השמימי, האבסולוטי, לבין הארצי

 

 

ראו מאמרים על מצרים העתיקה - לחצו לקישור:

פירמידות 
הפירמידה הגדולה 
סקרה ודשור
הנילוס 
מקדשי מצרים

מצרים התיכונה   

מקדשי כרנך  

מקדש לוכסור 

מקדש קום אומבו    
יומיים באסואן
    
הירוגליפים 
נומרולוגיה מצרית

 

 מאמרים על הדת המצרית

סיפור הבריאה

מאגיה מצרית

אגדת אוסיריס

ספרות מצרים

חיים לאחר המוות

כוהני מצרים

אלי מצרים 

הדת המצרית

.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו