לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

היסטוריה ביזנטיון

שלושה שלבים בקיום ותרבות האימפריה הביזנטית

האימפריה הביזנטית התקיימה במשך יותר מאלף שנה והיא מקור לחלק גדול מתרבות העולם, תפקידה וחשיבותה גומדו במשך דורות רבים על ידי ההגמוניה של ההיסטוריוגרפיה המערב אירופאית. אלא שעד הרנסנס ביזנטיון זהרה בעוד שאירופה באופן כללי הייתה שקועה במחשכים.

 

שלב ראשון – מהמאה הרביעית ועד למאה השביעית

האימפריה הביזנטית הקדומה. מתיאודוסיוס הגדול ועד להרקליוס 395-641 לספירה.

תיאודוסיוס היה השליט האחרון ששלט גם על מערב האימפריה הרומית לשעבר וגם על מזרחה, הוא היה זה שביטל את פולחן הפגאניות וקבע את הנצרות כדת רשמית ומועדפת, אולי בגלל רגשות אשם שלו על טבח אנשי סלוניקי והחרמתו על ידי בישוף מילאנו. תיאודוסיוס הצליח להדוף את הברברים מגבולות האימפריה ולנצר את הגותים שעדיין היו בשליטה. הוא כינס את וועידת קונסטנטינופול הראשונה ב381 וקבע את גרגורי מניזיאנזן כפטריארך ומוביל הוועידה. תומך בכך בקו של בזיל הגדול בוועידת נקיאה ומביא לסיום את הוויכוח בנושא הכפירה האריאנית. למעשה תיאודוסיוס קובע סוג מסוים של נצרות כדת מדינה ומסתמך על עזרה של הנוצרים בבניית המדינה החדשה.
המאה שלאחריו מתאפיינת על ידי מאבק בברברים ונפילת החלק המערבי של האימפריה הרומית. במאה ה6 מגיעה האימפריה הביזנטית לשיאה תחת שלטונו של יוסטיניאנוס. לאחר מכן באה הנפילה. קיסרים לא מוכשרים ואנטגוניזם של ההמונים הביאו לחוסר יציבות. הסלאבים פלשו וכן והאווארים. השפל הגיע בזמן הרקאליוס שהשתלט על קונסטנטינופול בעזרת צי ובראשו תמונה – איקון קדוש. הפרסים צרו על קונסטנטינופול וכבשו את כל המזרח, והצלחות היו גם לסלאבים שצרו על סלוניקי. הראקליוס החל במלחמה קדושה כנגד הפרסים שהסתיימה בניצחון גדול. אלא שלאחר מכן הגיעו הערבים וכבשו את המזרח התיכון מידי הביזנטים. הראקליוס נחשב לאחרון הקיסרים הגדולים של התקופה הקדומה ואחד המשפיעים ביותר. הוא הפך את היוונית לשפה רשמית במקום לטינית, הביא לרפורמות בצבא ובממשל והכניס את שיטת התמות במקום התרבות העירונית אזרחית שהייתה נהוגה עד זמנו. במילים אחרות הראקליוס הופך את ביזנטיון למדינה אחרת; בסיסה יווני, אופייה חקלאי במקום עירוני.
הסיבות לשינוי זה נעוצות במלחמות הרבות ומגפות שהביאו לדלדול האוכלוסייה העירונית. קונסטנטינופול שהייתה עיר של חצי מיליון איש הפכה לעיר של 100.00 במקרה הטוב. התהליך המשיך גם אחר כך בגלל פלישות הערבים וההתקפות הבלתי פוסקות במהלך המאה ה7 שהגיעו לשיא במצור של ארבע שנים על קונסטנטינופול. האימפריה הרומית הישנה מתה. עידן כיבוש אגן הים התיכון נגמר. במקום זאת קמה מדינה גדולה יוונית חקלאית שבירתה ביזנטיון הקדומה ומתחיל עידן האימפריה הביזנטית השנייה.

אחד הדברים המדגימים בצורה הטובה ביותר את השינוי שעוברת האימפריה הוא שעד לימי הראקליוס אוכלוסיית קונסטנטינופול ניזונה ממשלוחי חיטה המגיעים ממצרים, עם הכיבוש הפרסי ולאחר מכן הערבי המשלוחים נפסקים, המנהג של לחם ושעשועים בחינם להמונים נפסק אף הוא, אין יותר המונים. הצבא הביזנטי שהיה מבוסס על כלכלה שפרנסה שכירי חרב לא יכול להמשיך ולהתקיים במתכונתו הישנה ובמקומו מוקם צבא המבוסס על צבאות מקומיים של חקלאים חיילים. זה מחייב שיטת ממשל חדשה – שיטת התמות, שבה חיילים איכרים שולטים ולא האזרחים בערים.

האימפריה הביזנטית הראשונה התקיימה בעיקר על מיסים וכלכלת כסף של המחוזות העשירים ובראשם מצרים, האיבוד של מחוזות רחוקים פגע אנושות בכלכלה והחזיר את הדגש לסחר חליפין. באימפריה הביזנטית הראשונה היו מוסדות לימוד ורמת השכלה גבוהה, במאה השביעית יש נסיגה ואיבוד של חלק גדול מהידע הקלאסי.  

 

שלב שני – מהמאה השמינית ועד למאה האחת עשרה

תקופה זאת נקראת האימפריה הביזנטית התיכונה. מאפיינת אותה פריחה מדינית, תרבותית וצבאית מימי ליאו השלישי במאה ה-8 ועד לתבוסה לסלג'וקים ב1071. השושלת המקדונית משתלטת מחדש על חלקים גדולים מהבלקן ותורכיה

השליט האחרון לשושלת ההרקאליאנית היה יוסטניאנוס השני, שהיה עריץ ובסופו של דבר הודח על ידי העם. האימפריה הגיעה לשיאים של חולשה ,לאחר הצלתה של ביזנטיון החלה התאוששות הדרגתית שהגיע לשיא בימי ליאו השלישי. גנרל מוכשר שהצליח להביס את הערבים ולהשיב חלק גדול מהטריטוריות הביזנטיות במיוחד בתורכיה. שלטונו החל במצור ערבי שני על קונסטנטינופול שנכשל בעקבות התערבות בולגרית.

על ההצלחה העיבה תחילתה של מלחמת אזרחים סביב נושא קדושת השימוש באיקונות. הקיסר ליאו השלישי ייחס את כישלון הביזנטים לטעויות הדתיות ובראשם הערצת צלמים וניסה לעשות כמעשה הערבים ולחזק את האומנה המונותאיסטית. הגנרל הזה בא במקום השושלת ההרקליאנית והיה ממוצא סורי, השושלת שלו נקראה השושלת הסורית והיא הביאה את הביזנטים להישגים משמעותיים. הבנים של השושלת – ליאו השלישי וקונסטנטין החמישי רדפו את מעריצי האיקונות, בעוד שהבנות – הקיסריות אירנה התירו את השימוש באיקונות ותמכו בו. לאירנה תפקיד חשוב בהיסטוריה האנושית, היה הייתה אמורה להינשא לקרל הגדול ולאחר את המזרח עם המערב, אלא שהאפיפיור לא הכיר בה והעביר את התואר קיסר רומא הקדושה לגרמנים. עד לאותה תקופה הכירו האפיפיורים בשליט קונסטנטינופול כקיסר רומא הקדושה, והעובדה שאירנה הייתה אישה תרמה למעבר הזה. 

ליאו השלישי הוריד את תמונתו של ישו משער הארמון בקונסטנטינופול, רק בכדי שהחיילים שעשו זאת ייהרגו על ידי ההמון. הוא כינס וועידה שהכריזה על פולחן האיקונות ככפירה, גונה על ידי האפיפיורים ברומא – דבר שהוסיף לקרע עם המערב, וספג מרידות שלובו עקב הרדיפה של האיקונות. לטענתו התפרצות של הר געש "תרה" ב726 ביוון התרחשה בגלל פולחן האיקונות. המעניין הוא גם שהר געש זה גרם לאבדות בקרב הצי הערבי שבדיוק חזר לארצו לאחר מצור לא מוצלח על קונסטנטינופול. כך או כך הוא גרם לכך שאישים רבי השפעה ובראשם "ג'ון של דמשק" יקומו מולו, ואף הפטריארך של קונסטנטינופול התפטר ממשרתו כמחאה. ליאו לא נשאר חייב. הוא העביר את האחריות הדתית על איליריה מרומא לקונסטנטינופול. ויחד עם זאת הוא לא רדף את האיקונוקלסטים עד חורמה. תפקיד זה יועד לבנו קונסטנטין החמישי.

קונסטנטין ה5 רדף את האיקונופילים עד חורמה, מכריח אותם לבעול נזירות, מעוור והורג, הוא נקרא על ידי יריביו אוהב צואה. אלא שהצליח במלחמותיו עם הערבים וכנגד הבולגרים. הוא העביר אוכלוסיות נוצריות גדולות מהמזרח – סוריה ותורכיה אל אזור תרקיה והבלקן כדי לחזק את הגבולות. לאחריו הדמות הדומיננטית בממלכה הייתה העוצרת ולאחר מכן הקיסרית הראשונה – אירינה שתמכה בהחזרת האיקונופילים והייתה האחרונה לשושלת הסורית, היא חיה בזמנו של קרל הגדול והארון אל ראשיד, מצליחה לתמרן ביניהם.

השושלת הבאה בתור היא השושלת הניקופורית ובה סדרה של שליטים לא מוכשרים שהפסידו קרבות רבים לבולגרים שהלכו וצברו עוצמה והגיעו לשיא תחת שלטונו של החאן קרום. החליפה אותה שושלת האמורית שהתחיל אותה מיכאל השני, הוא גם החזיר את האיקונקלסט, והחרים את אדמות הכנסייה. בזמנם עלתה לגדולה אוניברסיטת מגאורה בקונסטנטינופול ודמותו של פוטיוס הפטריארך. הקיסרית תיאודורה סיימה את מלחמת האזרחים באימפריה סביב מחלוקת האיקונוקלזם.

השושלת המקדונית - התחילה על ידי בזיל הראשון, מ865-1025 בזמנם הגיע האימפריה הביזנטית לשיאה. הם כביכול צאצאי השושלת הארסקידית מארמניה, אלו שקיבלו את הנצרות והמציאו את הכתב. השושלת הביאה רנסנס חדש של השכלה, אומנות, ציור ופסיפס, מחשבה דתית, פילוסופיה, גידול של אוכלוסייה והומוגניות דתית.

הקיסר הראשון היה בסיל ה1 הנמרץ שהביא לעצמאות הדת היוונית ולזקיפות קומתה בעזרתו של פוטיוס הגדול, והביא לניצחונות מול הערבים והבולגרים. לאחר מכן באו אסונות, במיוחד בימי שלטונו של אחד הקיסרים המשכילים – ליאו המתמטיקאי. הוא היה הומניסט גדול בסגנון אל רשיד. נחשב על ידי הדורות הבאים כקוסם ונביא שניבא את קורות העולם. סימיון ה1 ניצח שוב ושוב את הביזנטים, סיציליה אבדה ואפילו סלוניקי נבזזה והוחרבה על ידי פשיטה ערבית. גם קונסטנטין ה7 היה קיסר מלומד שכתב ספרי היסטוריה ומלך בשותפות במשך 40 שנה. הוא כתב ספרים על השלטון הנכון ועזר בניצור הרוסים. הקיסרים גנרלים – פוקס וגון צימיקס הרחיבו את גבולות האימפריה וצימיקס אף כבש את הגליל בדרך חזרה לירושלים, אך לעולם לא הגיע לשם. נראה היה שזו שעתה היפה של האימפריה הביזנטית. הבא אחריהם בזיל השני הצליח לנצח באופן סופי את הבולגרים ולהשתלט על כל הבלקן

אלא שלאחר עליה יש ירידה ועשרות שנים של שלטון מושחת, הזנחה של הצבא והמחוזות, תככי חצר ובזבוז הביאו לידי החלשות של האימפריה שהייתה פגיעה להתקפות מבחוץ. אלה באו בשנת 1071 מהנורמנים באירופה, שעקרו את הביזנטים מדרום איטליה, ומהסלג'וקים התורכים שכבשו את אנטוליה. היה זה בשלהי השושלת המקדונית ובזמן ביניים לפני עליית שושלת חדשה – השושלת הקומנית

 

אבות כנסייה בתקופה התיכונה

ג'ון של דמשק – אחרון אבות המדבר הגדולים, מת במר סבא שבמדבר יהודה. הוא שירת כמזכירו של הסולטאן בדמשק לפני שהפך לנזיר, היה איש מלומד שכתב שירים ותפילות המשמשים עד היום בכנסיה האורתודוקסית ואפילו הלותרנית (בפסחא), הוכר כד"ר של הכנסייה והעליה של מריה, התפרסם בזכות הגנות על האיקונות.

התפרסם גם בכך שהחליף קיצץ את ידו לפי בקשת שליט ביזנטיון, ג'ון התפלל למריה והנה באורח פלא לאחר כמה ימים צמחה יד חדשה או חובר הגדם הקטוע למקומו, מאז הוא צייר את מריה עם יד נוספת של כסף וזה נהיה צורה של איקונה

פוטיוס הגדול – הדמות הביזנטית החשובה ביותר אחר שלושה אבות קפדוקיה וג'ון כריזוסטמוס. פטריארך בסדר גודל עולמי שמצד אחד היה מעורב במחלוקות קשות עם רומא – הסכיזם של פוטיוס, ומצד שני השפיע על התנצרות הסלאבים לאורתודוקסיה. פעל משנת 858 ועד שנת 886 והיה אחראי לרנסנס הביזנטי במאה ה9.

הוא היה ראש השומרים ומזכיר ראשי בחצר הקיסר וגם מחותן של הקיסר האחרון לשושלת האמורית – מיכאל השלישי. משפחתו הייתה בעלת עמדה בקונסטנטינופול, דודו היה הפטריארך תחת הקיסרית אירינה, הוא צורף למשלחת לבגדד, ויש אומרים ששם נחשף לבית המדעים, פוטיוס היה אדם משכיל מאד וברשותו הייתה את הספרייה החשובה ביותר באימפריה, יש אומרים שהוא הביא ספרים מבגדד.
פוטיוס הפך לפטריארך עם עליית קרובו ברדס לעמדת קיסר שותף, והפך תוך ארבעה ימים מאיש חילוני לראש הכנסייה, כשבזמן הזה הוא עובר את כל הדרגות וההסמכות. המעשה עורר התנגדות רבה ברומא, והחל את מה שנקרא הסכיזם של פוטיוס. אלא שלא לעולם חוסן, הוא סולק מתפקידו עם עליית השושלת המקדונית והוחזר כעבור עשר שנים לעשר שנים נוספות.

בזמן ההיעדרות שלו הוא היה מחנכם של ילדי הקיסר. ויש אומרים שהקיסר בסיל הראשון היה תלוי בו ונתון להשפעתו. הוא אפילו השפיע על בזיל לא לעוור את ליאו המתמטיקאי – יורשו. אך כשליאו עלה לשלטון הוא נטרל את פוטיוס, שפרש למנזר אבל המשיך לכתוב ולהשפיע עד מותו ב893

חשיבותו היא בכך שהוא הכניס הומאניזם למסורת הנצרות המזרחית, ייצב אותה ושמר על עצמאותה למול הדומיננטיות הגוברת של רומא. הייתה לו ספרייה מדהימה הוא אסף את הכתבים העתיקים בעיקר בתחומים של היסטוריה, נוצרים ראשונים, רטוריקה, ספר אחד - ביבליותקה הכיל 280 כתבי יד עתיקים, חלקם מופיעים רק אצלו. אומרים שחלק מהם הוא השיג כשהיה שליח לבגדד העבאסית. בספר אחר – הלקסיקון, ישנו אוסף של סופרים קלאסים ונוצריים קדומים שנאסף על ידי תלמידיו. בנוסף לזה הוא כתב שאלות בתחומי דת, הגנה כנגד הפאולינים ומכתבי מוסר לבוריס מלך בולגריה וליאו החכם. 

קיריל ומתודיוס – מוצא האחים מסלוניקי, לפי אחת הגרסאות קיריל היה תלמידו של פוטיוס באוניברסיטה של מגנאורה, ונשלח על ידו אל הסלאבים

 

שלב שלישי - מאות 12-15

שלב זה הוא האחרון בקיום האימפריה, שכבר איננה כזאת הוא מתחיל מהפסד רוב טורקיה לסלג'וקים ב1071 ומסתיים בנפילת קונסטסטינופל ב1453
האימפריה הביזנטית הופכת להיות מדינה הנאבקת על קיומה. המצב מוחמר ביותר לאחר כיבוש קונסטנטינופול על ידי משתתפי מסע הצלב הרביעי ב1204 והתפוררות האימפריה לכדי שלוש ממלכות נפרדות. למרות זאת יש פריחה תרבותית מאוחרת שנמשכת עד למאה ה-15, שאז נופלת קונסטנטינופול בידי הטורקים.

 

השושלת הקומנית – מאה 11-12.

היא שלטה במשך מאה שנה והייתה צריכה לקומם את האימפריה מההריסות, הם קיבלו את האימפריה בשיא קוטנה, עם קופה ריקה ולאחר מלחמות אזרחים, בשילוב של נחישות ורפורמות ייצבו את המדינה, הרחיבו גבולותיה והביאו לפריחה חדש. שליטיה הזמינו את הצלבנים למזרח התיכון ושיתפו פעולה איתם, מזמינים את האיטלקים לסחור בקונסטנטינופול ומעודדים את הפצת וחילופי התרבות בין המזרח והמערב.

מי שהפסיד לסלג'וקים היה הקיסר רומנוס, אולם הם שיחררו אותו תחת חוזה כניעה ותשלום מס והוא ניסה לארגן מחדש את האימפריה. אויביו הורידו אותו מהשלטון והרגו אותו, הקיסר הבא לא כיבד את תנאי ההסכם עם הסלג'וקים, וכתוצאה מכך הם פלשו לאנטוליה וכבשו את רוב אסיה הקטנה, רק קונסטנטינופול נשארה ורצועת אדמה קטנה לידה. אז עלה לשלטון אלכסיוס קומנוס ששלט במשך כמעט 40 שנה. אחריו מלך במשך 25 שנה מי שנקרא מרקוס אוראליוס הביזנטי – גון קומנוס השני. במשך כל שלטונו הוא לא עיוור או הרג אדם. לאחריו בא עמנואל קומנוס הראשון שהושפע מאד מסגנון האבירות המערבי וחידש את הצבא ברוח זו.

בזמן התקופה הקומנית היו מלחמות בין הביזנטיים לסלג'וקים שבחלקם הביזנטים ניצחו והשתלטו מחדש על אזורי העמקים הפוריים של אנטוליה, לתורכים נשארו ההרים והערבות. בצבא הוקמו יחידות של יתומים, בני אלמוות ועוד יחידות עלית שונות וכן כוח רכוב ממקדוניה וכוחות נוספים מהבלקן.

האימפריה נהנתה גם מפריחה תרבותית. סלוניקי הייתה העיר השנייה בגודלה וחשיבותה. האמנות השפיעה על וונציה, דרום איטליה ורוסיה. לביזנטיים היו קשרים טובים עם הצלבנים והם בנו בירושלים ואנטיוכיה, השיגו זכויות תפילה בכנסיית הקבר, ופתחו סגנונות אדריכלות ייחודיים.

לאחר עמנואל קומנוס עלה לשלטון דרך מלחמת אזרחים, תככים ורצח (כולל של האוכלוסייה הלטינית) אנדרוניקוס והוא הרס את הממלכה. מביא בסופו של דבר לעליית שושלת אנגלוס, כיבוש קונסטנטינופול וירידת המדינה הביזנטית ממעמד מעצמה. ההרס של אנדרוניקוס החל בפלישה נורמנית ב1185 שבמהלכה נכבשה ונבזזה סלוניקי וקונסטנטינופול הובאה במצור. זה הביא להחלפתו על ידי יצחק אנגלוס

 

השושלת הפליאולוגנית וזמן הירידה

לאחר השושלת הקומנית הגיע זמנם של כמה מלכים בשם השושלת האנגולית, הם היו עסוקים במלחמת אזרחים והמשך הריסת האימפריה, מערבים בזה אנשים מבחוץ, דבר שהביא לכניסת הצלבנים לביזנטיון ובסופו של דבר לחורבנה וכיבושה על ידי מסע הצלב הרביעי ב1204. מה שנותר מהממלכה הביזנטית התחלק לארבע חלקים – באזור קונסטנטינופול הוקמה ממלכה לטינית שהתקיימה קרוב לשישים שנה. באזור אפירוס הוקמה ממלכה עצמאית ביזנטית, וכנ"ל גם בטברזון ובניקיאה. זו שבטברזון הייתה תחת השפעה של הגיאורגים והמשיכה להתקיים עוד שלוש מאות שנה. זהו שבניקיאה שמרה על רוח האימפריה והצליחה לאחר זמן לכבוש חזרה את קונסטנטינופול וכן שטחים ביוון ובבלקן. זה נעשה תחת השושלת של הפלאילוגנית, שהייתה השושלת הביזנטית האחרונה ואחת הארוכות שביניהם

הביזנטיים הצליחו להשתלט על חלקים גדולים מהבלקן ויוון תחת שלטונו של מיכאל פליאולגס, אלא שאז עלה לשלטון קיסר בשם אנדרוניקוס השני ב1282 וכנראה שיש מזל רע עם השם הזה בכל מה שקשור לביזנטיים, בזמן הזה הבולגרים התמרדו וזכו לעצמאות שנייה. בנוסף לכך התורכים והסרבים התחילו להתקדם ולכבוש שטחים. הקיסר הזניח את הצבא והשקיע רק במלומדים ודת, אמנם זה הוביל לפריחה תרבותית נוספת, אבל להתמוטטות מה שנשאר מהאימפריה, בסוף קרוב לחמישים שנות שלטון התחילה מלחמת אזרחים, שאפיינה את ביזנטיון במאה האחרונה לקיומה.

 אנדרוניקוס השלישי עוד ניסה ליצוא איכשהו מדינה על ידי כיבוש יוון והביא להתחלת אוריינטציה של הביזנטיים כיוונים, דבר שהתממש אחר כך עם הקמת יוון המודרנית, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי, הסרבים, שהיו הכוח העולה בבלקן, לא הותירו לצאצאיו לשלוט על אזורים או וסטפן דושן השתלט על יוון, משאיר לביזנטיים בסך הכול את קונסטנטינופול, סלוניקי, ועוד כמה שטחים ואיים. דווקא בזמן הזה השתוללו מלחמות אזרחים בעיקר בביזנטיון. בנוסף לכך העולם הביזנטי נקרע על ידי מחלוקת דתית אחרונה מסוגה בנושא ההיסיכייה. התרגולות המיסטית של הנזירים מהר אתוס. התורכים התקדמו לתוך הבלקן, כובשים עוד ועוד שטחים. העותומאניים צרו על סלוניקי במשך ארבע שנים החל מ1383 אך כבשו אותה רק ב 1430.

רווחה קצרה הייתה לביזנטיים כתוצאה מהתבוסה של העותומאניים לתימור לנג, אך בסופו של דבר העיר נפלה ב1453 הקיסר האחרון קונסטנטין ה11 מת כשהוא נלחם על העיר ומקום קבורתו לא נודע. שם סמלי לקיסר אחרון (כשמה של העיר הקרויה על שם הקיסר הראשון) ומוות סמלי עוד יותר.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו