לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

היסטוריה גיאורגיה

הגאורגים קוראים לעצמם קרתבלי ולארצם – סקרתבלו. אלא שכינוי זה הוא מהמאה ה-11. במשך רוב ההיסטוריה גיאורגיה הייתה מחולקת ל2 על ידי רכס הרים. 2 החלקים הם: במערב: קולכיס, ולימים – לזיכה, אבסיגיה, אימריה, או איגרסי. המזרח נקרא איביריה, לימים – קרתלי.
השפה הגיאורגית היא שפה דרום קווקזית מקורית ואינה שפה הודו אירופאית, כמו הארמנית. וזה מעיד על קדמות העם הגיאורגי, שהיו לו שלוחות נוספות בסביבה. אלא שעם הזמן הגיעו מספר הגירות. החל מהמאה ה-6 לפני הספירה, והמשך במאה ה-4 לפני הספירה שבט המושקי מהגר מאנטוליה למזרח גיאורגיה ונותן את השם לבירה העתיקה של מטשקתה – עיר המערות. הם הביאו איתם את האלים החיתיים  - אמזי – איל הירח, וזדן – אלת הפוריות. הגירה זו יוצרת את העם האיברי ואגדת קרתלי.


איבריה

שמה של ממלכה עתיקה שהתקיימה באזורים של גיאורגיה כיום. היא נקראה גם בשפת המקומיים – כארתלי, ובשם זה אזור מרכז גיאורגיה נקראים עד היום!

היא הייתה במרכז המאבק בין הרומאים לפרסים, בשנת 300 לספירה הרומאים מנצחים את הפרסים והמלך מיריאן הוא המלך הגדול האחרון. הוא זה שמקבל את הנצרות. ארצו נתמכת על ידי הרומאים בעצמאותה.


הכיבוש הערבי

באמצע המאה ה-7 כובשים הערבים את גיאורגיה ומקימים מחנה בטיביליסי שמחזיק מעמד עד המאה ה-12. הגיאורגים מורדים וכתוצאה מכך מורידים הערבים את השושלות השולטות ומעלים את שושלת בגרטי לשלוט בארמניה, לימים היא תשלוט גם בגיאורגיה ותביא אותה לתור זהב חדש. הערבים ראו את ארמניה וגיאורגיה כמחוז אחד. 


בגרט השלישי

הוא המלך הגדול שלמעשה ייסד את גיאורגיה של ימי הביניים. מאחד את המערב עם המזרח. אבחזיה וכרתאלי. באמצעים דיפלומטיים ובכוח הוא איחד את כל הנסיכויות הגיאורגיות תחת שלטון אחד. דיכא את האצילים המקומיים שמרדו בו, הצליח במלחמותיו עם האזרים המוסלמים וסיפח את ממלכת קאחתי במזרח. הוא עודד את הנצרות האורתודוקסית כדת מדינה, היה פטרון של האומנויות והספרות, ובנה מספר קתדראלות מרשימות שלא נודעו כמותם עד ימיו ובראשם קתדראלת בגרטי. הוא גם דאג להורשת שלטון מסודרת לבנו גיאורגי הראשון. ולמעשה יצר את האומה הגיאורגית


דוד הבנאי

נחשב לגדול המלכים הגיאורגים לצד תמרה, הוא נולד לתקופה בה צל הסלגוקים העיב על הקווקז והצליח לנצח ולגרש אותם מגיאורגיה, כובש את טיביליסי שהייתה עד אז בשליטה ערבית מוסלמית. דוד הוביל רפורמות מנהליות וצבאיות וכבש את רוב דרום הקווקז.

הוא יצר ברית עם עם נוודי מערבות אסיה ורוסיה בשם קיפצונים, הביא עשרות אלפים מהם לגיאורגיה ושילבם בצבאו. הם התנצרו והפכו לחלק מהאוכלוסיה.

הוא היה אדם משכיל וסובלני, ביטל את החובות והמיסים של המוסלמים והיהודים והגן על הסופים. כבש את רוב ארמניה, הארמנים ראו בו משחרר. הוא עצמו היה משורר
לגיאורגים היה באותה תקופה מנזרים בהר סיני, ירושלים, הר אתוס וקונסטנטינופול, בהם תורגמו כתבי הפילוספים היוונים.

 

המלכה תמר

הייתה המלכה הראשונה והיחידה של גיאורגיה ולכן עוררה התנגדות בתחילה, אך לבסוף הוכרה כמלך הגדול ביותר ותקופתה נחשבת לתור הזהב. בעלה השני – דוד, נסיך אלאני, היה התומך הכי גדול שלה ומלך יחד איתה. בזמן מלכותה המשיכו הגיאורגים בהתעצמותם הצבאית וכיבושיהם, הם כבשו חלקים גדולים מארמניה, הקימו את ממלכת טברזון הביזנטית, וכבשו את ממלכות האזרים וצפון איראן. תקופתה הייתה זמן היחלשות האימפריה הביזנטית. תמר שאפה למקם את גיאורגיה כמעצמה הנוצרית המובילה במזרח ומגינת הנוצרים בכל מקום. בירושלים היו 8 מנזרים גיאורגים, ומסיונרים הגיעו לכל מקום, מבולגריה ועד מצרים. תמרה היתה בקשר עם צלאח א דין בבקשה להגנה על הנוצרים הגיאורגים וזכתה לזכויות רבות. לא יודעים איפה נקברה בדיוק, ואומרים שהיא קבורה כפרח בליבם של הגיאורגים.

לפי האגדה רוסתוולי – המשורר הלאומי היה מאוהב בתמר ולכן גלה למנזר המצלבה, הוא היה יועצה ושר האוצר שלה. ולמעשה הפואמה – עוטה עור נמר, מספרת עליו. בכל מקרה הוא העריץ את תמר.
היא מתוארת כשליטה אידיאלית ואישה קדושה. דורות מאוחרים העריצו אותה, תמונתה מיוצגת באיקונים בסגנון היופי הפרסי. בחלקים שונים של גיאורגיה היא מתוארת כאלה.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו