לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

היסטוריה דמנהור - טיולים לרחבי העולם

רקע למקדש והקהילה

מקדש האדם בדמנהור נחשב, ובצדק, לאחד מפלאי תקופתנו: זהו המקדש התת-קרקעי הגדול בעולם, יצירת מופת אמנותית ברוח מקדשי קדם. אולם מה שמפליא יותר הוא שמי שהקים אותו הייתה  קהילה רוחנית ברוח העידן החדש המונה כמה מאות אנשים בלבד. הקהילה איננה יישוב אחד, אלא פדרציה של קהילות המפוזרות על פני שטח גדול. יחידת הבסיס היא המשפחה המורחבת הנקראת "נוקלאו", והיא מונה כעשרים איש. כמה משפחות יכולות להוות קהילה, גודלה של קהילה לא עולה על מאתיים איש, כל הקהילות מאוגדות בפדרציה של דמנהור הנקראת גם "אומה". לדמנהורים שיטת שלטון משלהם, אמונות משותפות, צורות ארגון חברתיות ייחודיות, מסגרות לימוד משותפות, ואף מטבע משלהם. הם למעשה מדינה בתוך מדינה.

 

דמנהור הוקמה בשנת 1976 על ידי תלמידים של אוברטו ארודי, הידוע גם בשם "פלקו".

הוא נולד בבלנגרו שבאיטליה בשנת 1950. מגיל צעיר היה בעל יכולות על-חושיות יוצאות דופן. את מחקריו הרוחניים וכן את כישרונותיו האמנותיים הוא פיתח מחוץ למסגרות הרגילות.

ב1975 הקים פלקו את מרכז הורוס לידע מצרי עתיק בטורינו. לפי תפישתו היה למצרים ידע וטכנולוגיה מתקדמת שהגיעה מאטלנטיס. בבית ספר בטורינו לימדו את קלפי הטארות, אסטרולוגיה, מאגיה, אלכימיה ומקצועות נוספים. מקרב תלמידי בית הספר האזוטרי התגבש גרעין שביקש להקים יישוב בו יחיו לפי העקרונות הרוחניים שפלקו מלמד. גרעין זה התיישב בעמק הואלקיוזלה [Valchiusella] שלרגלי האלפים, כניסיון בחיים סוציאליים, רוחניים ואנושיים חדשים.

לישוב החדש קראו 'דמנהור' על שם דמנהור העתיקה שנמצאת במצרים והיא מקום הולדתו של הורוס – האל נץ. דמנהור החדשה אמורה להיות מקום הולדת אלוהות חדשה, אדם חדש, שמתאימים לעידן החדש. אלוהות ואדם חדש זה נקראים על ידי אנשי דמנהור בשם הורוס, מי שמוביל מהפכה רוחנית זו הוא פלקו, או בתרגום שמו למצרית – הורוס.

לכל אחד בדמנהור יש שם של חיה ושם של צמח, כדי להדגיש את הקשר לטבע. אלא שלפלקו יש רק שם של חיה - נץ, וזאת מהסיבה ששמו מתקשר לשמה של דמנהור.

 

חפירת המקדש התחילה בפרץ של השראה פתאומית שנחה על פלקו באחד הטיולים הליליים באזור. הוא ישב עם קבוצה של תלמידים מסביב למדורה ביער, עת כוכב נופל גילה לו שעליהם להתחיל לחפור במקום שבו הם נמצאים. לימים התגלה שמקום החפירה הוא המיקום המדויק של המפגש בין הלוחות הטקטוניים של אפריקה ואירופה. לא זו בלבד, אלא שבמקום מפגש זה פורץ מתוך האדמה עורק נדיר של מינרל הקרוי מלוניט. הדמנהורים חפרו את מקדשם בדיוק ברוחב עורק זה, שהוא בן יותר מ-300 מיליון שנה. פלקו לא יכול היה לדעת זאת מראש, ובכל זאת משהו בתוכו ידע.

בנוסף לכך, הדמנהורים מאמינים שהמקדש שהם הקימו נמצא במקום מפגש קווי אנרגיה המקיפים את כל כדור הארץ. הם קוראים להם הקווים הסינכרוניים. יש בסך הכול עשרים ושמונה קווים כאלה ומפגש של ארבעה מהם מתרחש רק בשתי מקומות בעולם, אחד בטיבט והשני בדמנהור. זאת הסיבה האזוטרית להקמת המקדש במקומו הנוכחי.

לפי אנשי דמנהור פלקו ידע כבר מההתחלה מה עומד להתרחש, אך לא גילה זאת לאיש.

בלילה הראשון נחפר בור בעומק של מטר, החפירה המשיכה בלילות הבאים וממשיכה עד היום. בלילה הראשון חפרו הדמנהורים בידיים, בלילות שלאחר מכן החלו להשתמש במכוש, פטיש ואזמל, לבסוף נקנו גם מכונות קידוח ידניות – 'קונגו'.

במשך עשרים שנה הראשונות התנהלה החפירה בחשאיות. החפירות היו מתבצעות בלילות. כל לילה היו האנשים יוצאים לחפור בחסות החשיכה. כשהתחילו להשתמש בקונגו הסוו את הרעשים עם קולות של מסורי עצים. ככל שהעמיקו אל בטן ההר הלך ונבנה מקדש מדהים. תהליך החפירה היה גם תהליך העמקה פנימית וגילוי הדרך הרוחנית של הקהילה.

לאחר עשרים שנה של חפירות חשאיות, לאחר שחלק גדול מהמקדש כבר היה מוכן, גילה מאן דהו את דבר המבנה המסתורי לרשויות, שפחדו באותו הזמן מפני כתות משיחיות. כוחות גדולים של משטרה פשטו על המקום מתוך כוונה לסגור את המקום, אלא שהם לא מצאו את הפתח למקדש.

ברגע דרמטי אחד, לאחר שהתובע הכללי של פיאמונטה איים על פלקו שהם הולכים לפוצץ חומר נפץ בתוך ההר, החליט פלקו לגלות את מקום פתח המקדש והזמין את התובע להיכנס איתו פנימה. הם נכנסו, ולאחר שעה של ביקור במקום יצא האיש חיוור והכריז שיעשה ככל שלאל ידו כדי שהמקדש לא ייהרס. מאבק משפטי וציבורי נמרץ הוביל לחקיקת חוק מיוחד בפרלמנט האיטלקי שישמר את המבנה, ומאז הוא פתוח לביקורי קבוצות בתיאום מראש. אנשי דמנהור ראו בדבר גילוי המקדש יד הגורל. בתחילת דרכם הם היו סגורים לעולם, אולם עם הגילוי הם החליטו לפתוח את עצמם וכיום זהו מרכז לימוד וביקור פעיל ביותר, שהקים שלוחות של קהילות דמנהור ותומכי דמנהור בכל רחבי העולם. לאנשי דמנהור יש חזון להרחיב את המקדש לכדי מקדש גדול הרבה יותר (פי עשרה), שיהווה מרכז רוחני לכל המין האנושי.

 

לפי אמונתם, המקדש משפיע אנרגטית על העולם כולו, השפעה שמועצמת עקב מיקומו במפגש קווים סינכרוניים. גורם נוסף להעצמה הם טונות רבות של מכשירים הנקראים 'סלפיקות' שהוטמנו בקירות, תקרות ורצפת המקדש. ה'סלפיקות' הם מכשירים ממתכות שיכולים להשפיע אנרגטית בצורה שלא מוכרת כיום. כל התרבויות העתיקות הכירו מדע מתכות זה והשתמשו בו ליצירת מכשירים דומים. הדבר נכון בתרבות המוסלמית הקדומה, בתרבות הקלטית, במצרים וכמובן – באטלנטיס. הידע הופיע בלימודי האלכימיה של העולם העתיק. פלקו חידש מדע זה וכיום מיוצרים ה'סלפיקות' במעבדות האלכימיות של דמנהור

בנוסף לתפקידו המאגי– 'אנרגטי', מהווה המקדש גם ספר באבן, אשר טומן בחובו את כל הידע האזוטרי של העולם. דוגמא לכך היא הופעתם של קלפי הטארות בחדרים השונים של המקדש. קלפי הטארות הם מערכת של ידע עתיק שמקורה במצרים, שבה מועבר ידע דרך תמונה, סמל, צבע, אותיות ומספרים. הקלפים מופיעים במקומות רבים במקדש, כמו למשל בחדר המתכות בהקשר של החלונות השונים (כל חלון קשור לאחד הקלפים), בחדר הכחול, ועוד. למעשה, כל המקדש הוא מערכת אחת גדולה של קלפי טארות, מכיוון שהוא מבטא בסמל, צבע, מספר וצורה אמיתות אלוהיות.

 

אנשי דמנהור קשורים למקדש בכל מאודם ובכל נפשם. הוא מהווה חלק מהותי מחייהם ואעז ואומר אף מישותם. האירועים החשובים של החיים מתרחשים בתוך המקדש, אפר המתים נטמן במקדש. יומם ולילה משמש המקדש מושא לגעגועים, מחשבה, למידה. יומם ולילה יש אנשים העסוקים בבניינו. המקדש הוא המקום שבו מתבצעות פעילויות חברתיות, כגון קונצרטים, ופעילויות רוחניות כמדיטציות ומסעות אסטראליים.

במקומות רבים במסדרונות ובאולמות המקדש ניתן למצוא פסלים קטנים של חברי הקהילה.  לפי התפישה המאגית, פסל או חפץ של אדם שומר על נוכחות קבועה שלו במקום, וכך נשמרת נוכחות חברי הקהילה במקדש במשך כל הימים.

בשנים האחרונות נפתח המקדש לקהל הרחב ואפשר בזמנים מיוחדים בשנה לבלות בו לילה שלם כולל לינה (אפשרות זו מוגבלת לחדרי המראות, המתכות והספרואידים). האפשרות לבקר במקדש הייתה אחד הסיבות לכתיבת הספר שבו אתם קוראים עכשיו.
בנוסף למקדש ה'אדם', יש ברחבי העמק של דמנהור מקדשים נוספים, חלקם ידועים וחלקם לא ידועים, ביניהם המקדש הפתוח בדמג'יל, בו מתנהלים טקסי הנבואה בירח מלא, ומעגל אבנים ענק בנוסח סטונהנג' [
Stonehenge], בו מתנהלים טקסי הימים הסולאריים. היער שעל ההר מעל למקדש טופח כיער מקודש והוא נחשב להרחבה של המקדש ואנטנות שלו כלפי היקום.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו