לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

היסטוריה הודו

היסטוריה ההודית

ראשיתה בפולחנים וודים, עד היום בחתונה, לידה מוות, יש  את הפולחן וצריך ברהמין, בנדיט שמוסמך לעשות את הטקסים הללו. התחיל בחברה שסוגדת לאלים שהביאו איתם, נוודים רועי צאן ובקר, נלחמים אחד בשני, שבטים שמגיעים כנראה ממרכז אסיה, שפות הינדו אירופאיות.

החברה הזאת במשך אלף שנים הולכת ומתקדמת מאזור דלהי לאורך עמק הגנגס, לצפון ומרכז הודו, מקימים 16 מדינות גדולות הסוחרות אחת עם השנייה. עם ההתפתחות נוצרים מבנים פוליטיים יותר מורכבים והטקסים הוודים כבר לא ממלאים אותו תפקיד, מתחילה תמורה בקרב הברהמינים והקשטריה שכבר לא מסופקים עם קיום המצוות כמו שהם, מתחילה תנועת הסניאסים, הפרושים. אם היה לנו עד עכשיו רק מלך וכהן נוצר לנו מעמד שלישי של פרוש. יש לנו מלך, כהן ועכשיו גם פרוש, המלך קשור לכהן, הוא מעביר לו את המטען הרע של תוצאות השליטה וזה נפטר מזה, הכהן לוקח על עצמו את המטען השלילי של המלך, כל טקס יש פטרון שהוא המלך, שזוכה לשירות מהכהן. אז מי יותר טהור? הכהן הופך להיות לטמא בגלל שהוא לוקח את החטאים מהמלך, ויוצא מכך שרק הפרושים הם הטהורים האמתיים, ביניהם הנסיך מדרום נפאל הידוע בתור הבודהא ההיסטורי, מחפשים הארה, לצאת ממעגל החיים והמוות, ליצור מוקשה, שחרור. בגלל שהפרישות כל כך דומיננטית, המלכים מגיבים אליה. המלכים לוקחים את שכבת הברהמינים שכותבת ספרות פרשנית על הלכות הברהמינים ומביאים בספרים את האידיאל הבסיסי של התרבות ההודית שנקרא varna, המשמעות צבע או תפקיד, ארבע הוורנות, הקסטות, ומוסיפים לו את ashrama וdarma, החוק לפי שלבים ומעמדות, אם אני מלך אני צריך לעבור שלבים, כנ"ל לגבי כהן, כנ"ל לגבי לוחם. השלבים הם: לימוד, חיי משפחה, פרישות קבע, פרישות נוודית.

בגיל 50-75 אדם יוצא למצב של שוכן יערות, הוא הולך לאשרם של לימודים רוחניים מחוץ לעיר, חי שם עם אשתו, זה קורה בנכד הראשון או בשערה הלבנה הראשונה, לאחר התקופה הזו של כמה שנים טובות ביער, הוא עובר לנוודות טוטלית, סנייסטה של ממש, לא נשארים באותו מקום יותר משלושה ימים, האישור היחיד שיש הוא בחודשי המונסון להישאר שלושה חודשים באותו מקום.

הברהמינים לקחו תופעה שמאיימת על הסדר הקיים, והכניסו אותה בתוך סדר חדש. הכולל את הסדר הישן. הפרושים הפסיקו להוות איום, גם בגלל שהיו קבוצות שונות ולא מאוחדות. הדבר הייד שאיים על השלטון והדת היה הבודהיזם, הגאיניזם, והחילוניות.

במאה ה2 לפני הספירה היו בהודו ממלכות של יוונים, בקטריה, ולאחר מכן הם הוחלפו על ידי האימפריה הקושנית

 

האסלאם

נכנס כבר במאה ה8, על ידי רועים וסוחרים, יש כיבושים גדולים של מחמוד מגזני אל הודו, ולאחריו יש התיישבות של קבע ב1197 מייסדים את סולטנות דלהי, חמש שושלות היושבות בדלהי ושולטות על צפון הודו. הם מוחלפים על ידי השושלת המוגולית במאה ה16. השליט בבור כותב זיכרונות בשפה הטורקית. האסלאם לובש הרבה צורות בכל מיני מקומות. השליטים מגיעים ממקום שבו לסופיזם יש מקום של כבוד. המוגולים מאמצים את המסדר הציסטי. הם מגיעים עם מוחמד גור להודו ובראשית המאה ה16 כשסופי מהשושלת של הציסטי מנבא לסולטאן אכבר שיהיו לו שני בנים, המלך מאמץ את המסדר. הוא נותן הלגיטימציה הראשי של המוגולים, יש לו את כל הספריות והעולמא, אבל הקשר היותר חזק שלו הוא עם הסופים.

שייחים שמגיעים מבחוץ מקימים "אשרם" מתחתנים, הציסטים הם משפחה אחת גדולה שהמרכז שלה באג'מה, מקימים שושלות. יש כמות גדולה מאד של מוסלמים בהודו, תחת המוגולים יש התפשטות מסיבית לאורך תת היבשת וספציפית לבנגלדש, מפתחים את האזור הזה, הייתה בו אוכלוסייה הינדית שבטית, אבל כיון שהם מגיעים יחד עם מורים סופים ויחד עם טכנולוגיה מפותחת ולכן באזור בנגלדש יש רוב מוסלמי. ייתכן שהיו שם הרבה אסורים במגע, ואלו רצו לעבור לאסלאם. אנשים קדושים וקדמה מאומצים על ידי בנגלדש. Richard hokins  הוא זה שפיתח את התיאוריה.

הבנגלים היו הפקידות של הבריטים, הם אימצו את התרבות והשפה והגיעו עם הבריטים לכל מקום, במקור מכלכותה.

 

תנועות סגפנים

תנועת הסגפנים הופכת להיות סופר חשובה בהודו במאה ה16-17  . הם נקראים ramanandim ופותחים את שורותיהם לכל אחד, מקבלים אישור להסתובב עם צבאותיהם בכל הודו, זרם של יושבי מקדשים, מפתחים חיים של תושבות קבע במקדשים, יש לנו זרם של אתו שעוסקים בסיגוף. ויש שלנו זרם של ביארגי, צבאות נודדים של הרמננדים, מקבילים למופעים שונים של וישנו. במקביל לזה יש לנו את העולם של שיווה. הסגפן האולטימטיבי, האל שמחוץ לחברה. הם נקראים נגות – נגה בבה, יש להם כלי נשק למכביר ומסודרים בעשר עד 12 תנועות. Mathew Clarke, brill

באלף השני יש עליה של זרם בהקטי, יחסים אישים עם האל ללא תיווך של ברהמינים במקדשים, וגם תנועות סגפניות שונות, נדבך מרכזי בחיים הפוליטיים והחברתיים של הודו. בכל עיר יש מרכז של סגפנים. חברה ששולטת במקורות ממון וחיים מסביב. מתארגנים בקבוצות כמו קסטות. בעבר נלחמו אחת בשנייה. בזמן המלך אכבר קרב גדול מצפון לדלהי בין בבות שונים. כל אחד ממחנה אחר. שליטה על מקדשים וצבאות. אין הבאת ילדים לעולם, מקום של פרושים, פרישות צניעות ובלי חיי מין.

על בסיס מורה ושושלת, באיזה שלב הם לוקחים משפחות, בבות שיוויסטים, במאה ה17 ספר William pinch, warrior ascetic and indian empire

במדינת kulu התנועות של הסגפנים נתנו למדינה כוח, הם הגיעו לאזור והפכו להיות בשירותו של המלך, מעין חיילים שכירים, התיישבו. ואז אפשר לפתח מדינה יותר מרוכזת, כל המלכים המקומיים מכפיפים עצמם לאל הנבחר. זה מה שקורה במנדי, בקולה, במאה ה16-17 המלכים מאמצים תנועות מהמישורים, נותנים את הממלכה לאלים הללו, ובתמורה מקבלים תמיכה מהסגפנים, בעיקר בעמקים הגדולים או במקומות שהם על דרך מסחר ראשית.

 

הבריטים בהודו

באמצע המאה ה19 הבריטים כובשים את כל הודו. אצל המוגלים היה חלופת מתנות, גלימה עם הרבה שכבות, המלך נותן לנתין האציל ובזה המלך עוטף את גוף הנתין. "קילט". אצל הבריטים יש מערכת חוק מפוארת, הם מאמצים מסורות מקומיות. ב1871 הם מקיימים את הישיבה הגדולה שמגיע נציג של משפחת המלוכה לדלהי ומקימים שם מסדר ענק לכל המלכים והנתינים של הודו. קבלת פנים שעורכת כשבוע. יוצרים מסורת חדשה שמראה שהריבון האנגלי מחליף את הקיסר המוגולי. ב1857 הם עושים זאת בשם הקיסר המוגולי, שהוא לפחות 50-100 שנה חסר משמעות. לקיסר המוגולי יש משמעות תרבותית כמו לקיסר רומא. ספרThe invention of tradition Bernard s cohen

הבריטים מקימים מועצה מייעצת chamber of princes וקונים אותם בכל מיני כיבודים. Princely state נסיכויות. המלחמות הופכות למלחמות על נייר, תביעות בבתי המשפט על סדר הישיבה וכו. מנדי היא שוק היושב על צומת מרכזית בהרים. המקום המרכזי הזה מחליט להחרים מכרות מלח בהרים. כולם קנו את המלח שלה. כשהבריטים מחליטים לסגור את המכרות מגיעות תביעות. המלכים תובעים את הבריטים. Drang and guma

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו