הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

היסטוריה קוסובו - טיולים לרחבי העולם

היסטוריה של קוסובו עתיקה מאד

ההיסטוריה של קוסובו היא היסטוריה עתיקה מאד המתחילה כבר לפני 6000 שנה. המישור הפורה היווה מקום קדום של התיישבות אנושית ושרידי יישובים התגלו כבר בתקופה הכלכוליתית ובין הממצאים גם פסלים של אלה, המעידים על פולחן האם הגדולה. לפני כ3000 שנה הגיעו לאזור האילירים, עם הודו אירופאי קדום שהאלבנים הם צאצאיו. האילירים חיו בצורה של שבטים המאוגדים ביניהם בפדרציה רופפת, עבדו את כוחות הטבע, האמינו במחזוריות, והונהגו גם על ידי נשים. אחת הגיבורות שלהם הייתה המלכה טאוטה שנלחמה את המלחמה האילירית הראשונה עם הרומאים. לאחר 3 מלחמות של הרומאים באילרים במאות 3 ו2 לפני הספירה. נכבשה איליריה על ידי רומא והפכה למחוז רומאי, ובכלל זה קוסובו. באזור קוסובו חיו שבטים אילירים בשם דנדרים, שהיו תמיד עצמאיים, הקוסוברים רואים עצמם כממשיכי שבטים אלו. 

במאה ה-3 לספירה מחולקת האימפריה הרומאית לשניים וקוסובו שייכת לחלק המזרחי, חלק זה הופך במאה ה-5 להיות האימפריה הביזנטית. במאה ה-7 נחלשת האימפריה הביזנטית ואל קוסובו פולשים שבטים סלאביים. במאות 9 ו10 נשלטת קוסובו על ידי האימפריה הבולגרית סלאבית הראשונה והתושבים עוברים התנצרות לפי דרך הנצרות הסלאבית שמתפשטת ממרכזה שבאוכריד באזור זה של הבלקן. במאה ה-11 כובשים הביזנטיים שוב את אזור קוסובו. אבל עם החלשות שלהם מיד אחר כך מתחילים לעלות כוחות חדשים.
במאה 12 הפכה סרביה לממלכה החשובה והחזקה בבלקן, בהנהגת 12 מלכים אגדים משושלת נמנג'ק. הסרבים פיתחו תרבות ונצרות ייחודית, תור הזהב נמשך עד המאה ה-14 ובמהלכו שלטו מלכי סרביה על הבלקן כולו, מרכז שלטונם, תרבותם ועוצמתם היה בקוסובו.

עת עולה לשלטון שושלת סרבית חזקה ומוקמת בפגה הפטריארכיה הסרבית העצמאית, בבניין הקיים עד היום. שושלת נמנגק מקימה את המרכזים הדתיים של הסרבים - הפטריארכיה בפגה, מנזר דקני ליד פגה, מנזר גרניקה ליד פרישטינה ומנזר רבי המלאכים ליד פריזרן. בנוסף לכך קובעת את המרכז השלטוני של האימפריה בקוסובו. מזמן זה ועד סוף המאה ה18, יושב הפטריארך הסרבי בעיר פגה שבקוסובו, בערים אחרות מוקמים מנזרים מפוארים על ידי המלכים של שושלת נמנגק. מתפתח סגנון אדריכלי סרבי דתי עצמאי הנקרא סגנון מוראבה, פורחת אומנות הציור הדתית הבאה לידי ביטוי בפרסקאות, איקונין וציורים בכנסיות ובמנזרים.
 
בפריזרן קבע המלך הסרבי הגדול, סטפן דושן, את בירתו. בפג'ה נוצרה הנצרות הסרבית הייחודית. הקדוש סנט סבא הקים את מקום מושב הנהגת הכנסייה, והפך את קוסובו למקום הקדוש ביותר בעולם לסרבים, המלכים האגדיים הקימו קתדרלות מפוארות ברחבי הארץ ובהן הם קבורים. זאת ועוד – במאה ה14 התרחש בשדות קוסובו הקרב המכריע והמעצב ביותר של האומה הסרבית כנגד הפולשים העות'מאניים. בקרב זה הצליח גיבור סרבי להרוג את הסולטן והמלך וכל האצילים נלחמו עד מוות על חירותם. במשך מאות שנים דורות של סרבים גדלו על אתוס קרב קוסובו, עלו לרגל למקומות הקדושים, והתרפקו על סיפורי העבר. קוסובו נהפכה להיות "ירושלים" של הסרבים.
 

 


 

קוסובו באימפריה העותומאנית

באימפריה העותמאנית מהווה קוסובו חלק ממחוז שנקרא קוסבה, ובו גם חלקים ממונטנגרו, אלבניה, סרביה ומקדוניה. אזור קוסובו עצמה נשלט מהעיר פריזרן שהייתה הבירה ההיסטורית. האוכלוסייה האלבנית וחלק מהאוכלוסייה הסרבית שבקוסובו מתאסלמים עם הזמן. סדרה לא מוצלחת של מרידות של הסרבים ושלטון אוסטרי קצר של קוסובו בסוף המאה ה-17 מביאים להגירה המונית של סרבים החוצה מקוסובו. האוכלוסייה האלבנית מוסלמית של קוסובו הופכת להיות גורם ניכר יותר.
ולמרות זאת, עד תחילת המאה ה-20 היה בקוסובו רוב סרבי מוצק, וזאת במקביל למיעוט אלבני שטען לבכורה בימים קדומים. איש לא חלם אז שיבוא יום והאלבנים יהוו רוב, אבל זה בדיוק מה שקרה: מ-15% אלבנים בתחילת המאה הם הפכו להיות 75% בסוף המאה ה-20. יש לכך כמה גורמים. בזמן שאלבניה נאנקה תחת שלטון דיקטטורי בסגנון צפון קוריאה במשך עשרות שנים, נהנתה שכנתה יוגוסלביה מרווחה יחסית ועשרות אלפי אלבנים חצו את הגבול לקוסובו. ילודה גבוהה של האוכלוסייה האלבנית וההגירה השלילית של הסרבים (בעיקר לבלגרד) אחראיות אף הן לגידול במספר האלבנים בקוסבו. ויתכן גם שמפקדי האוכלוסין בתחילת המאה היו לא מדויקים, כך טוענים האלבנים.
 
כך או כך, קוסובו עברה שינוי דמוגרפי משמעותי – מרוב סרבי מוצק למדינה שרוב תושביה הם אלבנים. הדבר בא לידי ביטוי כבר במפקדי האוכלוסין של שנות השמונים, וניכר ביתר שאת לאחר פירוק יוגוסלביה והמלחמה. האלבנים ברובם הם מוסלמים (יש בהם גם קתולים) והסרבים הם נוצרים אורתודוקסים, האלבנים שיתפו פעולה עם השלטון העות'מאני במשך דורות, הסרבים נאבקו בתורכים מאבק מר וקשה.
 

קוסובו בתקופת יוגוסלביה

בתקופתה של יוגוסלביה קוסובו היתה חלק ממדינה גדולה והיא זכתה לאוטונומיה תרבותית. טיטו השכיל לפשר ולגשר בין העמים השונים בארצו, והרווחה הכללית עשתה את שלה וטשטשה את ההבדלים. לאחר פירוק יוגוסלביה עלו כל המתחים על פני השטח, במיוחד כשקוסובו היתה תחת מרות המדינה הסרבית הצעירה ולשלטון עלה השליט הלאומן סלובודן מילושוביץ, שהחליט להפוך את קוסובו לסרבית בכל מחיר.
עם פירוק יוגוסלביה ועליית הלאומנים הסרבים לשלטון בסרביה. הפרלמנט הקוסוברי מפורק והאלבנית לא מוכרת יותר כשפה רשמית, האוטונומיה התרבותית של תקופת טיטו מבוטלת. התגובה של אנשי קוסובו, שבשלב זה הם כבר 80% אלבנים, היא מאבק לא אלים בסרבים בראשות אדם בשם איברהים רוגובה שנקרא גנדי של הבלקן. ב1996 מאבק זה משתנה ומתחיל להיות אלים בראשות המחתרת לשחרור קוסובו שמשתלטת על הנהגת האומה במקום איברהים רוגובה שנאלץ לעזוב את הארץ.
במשך שלוש שנים מ1996 ועד 1999 מתרחש מאבק גרילה בין אנשי המחתרת הקוסוברית שנעזרים באלבנים ובנשק מאלבניה לבין הצבא הסרבי, המשטרה הסרבית ויחידות לא סדירות שנקראות צטניקים. מאבק זה הופך למלחמה של ממש ב-1999 כשהצבא הסרבי מנהל פעולות טיהור ורצח עם בקוסובו ומנגד כוחות נאטו בהנהגת ארצות הברית מתערבות להכריח את הצבא הסרבי לסגת. מעל מיליון וחצי אזרחים נאלצים לעזוב את בתיהם ולברוח לארצות השכנות. לאחר שבעים ימי הפצצות מהאוויר נכנעת סרביה ומסיגה כוחותיה מקוסובו והפליטים מורשים לחזור ולבנות מחדש את בתיהם שנחרבו ברובם.
 
קוסובו עוברת לשלטון כוח מיוחד של נאטו. המגן עתה על הסרבים החיים בקוסובו מפני נקמת האלבנים. בבחירות שנערכות אחרי המלחמה זוכה במפתיע איברהים רוגובה וחוזר להנהיג את קוסובו לקראת הסדרי שלום עם שכניה. ב2005 הוא מת מבלי שהשלים את המשימה. ב2008 מכריזה קוסובו על עצמאותה אל מול התנגדות תקיפה של רוסיה ושל סרביה.

 

 

 

ראו מאמרים קוסובו:

היסטוריה קוסובו

מצב עכשווי קוסובו

תרבות ודתות קוסובו

אתרים קוסובו

 

הצעה לטיולים בקוסובו והבלקן - לחצו לקישור

טיול גאוגרפי מקיף

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו