לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

המועלתזיה.

 

המועלתזיה – התחילו מאיתיזיל שנפרד ממורהו חסן אל בצרי, אנשי ההגיון.

א.      הם סומכים על ההגיון יותר מאשר ניסיון רוחני, והצעד הראשון הוא סקפטיות.

ב.      ב. פעולות ותיאוריות הם בעלי חשיבות

ג.       תכונות אלוהים הם מעבר לתכונות אנוש. אלוהים הוא קיום מוכרח, הוא גם הקיום הראשון

ד.      האדם חופשי לעשות כאשר יחפוץ, בין אם זה טוב או רע, אלוהים לא מתערב במעשיו

ה.     אדם לא יכול לראות את האלוהים גם אחרי המוות


רומי אומר לגביהם כך: "המועלתזים הם שבויים של החושים הפיזיים שלהם והם מתיימרים להיות סונים, אלא שהם סוטים. מי שמסוגל ללכת מעבר לחושים הפיזיים הוא סוני, אדם שעיניו הרוחניות פתוחות אזי העין המאוזנת של ההגיון יכולה להדריך אותו".

"האינטלקט של האנשים משתנה לפי הטבע המקורי שלהם, למרות שלפי המועלתזים הם שווים והשינוי נובע מחינוך."

היה מאבק באיסלאם בין תנועת המועלתזיה לבין האסכולה החניפית בעיקר סביב עניין קדושתו של הקוראן, זה קורה במחצית הראשונה של המאה ה9, במקביל למאבק המתקיים באימפריה הביזנטית על האיקונקלסט, וזה מעניין!

 

אנשי ההגיון, המועלתזיה, טוענים שהקוראן נברא, לעומת ההשקפה האורתודוכסית הטוענת שהוא היה קיים מלפני הבריאה, יש כאן עניין עמוק הרבה יותר, באיסלאם הקוראן הוא הפלא, ההופעה של הקוראן במוחמד שלא יודע לקרוא זאת לידת הבתולין של ישוע, זה הנס המבשר עידן חדש לעולם, אין להגזים בחשיבותו של הקוראן באיסלאם. המועלתזיה נסמכים על ההגיון כדבר העליון בדת. הוויכוח הוא גם בין אלו שמאמינים בגזרה קדומה, הכל כתוב, שהרי הכל היה כתוב בקוראן עוד לפני שהעולם נוצר. לבין אלו שמאמינים ברצון חופשי, שאדם קובע את גורלו, שהרי כמו שהקוראן נברא ניתן ליצור עוד כאלו, כי הכל מבוסס על השכל האנושי.

 

כמו באיקונקלסט, כך גם אצל העבסים, החליפים מתנדנדים בין התנועות. החליף אל מאמון תומך נלהב במועלתזיה והופך את האמונה בבריאת הקוראן לאבן בוחן של האמונה המוסלמית הרצויה לשליט, כל מועמד לתפקיד רשמי נבחן במבחן אמונה זה, הוא יוצר אפילו אינקוויזיציה ששפטה את כל אלה אשר סרבו להודות בעיקרון זה, אחד הקורבנות של האינקוויזיציה הוא אחמד אבן חנבל שמולקה ומושלך לבית סוהר כמה פעמים.

 

החליף אל מעתצם 833-842 ממשיך ברדיפה והחליף אלותק באללה 842-847 גם כן. החליף אתמתוכל עולה לשלטון ב847 הוא קנאי לצד השני ורודף את המועלתזים, וגם את השיעים, צופים, נוצרים ויהודים, אחמד איבן חנבל שולט בכיפה. זה כנראה גם זמן רדיפתו של אל חלג'. מי שעושה פשרה בין שני המחנות זה אבו אלחס אלאשערי, שהוא אבי התיאולוגיה האורתודוכסית המוסלמית, את התיאולוגיה שלו מאמץ נאזים אל מלכ.

 

המועלתזיה הסתמכו על אחדות האל ועל צדק. הם נבנו על תורתו של אריסטו ועולם האידיאות של אפלטון. הם כיוונו להפשטה של האל מהמיתולוגיה, ונתנו לקוראן פירוש אלגורי על דרך הטאויל: למשל יד היא האצלת חסד, תארי אללה המופשטים מזוהים עם עצמותו. האשימו אותם בשלילת התארים. קנה המידה לטוב ורע הוא השכל, וצריך להשתמש בתבונה – עקל בתוך הדת ולהחליט כל יום מה נכון.

 

המועלתזיה היו קשורים לפילוסופים, וכאן צריך להזכיר כמה גדולים. בפילוסופיה הניאו פלטונית יש את סיבת כל הסיבות שניתן להגיע אליה באמצעות השכל. אל מופשט שאיננו עוסק בהשגחה אישית כראיית היהדות או האיסלאם

הגדול מכולם הוא איבן סינא. הוא למד מאדם בשם אלפאראבי שחי בסוריה, מת 950 והרבה לעסוק בתורת ההגיון של אריסטו. נקרא "המורה השני" אחרי אריסטו.  איבן סינא המשיך את תורתו. נקרא אוויסינה באירופה. 980-1037 היה הראשון שכינס וסיכם את תורת אריסטו הפזורה בספריו השונים לחיבור אחד בשם אלשפא, לאמור: הספר המרפא את כל הספקות, מכיל ארבע חלקים: תורות ההגיון, הטבע, המתמטיקה והמטפיסיקה. הוא מנסה גם גישה של חוויה דתית בלתי אמצעית ולא זונח את עקרונות המונותיאיזם האיסלאמי. היה ידוע באירופה ובין היהודים.

 

מולו יש את אל ראזלי שכותב ספר בשם מפלת הפילוסופים, וטוען שכוחה של הפילוסופיה מוגבל, וצריך להוציא את האמיתות הדתיות מתחום הרשות השכלית ולהחזירן לתחום ההתגלות הנבואית וללמדן כמעין מדע בפני עצמו בדרך החוויה הדתית האישית ואורח החיים המוסרי דתי. כוחם של המדעים הוא בשטחם.

 

מולו יוצא איבן רושוד 1126-1198 הידוע באירופה בתור אוורוס. כתב ספר: מפלת המפלת. ומעבר לכך חיבוריו העיקריים הם פירושים לרוב ספרי אריסטו. ביקש לחזור לתורת אריסטו הטהורה ומכנה את אריסטו בשם "האדם השלם ביותר" . הפילוסוף חייב לבקש את האמת החבויה בדברי הנבואה, שניתנים להמונים שאינם מסוגלים לחקור בשכלם, הפילוסוף חייב לרדת לעומקה בכל כוח שכלו. 

 

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו