לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

המסדר השרוורדי - טיולים לרחבי העולם

המסדר השרוורדי.

ישנם כמה שייח'ים במשפחת שרוורדי, הראשון שביניהם ייחד את חייו לקישור הדת המזרחית המקורית עם האסלאם. טען שכל החכמים בעולם העתיק הטיפו תורה אחת ויחידה. מבחינתו הרמס הטיף לאותה תורה וזוהה עם אידריס, מורים נוספים היו אפלטון, פיטגורס וזראטוסטרה. שרוורדי הטיף לשימוש באינטואיציה ככלי לגלות את האמת ולא רק בהגיון. אפשר למצוא את האמת בכל מקום, בפגאניות, בדתות המונותאיסטיות, בזרתוסטרא. מספר הדרכים המובילות לאלוהים כמוהו כמספר בני האדם. בכל מקום נמצא הניצוץ.

שרוורדי נקרא שייח אל אישראק, שהפירוש הוא אלוף האור, וגם איילת השחר וגם הארה. המזרח הוא מקור האמת והאור המזוהה אתו. אנחנו חיים בעולם צלילים, אך יש בנו ניצוצות של אור, ואנו חשים במעומעם את מקורנו, צריך לטהר את החוכמה הנמצאת בקרבנו באמצעות דמיון.

הוא מקשר בפילוסופיה שלו את הקוסמולוגיה הפרסית, למערכת הכוכבים התלמאית, לרעיון ההאצלה הניאו אפלטוני. הוא מרבה לצטט את הקוראן.

בכל דור יש קוטב שעליו העולם עומד. הדרך לשחרור האור שבתוכנו הוא דרך לימוד של הקוטב או של שלוחיו, שהוא האור בעולם. דרך הלימוד היא באמצעות דמיון ואינטואיציה המועשרים בעזרת התבונה הביקורתית. שרוורדי לא הצליח להתקדם בדרכו, ואז נגלה לו הקוטב: "פתאום נעטפתי רוך, נראה הבזק מסנוור, אחריו אור שקוף בדמות בן אדם, התבוננתי וראיתי אותו... הוא בא לקראתי, בירך אותי בלבביות רבה שנתפוגגה מבוכתי ופחדי פינה מקום לקרבה, ואז התחלתי להתלונן לפניו על הקושי שנתקלתי בו בבעיית הידע".
"התעורר ודע את עצמך, הוא אמר לי, ובעייתך תיפתר".

הפעלת הדמיון האנושי תאפשר לבני אדם לשוב לאלוהים על ידי הכרת "עאלם אל מיתאל" עולם המראות הצרופים.
לכל אדם ולכל עצם ב"גטיק" (עולם החומר הגשמי) מקביל מדויק ב"מנוק" (מלכות שמים). המיסטיקה עתידה לחדש את המיתולוגיה הישנה שאותה נטשו לכאורה דתות אלוהים. ממלכת הדמיון מאפשרת לנו לגלות מחדש את ממלכת האב טיפוס הנסתרת, כשם שהפירוש הסמלי של הקוראן גילה את משמעותו הרוחנית האמיתית. זהו "עלאם אל מיתל". הנביא מוחמד ראה את עולם הביניים הזה בליל החיזיון, כך גם המקובלים שתיארו את כס השכינה. הסמלים שבכתבי הקודש, כמו גן עדן, ויום הדין, הם ממשיים כמו התופעות שאנו חווים בעולם הזה, אבל לא באותה דרך.

שרוורדי ניסה לתת הסבר דמיוני לסמלים שנודעה להם השפעה מכרעת על חיי האדם, אף כי המציאות שסמלים אלה מתייחסים אליה נשארת חמקמקה.

 

היסטוריה.

הדוד אבו נדגיב היה ראש המכללה ניזמיה בבגדד ותלמיד של אחמד גאזלי האח של אל ראזלי הגדול. הוא כתב ספר על הלכות התלמידים, "אדאב אל מורידין". האחיין היה בשירות החליף אל נסיר גם במשימות פוליטיות וגם למרכז אסיה לסלגוקים ולחורזמים. היה לו בית ספר בבגדד ששם באו תלמידים מכל העולם כולל סעדי משירז. הוא הוכר כראש הסופים. הספר המפורסם שלו הוא: שוהא עווריף אל מעריף, ידע היודעים, דרך הבן שלו – זאין א דין אל אפירני הטריקה הגיע למרכז אסיה.
זאין א דין עריפני קבור בטשקנט באזור בית הקברות של קוקצה. הוא גר בצילייקונה, שם כנראה גם הייתה החנקה של השרו ורדייה.

הזיכר של השרוורדיה מורכב משבעה חלקים. התלמיד חייב לדווח לשייח על החלומות שלו.  השרוורדיה קידמה את תנועת הפותווה, אדם המכבד את הזקנים, אדיב לצעירים ומעדיף שווים, בעל תכונות – פתה. להעדיף תכונות אנשים אחרים על פני עצמו, בקיצור אציל. הפתווה והשרו ורדייה נועדה לחזק את האסלאם כנגד הפונדמנטליזם שהחליש אותה 

 

השייחים השרוורדים.

  1. שהא א דין שרוורדי הוא מייסד המסדר 1144-1234. הוא הושפע מדודו אבו נגיב שרוורדי שהיה ראש הניזמייה בבגדד ותלמיד של אל ראזלי. הוא היה שגריר של החליף א נסיר 1180-1225, הגיע במסגרת שליחותו לאוזבקיסטן, היה לו מרכז בבגד שם למד גם שירזי, ספרו המפורסם: אוריף אל מעריף, היה ראש הסופים בבגדד.
  2. זאן א דין אריפני, הביא א השרוורדיה לטשקנט מבגדד במאה ה-13, למד את בסיר, יש לו קומפלקס בטשקנט.
  3. שייך נור א דין בסיר, מת ב-1246. היה עיוור בילדותו ונרפא עם הצטרפותו לדרך הסופית, עבר לסמרקנד, לימד שם לאחר הפלישה המונגולית, חי ליד מעיין, בזמן תימור הוא היה דמות נערצת, עצמותיו הובאו למצודה, ועל החומות נבנה מאוזוליאום לכבודו ליד רוחבד, יש קשר בין המאוזוליאום שלו לרוחבד לקבר אמיר תימור, הם על אותו ציר, המאוזוליאום שלו פורק על ידי הסובייטים. הוא קבור כיום באפרוסיאב, נחשב לקדוש המגן על העיר.
  4. בורקו א דין סגרדגי, היה לתמידו של בסיר, הגיע לסין ומת שם, הובא לקבורה בסמרקנד על ידי בנו – אבו סעיד, הקבר שלו זה הקבר של רוחבד.
  5. אבו סעיד סגרדגי, חי בסמרקנד ונשא את בת שיך סמרקנד לאישה, היה מקורב לאמיר תימור.

זאת השושלת, במקביל אליהם היה את שיך קולאל שהיה מקורב לתימור וחי בקאש -שאחריזבד, אזור הולדתו של תימור. הוא דחף את תימור למלא את תפקידו האוניברסלי. היה לו כנראה תפקיד באיסלום המונגולים, אביו של תימור היה חברו, תימור הקים מאוזוליאום לזכרו בקש, ולרגליו קבור אביו של תימור.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו