לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הסוד של יוחנן - טיולים לרחבי העולם

הבשורה הסודית apocryphon של יוחנן

הספר מתייחס ליוחנן בן זבדי (ולא המטביל), והוא אחד הספרים החשובים ביותר בספריית נאג חמאדי, שלושה עותקים שלו נמצאו.

ישו נגלה ליוחנן בן זבדי במדבר ומגלה לו את סודות בריאת העולם, מבנה העולמות הלא נראים, הנפילה והגאולה האפשרית של האנושות. המוטיבים בספר היו ידועים לאבות הכנסייה ובראשם ארינאוס. מה המקור הרוע? איך אפשר להימלט מהעולם הרע לביתנו שבשמיים?


סופיה מולידה ללא אישור וללא בן זוג את ילדבאות, וכאן הכל מתחיל. למרות שיש לו כוחות, הוא יוצר את העולם הרע, עולם החומר. בורא אדם לאחר שרואה השתקפות של אלוהים האמיתי, הנסתר, במים.

האדם מתעורר לחיים שלאחר שילדבאות מולך שולל ונושף לתוכו אור חיים, ואז מתחיל המאבק בין האור לכוחות החושך שמנסים להשתלט על החלק האלוהי שבאדם. ידלבאות בורא אישה ותשוקה מינית לפזר את חלקיקי האור, וישו שהוא חלק מהאלוהות המקורית, האב העליון, נשלח להציל את האנושות, בכך שהוא מזכיר לאנשים את מוצאם השמימי.

רק אלו שחיים בסיגוף ומגיעים לידע חוזרים למחוזות האור. האחרים מתגלגלים עוד ועוד

התורה הסודית של יוחנן מוזכרת על ידי אירנאוס. יש שלושה האנשים: הגופני, הפסיכי והפנאומי. שבע הפלנטות תורמות ליצירת האדם הפסיכי. הרוח זה פנאומה, באמצעי כזב גורמים לארכון הראשון, הבן של סופיה, סבאות, לנשוף את הכוח שהוא גנב ממנה לתוך האדם, יש כאן מעשה תיקון של הנפילה הראשונית.

 

ספר סודי של יוחנן The gnostic discoveries, m. y. meyer

סופיה גונבת את ההצגה. הנפילה שלה מזכירה את נפילת אדם וחווה, והחזרה שלה את גאולת האדם. כמו הרה בתאוגוניה של הסיודוס, היא מנסה לעשות מה שאביה עשה ללא הצלחה.

יוחנן בן זבדי נמצא במקדש ופרושי בשם הרימניוס מתעמת אתו ומביע ספקות במה שישו דבר עליו. יוחנן עוזב את המקדש מוטרד והולך להרים לחשוב, ואז בחזון נגלת לו דמות שמגלה לו את תוכן הספר, הדמות מזוהה עם ישו. שמופיע גם בסוף הספר.

זהו טקסט גנוסטי יהודי עם פרשנויות שונות של סיפורי התנ"ך ופילוסופיה מיתולוגיה יוונית רומית. בגרסה הארוכה של הספר יש תפקיד לפרונואיה "מחשבה מקדימה" pronoia בניגוד לennoia מחשבה ראשונית וepinoia תובנה. זה מזכיר את פרומתאוס (החושב מראש) הטיטני. בסוף הספר יש המנון של המושיע "אני הוא"

המספרים שבע ושנים עשרה מופיעים רבות בסוד של יוחנן. ומשתקפים בפילוסופיה האיסמעילית שיעית.

 

ה"ספר הסודי של יוחנן" לפי the secret books of the Gnostics, jean doresse

הוא החשוב באוסף. יוחנן בן זבדי מוטרד משאלתו של הפרושי לאחר הצליבה "לאן הלך האדון שלך כעת?"
הוא הולך להר, ושואל עצמו: מדוע ישו נשלח לעולם על ידי האב? מי הוא האב? מהו האיון אליו אנו הולכים? 

השמיים נפתחים ומופיע דמות שהיא אדם, אישה וילד, באותה דמות, ומגלה ליוחנן את סודות היקום, עבר ועתיד. להעביר לנבחרים.

הדבר המתגלה קיים בשתיקה, הוא הרהר עצמו בגלים של אור טהור ונוצר על ידי המחשבה – האנוייה (דורסה, עמ 201), כך נוצרה ישות בשם ברבלון שהיא שיקף של האב. ברבלו מתבוננת באור ונוצר הכרייסט, האל שנברא מעצמו. דרכו מופיעים ארבע מאורות ואיתם שניים עשר, ולאחריהם מופיע האדם השלם: אדם, בנו שת, ושלשלת של רוחניים והם מברכים את האב, האם והבן.

לפנינו המשפחה הקדושה המצרית: כמו אוסיריס, איזיס והורוס.

לאחר מכן נוצרים איונים שונים שהתחתונה היא סופיה

 

סופיה רוצה לברוא כמו האב, אך נכשלת ומולידה מפלצת דמות נחש אריה בשם ילדבאות. שהוא גם סמאל. הוא נהיה הדמירוג של העולם. הוא יוצר שנים עשר כוחות חלקם עם ראשי חיות. בהשלמת הבריאה אילדבאות קורא: "אני אל יחיד וקנאי אין עוד בלבדי". אלא שהוא מסגיר עצמו במילה "קנאי". כיצד יכול אל להיות קנאי אם הוא לבדו?
קול נשמע מלמעלה: "האדם קיים וכך גם בנו של האדם!"


סופיה נעה בין העולם הגבוה שממנו הורחקה לעולם הנמוך שהותו יצרה, וזו "רוח אלוהים על פני המים".


האדם הוא מבנה רוחני של הכוחות האלוהיים, כמו בקבלה, ילדבאות והארכונים רוצים לחקות את זה ויוצרים את האדם הפיזי שבדרך פתלתלה הופך להיות זה שחי בגן  העדן. אלא שנחש מציל אותו מהכלא שיצר ילדבאות. באדם יש ניצוץ של אור שהאם סופיה הכניסה בו ומניצוץ זה נוצרת חווה, הם מאותו הסוג.

 

ההמשך ה ניסיונות של ילדבאות לשעבד את בני האדם. הוא מזדווג עם חווה ונולדים של קין והבל. לאחד פני דוב ולשני חתול. אלא שלאדם וחווה נולד בן שלישי בשם שת שניצל מהגורל של ילדבאות.

הזרע שנולד משת יתעורר מהעיוות של המערה והתוהו.
ישנם שתי רוחות: אחת של האור שבאה מלמעלה ואחת של חושך של הארכונים.
באדם שתי נפשות הפועלות בתוכו. ומלחמה פנימית. אלו שמתכחשים לגנוסיס יושלכו לגיהינום. הדמירוג קשור לספירה של הגורל – זמן, כוחות השמיים, השדים ואדם.
נוח קיבל הדרכה מהאור, ונלקח אל האור, ולא שרד בתיבה כפי שמשה טען בשקריות.


הדמירוג שלח את מלאכי עולם החומר להזדווג עם בנות אדם, לפתות אותם במתנות. והם הצליחו להכניס בתוכם את רוח החושך. הוא נטע באדם וחווה את זרע התשוקה שישעבד אותם אחד לשני

 

לבסוף באה הבטחת הגאולה (דורסה, עמ 209) הכוח אם הגדול יעיר ויחלץ את אדם משהותו בחוץ החשוך. ויעטוף אותו באור רוחני מבטיח את נצחיותו. ישו מסיים את דבריו והופך לא נראה ויוחנן הולך לספר לתלמידים האחרים.


בקודקסים מסוימים יש תוספת של ירידת האם לעולם השאול, כפי שישו ירד אליו, בכדי להציל את אדם, ויש גם דיאלוג בין ישו ליוחנן על גורל הנשמות.

 

הסוד של יוחנן לפי Michael a. Williams. rethinking Gnosticism

הכל נובע משני עקרונות, עיקרון זכרי של לפני התחלה או עומק, ועיקרון נקבי שנקרא מחשבה, חסד, שתיקה.

כמו רחם שתיקה מקבלת זרע מהעמוק ומולידה את המיינד והאמת. המיינד נקרא הילד האחד, מוליד את המילה והחיים, מהמילה והחיים נוצרו האדם והכנסייה. "אני האמת, החיים, הדרך". נולדים עוד 22 איונים, רק הראשון מיינד יש לו היכולת להבין ולחשוב על העומק. אך השתיקה מונעת ממנו להסביר זאת. סופיה היא הבת של אדם וכנסייה. היא חסרת סבלנות, היא משתוקקת לאב ובתירוץ אהבה היא פועלת בלי הסכמת בן זוגה, נעצרת על ידי גבול שהוא הצלב, המושיע. אבל תוך כדי כך מולידה את המהות של מחשבה על האב. שהיא לא שלמה ובלי צורה. וזה נמנע מהמלאות. בעוד שהיא עצמה חוזרת לבן זוגה "המשתוקק". המחשבה על האלוהות נקראת "החוכמה" והיא סוג נמוך של סופיה, חוכמה.

מיינד יצר זוג חדש – עתה יש כבר 32 איונים. כרייסט ורוח הקודש שהחזירו את השלום והשלווה לפלרומה. הכרייסט לימד על האב שהוא בלתי נתפש (הטעות של סופיה), ורוח הקודש הביא להסרת ההבדלים ביניהם. כך שכולם היו מיינד, כולם מילה, וכן הלאה. לימדה אותם לתת תודה והביאה מנוחה.
האיונים היו בהרמוניה ומנוחה והתוצר של זה היה ישו שנקרא המושיע, כרייסט שני, מילה, וכן יצרו פמליה של מלאכים שילוו אותו.

כרייסט חמל את החוכמה, שהייתה כמו פאוטוס, דרך הצלב הוא נתן לחוכמה צורה, וניחוח שלו וחזר למעלה, החוכמה ניסתה לרדוף אותו אך נעצרה על ידי גבול שאמר ioa מכאן אולי השם "יהוה". החוכמה לא יכולה לעבור את הגבול מפני שהיא מעורבת בתשוקות כגון פחד, צער, והיא צריכה לעבור קודם שינוי. וזה מה שיוצר את העולם והדמירוג. מהדמעות שלה באה הלחות, מהצחוק הדברים הזוהרים, מצערה החומר.

לתחינותיה כרייסט שולח לה את המושיע, כרייסט שני, עם פמליה של מלאכים. ממנו היא מקבלת מידע שהוא לפי הידע. הוא מפריד אותה מתשוקותיה, אוסף את התשוקות והם נהפכים למרכיב החומר בבריאה. השינוי של החוכמה יוצר את הנפש, המרכיב הפסיכי, לבסוף החוכמה בשמחתה מייצרת את הצורה של המלאכים, הפרי שלה הוא המרכיב הרוחני בקוסמוס.

במקום להתעסק עם המרכיב הרוחני שהיא בראה ,החוכמה פונה למצוא צורה לנפש בעולם התחתון, דרך הדמירוג שהוא מלאך נוצר העולם שהוא שיקוף של השלמות, שבעה הרקיעים.

הדמירוג לא מודע למי שמעליו, יוצר את השטן, רוחות הרוע. הוא בור אך לא רע. החוכמה היא ברקיע השמיני. הדמירוג בשביעי, שם גן העדן. הוא יוצר את האדם  מחומר נוזלי שלתוכו נושף כוח פסיכי. בתחילה הוא רוח חיה ורק לאחר מכן נכנס בגוף. בלי שהתכוון הדמירוג מכניס את הרוח שהחוכמה יצרה. זרע הרוח. זה הכנסייה שהיא שיקוף של הכנסייה של האיונים. הנפש של אנשים מהדמירוג, הרוח מהחוכמה, הבשר מחומר. מטרת היקום היא חינוך הנפש, היא יכולה להיוושע, אך זה תלוי בבחירות שלה, יש לה בחירה חופשית.

בסוף העולם החוכמה תתחבר עם המושיע שלה בחדר הכלולות, המרכיב הרוחני יהפוך שלם. הרוחניים יתחברו עם המלאכים שלהם, המלווים את המושיע.

 

מתוך הטקסט

ישנה הדגשה על שלוש כוחות, שלוש צורות: האב, האם והבן, (רובינסון, עמ 105)


ישנו גזע של האדם השלם. (רובינסון, עמ 106)


האלוהים המקורי נקרא
monad אור טהור שקיים לפני הכל, אי אפשר להגדיר אותו, מעל הזמן. מחשבתו יצרה את הרוח הראשונה – ברבלו, הנשית, זה נהיה הרחם של כל הדברים, האם אב, האדם הראשון, רוח הקודש, אנדרוגינוס עם שלוש שמות.


ברבלו – מחשבה מקדימה ביקש מהמקור להוליד את המחשבה, הידע המקדים, ואת אי ההרס, וחיי נצח, והאמת, זאת הייתה החמישייה של האיונים של האב.
האדם הראשון, הוא המראה של הרוח הבלתי נראית.

לאחר מכן ניצוץ האור עיבר אותה ונולד הילד (כרייסט) היחיד של האור, שלא שווה למקור אך מזכיר אותו, ניצוץ אור שנהיה שלם. נמשח בטוב. לאחר מכן ניתן לו שותף שזה המיינד שפיאר את הכרייסט ואת ברבלו, והכל נהיה בדממה.


המיינד רצה לעשות מעשה דרך המילה ורצונו נהיה והאור פיארו, והמילה עקבה אחר הרצון, וכרייסט יצר הכל , חיי נצח ורצונו והמיינד. רוח הקודש השלימה אותו ביחד עם ברבלו, כדי שיוכל להופיע לפני הלא נראה ככרייסט האלוהי שיש לו קול כביר. הוא קיבל סמכות כל כאמת שבתוכו, לדעת את השם שמעל כל השמות לאלו הראויים.

 

מהאור הופיעו ארבע אורות, השלושה הם רצון, מחשבה וחיים, וארבע הכוחות הם הבנה, חסד, תפישה וזהירות.
חסד שייך לאיון ארמוזל, המלאך הראשון, שאיתו יש עוד שלושה איונים: חסד, אמת וצורה.
האור השני הוא אוריאל, האיון השני שאתו שלושה איונים: תפישה, מושג וזכירון
האור השלישי הוא דוויתאי, האיון השלישי, ואיתו שלושה איונים: הבנה, אהבה ורעיון
האור והאיון הרביעי הוא אלאלת, ואיתו שלושה: שלמות, שלום וחוכמה.

אלו שנים עשר האיונים שנלווים לבן של העליון, הכרייסט, דרך מתנת ורצון הרוח הלא נראית.

וכך הופיע האדם השלם, ההתגלות הראשונה והאמת, וזה נקרא אדאמאס, הוא שלט על ארמוזל,
שת על אוריאל, זרעו של שת על דוויתאי, ונשמות הקדושים על האיון הרביעי.

 

סופיה  הייתה איון ורצתה ליצור משהו דומה לאב, אבל לא קיבלה אישור והסכמה של בן זוגה ויצרה משהו לא שלם ושונה, נחש עם פני אריה. היא נפטרה ממה שיצרה בבורות ועטפה אותו בענן אור וכסא כבוד וקראה לדבר ילדבאות, הוא הארכון הראשון, שנתחזק בזכות אימו. הוא לקח ממנה את הכוח וברא עוד איונים עם אש זוהרת שהצטרפו לבורותו: הראשון זה אתות – הקוצר, השני זה הרמס – העין, השלישי זה קלילה אומברי, והרביעי יבל, והחמישי אדוניהו שנקרא סבאות, והשישי זה קין שבני אדם קראו לו השמש, השביעי זה הבל, והשמיני זה אבריסנה, והתשיעי יובל, העשירי אממואופיאל, האחת עשר מלכיאר אדוניאן, והשניים עשר זה בליאס, השולט על מעמקי השאול. והוא הציב שבע מלכים לפי שבעה הרקיעים וחמישה על התהום.
שבע הארכונים בראו מלאכים, ולכל אחד מהם ראש ופני חיה, לילדבאות הרבה פרצופים. לפי רצונו

ילדבאות נקרא גם סקלס וסמאל, בבורותו הוא אמר "אני אלוהים ואין אחר מבלעדי". הכוח בתוכו שהגיע מאמו גרם לו ליצור יקום מקביל הדומה בצורתו לנצחי אך מושחת ומסואב. הוא אמר "אני אל קנאי" מרמז בכך שיש אלוהים אחרים.

 

בינתיים סופיה הצטערה על מעשי בנה והתחרטה על מעשיה, רוצה לתקן אותם. והיא הפכה להיות מחוץ לפלרומה, נעה הלוך וחזור בין העולמות. היהיר לקח ממנה את כוחה. סופיה התפללה בחרטה והתפילות נשארו בספרייה של הכת. והיא התקבלה חזרה בכדי לתקן את מצבה לאיון התשיעי, עד שמצב העולם יחזור לקדמותו ואז תחזור למקומה המקורי. קול נשמע בתשובה לילדבאות: "האדם קיים ובן האדם".

הדמות של האל העליון השתקפה במים, וילדבאות אמר לשותפיו "בוא ניצור אדם לפי דמות האלוהים ונקרא לו אדם". שבע הארכונים יצרו את החלקים השונים של האדם. 365 המלאכים יצרו את החלקים השונים וההתנהגויות השונות של האדם, יש גם שדים ששולטים עליו כגון תשוקות, והם לפי ארבעה המצבים: חם, קר, יבש, רטוב. שהם פחד, צער, הנאה ותשוקה.
בספר של זורואסטר, מתואר מבנה הגוף לפי המלאכים השולטים על כל איבר.


סופיה הוליכה שולל את ילדבאות שנשף את כוח האור שבתוכו לתוך היצור החדש, כדי שיתעורר לחיים וכך נחלש והאדם קם לתחייה, חזק יותר מכל המלאכים, יודע ומואר. אלא שהם התקנאו בו וזרקו אותו לעולם החומר. העליון שלח עזרה לאדם את
epinoia המוארת שנקראת חיים, הארכונים גרמו לאדם להיות פיזי מאדמה ומים, ושמו אותו בגן עדן, שבו העצים הם רעל ובמיוחד עץ החיים. אלא שהאפיפוניה הייתה עץ הדעת, האדם נרדם בגן עדן גם לתפישתו. (הספר משתמש בפסוקים מבראשית וישעיהו, (רובינסון, עמ 117) ובזמן שישן הארכון הוציא חלק ממנו, צלע, ויצר אישה שדומה לאפיפוניה (הוא רצה למעשה לתפוש את האפיפוניה שהייתה נסתרת בתוך אדם), אך למעשה נועדה להוליך אותו שולל. אבל אדם ראה בה את דמות האפיפוניה שהתגלתה לו, וזה המשמעות האמיתית של לעזוב את אביך ואמך ולהיות בשר אחד. כתוצאה מכך הם התרחקו מילדבאות.


ילדבאות זרק את אדם וחווה מגן עדן, ובא אל חווה שהולידה לו שני בנים, אלוהים ויווה, לאלוהים היה פני דוב וליווה פני חתול, ואלו הם קין והבל. הוא נטע תשוקה מינית בבני האדם והכניס לתוכם רוח מזויפת, נפש תשוקה. אלא שאדם הוליד בן נוסף אמיתי והוא שת, והרוח ירדה אליו. האיונים נמצאים בו אבל במצב רדום. הם מחכים לצאת מהגוף ולחזור למצב הנצחי, ולכן סובלים את הכל. הגזע של המושלמים יגרום לבריאה לשוב למצבה המקורי.


יש כאלו שנמשכים על ידי הרוח האמיתי, ויש כאלו על ידי רוח הכזב. הנפש תחזור לשאר האיונים. ואלו שהוטעו יענשו. רוח הרע קשורה לגורל והיא נוצרה בנאיפה של סופיה, כבלי השכחה והבורות, כל חטא נולד מהגורל המר, וכך הבריאה נהייתה עיוורת. העליון התחרט על הכל והביא מבול, אלא שהידע המוקדם הזהיר את נוח, זה לא כמו שמשה אמר ש"הם היו בתיבה", אלא שהם התחבאו בענן זוהר.
הארכונים לא וויתרו והמלאכים הפכו עצמם לדמות בעלים מילאו את הנשים ברוח הכזב והולידו להם זרע רע. זה הסיפור על המלאכים ובנות האדם. 


הפרונאויה הופיעה בעולם בדמות ישו ולא הכירו אותה, במטרה לעורר בני אדם, ירדה ללב הכלא, והיא מדברת אל יוחנן דרך ישו. חתומה בחמש חותמות כנגד המוות, ועולה באור מהמים אל האיון המושלם. לפני כן היא מעבירה את המסתורין לגזע היציב. וחובה להעביר אותו הלאה.

 

 

לחצו לקריאת סיכומים על הזרמים והספרות השתאית

מורים

סימון מאגוס

קרפוקרטס

בסילידיס

זרמים

הזרם השתאי

הזרם האופיטי - נחשי

הקיינים

ספרים

ספרות שתאית

הסוד של יוחנן

שלושה הסטלות של שת

הבשורה למצרים

שלוש צורות של מחשבה

חוכמה אמונה

זוסטריאנוס ואלוגונס

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו