לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הפאוליקיאנים

פאוליקיאנים: 
כיתה גנוסטית חצי מניכאית שפרחה בין 650 ל872 בארמניה ואנטליה. קרויה בטעות על שם הבישוף של אנטיוכיה מהמאה ה-3, פאול של סמוסטה, ממייסדי ותורת המאמצים, אך למעשה התחילה הרבה יותר מאוחר ומקור שמה לא ברור, אולי החשיבות הרבה שיש לפאולוס בתור מורה אמת יחיד של הנצרות לעומת פטרוס שהיה נביא שקר.

מי שיסד את הכת היה ארמני בשם קונסטנטין, הוא קרא לעצמו בשם סילוונוס, אחד מתלמידיו של פאול, וראה עצמו כנשלח לחדש את הכנסייה. לאחר 26 שנה נסקל בהוראת הקיסר שמעון, הקצין שביצע את הוראת הסקילה נהייה בעצמו מאמין ואימץ את השם טיטוס, הוא נהייה ממשיך דרכו של סילוונוס, עד שנשרף למוות ב690. הכת התקיימה בארמניה אחר כך, ואף הקימה מעין מדינה עצמאית במעלה הפרת. הקיסרית תאודורה רדפה אותם והרגה 100.000 מהם. במאה ה-19 עדיין היו קיימים פאוליקיאנים בארמניה שטענו להחזקת הספר "מפתח האמת".

 

הדת שלהם הייתה דואליסטית, יש שתי ממלכות, ממלכת הרוע שהיא האל של העולם הנראה וממלכת הטוב בהנהלת הרוח הטוב שהיא האדון של עולם העתיד. הפאוליקיאנים התנגדו לתנ"ך, לתורת אם האלוהים ולהערצת מרי, ישו הגיע מהשמיים לשחרר בני אדם מהגוף ומהעולם הזה שהם רעים, הערצה לצלב היא עבודת אלילים, הם דחו את הסקרמנטים של הטבילה וסעודת האדון, מקומות הסגידה שלהם נקראו מקומות תפילה, הם נישאו, אכלו הכול, והיו יחד עם זאת מתקדשים, הם פירשו את הברית החדשה בצורה אלגורית וראו עצמם כנוצרים אמיתיים

 

כשנרדפו הפאוליקיאנים וממלכתם בארמניה חוסלה עברו רבים מהם לאזור הבלקן. הביזנטים העבירו 200.000 פאוליקיאנים ליוון, בולגריה ומקדוניה. שרידים מהאמונה שלהם נשארו עד היום בכנסייה הארמנית העצמאית, הדגש על האור ועל טוהר, למשל. ועוד...


הרשמו לרשימת התפוצה שלנו