לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הפוליס היווני

הפוליס והמידות הטובות

"היא נוסדה למען עצם החיים, אך היא מתקיימת למען החיים הטובים" אריסטו
"טוב" הוא דבר הממלא כראוי את התפקיד לו נועד, כך "טוב" הוא אדם המגשים כהלכה את האפשרויות הגלומות בו כאדם.
מטרת העיר לאפשר לאינדווידואל להגשים את עצמו

"כל חוקי האדם ניזונים מן החוק האלוהי האחד" הרקליטוס
הדבר החשוב ביותר בעיר הוא שלטון החוק, שקובע את הצדק. החלפת החוק והמשפט את מושג הצדק הקמאי מופיעה במחזה – נוטות החסד של אייסכילס

 

המידות הטובות

ישנם 4 מידות טובות ואלו הם – גבורה, מתינות, צדק וחכמה.
נראה שמי שטבע מושגים אלו זה פיתגורס, הם התקיימו למן המאה ה6 לפנה"ס. היו ידועות לאייסכילוס, פינדרוס, פורשו על ידי סוקרטס, נותחו על ידי אפלטון ואריסטו, מלאו תפקיד בתורת הסטואה.

"המידות שיוו צורה מוחשית למה שהעריצו היוונים להלכה וביקשו למעשה, ורובם סברו, אל נכון, כי מוטל על האדם להגשים אל ארבעתן בכל מצב אפשרי" בוארה

"אהבתנו את היפה אינה מביאה אותנו לידי הפרזה, אהבתנו לדברים שברוח אינה עושה אותנו רכרוכיים" פריקלס
המידות נהרסות על ידי ה
hybris

"יפה מכל – לבב ישר, טובים מכל – חיים ללא חלי
אולם מתוק מכל – לראות בהתאמת משאלת לב כל יום" סופוקלס

"אין החכמים מזקינים – כי שכלם בם ניזון ופורח מן החמה הקדושה, מאורה הברוך, מקרניה" סופוקלס

הגיל מייחד כל אחת מארבע המידות העיקריות ומרבה את תועלתה. האדם שהשאיר מאחריו את הנעורים והנאותיהם, או שיכול להינות מהן רק לפרקים, ערכו גובר באמצעות דרכים שלא ידע לפנים להיות אדם טוב.

 

הפוליס

משמעות עיר הייתה חלוקה שוויונית של השדות הקמת היכלות, בניית קבר למייסד, בערים מפותחות היו מקדשים לכל האלים. המיקום של המקדשים היה בעיר העליונה, וגם באגורה – כיכר השוק. היו גם מקדשים במרחב שמחוץ לעיר: מקדש ארטמיס בבוארון, ניצב הרחק מהעיר אתונה בשטחים הפתוחים, אך קשור אליה בתהלוכות ובטקסים.

 

חלק חשוב מחיי הפוליס היה הפולחן, תהלוכות וטקסים ציבוריים. באתנוה הייתה זו הפאנאתנאיה – הביאו לפסל של האלה בגדים חדשים שכוהנות ארגו במשך שנה שלמה. הדבר החשוב הוא הציבוריות של החגיגות, מאד שוויוני. כל מי שלוקח חלק בפולחן לוקח חלק בארוחה, ההשתתפות בפולחן מאששת את הקהילה ואת השייכות של אנשים לקהילה. ההקצעה של הבשר שווה. החלוקה השווה הדתית הביאה לחוק שווה. Isonomia – כל חבר האזרחים לוקח חלק שווה במעשה הפוליטי,

בין אם יש שליט טירן או אריסטוקרטיה, ליוונים אין פחד מהאלים, סנטימנט דתי, הדת היא ציבורית. האיסונומיה ופולחן הבית הם הפולחנים הנפוצים בדת היוונית, סנטימנט חברתי, פוליטי, קהילתי. המרכז הוא החברה. הפולחן של הפוליס הוא מנגנון חברתי מכונן זהות.

החברה משאיבה משאבי ענק לבניית מקדשים ציבוריים, שונה מהחברה המזרחית שבה הושקעו המשאבים בארמונות השליט, הראוותנות מוקדשת לאלים, אבל היא מוקדשת בעצם לציבוריות, לשיתוף. להשקיע במקדשים זה להשקיע בציבוריות של הקהילה שלך. האדרה של הקהילה לעומת האדרה של השלטון, דבר מאד מהותי בהבנה של הדת והמנטליות היוונית.

מקדש של ארטמיס בבוארון, קשורה לחיות היער, לבושה בעור של צבי, אחת משלושת האלות הנשיות, מייצגת את השלב של נערות לפני חתונתן, הרבה מאד מהפולחן שלה היה כרוך בחניכה של נערות. אלה צעירה בתולה שהולכת עם פמלייה של נימפות בתולות. נעורים רוויים במיניות שצריך להגן עליהם.

המקדש חשוב היה לא רחוק מאתונה, מרכז חניכה לגיל הזה. מדי שנה הייתה תהלוכה שיצאה מאתונה וליוותה את הנערות הצעירות שהולכות לשרת את ארטמיס במשך שנה במקדש שלה.

 

חוקר צרפתי בשם פלוגנק polignac   הראה איך באמצעות הפסטיבלים השנתיים מצליחים לכונן את הקהילה הפוליטית הגדולה של הפוליס. אזרחים מכל אתיקה מגיעים לאתונה, וגם הריטואלים השנתיים במקדשים המרוחקים מכוננים את השלטון הפוליטי בכל השטח.


ערי יוון

הערים הראשיות ביוון יצגו תפישות שלטון שונות:
קורינתוס – אריסטוקרטיה.
ספרטה – 2 מלכים מוגבלים בכוחם, מפקדי הצבא, אריסטוקרטיה הייתה מעורבת בהחלטות,
אתונה – דמוקרטיה רדיקאלית.

תזאוס ייסד את אתונה כפוליס. היה לו קבר באתונה. החוק ביוונית זה nomos זה גם החוק הכתוב וגם המנהגים בעוד שהחוקה נקראת פוליטאה, וזה גם השם לחבר האזרחים. אתונה נקראה מדינת האתונאים, לא היה דבר כזה שנקרא אתונה. העיר הייתה התושבים, מה שחשוב זה הקהילה.

ישנן שתי דרכים, רחוקות מאוד זו מזו: האחת מובילה אל הבית המכובד של החירות, השנייה אל הבית של העבדות, ממנה על בני התמותה להתרחק, אל הדרך הראשונה ניתן להגיע באמצעות גבריות והסכמה ברוכה, הובל אם כן את אנשיך לדרך זו. אל השדרך השנייה מגיעים על ידי ריב מלא שנאה והרס פחדני, וכן עליך להימנה ממנה בכל מחיר.
ליקורגוס – מייסד ספרטה, קיבל נבואה זו מהסיביליה.

 

במרוצה הזמן הוקמו ערים יווניות נוספות בכל רחבי הים התיכון בדרך של קולוניזאציה, שחלקה נלמד מהפיניקים. בעל עיר הייתה אש הסטייה משותפת באגורה, משלחת של קולוניה לוקחת את אש התמיד ומבעירה בעיר החדשה, כל עיר מקיימת יחסים דיפלומטיים ענפים עם עיר האם וערים אחרות.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו