לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הרעם מחשבה מושלמת - טיולים לרחבי העולם

הרעם – מחשבה מושלמת

הקדמה על ידי george w. macrae. תרגום על ידי douglas m. parrott
מתוך
the nag hammadi library. James m. robinson

זהו ספר ייחודי בין מגילות נאג חמאדי, מונולוג של דמות נשית לא מזוהה, בגוף ראשון, המתארת מה היא, ופונה אל הקוראים חליפות, שכהצהרותיה לגבי עצמה סותרות. הספר ממשיך את מסורת החידות של העולם ההלני, אך שואב השראתו גם מהמסורת המצרית הקדומה – איסיס, היהודית, נוצרית, ואפילו ההודית.

 

בספרות של אוריגנס חוה השמימית נותנת הצהרה עצמית דומה לרעם, ויש שמשהו דומה בהיפוסטזיס של הארכונים, בהמנון של ישו הנמצא במפעלות יוחנן 94-96, ישו מצהיר על עצמו במונחים סותרים, אך בלי להשתמש במילה אני, בספרות המנדיאית, הרוח ewath מדקלמת פורמולה הכוללת אנטיתזות דומות. "אני המוות ואני החיים..." ודברים דומים נמצא בספרות ההודית כמו הבגהדגהיטה.

 

בטקסט אין התייחסויות נוצריות או יהודיות ברורות, וגם לא מיתולוגיה גנוסטית, יש רמיזות לספרות החוכמה וההצהרות מזכירות את המנוני איסיס isis. המילה רעם thunder מעידה על האופי הטרנסנדנטי של ההתגלות.

דוגלס פרוט טוען שדמות האישה ברעם היא שילוב של סופיה הנמוכה והגבוהה, אולי חוה. הרעם מגיע מהאלוהים הגבוה ביותר במיתולוגיה היוונית וגם ביהודית, כך מודיע האל על נוכחותו על פני האדמה. המחשבה השלמה היא הופעה של אלוהים על פני האדמה. ההבנה של המחשבה השלמה קשורה למושג הסטואי של פנאומה קוסמית, המרכיב האינטליגנטי, אקטיבי בכל הדברים שמורכב מאוויר ואש. הוא מעבר לכל החלוקות והדיכוטומיות ואחראי לכל מה שקורה. הוא מתגשם כהגיון, מחשבה, ויכול להדריך את אלו שמקשיבים על דרך החיים הנכונה. אלא שיש מעל המחשבה השלמה כוח גדול יותר והוא הרעם.

 

רעם The gnostic discoveries, m. y. meyer

טקסט אלגורי הדומה לאיסיס המגלה עצמה. הפעם זה סופיה או חוכמה, זואי או חווה, אפינואיה או ידע. בגלל המקום של תבונה, אפינואה, יש שקשרו את הטקסט לשתאים. דומה לבשורה של חוה עליה מספר אפיפאנס.

בין השאר היא האמא של אבא שלה, הצהרה פרדוקסלית המזכירה את מצרים, אם ובת בו זמנית. היא גם שקט וגם תובנה, ולאחר מכן קול ולבסוף מילה. יש כאן מדרג, שורות 13-14. "אני סופיה של היוונים והידע של הברברים". לאחר שאנשים ממצים את כל התשוקות והדברים הלא נאותים, הם עולים למקום המנוחה ואז מוצאים אותה, וחיים לנצח.

 

לפי Bentley Layton המחשבה השלמה היא לאחר מעשה, והיא החוכמה של ברבלו, שידועה בשם זואה, העיקרון המדריך הנשי והרוח הקודש שעוזרת לאדם וכל המין האנושי לקבל חזרה את מה שנגנב על ידי ילדבאות.

היא נמצאת בכל הגנוסטים שיש להם את רוח הקודש. ישנם כמה קטעים קצרים בספר המתחייסים לרקע המיתי של ההצהרות: היא נשלחה על ידי כוח הברבלו, היא קוראת לכינוס חברים של גזע הגנוסטים, מי שנשמע לקריאתה ישתחרר מעולם החומר ועילה ליקום מטאפיזי היכן שהיא נמצאת, לא יסבול מוות.
במציאות של הארכונים אדם פונה לעיקרון רוחני נשי שנמצא בחווה והוא זהה לרעם.
(The Gnostic Scriptures, p. 77)

 

Birger A. Pearson כותב שהאישה בטקסט אומרת שהיא הן השתיקה והן השיקוף שמוזכר תכופות.
silence and epinoia
הם תכונות של ברבלו וסופיה, והם הקרנה של חוה השמימית. במיוחד אפינויה
בסוד של יוחנן חוה שמימית באה לעזרת אדם, שיקוף מואר – אפינויה, שיוצאת מתוכו ונקראת חיים.
הציטוט השני בטקסט אומר שהמדברת נולדה מבעלה, כמו חווה מצלע אדם.

המדברת אומרת: "אני הדמות של  זו שגדולה במצרים", וזאת התייחסות ישירה לאיסיס.

 

ישנו פילוסוף פאגאני בשם celsus שכתב ספר 'the most perfect type of prophecy among people of Phoenicia and Palestine' המצוטט על ידי אוריגנס. הדומה בסגנונו לרעם.   

 

המוטיב של בפנים ובחוץ, אני בפנים ובחוץ, מזכיר גם את הפרק הראשון של תומא, האומר חפש בתוכך ומחוץ לך, ותזכה בחיי נצח

 

מיתוסים סודיים גנוסטים - מאמר של גיא סטרומזה הקשור לספר

ישנם הקבלות בין אני הוא, של הרעם, לבין איסיס. Layton טוען לחידת זהות. המגילה היא שילוב של הצהרת זהות בסגנון איסיס, דרשה פילוסופית, וחידת בסגנון הלני. יש בה משמעות נסתרת.

הרעם מייצג את חווה, הישועה שלה על ידי מורה שמימי וחזרתה הביתה. חווה שומעת קול רעם שאומר: "אני אתה ואתה אני".

רעם קשור להתגלות שמימית. במרקוס פרק ג' פסוקים טז-יז, אחדים מהתלמידים נקראים "בני הרעם". אוריגנס טוען שרעם קשור להתגלות שאי אפשר להגיד אותה במילים. הרעם אם כן הוא התגלות של סודות אלוהיים.

היו בעולם היוונים מיתוסים סודיים, כגון הביתור של דיוניסוס, אך הם לא היו הכלל, הרוב היו גלויים, אך ניתנה להם פרשנות רוחנית עמוקה מתחת לצעיף הסיפור. הפרשנות הפילוסופית פותחה על ידי הנאופלטונים, המיתוסים היו חידות שצריך לפצח, רק המשכילים יכלו למשימה.

 

בעולם הנוצרי המיתוס נעלם ואתו גם הפרשנות האזוטרית, האמת גלויה לכל בבשורות וכך גם הפרשנות שלהם.

בעולם הגנוסטי המיתוסים מופיעים בצורה של סיפור כגון ההמנון לפנינה באפוקליפסה של אדם, הם נאספים מתוך שברי בניינים קודמים בתנ"ך והברית החדשה, כמו גם המיתולוגיה היוונית עצמה. זה מעין ריאקציה למונותאיזם הנוקשה של הנצרות.
מיתולוגיה מודעת עצמי המראה על מהפכה אינטלקטואלית, מיתולוגיה אלטרנטיבית המציעה פרשנות פרובוקטיבית של הקוסמוגניה וסיפור הישועה, קצת כמו שקרה בקבלה אלף שנה יותר מאוחר.
בתורה הסתאית יש פרשנות קיצונית ולעיתים הפוכה של הסיפור התנ"כי. המיתולוגיה הגנוסטית נופעת מפרשנות אזוטרית תנ"כית.


המיתולוגיה הגנוסטית פרשנית באופייה, ממשיכה מסורת אזוטרית שאופיינית לפילוסופית יוונית. אזוטריות היא מרכיב מהותי בגנוסטיות, דוקטרינות ישועה נשמרו חבויות בפני מי שלא חלק בקבוצה. הסוד עבר מישו דרך השליחים. בכתבי נאג חמאדי ישנם תיאורים של המאמצים לשמור את התורה סודית. באפוקליפסה של אדם נגלה הגנוסיס הסודי של אדם שהעביר לשת. זאת מסורת יהודית נוצרית.

בבשורה של מרי, פטר מבקש ממרי לשתף את הגנוסיס הסודי שלה. במפעלות יוחנן ישו אומר: אני לא מה שחושבים ההמונים. תומא מגלה את המילים הסודיות של ישו.


תיאולוגיה אזוטרית משקפת לרוב סוג מסוים של ארגון חברתי, קבוצות קטנות וסגורות, חשאיות. מעבר לסודות הייתה מיתולוגיה שהיא הבסיס לתורה והיא נשמרה בין האנשים כמשהו משותף שלא נגיש לאחרים. היא מבצבצת מבין השורות. הספרות הגנוסטית היא בחלקה אקזוטרית, ומאחוריה יש בסיס הבנה משותף סודי. אזוטרי.

סטרומזה אומר שהבשורה של האמת לא יכולה להיות מובנת מבללי להתייחס למיתוס של סופיה. רק המיתוס עושה שכל לטקסט.

ובחזרה לרעם: זהו טקסט אזוטרי מכוון לחניך בדרך, שהוא לבדו יכול לקלוט דרכו את הסודות שאי אפשר להעלות אותם על כתב.

 

כתבי החידות הנוספים הם : הסוד של יוחנן, המציאות של הארכונים והאפוקליפסה של אדם.

בסוד של יוחנן הדמות בתחילה אומרת: אני האב, האם והבן". זה קשור לטרנספורמציה.

בתומא ישו אומר: מי שישתה מפי יהיה כמוני, אני אהיה כמו אותו אדם, ולאדם זה הדברים הנסתרים יתגלו" (תומא, פסוק 108).

בפיסטיס סופיה נאמר "אדם זה הוא אני, ואני אדם זה".

הקורא מסוגל להפוך להיות ישו ולהתאחד איתו, זה נקרא תאוסיס, ומסביר את ההפיכה של חוה לרעם, כפי שמופיע בבשורה של חוה עליה מספר אפיפאנוס.

המיתולוגיה האזוטרית לא יכלה לשרוד את צוק העיתים, מכיוון שלא ניתן לפרש אותה. לשנות. והיא הפסידה לחוש הדתי הנוצרי החדש. השפה שלה עברה למטאפורות שהיו הבסיס למיסטיקה הנוצרית.

 

מאמרים על הרמטיציזם והרמס טרימגיסטוס - לחצו לקישור

הרמטיציזם

אפלטון ופלוטינוס

קורפוס הרמטיקה

סיכומי ספרים מנאג חמאדי בעלי אוריינטציה הרמטית - לחצו לקישור

ספרות הרמטית בנאג חמאדי

על השמונה והתשע

אסקלפיוס

הודיה

הדיון השלם

רעם מחשבה מושלמת

הבשורה לפי יהודה

הבשורה לפי מרים

פראפראזה של שם

 

 

 

 

מאמרים על הגנוסטיות - לחצו לקריאה

היסטוריה גנוסטית

ספרות גנוסטית

מיתולוגיה גנוסטית

סקירה כללית

בתי ספר גנוסטיים

המאמצים

המניכאים

הפאוליקנים

המסיליאנים

הקתרים בצרפת

הבוגומילים 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו