לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

השושלת המרובינגית - טיולים לרחבי העולם

השושלת המרובינגית.

השושלת האגדית של הממלכה הפרנקית, השושלת המרובינגית התחילה כשאמו של ראש השושלת התעברה באופן פלאי בעת שרחצה בים ממפלצת הים, ראשיה היו להם שערות ארוכות והם סימלו בכך אן את השמש והן את מוסד הנזירות היהודי – שמשון. והראשון שהיה חשוב וידוע ביניהם היה כלוביס. הוא כבש את רוב הממלכות הקטנות בצרפת כולל את הממלכה הרומית העצמאית שהייתה שם שריד לתקופת האימפריה, זה היה בסוף המאה ה5. וייסד ממלכה חדשה שבכדי לאחד אותה הוא הפך להיות קתולי, בניגוד לשאר המלכים הגרמניים שהיו אריאנים, ברוח ההשפעה של השליח אל הגותים אולפילה.

התנצרותו של כלוביס לוותה במפעל תרבותי, כפי שקרה בהתנצרות של עמים נוספים: קודם כל קובצו כל החוקים תחת הכותרת של החוק הסאלי, שנית כונסה וועידת כנסייה בראשות כלוביס להחליט על עקרונות וארגון האמונה. המלך מציב את עצמו כראש הכנסייה הנוצרית. בנוסף לכך נכתבת היסטוריה דמיונית המציגה בעצם את הפרנקים כצאצאי מלך טרויה, ומכאן כאחים, או שווי ערך לרומאים. ההשוואה לרומאים באה לידי ביטוי גם בסיפור התנצרותו של כלוביס שלפני קרב מכריע פונה לאלוהי ישו לעזור לו ובזכות העזרה נהייה נוצרי, כשם שקרה לקונסטנטינוס. הנס של קונסטנטינוס חוזר על עצמו כאן בלבוש פרנקי, 200 שנה אחר כך, ועל ידי כך הפרנקים ממשיכים את הנס הרומי. יש כאן תוכנית אלוהית. אגדות שונות נקשרות, לכן, לכלוביס. למשל, כשמשחו אותו למלך לא היה שמן משחה, והגיעה יונה מהשמיים עם צפחת שמן קדוש, שמשמש עד היום את מלכי צרפת. כלוביס נמשח בקתדראלה בריימס, הבישוף של ריימס ניצר אותו והוא היה איש בעל ידע ומאמין גדול, כמו סילבסטר שניצר את קונסטנטינוס. בעקבות ההמרה שלו 3000 איש מאנשי החצר קיבלו את הנצרות, ולמעשה הממלכה הפרנקית הופכת להיות ממשיכתה של רומא בתוכנית האלוהית.

 

המלך בממלכה הפרנקית בפרט והגרמנית בכלל היה מלך נודד. הוא נדד עם חצרו ממקום למקום, אחד המקומות שכלוביס נדד אליהם וייסד היה פריס, הייתה שם קדושה בשם זנבייב, שלפי האגדה הוא באה מפעם לפעם לדרוש בעצתה והיא ייסדה את כנסיית השליחים שבה נקבר כלוביס בסוף ימיו. זנבייב טיפחה את פולחן דיוניסוס הקדוש ומכאן כנסיית סן דני, הוא נהפך לקדוש פטרון של גליה והיא בנתה בזיליקה מעל הקבר שלו.

 

השושלת המרובינגית הכירה בכוחם של האצילים ולכן גם תש כוחה. תור הזהב של הממלכה המרובינגית היה בימי המלכים כלותר השני ודגוברט, נדמה לי שדגוברט מופיע בספר צופן דה ווינצי.

"אדיקותה של המלוכה, או, מוטב לומר, הקרבה בינה לבין המוסדות הנוצריים, היא מן המאפיינים הבולטים של המלוכה בתקופה ההיא. המלומדים של התקופה, שהיו כולם אנשי כנסייה, הדגישו את תפקידה של המלוכה בסדר החברתי והדתי, כמכוונת את דרכו של האדם בדרך הנאותה. כלותר השני ודגוברט הראשון האמינו שהם שליטים בחסד האל וכי הגנת הכנסייה מופקדת בידיהם. מוטל עליהם לעזור לטוב ולהעניש את הרע, להגן על תורת הכנסייה ועל דרך המוסר, וכן להגן על העניים, על הכנסייה עצמה, על רכושה ועל משרתיה. פרדגריוס מדגיש את חסידותו של כלותר השני ואת סבלנותו, שתיהן מידות נוצריות נעלתו. במבוא לתקנות ועידת קלישי הוצג כלותר כדוד המלך, השוואה שתיעשה שגורה בתיאורם של מלכי צרפת בעתיד, וזוהי הופעתה הראשונה. על דגוברט מספר פרדגריוס שהוא היה כה עסוק בעשיית צדק עד כי בקושי נותר לו זמן לאכול ולישון. הוא הושווה לשלמה "המלך משכין השלום"."  מתוך ראשית של אירופה – האוניברסיטה הפתוחה.

יש לנו כאן תחילתו של בניית אידיאל האבירות שמתפתח בימים של קרל מטר ומלחמתו במוסלמים ומגיע לשיא בימים של קרל הגדול והאגדות על רולנד.

דגוברט הראשון שלט מפריז בימיו נוצרה ברית בין מנזר סן דני ליד פריז לבין המלוכה הפרנקית. דיוניסוס (או דני) היה הבישוף הראשון של פריז שמת כמרטיר במאה ה3. האדרת מנזר זה באה על חשבון המנזר של מרטין מטור. בתחילת השושלת המרובינגית הם שלטו מטור, והמפורסם בקשר שטור זה גרגוריוס מטור שכתב את תולדות השושלת עד כלוביס. וחי עד תחילת המאה ה6. דגוברט הוא כבר באמצע המאה ה7. טור זה על נהר הלואר ואילו פריז על נהר הסיין.

 

בתקופה המרובינגית החלו להגיע מיסיונרים אירים ואנגלים לממלכה הפרנקית והקימו שם מרכזי נצרות חשובים. המנזרים החלו להיות קשורים לשלטון שנתן להם רישיון ובמיוחד למשפחת ארנולפוס שהפכה להיות המשפחה התורשתית של התפקיד החזק ביותר בממלכה המרובינגית, תפקיד המיורדומוס – הממונה על הארמון. מרכז כוחם של הארנולפוסים היה בצפון, בבלגיה והוא היה קשור למנזרים האנגלים והאירים והאחרים. הם התחרו הם המערב והמרכז באזורי הלואר ופריז ויצאו מנצחים, וכך יצא שקמה תרבות חדשה שמרכזיה היו המנזרים הגדולים עם שטחי האדמה הגדולים ולא הערים של מערב צרפת. המיורדומוס הידוע הראשון היה קרל מטר שהצליח לעצור את המוסלמים ב2 קרבות מזהירים, אך גם אביו פיפין היה דמות חזקה ששלטה 26 שנה ויצרה את השושלת, בימים האלו המלכים היו כבר רק בובות. בשנת 751 מוריד פיפין הגוץ באופן רשמי את המלך המרובינגי האחרון מהשלטון ובתמיכת האפיפיור מתמנה בעצמו למלך ומתחיל את השושלת הקרולינגית על שם אביו קרל פטיש הקרח. האפיפיור זקוק לתמיכתו של פיפין כנגד הלומברדים.

כמעט כל מדינה ברחבי אירופה מבקשת להתייחס לשושלת הקרוליניגית.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו