לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

השושלת הסולומונית.

זאת השושלת שמלכה בתור הזהב של אתיופיה - מאות 13-15. ומתייחסת לשלמה. היא התחילה על ידי יכונו אמלק ב1270 שכרת ברית עם הכנסייה, בראשות הקשור אאייסו מואה, למרות שדורות מאוחרים יותר קישרו את תחילת השושלת לקדוש תכלה היינמות, בימי שושלת זו נכתבה ההיסטוריה האתיופית בספר "כבוד המלכים" והתגבשה האמנות, התרבות והדת.

כנראה שהשלטון עבר לידי יכונו אמלק בדרכי שלום והשושלת שהקודמת של הזאגווה קיבלה את המעבר תמורת משרות וכיבודים. השליט החשוב הראשון בשושלת הוא "עמדה – ציון" 1314-1344, שמצליח לגבש את המדינה , ליצור צבא חזק ולעודד את המסחר והיצירה הדתית

דאווית 1380-1412 מתערב לטובת הקופטים במצרים ומביא את שרידי הצלב האמיתי לאתיופיה. הוא מתרגם את הספר "נסי מרים" ומתחיל את פולחן האיקונין, בזמנו כותב גיאורגיוס מסגלה, הוא גם שולח משלחת לרומא

זרעה יעקוב נחשב לגדול השלטים הסל ומונים 1434-1468. הוא הכשיר עצמו להיות שליט מופת נוצרי וראה בנצרות דת מדינה. הוא היה פעיל מאד בענייני הכנסייה, הביא לפשרה עם האווסטטים ושמירת השבת, החל את פולחן הצלב והבתולה. ביוזמתו שולבו 33 מועדים הקשורים למרים, הצלב החל להיות מקוקע בגוף וברכוש. יום הצלב נקבע ל27 בכל חודש. הוא החל את פולחן האיקונות, לא שרד שום איקונין לפני תקופתו, הציורים היו חלק מתוכנית לעודד את פולחן מרים, נזיר בשם "פרי ציון" היה בכיר הציירים ומייסד הסגנון.
בזמנו של זרעה יעקוב חי גיאוגריוס מסנגה שהיה היוצר החשוב של התקופה. הוא כתב יצירות רבות, מזמורים (אנאפורות). את ספר השעות היוצק תוכן דתי ב24 שעות היממה. ספר המסתורין, פרשנות האמונה, שער האור, וגם תרגם את "סמל אתנסיוס הקדוש". גם זרעה יעקב כתב ספרים, וביניהם את ספר האור.

לאחר זרעה יעקב מלך 10 שנים באדה מרים, ולאחר מכן השלטון המרכזי נחלש והיו שליטים רבים, רק ב1516 עלה שליט חזק לשלטון – לבנה דנגל, אלא שדווקא בשיא כוחו הוא הוכה על ידי המוסלמים ואתיופיה נכבשה אל ידי אחמד גרן ב1529. תקופת הזוהר באה לסיומה

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו