לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

השפעות יהודיות - טיולים לרחבי העולם

 

מנהגי האתיופים ,שמקורם ביהדות

אצל האתיופים יש ערי מקלט, למשל אקסום. יש בכניסה לכנסיות מעין מזוזות. בטקסים יש מעין שופר, ובכנסיות מעין פרוכת
מילת גברים ביום השמיני, טומאת הנידה ויולדת, דיני כשרות, חגים
מונחים שמוקרם בשפה העברית כגון אורית – תורה, הימנות – אמונה, מצות – צדקה, צום וקורבן.
האתיופים כבר מהמאה ה-6 מאמצים שמות יהודים כגון כלב, ובכבוד המלכים יש טענת שהם אמצו את היהדות לאחר שלמה.


דוגמאות להשפעה יהודית לפי  החוקר אולנדורף:

מאגיה
- שימוש בשמות כגון של מלאכים, בנושא קסם, שמות של אלוהים, וכו. לפי דעתו של אולנדרוף המאגיה שהיא כה נפוצה באתיופיה הושפעה בחלקה מעיסוק במאגיה יהודי (הוא מכיר גם במקור הפאגאני)


בניין כנסיות
- הכנסיות בנויות לפי מתכונת בית המקדש ובאימוץ אותם שמות: 3 חלקים. חלק חיצוני קרוי קנה מהלט והוא החצר של בית המקדש המקורי. באתיופיה זה מקום השירה של הדבטרים והקהל, כפי שהייתה חצר בית המקדש בירושלים מקום השירה של הלווים והקהל. החלק האמצעי הוא קדשת, והוא הקודש או ההיכל של בית המקדש. זה מקום הכוהנים, אך אנשים נכנסים אליו לצורכי פולחן. החלק הפנימי נקרא קודש קודשים או מקדש, וזה מקביל לקודש הקודשים במקדש, במרכזו התבות המקבילה לתיבה של ארון הברית. , לשם רק הכוהנים הבכירים והמלך נכנסים. האתיופים מבכרים מבנה זה של כנסייה על פני הבזיליקה שאותה הכירו ממגעיהם עם היוונים.


ארון הברית
- באתיופיה מודגש נושא ארון הברית, הוא זה שנותן את הקדושה לכנסייה. הוא מייצג את עשרת הדיברות, הגיע מירושלים ונקרא ציון. דומה במראהו לארון הברית, נישא בתהלוכות טקסיות כמו ארון הברית, ולפניו מזמרים ומרקדים כפי שעשה דוד.


מוזיקה
– לפי דעתו של אולנדרוף המוזיקה האתיופית מייצגת את מוזיקת התנ"ך בשימוש בכלים, בצורתה, בתוכנה, ובהשפעה שלה. ההבדל בין כוהן ודבתרה במסורת האתיופית הוא ההבדל בין כוהנים ולווים בישראל הקדומה. שמואל ב פרק ו פסוק 5: "ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתופים ובמנענעים ובצלצלים". לפי אולנדורף ייתכן ועצי הברושים הם המקלות שנושאים הדבתרה. הכנור לפי יוספוס פלוויוס היו לו עשרה מיתרים, אך לפי מטבעות בר כוכבא ומקורות אחרים שישה מיתרים והוא מקביל ל"קרר" האתיופי. לנבל היו שמונה מיתרים והוא מקביל לבאגאנה האתיופית. שנשענת על הרצפה וגדולה יותר מה"קרר". התוף הוא ה"קברו " האתיופי. גזע עץ חלול שנותן את הקצב. המנענעים הם ה"נגרית" האתיופי, רעשנים. הצלצלים זה הsistrum, ה"סאנאסל האתיופי. לאתיופים שיטה של טעמים וניגונים שאותה הם קיבלו, לפי דבריהם משלמה ודוד. ייתכן שמסורות יהודיות עברו דרך דרום ערב.


ליטורגיקה
-  דגש על לימוד כמו ביהדות כחלק מהפולחן. תרגום, מורה, אותם מילים כמו ביהדות. בכנסיות קוראים את התורה בשלמותה כחלק מהפולן. כל התקנות התקבעו בזמנו של זרעה יעקוב. הקריאה היא כמו פרשת השבוע וההפטרה. תורה ונביאים. גם התפילה והנוסח שלה, השימוש בקטעים מהברית הישנה, מזכיר את היהדות.


כשרות
– האתיופים שומרים על דיני כשרות בשחיטה וסוגי החיות לפי התורה, ובמיוחד חזיר.


חוקי טומאה וטהרה
– נשים בהריון, נידה, הימנעות מיחסי מין. לאתיופים ימים רבים של צום מסוגים שונים, יומיים קבועים בשבוע, כמו אצל היהודים (אבל ימים שונים). כל אלו מונעים קרבה לקדושה ולכנסייה


ברית מילה
– מכבוד המלכים וכתביו של זרע יעקוב ברור שהאתיופים עשו ברית מילה לפי מנהג היהודים. אך זה לא חלק ממצוות הכנסייה, אלא מנהג מסורתי. וזה מחזק את טענותיו של אולדורף שהבסיס של החברה האתיופית הוא סינקרטיזם יהודי נוצרי קדום.


שמירת שבת
– נקראת השבת הקטנה או קדם. בניקוד ליום ראשון שהוא השבת הגדולה. האתיופים נאבקו לשמירת השבת מול קיסרים שרצו לבטל את המנהג כגון סוסניוס, וכוחות חיצוניים. ספר עתיק בשם diascalia הקשור לגרגורי מניסה תמך בקיום השבת. זרעה יעקב מכריע בעד השבת בניסיונותיו לפשרה עם האווסטים. היו אלו תושבי תיגראי,אתיופיה ההיסטורית השמית, שהכריעו בעד השבת. ולפי אולנדורף זה הוכחה לעתיקות המסורת.


חגים
– לאתיופים חגים רבים משלהם שלפי אולנדורף שואבים מהמסורת התנ"כית. למשל ראש השנה – 11.9 שאליו קשור חג המסקל – הצלב. זה קשור ליום כיפורים וסוכות.

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו