לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ויליאם ג'יימס - טיולים לרחבי העולם

וויליאם ג'יימס 1842-1910   william james

הוא כותב על החוויה הדתית, ומעניין שאביו היה תיאולוג סוונדרברגי – מחסידיו של סוודרברג - שבדי שזכה לחזיונות וחוויות מיסטיות במאה ה18, וגם חבר של אמרסון. אחיו היה הסופר הנרי ג'יימס.

היה מאבות הפסיכולוגיה הפונקציונליסטים, פסיכולוג ופילוסוף, ויחד עם זאת ייסד את החברה האמריקאית לאוקולטיזם. האלמנט המהותי בתורתו הוא הקונברסיות – השתנויות

בסוף חייו רצה לכתוב על התפישה המטאפיזית שלו, אבל לא הספיק, חלקים ממנה מובלעים בספר על החוויה הדתית. הוא תפש את העולם כמלחמה בין טוב ורע ואת עצמו כלוחם בקרב זה, רצה לכתוב ספר על החוויה הדתית כמביאה לידי ביטוי את הגדולה, גבורה ומשמעות של האדם. האלוהים לא שלם, הוא צריך את עזרתנו, אנחנו בעולם פלורליסטי, וקנה המידה להצלחה הוא פונקציונלי, מה עובד ומה לא עובד.

בפרק הרביעי של ספרו – על בריאות הנפש, הוא כותב שיש אנשים שנולדו עם מזג של אושר, שרואים בכל טוב, ולא צריכים לעבור את חוויות המשבר, הוא מביא מכתבי אמרסון, וולט והיטמן, ואחרים, וכן מצטט את אוגוסטינוס שאמר – "כשיש אהבת אלוהים בלב, מותר לעשות כל דבר".

ישנם טיפוסים שונים של חוויות דתיות המופיעות אצל טיפוסים שונים של אנשים, ואחד הטיפוסים הוא הנפש הבריאה – האופטימי. צריך להיכנע לחיים, לוותר, ולשים מבטחך באלוהים שהכל יהיה לטובה. אין צורך במתח הפנימי של החטא, בכדי להגיע להרגשת השחרור, צריך לפוגג, להמס, משהו קשה בפנים, וזה המשבר שאדם עובר.
תהליך ריפוי הרוח צריך לבוא כהתגלות לאדם, משהו חדש, ואז יש לו כוח של סוגסטיה, הוא לא יכול לבוא דרך הישן.

בקתוליות יש מונח הנקרא היזכרות
recollection
אדם יכול בכל רגע להיכנס בתוך עצמו למרחב של רוגע ושקט, אמיתות אלוהיות, ולקבל משם את התשובה, להיות בודד בקהל.
אלווראז די פאז כותב מסה על הקונטמפלציה ואומר שבכל רגע "אלוהים רואה אותנו, אפילו אם אנחנו לא רואים אותו". צריך לנסות ולהתחבר אל ההיזכרות

ג'יימס מחלק את האנשים לשניים: האופטימיים שהווייתם היא אחת והם רואים רק את הטוב, והפסימיים שמתוך הקושי והדיכאון מגיעים לגאולה, הפסימיים הם הטיפוס ההטרוגני שיש בו שני קצוות, שני חלקים, והגאולה מגיעה ממיזוג של שניהם.
השוני מדואליות לאחדות נקרא קונברסיה, והוא יכול ללכת לשני הכיוונים. ישנם שני דרכים להגיע אל האיחוד – האחת במפתיע והשנייה בהדרגה.
המלאנכוליה נובעת מהתנגשות בין האופי הפנימי, לבין הפעולות והציוויים החיצוניים.


הקונברסיה
באדם יש מערכת של אידיאות שלעיתים מגיע לכדי חוסר איזון, שינוי הדגש, לעיתים מטרות שוליות הופכות עיקריות ואין הסבר מדוע.
לפי פרופסור סטארבק הקונברסיה היא דבר שקורה אוטומטית בגיל ההתבגרות במעבר של הילד מסביבה מצומצמת אל חיי רוח ושכל רחבים יותר של הגיל הבוגר. הדת רוכבת על הגל הזה, אבל מעצימה ומחזקת אותו, מביאה את האדם לכדי משבר מכריע המלווה בתופעות פיזיות.

יש שני דרכים לקונברסיה, דרך מודעת ולא מודעת, ושני טיפוסים: טיפוס הרצייה וטיפוס ההכנעה, הקונברסיה יכולה לבוא מהמודע או מהלא מודע. בטיפוס הרצייה ההתחדשות באה בהתמדה והיא תהליך של בנייה, בטיפוס ההכנעה היא פורצת מהתת מודע וכופה עצמה עלינו. גם בטיפוס הרצייה יש שלבים, ובמיוחד השלב האחרון שבו צריך לוותר על הרצון , לשחרר (לפי פרופסור לויבא הדת היא "התשוקות והרגשות הנובעות מהרגשת החטאה והגאולה ממנה").

חלק ממשבר הקונברסיה הוא מצב של אפיסת כוחות זמנית. וויתור. אי אפשר להפעיל את ההן הנצחי על הלאו הנצחי, אי אפשר להגיד לאדם דואג – אל תדאג, אבל ברגע שהוא מתייאש, מותש מהדאגות, אז אפשר להכניס משהו חדש שאולי יתפוש ואולי לא. צריך לעבור דרך מרכז האדישות.

 

קדושה
החוויה האנושית של רוממות הרוח, הקדושה, דומה בכל הדתות ויש לה את המאפיינים הבאים (פרק 10):
א. הרגשת אדם כי הוא נתון בחיים רחבים יותר, כוח אידיאלי – אלוהים
ב. הרגשה כי יש קשר ידידותי בין כוח אידיאלי זה לביננו וכניעה מרצון לשלטונו
ג. התרוממות רוח עצמו וחרות רבה הפורצים גבולות העצמי
ד. היסט המרכז הרגשי אל תחום הרגשות ההרמוניים והחיבה, מהלא אל הכן

זה בא לידי ביטוי בארבעה אופנים:
1. פרישות
2. גבורת הנפש
3. טהרה
4. רחמים

 

הוגי דעות גדולים בתחום מדעי הדתות ומשנתם - לחצו לקישור (מאמרים נפרדים)

מקס מילר

אדוארד טיילור

ג'יימס פרייזר

אמיל דורקהיים

ויליאם ג'יימס

ויליאם סמית

יוליוס ולהאוזן

אוטו רודולף

זיגמונד פרויד

מירצ'ה איליאדה

קליפורד גירץ

ויקטור טרנר

 

מאמרים נוספים בתחום מדעי הדתות - לחצו לקישור

מקדשים במדעי הדתות

קומיניטס ולימינאליות

עלייה לרגל

דאיזם

מבוא לקדושה

יש אלוהים - הוכחות פילוסופיות לקיום האל

ארגונים דתיים

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו